משה לא מת
סוד שלמות יעקב הנקרא ישראל שאין בו מיתה
משה לא מת - בכל מקום לצדיקים קורא מיתה אך במי שמהימנותא שלמה בו אין מיתה
שֶׁשָּׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מֹשֶׁה לֹא מֵת. וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי כָּתוּב ׳וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה׳ (שם לה)? כָּךְ בְּכָל מָקוֹם לַצַּדִּיקִים קוֹרֵא בָהֶם מִיתָה. מָה הַמִּיתָה? מֵהַצַּד שֶׁלָּנוּ זֶה נִקְרָא כָּךְ. שֶׁשָּׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְכֵן שָׁנָה, שֶׁמִּי שֶׁהוּא בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהַמְּהֵימְנוּתָא הַקְּדוֹשָׁה תְּלוּיָה בּוֹ - לֹא תְלוּיָה בּוֹ מִיתָה וְלֹא מֵת. כְּמוֹ שֶׁהָיָה בְּיַעֲקֹב שֶׁהַמְּהֵימְנוּתָא הַשְּׁלֵמָה הָיְתָה בּוֹ.
בלשון הזוהר
דְּתַנְיָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מֹשֶׁה לָא מִית. וְאִי תֵּימָא הָא כְּתִיב ׳וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה׳ (דברים לא). כַּךְ בְּכָל אֲתָר לְצַדִּיקַיָּא קָרֵי בְּהוּ מִיתָה. מַאי מִיתָה. מִסִּטְרָא דִּילָן אִקְרֵי הָכִי. דְּתַנְיָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְכֵן תָּנָא, דְּמַאן דְּאִיהוּ בִּשְׁלִימוּתָא דִּמְהֵימְנוּתָא קַדִּישָׁא תַּלְיָיא בֵּיהּ, לָא תַּלְיָיא בֵּיהּ מִיתָה וְלָא מִית. כְּמָה דְּהֲוָה בְּיַעֲקֹב דִּמְהֵימְנוּתָא שְׁלֵימָתָא הֲוָה בֵּיהּ.
לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל - שלמות הכל ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך
שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, (בראשית לה) (בראשית לה י) ׳לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךְ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךְ וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל׳ - מַה זֶּה יִשְׂרָאֵל? שְׁלֵמוּת הַכֹּל, שֶׁכָּתוּב (ירמיה מו) ׳וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מוֹשִׁעֲךְ מֵרָחוֹק וְאֶת זַרְעֲךְ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם וְגוֹ (ירמיה מו, כז)'׳.
בלשון הזוהר
דְּאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, ׳לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ, וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל׳ (בראשית לה, י). מַאי יִשְׂרָאֵל. שְׁלֵימוּתָא דְּכֹלָּא. דִּכְתִּיב, ׳וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקֹב וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק וְאֵת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם וְגוֹ'׳ (ירמיהו ל, י).
כי אתך אני דוקא - רבונו בא לחבר דיורו עמו לא כי אתי אתה
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה מִכָּאן, ׳כִּי אִתְּךְ אָנִי׳ (ישעיה מג, ה), דַּוְקָא. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁרִבּוֹנוֹ אָמַר לוֹ כֵּן. לֹא כָתוּב כִּי אִתִּי אַתָּה, אֶלָּא ׳כִּי אִתְּךְ אָנִי׳, שֶׁרִבּוֹנוֹ בָּא לְחַבֵּר אֶת דִּיּוּרוֹ עִמּוֹ.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה מֵהָכָא, ׳כִּי אִתְּךָ אָנִי׳ (ירמיהו ל, יא), דַּיְיקָא, זַכָּאָה חוּלְקֵיהּ, דְּמָארֵיהּ אָמַר לֵיהּ כֵּן. כִּי אִתִּי אַתָּה לָא כְּתִיב, אֶלָּא ׳כִּי אִתְּךָ אָנִי׳, דְּמָארֵיהּ אָתֵי לְאִתְחַבְּרָא דִּיּוּרֵיהּ עִמֵּיהּ.
ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד - להקרא בשם אחר ישראל
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, יָפֶה אָמַר רַבִּי אַבָּא, שֶׁאָמַר ׳וְשָׁב יַעֲקוֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן וְאֵין מַחֲרִיד׳ (ירמיה מו, כז). ׳וְשָׁב יַעֲקוֹב׳ - לְהִקָּרֵא בְשֵׁם אַחֵר, שֶׁכָּתוּב ׳לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךְ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל׳ (בראשית לה, י).
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן שַׁפִּיר קָאָמַר רִבִּי אַבָּא דְּאָמַר ׳וְשָׁב יַעֲקֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן וְאֵין מַחֲרִיד׳ (ירמיהו ל, י). ׳וְשָׁב יַעֲקֹב׳: לְאִתְקְרֵי בִּשְׁמָא אַחֲרָא, דִּכְתִּיב ׳לא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל׳.
ושב יעקב למקום שנלקח משם ושקט בעולם הזה ושאנן בעולם הבא ואין מחריד ממות
דָּבָר אַחֵר ׳וְשָׁב יַעֲקֹב׳ - לַמָּקוֹם שֶׁנִּלְקַח מִשָּׁם. וְשָׁקַט - בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְשַׁאֲנַן - בָּעוֹלָם הַבָּא. ׳וְאֵין מַחֲרִיד׳ - מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת. שֶׁמַּשְׁמָע שֶׁהַכֹּל הָיָה בּוֹ. רַבִּי יִצְחָק אָמַר, הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ הַחֲבֵרִים, שֶׁכָּתוּב ׳וְאֶת זַרְעֲךְ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם׳. מַה זַּרְעוֹ בַּחַיִּים, אַף הוּא בַּחַיִּים.
בלשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר ׳וְשָׁב יַעֲקֹב׳, לְאֲתָר דְּאִתְנְסִיב מִתַּמָּן. וְשָׁקַט, בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְשַׁאֲנַן, בָּעוֹלָם הַבָּא. ׳וְאֵין מַחֲרִיד׳ מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת. דְּמַשְׁמַע דְּכֹלָּא הֲוָה בֵּיהּ. רִבִּי יִצְחָק אָמַר, חַבְרַיָּיא הָא אוּקְמוּהָ, דִּכְתִּיב ׳וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם׳, מַה זַרְעוֹ בַּחַיִּים, אַף הוּא בַּחַיִּים.
והבריח התיכן מברח מן הקצה אל הקצה
רב הונא ודרשת ופקדתי על בל
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.