ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 4לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת תרומה · מאמר 91

והבריח התיכן מברח מן הקצה אל הקצה

זוהר ח"ב, פרשת תרומה, דף קעד:
כ-2 דקות קריאה
על מה המאמר

רב הונא ודרשת ופקדתי על בל

והבריח התיכן בתוך הקרשים מברח מן הקצה אל הקצה - אשריך ארץ שמלכך בן חורים

׳וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים מַבְרִחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה׳ (שמות כו, כח) - רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח, ׳אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן חוֹרִים וְשָׂרַיִךְ בָּעֵת יֹאכֵלוּ׳ (קהלת י, יז) - וְכָתוּב, ׳אִי לָךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ נָעַר וְשָׂרַיִךְ בַּבֹּקֶר יֹאכֵלוּ׳ (קהלת י, טז) - (בַּמֶּה בֵּאַרְנוּ אֶת הַפְּסוּקִים הַלָּלוּ) אוֹי לָעוֹלָם שֶׁלֹּא מַשְׁגִּיחִים בַּעֲבוֹדַת רִבּוֹנָם, שֶׁהֲרֵי רִבּוֹנָם מַשְׁגִּיחַ בִּגְלָלָם לְהֵיטִיב לָהֶם, שֶׁהִנִּיחַ לִפְנֵיהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה, וְלֹא מַשְׁגִּיחִים.

בלשון הזוהר

׳וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכוֹן בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים מַבְרִיחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה׳. רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח ׳אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן חוֹרִים וְשָׂרַיִךְ בָּעֵת יֹאכֵלוּ׳ (קהלת י, יז). וּכְתִיב, ׳אִי לָךָ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ נָעַר וְשָׂרַיִךְ בַּבֹּקֶר יֹאכֵלוּ׳. (במאי אוקימנא הני קראי) וַוי לְעָלְמָא דְּלָא מַשְׁגְּחָן בְּפוּלְחָנָא דְּמָארֵיהוֹן, דְּהָא מָארֵיהוֹן אַשְׁגַּח בְּגִינֵיהוֹן לְאוֹטָבָא לְהוּ, דְּאָנַח קָמַיְיהוּ פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְיתָא, וְלָא מַשְׁגְּחָן.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

שלשה דברים צריך אדם לעשות לבנו מילה פדיון ולהשיאו אשה - הכל עשה הקב"ה לישראל

שֶׁשָּׁנִינוּ, שְׁלֹשָׁה דְבָרִים צָרִיךְ אָדָם לַעֲשׂוֹת לִבְנוֹ: מִילָה, וּפִדְיוֹן, וּלְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה. וְהַכֹּל עָשָׂה הקב"ה לְיִשְׂרָאֵל. מִילָה - שֶׁכָּתוּב (יהושע ה) ׳וְשׁוּב מֹל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֵׁנִית, וְכָתוּב׳ - (בראשית יז) ׳וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר (בראשית יז, יב)׳ - פִּדְיוֹן - שֶׁכָּתוּב (דברים ז) וַיִּפְדְּךְ (ה' אֱלֹהֶיךְ ׳מִבֵּית עֲבָדִים) מִיַּד פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם׳ - לְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה - שֶׁכָּתוּב (בראשית א) ׳זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם׳ - וְכָתוּב ׳וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ׳ - עוֹד, נָשָׂא אוֹתָם כְּמוֹ הַנֶּשֶׁר הַזֶּה שֶׁמַּטִּיל אֶת בָּנָיו עַל כְּתֵפָיו, שֶׁכָּתוּב (שמות יט) ׳וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים׳.

בלשון הזוהר

דְּתָנֵינָן, תְּלַת מִלִּין בָּעֵי בַּר נָשׁ לְמֶעְבַּד לִבְרֵיהּ, מִילָה, וּפִדְיוֹן, וּלְנַסְבָא לֵיהּ אִנְתּוּ. וְכֹלָּא עָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל. מִילָה: דִּכְתִּיב, ׳וְשׁוּב מוֹל אֶת בְּנִי יִשְׂרָאֵל שֵׁנִית׳ (יהושע ה, ב). וּכְתִיב ׳וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר׳ (בראשית יז, יב). פִּדְיוֹן. דִּכְתִּיב, ׳וַיִּפְדְּךָ (יהו"ה אלהיך) (ס"א׳ (דברים ז, ח) ׳מבית עבדים) מִיַּד פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם׳. לְנַסְּבָא לֵיהּ אִנְתּוּ: דִּכְתִּיב, ׳זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אוֹתָם׳, וּכְתִיב (בראשית א, כח) וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ. תּוּ, אַטִּיל לְהוּ כְּהַאי נִשְׁרָא, דְּאָטִיל לִבְנוֹי עַל גַּדְפּוֹי, דִּכְתִּיב, ׳וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים׳ (שמות יט, ד).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

התורה חזרה לפני ישראל ולמדה אותם יותר מהכל - אין שבח כשבח התורה בי מלכים ימלכו

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, הַכֹּל הוּא נָאֶה, אֲבָל הַתּוֹרָה חָזְרָה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלִמְּדָה אוֹתָם יוֹתֵר מֵהַכֹּל. בֹּא וּרְאֵה, אֵין שֶׁבַח שֶׁל אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא כְּמוֹ הַשֶּׁבַח שֶׁל הַתּוֹרָה, שֶׁכָּתוּב בָּהּ ׳בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ׳ (משלי ח, טו).

בלשון הזוהר

אָמַר רַבִּי יוֹסִי, כֹּלָּא הוּא יֵאוֹת, אֲבָל אוֹרַיְיתָא דְּאַהֲדָר קָמַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, וְאוֹלִיף לוֹן, יַתִּיר מִכֹּלָּא. תָּא חֲזִי, לֵית שְׁבָחָא דְּבַר נָשׁ בְּהַאי עָלְמָא וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי, כִּשְׁבָחָא דְּאוֹרַיְיתָא דִּכְתִּיב בָּהּ ׳בִּי מְלָכִים יִמְלכוּ׳ (משלי ה, טו).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

רב הונא נכנס לבית המדרש ומצא חכמים דנים בפסוק ופקדתי על בל בבבל

שֶׁהֲרֵי שָׁנִינוּ, כְּשֶׁעָלָה רַב הוּנָא לְשָׁם, מָצָא אֶת הַחֲכָמִים שֶׁעוֹסְקִים בַּפָּסוּק הַזֶּה שֶׁכָּתוּב, ׳וּפָקַדְתִּי עַל בֵּל בְּבָבֶל וְהֹצֵאתִי אֶת בִּלְעוֹ מִפִּיו וְלֹא יִנְהֲרוּ אֵלָיו עוֹד גּוֹיִם׳ (ירמיה נא, מד) - וְרַב הוּנָא לֹא הָיוּ מַשְׁגִּיחִים בּוֹ, שֶׁהֲרֵי לֹא הִכִּירוּ אוֹתוֹ בָּרִאשׁוֹנָה, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה קָטָן. נִכְנַס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וּמָצָא אֶת הַחֲכָמִים שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים שֶׁבַּפָּסוּק הַזֶּה יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן, אִם יִרְאָתוֹ וֶאֱלִילוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר הָיָה שְׁמוֹ בֵּל - הֲרֵי כָּתוּב בּוֹ, וְעַד אֲחֵרִים נִכְנַס דָּנִיֵּאל שֶׁשְּׁמוֹ ׳בֵּלְטְשַׁאצַּר כְּשֵׁם אֱלָהִי׳ (דניאל ד, ה)? וְעוֹד, מַה זֶּה ׳וְהוֹצֵאתִי אֶת בִּלְעוֹ מִפִּיו׳?

בלשון הזוהר

(מדרש הנעלם הוא) דְּהָא תָּנֵינָן כַּד סָלִיק רַב הוּנָא לְהָתָם, אַשְׁכַּח רַבָּנָן דַּהֲווֹ עַסְקֵי בְּהַאי קְרָא, דִּכְתִּיב, ׳וּפָקַדְתִּי עַל בֵּל בְּבָבֶל וְהוֹצֵאתִי אֶת בִּלְעוֹ מִפִּיו וְלֹא יִנְהֲרוּ אֵלָיו עוֹד גּוֹיִם׳ (ירמיהו נא, מד). וְרַב הוּנָא לָא הֲווֹ מַשְׁגִּיחִין בֵּיהּ, דְּהָא לָא אִשְׁתְּמוֹדְעָן לֵיהּ בְּקַדְמִיתָא, בְּגִין דְּהֲוָה זְעֵיר. עָאל לְבֵי מִדְרָשָׁא, וְאַשְׁכַּח רַבָּנָן דַּהֲווֹ אַמְרֵי, הַאי קְרָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ, אִי טַעֲוָתֵיהּ וְדָחַלְתֵּיהּ דִּנְבוּכַדְנֶצַר הֲוָה שְׁמֵיהּ בֵּל, הָא כְּתִיב בֵּיהּ, ׳וְעַד אָחֳרִין עַל קֳדָמַי דָּנִיאֵל דִּי שְׁמֵהּ בֵּלְטְשַׁאצַּר כְּשֻׁם אֱלָהִי׳ (דניאל ד, ה). וְעוֹד, מַאי ׳וְהוֹצֵאתִי אֶת בִּלְעוֹ מִפִּיו׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

רב הונא בין יסודות העמודים

יעקב מבקש חלי לפני המיתה כסימן בעולם

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.