ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 7לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת תרומה · מאמר 84

כל מעשי הקב"ה בדין ואמת

זוהר ח"ב, פרשת תרומה, דף קע.
כ-3 דקות קריאה
על מה המאמר

סוד קשי מזונות וקריעת ים סוף כמשפט

כל מעשי הקב"ה בדין ואמת - קשה בעיניו לתת מזון לרשעים וחוטאים בכל זמן

אֶחָד בִּשְׁבִיל שֶׁכָּל מַעֲשָׂיו שֶׁל הקב"ה בְּדִין וֶאֱמֶת, וְעַל הַדִּין וְהָאֱמֶת מִתְקַיֵּם כָּל הָעוֹלָם, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם וּבְכָל זְמַן וּזְמַן דָּן אֶת כָּל הָעוֹלָם בְּדִין, אֶת הַצַּדִּיקִים וְאֶת הָרְשָׁעִים וְאֶת כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳כִּי צַדִּיק ה' צְדָקוֹת אָהֵב׳ (תהלים יא, ז) - וּכְשֶׁהוּא דָּן בְּנֵי אָדָם וְרוֹאֶה בְּנֵי אָדָם כַּמָּה רְשָׁעִים וְכַמָּה חַטָּאִים לְפָנָיו, אָז קָשֶׁה בְעֵינָיו לָתֵת לָהֶם מָזוֹן בְּכָל זְמַן, כִּי יֵשׁ לוֹ לָזוּן אֶת הָרְשָׁעִים וְאֶת אוֹתָם שֶׁחוֹטְאִים.

בלשון הזוהר

חַד בְּגִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כָּל עוֹבָדוֹי בְּדִינָא וּקְשׁוֹט, וְעַל דִּינָא וּקְשׁוֹט אִתְקָיָּים כָּל עָלְמָא. וּבְכָל יוֹמָא וְיוֹמָא, וּבְכָל זִמְנָא וְזִמְנָא, דָּן כָּל עָלְמָא בְּדִינָא לְצַּדִיקֵי וְלִרְשִׁיעֵי וּלְכָל בְּנֵי עָלְמָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳כִּי צַדִּיק יהו"ה צְדָקוֹת אָהֵב׳ (תהילים יא, ז). וְכַד אִיהוּ דָּן בְּנִי נָשָׁא, וְחָמֵי בְּנִי נָשָׁא כַּמָה חַיָּיבִין, וְכַמָּה חֲטָאִין קָמֵיהּ, כְּדֵין קְשֵׁה בְּעֵינוֹי לְמֵיהַב לוֹן מְזוֹנָא בְּכָל זִמְנָא, בְּגִין דְּאִית לֵיהּ לְמֵיזָן חַיָּיבַיָּא, וּלְאִינּוּן דְּחֲטָאן.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

הקב"ה עושה לפנים משורת הדין וזן את הכל צדיקים ורשעים וכל הבריות

וְהוּא עוֹשֶׂה עִמָּהֶם לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, וְזָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָהּ כְּפִי הַחֶסֶד הָעֶלְיוֹן שֶׁנִּמְשָׁךְ וְנִשְׁפָּע עַל כָּל (הָעַמִּים וּבְנֵי) בְּנֵי הָעוֹלָם, וּבוֹ הוּא זָן וּמְפַרְנֵס אֶת הַכֹּל, אֶת הַצַּדִּיקִים וְאֶת הַחֲסִידִים וְאֶת הָרְשָׁעִים, וְאֶת כָּל אוֹתָם בְּנֵי הָעוֹלָם, וְאֶת כָּל הַחַיּוֹת וּבַהֲמוֹת הַשָּׂדֶה וְעוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם, מִקַּרְנֵי רְאֵמִים וְעַד בֵּיצֵי כִנִּים, וְלֹא נִשְׁאָר בָּעוֹלָם מִי שֶׁאֵינוֹ זָן וּמְפַרְנֵס אֶת הַכֹּל, אַף עַל גַּב שֶׁקָּשֶׁה לְפָנָיו, לְפִי מַעֲשֵׂי בְּנֵי הָעוֹלָם, כִּקְרִיעַת יַם סוּף.

בלשון הזוהר

וְאִיהוּ עָבִיד עִמְּהוֹן לְגוֹ מִשּׁוּרַת הַדִּין, וְזָן וּמְפַרְנֵס לוֹן כְּפוּם חֶסֶד עִלָּאָה, דְּאִתְמְשָׁךְ וְאִתְנְגִיד עַל כָּל (ס"א עמין ובני) בְּנִי עָלְמָא, וּבֵיהּ אִיהוּ זָן וּמְפַרְנֵס לְכֹלָּא, לְצַּדִיקֵי וּלְחַסִידֵּי וְלִרְשִׁיעֵי, וּלְכָל אִינּוּן בְּנֵי עָלְמָא, וּלְכָל חֵיוָן וּבְעִירֵי חַקְלָא, וְעוֹפֵי שְׁמַיָא, מִקַּרְנֵי רְאֵמִים עַד בֵּיצֵי כְּלָמֵי, וְלָא אִשְׁתְּאַר בְּעָלְמָא, דְּאִיהוּ לָא זָן וּמְפַרְנֵס לְכֹלָּא, אַף עַל גַּב דִּקְשֵׁה קַמֵּיהּ, לְפוּם עוֹבָדִין דִּבְנִי עָלְמָא, כִּקְרִיעַת יַם סוּף.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

וכי קריעת ים סוף קשה לפניו והכל כאין חשוב אצלו כשעולה רצון לפניו

וְכִי קְרִיעַת יַם סוּף קָשֶׁה לְפָנָיו, וַהֲרֵי כָּתוּב ׳גּוֹעֵר בַּיָּם וַיַּבְּשֵׁהוּ׳ (נחום א, ד) - ׳הַקֹּרֵא לְמֵי הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ׳ (עמוס ט, ו), וַהֲרֵי כֵּיוָן שֶׁעָלָה רָצוֹן לְפָנָיו, הַכֹּל לְפָנָיו כְּאַיִן הוּא חָשׁוּב, וְאַתָּה אָמַרְתָּ שֶׁקְּרִיעַת יַם סוּף קָשֶׁה לְפָנָיו (עמוס ה, ח)?!

בלשון הזוהר

וְכִי קְרִיעַת יַם סוּף קְשֵׁה קַמֵּיהּ, וְהָכְתִיב ׳גּוֹעֵר בַּיָּם וַיַבְּשֵׁהוּ׳ (נחום א, ד), ׳הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם וַיִשְׁפְּכֵם עַל פְּנִי הָאָרֶץ׳ (עמוס ה, ח), וְהָא כֵּיוָן דְּסָלִיק רְעוּתָא קַמֵּיהּ, כֹּלָּא קָמֵיהּ כְּאַיִן הוּא חָשִׁיב, וְאַת אַמָרְתְּ דִּקְרִיעַת יַם סוּף קְשֵׁה קַמֵּיהּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

כשרצה הקב"ה לקרע ים סוף בא רהב מלאך מצרים ובקש דין כי כלם רשעים

אֶלָּא, בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עָבְרוּ לַיָּם וְרָצָה הקב"ה לִקְרֹעַ לָהֶם אֶת יַם סוּף, בָּא רַהַב, אוֹתוֹ מְמֻנֶּה עַל מִצְרַיִם, וּבִקֵּשׁ דִּין מִלִּפְנֵי הקב"ה. אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹן הָעוֹלָם, לָמָּה אַתָּה רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת דִּין עַל מִצְרַיִם וְלִקְרֹעַ אֶת הַיָּם לְיִשְׂרָאֵל, הֲרֵי כֻּלָּם רְשָׁעִים לְפָנֶיךְ, וְכָל דַּרְכְּךְ בְּדִין וֶאֱמֶת? אֵלֶּה עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְאֵלֶּה עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. אֵלּוּ בְּגִלּוּי עֲרָיוֹת, וְאֵלּוּ בְּגִלּוּי עֲרָיוֹת. אֵלּוּ שׁוֹפְכֵי דָמִים, וְאֵלּוּ שׁוֹפְכֵי דָמִים.

בלשון הזוהר

אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל אַעְבָּרוּ לְגַבֵּי יַמָּא, וּבָעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמִקְרַע לוֹן יַמָּא דְּסוּף, אָתָא רַהַב הַהוּא מְמָנָא דְּעַל מִצְרַיִם, וּבָעָא דִּינָא מִקָּמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אָמַר קַמֵּיהּ, מָארֵיהּ דְּעָלְמָא, אֲמַאי אַתּ בָּעֵי לְמֶעְבַּד דִּינָא עַל מִצְרַיִם, וּלְמִקְרַע יַמָּא לְיִשְׂרָאֵל, הָא כֻּלְּהוּ חַיָּיבִין קַמָּךְ, וְכָל אָרְחָךְ בְּדִינָא וּקְשׁוֹט. אִלֵּין פַּלְחֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְאִלֵּין פַּלְחֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. אִלֵּין בְּגִלוּי עֲרָיוֹת, וְאִלֵּין בְּגִלוּי עֲרָיוֹת. אִלֵּין אוֹשְׁדֵי דָּמִין, וְאִלֵּין אוֹשְׁדֵי דָּמִין.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

היה קשה לפניו לעבר על הדין ואלמלא זכות אברהם שהשכים בבקר היו אובדים

יבאר מדוע היה קושי כביכול לפני המקום בקריעת ים סוף - ששר של ים אמר הללו עובדי ע"ז והללו עובדי ע"ז הללו בג"ע והללו בג"ע בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה קָשֶׁה לְפָנָיולפני הקב"ה לַעֲבֹר עַל דֶּרֶךְ הַדִּין. וַהֲרֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ נוֹסְעִים עַל הַיָּם, שֶׁכָּתוּב ׳וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ׳ (שמות יד, טו) - וְהָיָה קָשֶׁה לְפָנָיו לַעֲבֹר עַל הַדִּין וְלִקְרֹעַ לָהֶם אֶת יַם סוּף,מתוקף הקטרוג וְאִלְמָלֵא שֶׁהִשְׁגִּיחַוזכר לעמ"י עבורם הקב"ה בִּזְכוּת אַבְרָהָם שֶׁהִקְדִּים בַּבֹּקֶר לַעֲשׂוֹת מִצְוַת רִבּוֹנוֹ וּרְצוֹנוֹ, כַּכָּתוּב ׳וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר׳ (בראשית כב) - כֻּלָּם הָיוּ אוֹבְדִים בַּיָּם, מִשּׁוּם שֶׁבְּכָל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָיָה הקב"ה בְּדִין עַל יִשְׂרָאֵל. לכן זכות אברהם, שהקדים בבקר לעשות רצון קונו, העמידה לישראל זכות באותה שעה

בלשון הזוהר

בְּהַהִיא שַׁעֲתָא הֲוָה קְשֵׁה קַמֵּיהּ, לְמֶעְבַּר עַל אֹרַח דִּינָא. וְהָא יִשְׂרָאֵל הֲווֹ נַטְלֵי עַל יַמָּא, דִּכְתִּיב, (שמות יד טו) וַיֹּאמֶר יהו"׳ה אֶל מֹשֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנִי יִשְׂרָאֵל וְיִּסָעוּ׳, וַהֲוָה קְשֵׁה קַמֵּיהּ לְמֶעְבַּר עַל דִּינָא, וּלְמִקְרַע לוֹן יַמָּא דְּסוּף, וְאִלְמָלֵא דְּאַשְׁגַּח קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּזְכוּת אַבְרָהָם, דְּאַקְדִים בְּצַפְרָא לְמֶעְבַּד פִּקּוּדָא דְּמָארֵיהּ, וּרְעוּתָא דִּילֵיהּ, כְּדִכְתִיב (בראשית כב ג) ׳וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, כֻּלְּהוּ אִתְאֲבִידוּ בְּיַמָּא, בְּגִין דִּבְכָל הַהוּא לֵילְיָא, בְּדִינָא הֲוָה קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ולא קרב זה אל זה כל הלילה - מעשי ידי טובעים בים ואתם משבחים לפני

שֶׁשָּׁנִינוּ, מַה שֶּׁכָּתוּב ׳וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלַּיְלָה׳ (שמות יד, כ) - מְלַמֵּד שֶׁבָּאוּ מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים לְשַׁבֵּחַ בְּאוֹתוֹ לַיְלָה לִפְנֵי הקב"ה, וְאָמַר לָהֶם: וְכִי (בְּנֵי) מַעֲשֵׂי יָדַי טוֹבְעִים בַּיָּם וְאַתֶּם מְשַׁבְּחִים לְפָנַי?! מִיָּד - ׳וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלַּיְלָה׳ - מַה כָּתוּב? וַיְהִי בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר. הִשְׁגִּיחַ הקב"ה בִּזְכוּת אַבְרָהָם שֶׁהִקְדִּים בַּבֹּקֶר לַעֲשׂוֹת רְצוֹן רִבּוֹנוֹ, כַּכָּתוּב וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר. אָז חָזַר הַיָּם, וּבָרְחוּ הַמַּיִם מִלִּפְנֵי יִשְׂרָאֵל.

בלשון הזוהר

דְּתָנֵינָן, מַאי דִּכְתִּיב ׳וְלָא קְרָב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלַּיְלָה׳ (שמות יד, כ). מְלַמֵּד דְּאָתוּ מַלְאֲכֵי עִלָּאֵי לְשַׁבְּחָא בְּהַהוּא לֵילְיָא קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אָמַר לוֹן, וְכִי (ס"א בני) עוֹבָדֵי יְדַי טַבְעִין בְּיַמָּא, וְאָתוּן מְשַׁבְּחָן קָמָאי, מִיַּד ׳וְלָא קְרָב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלַּיְלָה׳. מַה כְּתִיב, וַיְהִי בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר, אַשְׁגַּח קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּזְכוּתָא דְּאַבְרָהָם, דְּאַקְדִּים בְּצַפְרָא לְמֶעְבַּד רְעוּתֵיהּ דְּמָארֵיהּ, כְּדִכְתִיב ׳וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר׳. כְּדֵין אַהְדָּר יַמָּא, וְעָרְקוּ מַיִין קַמָּיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

וישב הים לפנות בקר לאיתנו - לתנאו שהתנה הקב"ה עם העולם בזכות אברהם

שֶׁכָּתוּב, ׳וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ׳ (שמות יד, כז) - וְשָׁנִינוּ, לְאֵיתָנוֹ - לִתְנָאוֹ, לְאוֹתוֹ תְנַאי שֶׁהִתְנָה עִמּוֹ הקב"ה כְּשֶׁבָּרָא אֶת הָעוֹלָם. לְאֵיתָנוֹ, כָּתוּב כָּאן לְאֵיתָנוֹ, וְכָתוּב שָׁם ׳מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי׳ (תהלים פט, א), וְעַל זֶה ׳לִפְנוֹת בֹּקֶר׳, בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁהִקְדִּים אַבְרָהָם לַעֲשׂוֹת רְצוֹן רִבּוֹנוֹ אָז נִקְרַע ׳הַיָּם, (כָּאן ויהם׳ אֶת ׳מחנה מִצְרַיִם׳) וְלָכֵן קָשֶׁה הָיָה לְפָנָיו קְרִיעַת יַם סוּף (תהלים פט, א).

בלשון הזוהר

דִּכְתִּיב ׳וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ׳ (שמות יד, כז), וְתָנֵינָן, לְאֵיתָנוֹ - לִתְנָאוֹ. לְהַהוּא תְּנַאי דְּהִתְנָה עִמֵּיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כַּד בָּרָא עָלְמָא, לְאֵיתָנוֹ, כְּתִיב הָכָא לְאֵיתָנוֹ, וּכְתִיב הָתָם ׳מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי׳ (תהילים פט, א), וְעַל דָּא ׳לִפְנוֹת בֹּקֶר׳, בְּהַהוּא זִמְנָא דְּאַקְדִּים אַבְרָהָם לְמֶעְבַּד רְעוּתָא דְּמָארֵיהּ, כְּדֵין אִתְקְרַע יַמָּא, (הכא ויהם את מחנה ׳מצרים) וְעַל׳ דָּא קְשֵׁה הֲוָה קַמֵּיהּ קְרִיעַת יַם סוּף.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

קשים הזווגים לפני הקב"ה כקריעת ים סוף

סוד מזונות מנוחת עדן וקרשי המשכן

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.