ירכבהו על [במתי] (במותי) ארץ ויאכל - מה אומר הזוהר על דברים לב יג
הפסוק "ירכבהו על [במתי] (במותי) ארץ ויאכל תנובת שדי וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור" (דברים לב יג) מובא בזוהר ב-1 מקומות. בין הנושאים: נפילת השושנה בין החוחים משחרב הבית - ובגאלה כשושנת השחר.
הפסוק
יַרְכִּבֵ֙הוּ֙ עַל־[בָּ֣מֳתֵי] (במותי) אָ֔רֶץ וַיֹּאכַ֖ל תְּנוּבֹ֣ת שָׂדָ֑י וַיֵּנִקֵ֤הֽוּ דְבַשׁ֙ מִסֶּ֔לַע וְשֶׁ֖מֶן מֵחַלְמִ֥ישׁ צֽוּר׃
בלי ניקוד: ירכבהו על [במתי] (במותי) ארץ ויאכל תנובת שדי וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור
כל מקומות הזוהר על הפסוק
- נפילת השושנה בין החוחים משחרב הבית - ובגאלה כשושנת השחרתיקוני זוהר · מאמר 26 (תיקון כו - ׳הרעה בשושנים׳, שתי קריאות שמע וסוד התמורות והיבום) · פיסקה 2 · דף ע ע"א׳את השמים ואת הארץ והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח׳ אלהי״ם, חמש חוחים אחרנין, ׳מרחפת על פני המים׳ ויאמר. מאי איהי בין החוחים, אלא מדחרב בי מקדשא ׳והארץ היתה…