ממלכת הזוהר › זוהר › אחרי מות › מאמר 13: ׳וה׳ נתן חכמה לשלמה - שליטת החכמה משלמה ועד רשב"י › פיסקה 3 (סא ע"א)

הורדת חירם בגיהנם עד שהודה - ושליטת רשב"י בכל

אחרי מות · ׳וה׳ נתן חכמה לשלמה - שליטת החכמה משלמה ועד רשב"י · מאמר 13 · פיסקה 3 · דף סא ע"א

לשון הזוהר

וְתָנֵינָן, אָמַר רִבִּי יִצְחָק אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, דְּשָׁדַר לֵיהּ, חַד שִׁידָא, וְנָחִית לְיָד שִׁבְעָה מָדוֹרִין דְּגֵיהִנָּם וְסַלְקֵיהּ, וְשָׁדַר לֵיהּ פִּתְקִין בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא בִּידֵיהּ, עַד דְּאָהֲדָר, וְאוֹדֵי לֵיהּ לִשְׁלֹמֹה. וְתָנֵינָן. (ויחי רכ"ג, רכ"ה) שְׁלֹמֹה יָרִית לָהּ לְסִיהֲרָא, בְּכָל סִטְרוֹי. בְּגִין כָּךְ, בְּכֹלָּא שַׁלִּיט בְּחָכְמָתֵיהּ. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, שַׁלִּיט בְּחָכְמָתֵיהּ עַל כָּל בְּנֵי עָלְמָא, כָּל אִינּוּן דְּסַלְּקִין בְּדַרְגּוֹי, לָא סַלְּקִין אֶלָּא לְאַשְׁלְמָא עִמֵּיהּ. (ס"א אי לא שלמין עמיה) פָּתַח רִבִּי יוֹסֵי וְאָמַר, ׳יוֹנָתִי בְּחַגְוִי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה וְגוֹ'׳ (שיר השירים ב, יד). יוֹנָתִי, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, מַה יוֹנָה לָא שַׁבְקָת בֶּן זוּגָהּ לְעָלְמִין, כַּךְ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לָא שַׁבְקָת לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעָלְמִין. ׳בְּחַגְוִי הַסֶּלַע׳, אִלֵּין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, דְּלָא מִשְׁתַּכְּחֵי בְּנַיְיחָא בְּעָלְמָא דֵּין. ׳בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה׳, אִלֵּין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, הַצְּנוּעִין, דִּבְהוֹן חֲסִידִין דַּחֲלֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּשְׁכִינְתָּא לָא אַעְדֵּי מִנַיְיהוּ לְעָלְמִין. כְּדֵין, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִתְּבַע בְּגִינַיְיהוּ לִכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְאָמַר, ׳הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב׳, דְּלֵית קָלָא מִשְׁתְּמַע לְעֵילָּא, אֶלָּא קָלָא דְּאִינּוּן דְּמִתְעַסְּקֵי בְּאוֹרַיְיתָא.

תרגום

וְשָׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, שֶׁשָּׁלַח לוֹ שֵׁד אֶחָד, וְהוֹרִיד אוֹתוֹ לְשִׁבְעָה מְדוֹרֵי גֵיהִנֹּם, וְהֶעֱלֶה אוֹתוֹ וְשָׁלַח לוֹ פְּתָקִים בְּכָל יוֹם וָיוֹם בְּיָדוֹ, עַד שֶׁחָזַר וְהוֹדָה לִשְׁלֹמֹה. וְשָׁנִינוּ, שְׁלֹמֹה יָרַשׁ אֶת הַלְּבָנָה בְּכָל הַצְּדָדִים, וּמִשּׁוּם כָּךְ שָׁלַט בַּכֹּל בְּחָכְמָתוֹ. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי שׁוֹלֵט בְּחָכְמָתוֹ עַל כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם, וְכָל אוֹתָם שֶׁעוֹלִים בְּדַרְגוֹתָיו לֹא עוֹלִים אֶלָּא לְהַשְׁלִים עִמּוֹ (אִם לֹא שלמים עִמּוֹ). פָּתַח רַבִּי יוֹסֵי וְאָמַר, (שִׁיר ב) ׳יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה וְגוֹ'׳ (שיר השירים ב, יד). יוֹנָתִי - זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. מַה יּוֹנָה לֹא עוֹזֶבֶת אֶת בֶּן זוּגָהּ לְעוֹלָמִים, כָּךְ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לֹא עוֹזֶבֶת אֶת הקב"ה לְעוֹלָמִים. ׳בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע׳ - אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁלֹּא נִמְצָאִים בִּמְנוּחָה בָּעוֹלָם הַזֶּה. ׳בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה׳ - אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁצְּנוּעִים, שֶׁבָּהֶם חֲסִידִים יִרְאֵי הקב"ה, שֶׁשְּׁכִינָה לֹא זָזָה מֵהֶם לְעוֹלָמִים. אָז הקב"ה תּוֹבֵעַ אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בִּשְׁבִילָם וְאוֹמֵר, ׳הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב׳ - שֶׁאֵין קוֹל שֶׁנִּשְׁמָע לְמַעְלָה, אֶלָּא קוֹלָם שֶׁל אֵלּוּ הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ותנינן, אמר רבי יצחק אמר רבי יהודה, דשדר ליה, חד שידא, ונחית ליד שבעה מדורין דגיהנם וסלקיה, ושדר ליה פתקין בכל יומא ויומא בידיה, עד דאהדר, ואודי ליה לשלמה. ותנינן. (ויחי רכ"ג, רכ"ה) שלמה ירית לה לסיהרא, בכל סטרוי. בגין כך, בכלא שליט בחכמתיה. ורבי שמעון בן יוחאי, שליט בחכמתיה על כל בני עלמא, כל אינון דסלקין בדרגוי, לא סלקין אלא לאשלמא עמיה. (ס"א אי לא שלמין עמיה) פתח רבי יוסי ואמר, ׳יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה וגו'׳ (שיר השירים ב, יד). יונתי, דא כנסת ישראל, מה יונה לא שבקת בן זוגה לעלמין, כך כנסת ישראל לא שבקת לקודשא בריך הוא לעלמין. ׳בחגוי הסלע׳, אלין תלמידי חכמים, דלא משתכחי בנייחא בעלמא דין. ׳בסתר המדרגה׳, אלין תלמידי חכמים, הצנועין, דבהון חסידין דחלי קודשא בריך הוא, דשכינתא לא אעדי מנייהו לעלמין. כדין, קודשא בריך הוא מתבע בגינייהו לכנסת ישראל, ואמר, ׳הראיני את מראיך השמיעני את קולך כי קולך ערב׳, דלית קלא משתמע לעילא, אלא קלא דאינון דמתעסקי באורייתא.

התרגום: ושנינו, אמר רבי יצחק אמר רבי יהודה, ששלח לו שד אחד, והוריד אותו לשבעה מדורי גיהנם, והעלה אותו ושלח לו פתקים בכל יום ויום בידו, עד שחזר והודה לשלמה. ושנינו, שלמה ירש את הלבנה בכל הצדדים, ומשום כך שלט בכל בחכמתו. ורבי שמעון בר יוחאי שולט בחכמתו על כל בני העולם, וכל אותם שעולים בדרגותיו לא עולים אלא להשלים עמו (אם לא שלמים עמו). פתח רבי יוסי ואמר, (שיר ב) ׳יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה וגו'׳ (שיר השירים ב, יד). יונתי - זו כנסת ישראל. מה יונה לא עוזבת את בן זוגה לעולמים, כך כנסת ישראל לא עוזבת את הקב"ה לעולמים. ׳בחגוי הסלע׳ - אלו תלמידי חכמים, שלא נמצאים במנוחה בעולם הזה. ׳בסתר המדרגה׳ - אלו תלמידי חכמים שצנועים, שבהם חסידים יראי הקב"ה, ששכינה לא זזה מהם לעולמים. אז הקב"ה תובע את כנסת ישראל בשבילם ואומר, ׳הראיני את מראיך השמיעני את קולך כי קולך ערב׳ - שאין קול שנשמע למעלה, אלא קולם של אלו העוסקים בתורה.

מן המפרשים

הסולם: ותנינן א״ר יצחק וכו׳: ולמדנו, אר״י א״ר יהודה, ששלמה שלח לחירם, שד אחד, שהורידו לז׳ מדורי גיהגם, והעלהו. ושלח כתבים בכל יום ויום לידו, עד שחזר ממעשיו, והודה לשלמה על זה. ולמדנו. שלמה ירש את הלבנה, שהיא המלכות בכל צדדיה. הן…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: