ממלכת הזוהר › זוהר › ויקרא › מאמר 53: ׳מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה... אלהים אלי אתה אשחרך צמאה לך נפשי בארץ ציה ועיף בלי מים׳ - דוד המשחר את השכינה בגלותו

׳מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה... אלהים אלי אתה אשחרך צמאה לך נפשי בארץ ציה ועיף בלי מים׳ - דוד המשחר את השכינה בגלותו

ויקרא · מאמר 53 · 2 פסקאות · מתחיל בדף כא ע"ב

  1. תמהו ר' חייא ור' יוסי ושמחו - חברו השני: ׳מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה... אלהים אלי אתה אשחרך צמאה לך נפשי׳ (כא ע"ב)
    תווהו רבי חייא ורבי יוסי, וחדו בההוא ליליא. בתר דאכלו, פתח חבריה טייעא ואמר, אימא קמייכו מלה חד, דאשתדלנא ביה האי יומא, האי קרא דכתיב, ׳מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה׳ ,… לדף הפיסקה
  2. אף שגורש לא עזב לשחר את הקב"ה - ׳ארץ ציה ועיף בלי מים׳ מחוץ למקום שכינה, מי הם מים חיים זו שכינה (כא ע"ב)
    אלא, אף על גב דאתתרך מתמן, לא שביק דידיה לשחרא ליה לקודשא בריך הוא. ואנא שמענא, אשחרך: כמאן דאמר, איזיל לאתחזאה קמך, בר דלא יכילנא. כך אשחרך, בר דאנא לבר מאתר דשכינתא… לדף הפיסקה