ממלכת הזוהר › זוהר › אחרי מות › מאמר 11: ׳הנה מטתו שלשלמה׳ - המטה הנקראת אדנ"י וחילותיה סביבה › פיסקה 8 (ס ע"ב)

שני בנים מרגלי הארץ ושתי בנות תחת רגליה

אחרי מות · ׳הנה מטתו שלשלמה׳ - המטה הנקראת אדנ"י וחילותיה סביבה · מאמר 11 · פיסקה 8 · דף ס ע"ב

לשון הזוהר

לֵית חוּשְׁבָּנָא לְאִינּוּן דְּאִתְאַחֲדָן בְּשַׂעְרָהָא, תְּרֵין בְּנִין יַנְקִין כָּל יוֹמָא, דְּאִקְרוּן מְאַלְלֵי אַרְעָא. וְדָא הוּא רָזָא דְּסִפְרָא דִּצְנִיעוּתָא, דִּכְתִּיב, ׳וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׂ לֵאמֹר׳ (יהושע ב, א). וְאִלֵּין, יַנְקִין מִתְּחוֹת סִטְרֵי אֶבְרָהָא, תְּרֵין בַּנוֹת בִּתְחוֹת רַגְלָהָא, (ס"א ואלין ינקן מסטרא דאברהא, תרין בנת בתחותהא) וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳וַיִּרְאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם׳ (בראשית ו, ב). וְאִלֵּין מִתְאַחֲדָן בְּטַרְפֵּי (ס"א בטופרי) דְּהַהִיא עַרְסָא, וְדָא הוּא דְּתָנֵינָן, דִּכְתִּיב, ׳אָז תָּבֹאנָה שְׁתַּיִם נָשִׁים זוֹנוֹת אֶל הַמֶּלֶךְ׳ (מלכים א ג, טז). ׳אָז תָּבֹאנָה׳, וְלָא מִקַּדְמַת דְּנָא. וּבְזִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, אָהֲדְרוּן קְדָל מִבָּתַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מַאי כְּתִיב, ׳עַמִּי נוֹגְשָׂיו מְעוֹלֵל וְנָשִׁים מָשְׁלוּ בוֹ׳ (ישעיהו ג, יב). וַדַּאי. בִּידָא שְׂמָאלָא, שִׁבְעִין עַנְפִין, דְּמְגַדְּלִין ׳בֵּין נוּנֵי׳ יַמָּא, כֻּלְּהוּ סוּמָקֵי כְּוַורְדָּא. וְעֵילָּא מִנְּהוֹן, עַנְפָּא חַד סוּמָקָא יַתִּיר, דָּא סָלִיק וְנָחִית. וְכֻלְּהוּ אִתְחַפְיָּין בְּשַׂעְרָהָא.

תרגום

אֵין חֶשְׁבּוֹן לְאוֹתָם הַנֶּאֱחָזִים בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ, שְׁנֵי בָנִים יוֹנְקִים כָּל יוֹם, שֶׁנִּקְרָאִים מְרַגְּלֵי הָאָרֶץ, וְזֶהוּ סוֹד שֶׁל סִפְרָא דִצְנִיעוּתָא, שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר׳ (יהושע ב, א) - וְאֵלּוּ יוֹנְקִים מִתַּחַת צִדְדֵי אֵיבָרֶיהָ. שְׁתֵּי בָנוֹת תַּחַת רַגְלֶיהָ, (וְאֵלּוּ יוֹנְקִים מִצַּד אַבְרָהָם, שְׁתֵּי בנות בתחתיה) וְעַל זֶה כָּתוּב ׳וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם׳ (בראשית ו, ב) - וְאֵלּוּ נֶאֱחָזִים בַּעֲלֵי (בצפרני) אוֹתָהּ מִטָּה, וְזֶהוּ שֶׁשָּׁנִינוּ, שֶׁכָּתוּב ׳אָז תָּבאנָה שְׁתַּיִם נָשִׁים זֹּנוֹת אֶל הַמֶּלֶךְ׳ (מלכים א ג, טז) - ׳אָז תָּבאנָה׳, וְלֹא מִקֹּדֶם לָכֵן. וּבִזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל לְמַטָּה, מַחֲזִירִים עֹרֶף מֵאַחַר הקב"ה, מַה כָּתוּב? ׳עַמִּי נֹגְשָׂיו מְעוֹלֵל וְנָשִׁים מָשְׁלוּ בוֹ׳ (ישעיה ג, יב) - וַדַּאי. בְּיַד שְׂמֹאל שִׁבְעִים עֲנָפִים שֶׁמְּגֻדָּלִים בֵּין דְּגֵי הַיָּם, כֻּלָּם אֲדֻמִּים כַּשּׁוֹשַׁנָּה, וּמֵעֲלֵיהֶם עָנָף אֶחָד יוֹתֵר אָדם, זֶה עוֹלֶה וְיוֹרֵד, וְכֻלָּם מִתְכַּסִּים בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: לית חושבנא לאינון דאתאחדן בשערהא, תרין בנין ינקין כל יומא, דאקרון מאללי ארעא. ודא הוא רזא דספרא דצניעותא, דכתיב, ׳וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים חרש לאמר׳ (יהושע ב, א). ואלין, ינקין מתחות סטרי אברהא, תרין בנות בתחות רגלהא, (ס"א ואלין ינקן מסטרא דאברהא, תרין בנת בתחותהא) ועל דא כתיב, ׳ויראו בני האלהים את בנות האדם׳ (בראשית ו, ב). ואלין מתאחדן בטרפי (ס"א בטופרי) דההיא ערסא, ודא הוא דתנינן, דכתיב, ׳אז תבאנה שתים נשים זונות אל המלך׳ (מלכים א ג, טז). ׳אז תבאנה׳, ולא מקדמת דנא. ובזמנא דישראל לתתא, אהדרון קדל מבתר קודשא בריך הוא, מאי כתיב, ׳עמי נוגשיו מעולל ונשים משלו בו׳ (ישעיהו ג, יב). ודאי. בידא שמאלא, שבעין ענפין, דמגדלין ׳בין נוני׳ ימא, כלהו סומקי כוורדא. ועילא מנהון, ענפא חד סומקא יתיר, דא סליק ונחית. וכלהו אתחפיין בשערהא.

התרגום: אין חשבון לאותם הנאחזים בשערותיה, שני בנים יונקים כל יום, שנקראים מרגלי הארץ, וזהו סוד של ספרא דצניעותא, שכתוב ׳וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים חרש לאמר׳ (יהושע ב, א) - ואלו יונקים מתחת צדדי איבריה. שתי בנות תחת רגליה, (ואלו יונקים מצד אברהם, שתי בנות בתחתיה) ועל זה כתוב ׳ויראו בני האלהים את בנות האדם׳ (בראשית ו, ב) - ואלו נאחזים בעלי (בצפרני) אותה מטה, וזהו ששנינו, שכתוב ׳אז תבאנה שתים נשים זנות אל המלך׳ (מלכים א ג, טז) - ׳אז תבאנה׳, ולא מקדם לכן. ובזמן שישראל למטה, מחזירים ערף מאחר הקב"ה, מה כתוב? ׳עמי נגשיו מעולל ונשים משלו בו׳ (ישעיה ג, יב) - ודאי. ביד שמאל שבעים ענפים שמגדלים בין דגי הים, כלם אדמים כשושנה, ומעליהם ענף אחד יותר אדם, זה עולה ויורד, וכלם מתכסים בשערותיה.

מן המפרשים

מקדש מלך: תרין בנין וכו' נ"ב שני מוחין דדכורא דנוגה דאצילות: וישלח יהושע בן נון וכו'. פי' הרב בס' ק"י וישלח יהושע בן נון היא מלכות דאצילות. שנים אנשים מרגלים הם חו"ב דזעיר דנוגה דאצילות שנתנה להם רשות לינק מהקדושה ביום. ולפי שהיום הוא…

הסולם: לית חושבנא לאינון וכו׳: אין חשבון לאלו הנאחזים בשערותיה של המלכות, דהיינו בדינים שבה המכונים שערות. שני בנים יונקים כל יום, מן המלכות, הנקראים מרגלי הארץ. וזהו סוד שבספרא דצניעותא שבסוף תרומה, שכתוב, וישלח יהושע בן נון מן…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: