ממלכת הזוהר › זוהר › בהר › מאמר 2: ׳כי תבאו אל הארץ׳ - מנוחת הארץ בשמיטה וביובל ויציאת העבד

׳כי תבאו אל הארץ׳ - מנוחת הארץ בשמיטה וביובל ויציאת העבד

בהר · מאמר 2 · 3 פסקאות · מתחיל בדף קח ע"א

  1. ׳ושבתה הארץ׳ - סילוק הדינים בארץ ומנוחת אשה עם בעלה (קח ע"א)
    תא חזי, כיון דעאלו ישראל לארעא, לא אשתכחו בה דינין תתאין, וכנסת ישראל הות בה בנייחא, על כנפי דכרובים. כמה דאתמר, דכתיב, ׳צדק ילין בה׳ - כדין הות לה נייחא מכלא. דהא… לדף הפיסקה
  2. ׳עבד עברי׳ - הרושם הקדוש שמזכה במנוחת השמיטה (קח ע"א)
    תו פתח רבי אלעזר, ׳כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד וגו'׳ . בגין דכל בר ישראל דאתגזר, דאית ביה רשימא קדישא, אית ליה נייחא בשמטה. דהא דיליה הוא ההוא שמטה, לנייחא ביה. ודא… לדף הפיסקה
  3. מנוחת העליונים והתחתונים - ה עליונה ביובל וה תחתונה בשמיטה (קח ע"א)
    תא חזי, ה' נייחא הוא דעלאי ותתאי. בגין כך, ה' עלאה, ה' תתאה. נייחא דעלאין, נייחא דתתאין. ה' עלאה, ׳שבע שנים שבע פעמים׳ - ה' תתאה, ׳שבע שנים׳ בלחודייהו. דא שמטה, ודא… לדף הפיסקה