מעשה בשני אנשים בסלע - ושיר מזמור שירה כפולה
אחרי מות · ׳אחרי מות שני בני אהרן׳ - ראשית העבודה ביראה ומיתת צדיקים המכפרת · מאמר 1 · פיסקה 6 · דף נו ע"ב
לשון הזוהר
(תאנא) אָמַר רִבִּי חִיָיא, יוֹמָא חַד הֲוִינָא אָזִיל בְּאָרְחָא, לְמֵיהַךְ גַּבֵּיה דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן, לְמֵילַף מִנֵּיהּ פַּרְשְׁתָּא דְּפִסְחָא. עַרְעִית בְּחַד טוּרָא, וַחֲמֵינָא בְּקִיעִין גּוּמִּין בְּחַד טִינְרָא, וּתְרֵין גּוּבְרִין בָה. עַד דַּהֲוִינָא אָזִיל, שְׁמַעְנָא קָלָא דְּאִינּוּן גּוּבְרִין, וַהֲווּ אַמְרִין, ׳שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי קֹרַח׳ (תהילים מח, א-ב) ׳גָּדוֹל יהו"ה וּמְהֻלָל מְאֹד וְגוֹ'׳. מַאי ׳שִׁיר מִזְמוֹר׳. אֶלָּא הָכִי תָּאנָא מִשְּׁמֵיהּ דרִבִּי שִׁמְעוֹן, שִׁיר דְּאִיהוּ כָּפוּל, שִׁיר דְּאִיהוּ מְשׁוּבַּח מִשְּׁאַר שִׁירִין, וְעַל דְּאִיהוּ מְשׁוּבַּח מִשְּׁאַר שִׁירִין, תְּרֵין זִמְנִין אִתְּמַר בֵּיהּ שִׁירָתָא, וְכֵן ׳מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת׳ (תהילים צב, א). כְּהַאי גַּוְונָא, שִׁיר ׳הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה׳ (שיר השירים א, א), שִׁירָתָא לְעֵילָּא מִן שִׁירָתָא.
תרגום
אָמַר רַבִּי חִיָּיא, יוֹם אֶחָד הָיִיתִי הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ לָלֶכֶת אֶל רַבִּי שִׁמְעוֹן לִלְמֹד מִמֶּנּוּ פָּרָשַׁת הַפֶּסַח. פָּגַשְׁתִּי בְּהַר אֶחָד, וְרָאִיתִי בְקִיעִים וְחוֹרִים בְּסֶלַע אֶחָד וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים בּוֹ. עַד שֶׁהָיִיתִי הוֹלֵךְ, שָׁמַעְתִּי קוֹל הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים, ׳שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי קֹרַח׳ (תהלים מח, א) ׳גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד וְגוֹ'׳. מַהוּ ׳שִׁיר מִזְמוֹר׳ (תהלים מח, א)? אֶלָּא כָּךְ שָׁנוּ מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן, שִׁיר שֶׁהוּא כָּפוּל, שִׁיר שֶׁהוּא מְשֻׁבָּח מִשְּׁאָר הַשִּׁירִים, וְעַל שֶׁהוּא מְשֻׁבָּח מִשְּׁאָר הַשִּׁירִים, פְּעָמִים נֶאֱמָר בּוֹ שִׁירָה, וְכֵן ׳מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת׳ (שם צב, א) - כְּמוֹ כֵן שִׁיר ׳הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה׳, שִׁירָה לְמַעְלָה מִשִּׁירָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: (תאנא) אמר רבי חייא, יומא חד הוינא אזיל בארחא, למיהך גביה דרבי שמעון, למילף מניה פרשתא דפסחא. ערעית בחד טורא, וחמינא בקיעין גומין בחד טינרא, ותרין גוברין בה. עד דהוינא אזיל, שמענא קלא דאינון גוברין, והוו אמרין, ׳שיר מזמור לבני קרח׳ (תהילים מח, א-ב) ׳גדול יהו"ה ומהלל מאד וגו'׳. מאי ׳שיר מזמור׳. אלא הכי תאנא משמיה דרבי שמעון, שיר דאיהו כפול, שיר דאיהו משובח משאר שירין, ועל דאיהו משובח משאר שירין, תרין זמנין אתמר ביה שירתא, וכן ׳מזמור שיר ליום השבת׳ (תהילים צב, א). כהאי גוונא, שיר ׳השירים אשר לשלמה׳ (שיר השירים א, א), שירתא לעילא מן שירתא.
התרגום: אמר רבי חייא, יום אחד הייתי הולך בדרך ללכת אל רבי שמעון ללמד ממנו פרשת הפסח. פגשתי בהר אחד, וראיתי בקיעים וחורים בסלע אחד ושני אנשים בו. עד שהייתי הולך, שמעתי קול האנשים הללו שהיו אומרים, ׳שיר מזמור לבני קרח׳ (תהלים מח, א) ׳גדול ה' ומהלל מאד וגו'׳. מהו ׳שיר מזמור׳ (תהלים מח, א)? אלא כך שנו משמו של רבי שמעון, שיר שהוא כפול, שיר שהוא משבח משאר השירים, ועל שהוא משבח משאר השירים, פעמים נאמר בו שירה, וכן ׳מזמור שיר ליום השבת׳ (שם צב, א) - כמו כן שיר ׳השירים אשר לשלמה׳, שירה למעלה משירה.
מן המפרשים
מקדש מלך: אלא מכאן שירותא לאזהרא וכו' פי' שלא ימות כשם שמתו בניו: שיר דאיהו כפול נ"ב זווג דז"ון: דקא מזמרי בני קרח שנתבצר להם מקום גבוה בגיהנם ועליו היו אומרים שירה על אביהן ודתן ואבירם שנשארו בגיהנם. וז"ש על אינון דיתבי על פתחא דגיהנם…
הסולם: א״ר חייא יומא וכו׳: אר״ח, יום אחד הייתי הולך בדרך ללכת לר׳ שמעון, ללמוד ממנו פרשת הפסח. פגשתי הר אחד, וראיתי בקיעות וחורים בסלע אחד, ושני אנשים בו. בעוד שהייתי הולך, שמעתי קול אלו האנשים, שהיו אומרים שיר מזמור לבני קרח גדול ה׳…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: