ממלכת הזוהר › זוהר › אחרי מות › מאמר 17: ׳כל אלה שבטי ישראל׳ - קשר המהימנותא בשלשה עשר ונחלת החסידים › פיסקה 2 (סב ע"א)

ראש המלך המתעטר בחסידות - והחסידים יורשי הכבוד של מעלה

אחרי מות · ׳כל אלה שבטי ישראל׳ - קשר המהימנותא בשלשה עשר ונחלת החסידים · מאמר 17 · פיסקה 2 · דף סב ע"א

לשון הזוהר

וְתָאנָא, כָּל אִינּוּן מְכִילִין סַלְּקִין, וּמִתְעַטְּרִין וְנַיְיחִין בְּרֵישָׁא חֲדָא, וְתַמָּן מִתְעַטְּרָא רֵישָׁא דְּמַלְכָּא, הַהוּא דְּאִקְרֵי בְּדַרְגָּא עִלָּאָה דַחֲסִידוּת, וַחֲסִידִים, יַרְתִין כָל הַהוּא כָבוֹד דִּלְעֵילָּא, דִּכְתִּיב ׳יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְכָבוֹד, בְּהַאי עָלְמָא׳. יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם - בְּעָלְמָא דְּאָתֵי. רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם, דְּיַדְעִין לְקַשְּׁרָא קִשְׁרָא דִּמְהֵימְנוּתָא כְּדְקָא יֵאוֹת, וּכְדֵין חֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם. מַאן חֶרֶב פִּיפִיּוֹת. דָּא הוּא חֶרֶב לָה', חַרְבָּא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. פִּיפִיּוֹת: לְהִיטָא בִּתְרֵין דִּינִין. וְלָמָּה. לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם וְגוֹ'.

תרגום

וְלָמַדְנוּ, כָּל אוֹתָן מִדּוֹת עוֹלוֹת וּמִתְעַטְּרוֹת וְנָחוֹת בְּרֹאשׁ אֶחָד, וְשָׁם מִתְעַטֵּר רֹאשׁ הַמֶּלֶךְ, אוֹתוֹ שֶׁנִּקְרָא בְּדַרְגָּה עֶלְיוֹנָה שֶׁל חֲסִידוּת, וְהַחֲסִידִים יוֹרְשִׁים כָּל אוֹתוֹ הַכָּבוֹד שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁכָּתוּב ׳יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד׳ - בָּעוֹלָם הַזֶּה, יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם - בָּעוֹלָם הַבָּא. רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם - שֶׁיּוֹדְעִים לִקְשֹׁר אֶת קֶשֶׁר הַמְּהֵימְנוּתָא כָּרָאוּי, וְאָז חֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם. אֵיזוֹ חֶרֶב פִּיפִיּוֹת? זוֹהִי חֶרֶב לַה', חַרְבּוֹ שֶׁל הקב"ה. פִּיפִיּוֹת - לוֹהֶטֶת בִּשְׁנֵי דִינִים. וְלָמָּה? לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם וְגוֹ'.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ותאנא, כל אינון מכילין סלקין, ומתעטרין ונייחין ברישא חדא, ותמן מתעטרא רישא דמלכא, ההוא דאקרי בדרגא עלאה דחסידות, וחסידים, ירתין כל ההוא כבוד דלעילא, דכתיב ׳יעלזו חסידים בכבוד, בהאי עלמא׳. ירננו על משכבותם - בעלמא דאתי. רוממות אל בגרונם, דידעין לקשרא קשרא דמהימנותא כדקא יאות, וכדין חרב פיפיות בידם. מאן חרב פיפיות. דא הוא חרב לה', חרבא דקודשא בריך הוא. פיפיות: להיטא בתרין דינין. ולמה. לעשות נקמה בגוים וגו'.

התרגום: ולמדנו, כל אותן מדות עולות ומתעטרות ונחות בראש אחד, ושם מתעטר ראש המלך, אותו שנקרא בדרגה עליונה של חסידות, והחסידים יורשים כל אותו הכבוד שלמעלה, שכתוב ׳יעלזו חסידים בכבוד׳ - בעולם הזה, ירננו על משכבותם - בעולם הבא. רוממות אל בגרונם - שיודעים לקשר את קשר המהימנותא כראוי, ואז חרב פיפיות בידם. איזו חרב פיפיות? זוהי חרב לה', חרבו של הקב"ה. פיפיות - לוהטת בשני דינים. ולמה? לעשות נקמה בגוים וגו'.

מן המפרשים

הסולם: ותאנא כל אינון וכו׳: ולמדנו, כל אלו המדות של המלכות עולות ומתעטרות ונחות בראש אחד, דז״א, ושם מתעטר הראש של המלך, אותו שנקרא במדרגה עליונה של חסידות, דהיינו ז״א, שהחסד שלו נעשה לחכמה, וחסידים הדבוקים בז״א, יורשים את כל הכבוד…

נפש דוד: פתח ר"ש ואמר יעלזו חסידים כו' בדרגא עילאה דחסידות: (כמ"ד חסידות גדול מכולן) . וכלפי ר' פנחס בן יאיר שהוא בחסד, סבא חסידא קדישא, הוא שאמר ר' שמעון דרשה זו.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר