ממלכת הזוהר › זוהר › קדושים › מאמר 2: הוי ארץ צלצל כנפים - סוד יצירת אור מחשך ורע מטוב בבריאת העולם

הוי ארץ צלצל כנפים - סוד יצירת אור מחשך ורע מטוב בבריאת העולם

קדושים · מאמר 2 · 3 פסקאות · מתחיל בדף פ ע"ב

  1. הוי ארץ צלצל כנפים - כשברא הקבה עולם היו טוב ורע רחמים ודין כלולים זה בזה (פ ע"ב)
    ׳קדושים תהיו כי קדוש אני יהו"ה׳ - רבי יצחק פתח, ׳הוי ארץ צלצל כנפים וגו'׳ . וכי בגין דהיא ׳ארץ צלצל כנפים׳ - קנטורא ביה אשתכח, דכתיב ׳הוי ארץ׳. אלא אמר רבי יצחק, בשעתא… לדף הפיסקה
  2. כל העולם לא נראה אלא בעטרה אחת המדבקת בקשריו - כשנדון בדין הוא כלול ברחמים (פ ע"ב)
    תאנא אמר רבי יצחק אמר רבי יהודה, כל עלמא כלהו לא אתחזי, אלא בחד עטירא דקוטפא בקיטרוי. כד אתדן עלמא בדינא, כליל ברחמי אתדן. ואי לאו, לא יכיל עלמא לקיימא, אפילו רגעא חדא,… לדף הפיסקה
  3. כשהדין תלוי בעולם כמה בעלי כנפים מתעוררים לשוטט ולהרע - הבא להטהר מסיעים אותו (פ ע"ב)
    ותאנא בההוא זמנא דדינא תליא בעלמא, וצדק אתעטרא בדינוי, כמה מארי דגדפין מתערי, לקבלי מארי דדינא קשיא, לשלטאה בעלמא. פרסין גדפין מהאי סטרא, ומהאי סטרא, לאשתטחא בעלמא.… לדף הפיסקה