מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה
סוד שבחו של דוד בצערו ואור השחר
מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה - שבחו של דוד המשתדל לשבח בצערו
רַבִּי אַבָּא פָּתַח פָּסוּק וְאָמַר, ׳מִזְמוֹר לְדָוִד בִּהְיוֹתוֹ בְּמִדְבַּר יְהוּדָה׳ (שם סג, א) - מַה זֶּה שׁוֹנֶה מִכָּל שְׁאָר הַתִּשְׁבָּחוֹת שֶׁלֹּא אָמַר בְּאֵיזֶה מָקוֹם שִׁבַּח אוֹתָם דָּוִד הַמֶּלֶךְ? וּמַה שּׁוֹנֶה כָּאן שֶׁאָמַר ׳בִּהְיוֹתוֹ בְּמִדְבַּר יְהוּדָה׳? אֶלָּא לֹא זֶה לְבַדּוֹ, שֶׁהֲרֵי אַף כָּךְ גַּם - ׳בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶלֶךְ׳ (שם לד) - ׳בְּבֹא הַזִּיפִים׳. וְכֵן כֻּלָּם. לְהַרְאוֹת לְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם שִׁבְחוֹ שֶׁל דָּוִד, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁהָיָה בְּצַעַר וְהָיוּ רוֹדְפִים אַחֲרָיו, הָיָה מִשְׁתַּדֵּל לוֹמַר שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
בלשון הזוהר
רִבִּי אַבָּא פָּתַח קְרָא וְאָמַר, ׳מִזְמוֹר לְדָוִד בִּהְיוֹתוֹ בְּמִדְבַּר יְהוּדָה׳ (תהילים סג, א). מַאי שְׁנָא מִכָּל שְׁאָר תּוּשְׁבְּחָן, דְּלָא קָאָמַר בְּאָן אֲתָר שַׁבַּח לוֹן דָּוִד מַלְכָּא, וּמַאי שְׁנָא הָכָא דְּקָאָמַר ׳בִּהְיוֹתוֹ בְּמִדְבַּר יְהוּדָה׳. אֶלָּא לָא דָּא בִּלְחוֹדוֹי, דְּהָא אוּף הָכִי נַמֵּי, (תהלים לה). ׳בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ לִפְנִי אֲבִימֶלֶךְ׳. ׳בְּבֹא הַזִּיפִים׳ (תהילים נד, ב). וְכֵן כֻּלְּהוּ. לְאַחֲזָאָה לְכָל בְּנֵי עָלְמָא, שְׁבָחֵיהּ דְּדָוִד, דְּאַף עַל גַּב דִּבְצַעֲרָא הֲוָה, וַהֲווּ רַדְפֵי אֲבַתְרֵיהּ, הֲוָה מִשְׁתָּדַּל לוֹמַר שִׁירִין וְתוּשְׁבְּחָן לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
רוח הקדש לא שורה עד שמתעורר האדם מלמטה - דוד לא עזב שירות בצערו
וְאַף עַל גַּב שֶׁבְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הָיָה אוֹמֵר - רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לֹא הָיְתָה שׁוֹרָה עָלָיו עַד שֶׁהוּא הִשְׁתַּדֵּל שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו. וְכָךְ בְּכָל מָקוֹם - לֹא שׁוֹרָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁלְּמַעְלָה עַד שֶׁיִּתְעוֹרֵר עָלָיו הָאָדָם מִלְּמַטָּה. וְדָוִד, אַף עַל גַּב שֶׁרָדְפוּ אַחֲרָיו וְהָיָה בְּצַעֲרוֹ, לֹא הָיָה עוֹזֵב שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת מִפִּיו וּלְשַׁבֵּחַ אֶת רִבּוֹנוֹ עַל הַכֹּל.
בלשון הזוהר
וְאַף עַל גַּב דִּבְרוּחַ קֻדְשָׁא הֲוָה אָמַר, רוּחַ קֻדְשָׁא לָא הֲוֵי שָׁארֵי עֲלוֹי, עַד דְּאִיהוּ אִשְׁתָּדַּל לְמִשְׁרֵי עֲלוֹי. וְכֵן בְּכָל אֲתָר, לָא שַׁרְיָא רוּחַ קֻדְשָׁא דִּלְעֵילָּא, עַד דְּיִתְּעַר עָלֵיהּ בַּר נָשׁ מִתַתָּא. וְדָוִד אַף עַל גַּב דְּקָא רַדְפֵי אֲבַתְרֵיהּ, וַהֲוָה בְּצַעֲרֵיהּ, לָא הֲוָה שָׁבִיק שִׁירִין וְתוּשְׁבְּחָן מִפּוּמֵיהּ, וּלְשַׁבְּחָא לְמָארֵיהּ עַל כֹּלָּא.
אם דוד היה מכון עצמו בתחלה לא היתה שורה עליו רוח הקדש
וְאִם תֹּאמַר, זֶה שֶׁשָּׁנִינוּ ׳מִזְמוֹר לְדָוִד׳ אוֹ לְדָוִד מִזְמוֹר, וְכָאן שָׁרְתָה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בַּתְּחִלָּה, מִשּׁוּם שֶׁאָמַר ׳מִזְמוֹר לְדָוִד׳. אֶלָּא, אִם הוּא הָיָה מְכַוֵּן עַצְמוֹ בַּתְּחִלָּה, לֹא הָיְתָה שׁוֹרָה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ.
בלשון הזוהר
וְאִי תֵּימָא, הָא דְּתָנֵינָן, (בראשית ל"ט ע"ב, ס"ה ע"א) ׳מִזְמוֹר לְדָוִד׳, אוֹ לְדָוִד מִזְמוֹר, וְהָכָא שָרַת עָלֵיהּ רוּחַ קֻדְשָׁא בְּקַדְמִיתָא, בְּגִין דְּאָמַר ׳מִזְמוֹר לְדָוִד׳. אֶלָּא, אִי אִיהוּ לָא הֲוָה מְכַוֵּין גַּרְמֵיהּ בְּקַדְמִיתָא, לָא שָרַת עָלֵיהּ רוּחַ קֻדְשָׁא.
מזמור זה רוח הקדש המשבחת המלך תמיד - דוד מצא גוף מתקן ושרתה עליו
מִזְמוֹר זֶה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. לָמָּה נִקְרָא כָּךְ? מִשּׁוּם שֶׁהִיא מְשַׁבַּחַת אֶת הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן תָּמִיד, (שֶׁכָּל הַזְּמַן הוּא הָיָה מְשַׁבֵּחַ ומזמר וְלֹא שׁוֹכֵךְ) שֶׁכָּל הַזְּמַן הָיְתָה מְשַׁבַּחַת וּמְזַמֶּרֶת וְלֹא שׁוֹכֶכֶת. כֵּיוָן שֶׁבָּא דָוִד, מָצָא גוּף מְתֻקָּן כָּרָאוּי וְשָׁרְתָה עָלָיו, וְהָיוּ מְגַלִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה לְשַׁבֵּחַ וּלְזַמֵּר לַמֶּלֶךְ, וְהַכֹּל כְּדֵי שֶׁיִּתְתַּקֵּן הָעוֹלָם הַזֶּה כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה.
בלשון הזוהר
(נ' ע"א, רל"ח ע"ב) מִזְמוֹר דָּא רוּחַ קֻדְשָׁא. אֲמַאי אִקְרֵי הָכִי. בְּגִין דְּאִיהִי, מְשַׁבַּחַת תָּדִיר לְמַלְכָּא עִלָּאָה (ס"א דכל זמנא איהו קא משבח ומזמר ולא שכיך) דְּכָל זִמְנָא הֲוָה קָא מְשַׁבְּחָת וּמְזַמְּרָת, וְלָא שָׁכִיךְ. כֵּיוָן דְּאָתָא דָּוִד אַשְׁכַּח גּוּפָא מְתַּתְקְנָא כַּדְקָא יֵאוֹת, וְשָׁרַת עָלֵיהּ, וַהֲווּ מְגַלֵּי בְּהַאי עָלְמָא, לְשַׁבְּחָא וּלְזַמְּרָא לְמַלְכָּא, וְכֹלָּא, בְּגִין דְּיִתְתְּקַן הַאי עָלְמָא, כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא.
לדוד איש שלם בתקונו - בהיותו במדבר יהודה תשבחה גדולה ונכבדה בצערו
לְדָוִד - אִישׁ שָׁלֵם בְּתִקּוּנוֹ, אִישׁ מְתֻקָּן, אִישׁ צַדִּיק. דָּוִד וַדַּאי שֶׁלֹּא הִשְׁתַּנָּה לְעוֹלָמִים. ׳בִּהְיוֹתוֹ בְּמִדְבַּר יְהוּדָה׳ - זֶה שֶׁבַח שֶׁל דָּוִד, אַף עַל גַּב שֶׁהָיָה בְּצַעֲרוֹ, אַף עַל גַּב שֶׁהָיוּ רוֹדְפִים אַחֲרָיו, וְאֵיזוֹ תִשְׁבַּחַת אָמַר? תִּשְׁבַּחַת גְּדוֹלָה וְנִכְבָּדָה.
בלשון הזוהר
לְדָוִד. גְּבָר שְׁלִים בְּתִקּוּנוֹי, גְּבָר מְתָקָּנָא, גְּבָר זַכָּאָה. דָּוִד וַדַּאי דְּלָא אִשְׁתָּנֵי לְעָלְמִין. ׳בִּהְיוֹתוֹ בְּמִדְבַּר יְהוּדָה׳, דָּא שְׁבָחָא דְּדָוִד, אַף עַל גַּב דִּבְצַעֲרֵיהּ הֲוָה, אַף עַל גַּב דַּהֲווֹ רַדְפֵי אֲבַתְרֵיהּ. וּמַאי תּוּשְׁבַּחְתָּא קָאָמַר. תּוּשְׁבַּחְתָּא דְּאִיהוּ רַב וְיַקִּירָא.
אלהים אלי אתה - שלש דרגות בשם אחד בסוד אלהים חיים
וְהַשֶּׁבַח שֶׁלּוֹ מַה הוּא? ׳אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה אֲשַׁחֲרֶךָּ׳ (תהלים סג, ב) - אֱלֹהִים סְתָם. כֵּיוָן שֶׁאָמַר אֱלֹהִים, לָמָּה אֵלִי? אֶלָּא אוֹתָהּ דַּרְגָּה שֶׁלּוֹ. שָׁלֹשׁ דְּרָגוֹת כָּאן: אֱלֹהִים, אֵלִי, אַתָּה - וְאַף עַל גַּב שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת, דַּרְגָּה אַחַת הִיא, בְּסוֹד שֶׁל אֱלֹהִים חַיִּים. אֱלֹהִים - לְמַעְלָה, אֱלֹהִים חַיִּים. אֵלִי - קְצֵה הַשָּׁמַיִם עַד קְצֵה הַשָּׁמַים. אַתָּה - הַדַּרְגָּה שֶׁלּוֹ. וְאַף עַל גַּב שֶׁהַכֹּל אֶחָד וּבְשֵׁם אֶחָד עוֹלֶה.
בלשון הזוהר
וּשְׁבָחָא דִּילֵיהּ מַאי אִיהִי. ׳אֱלהִים אֵלִי אַתָּה אֲשַׁחֲרֶךָּ׳ (תהילים סג, ב). אֱלֹהִים סְתָם. כֵּיוָן דְּאָמַר אֱלֹהִים, אֲמַאי אֵלִי. אֶלָּא הַהוּא דַּרְגָּא דִּילֵיהּ. תְּלַת דַּרְגִּין הָכָא: אֱלהִים. אֵלִי. אַתָּה. וְאַף עַל גַּב דְּאִינּוּן תְּלַת שְׁמָהָן, חַד דַּרְגָּא אִיהוּ, בְּרָזָא דֶּאֱלהִים חַיִּים. אֱלהִים: לְעֵילָּא, אֱלהִים חַיִּים. אֵלִי: קְצֵה (בראשית א' ע"ב) ׳הַשָּׁמַיִם עַד קְצֵה הַשָּׁמַיִם׳. אַתָּה: דַּרְגָּא דִּילֵיהּ. וְאַף עַל גַּב דְּכֹלָּא חַד, וּבִשְׁמָא חַד סָלִיק.
אשחרך - התקין דוד אור השחר השחור לזכות לאור לבן המאיר אספקלריה מאירה
אֲשַׁחֲרֶךָּ - אִם כְּמַשְׁמָעוֹ שֶׁלּוֹ, יָפֶה. אֲבָל אֲשַׁחֲרֶךָּ - הִתְקִין הָאוֹר שֶׁמֵּאִיר בַּשַּׁחַר. שֶׁהֲרֵי הָאוֹר שֶׁעוֹמֵד בַּשַּׁחַר לֹא מֵאִיר עַד שֶׁיְּתַקְּנוּ אוֹתוֹ לְמַטָּה. וּמִי שֶׁמְּתַקֵּן אֶת אוֹר הַשַּׁחַר הַזֶּה, אַף עַל גַּב שֶׁהוּא שָׁחֹר, זוֹכֶה לְאוֹר לָבָן שֶׁמֵּאִיר, וְזֶהוּ אוֹר אַסְפַּקְלַרְיָה הַמְּאִירָה, וְזֶהוּ הָאָדָם שֶׁזּוֹכֶה לָעוֹלָם הַבָּא.
בלשון הזוהר
אֲשַׁחֲרֶךָּ, אִי כְּמַשְׁמָעוֹ דִּילֵיהּ, שַׁפִּיר. אֲבָל אֲשַׁחֲרֶךָּ, אַתְקִין נְהוֹרָא דְּנָהִיר בְּשַׁחְרוּתָא. דְּהָא נְהוֹרָא דְּקַיְּימָא בְּשַׁחְרוּתָא, לָא נָהִיר עַד דְּיִתְתַּקְנוּן לֵיהּ לְתַתָּא. וּמַאן דְּאַתְקִין נְהוֹרָא שַׁחֲרָא דָּא, אַף עַל גַּב דְּאִיהִי אוּכָמָא, זָכֵי (בראשית נ"א ע"ב) ׳לִנְהוֹרָא חִוָּורָא דְּנָהִיר, וְדָא אִיהִי נְהוֹרָא אַסְפָּקָלַרְיָא דְּנָהֲרָא, וְדָא אִיהוּ בַּר נָשׁ דְּזָכֵי לְעָלְמָא דְּאָתֵי׳.
ומשחרי ימצאנני - זוכה לשני אורות אור השחר השחור ואור הלבן המאיר
וְזְה סוֹד ׳וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי׳ (משלי ח, יז) - וּמְשַׁחֲרַי - שֶׁמְּתַקְּנִים הָאוֹר שֶׁל מְשַׁחֲרַי הַשָּׁחֹר. יִמְצָאֻנְנִי, לֹא כָתוּב יִמְצָאוּנִי, אֶלָּא יִמְצָאֻנְנִי, שֶׁזּוֹכִים לִשְׁנֵי אוֹרוֹת - לְאוֹר הַשַּׁחַר הַשָּׁחֹר, וְלָאוֹר הַלָּבָן שֶׁמֵּאִיר. וְזוֹכֶה לְאַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה, וּלְאַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁמְּאִירָה. וְזֶהוּ יִמְצָאֻנְנִי. וְעַל כֵּן אָמַר דָּוִד אֲשַׁחֲרֶךָּ. הִתְקִין אוֹר שֶׁל הַשַּׁחַר הַשָּׁחֹר לְהָאִיר עָלָיו אוֹר לָבָן שֶׁמֵּאִיר.
בלשון הזוהר
וְרָזָא דָּא ׳וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי׳ (משלי ח, יז), וּמְשַׁחֲרַי - דִּמְתַקְּנִין נְהוֹרָא מְשַׁחֲרַי אוּכָמָא. יִמְצָאֻנְנִי, יִמְצָאוּנִי לָא כְּתִיב, אֶלָּא יִמְצָאֻנְנִי, דְּזָכֵי לִתְרֵין נְהוֹרִין. לִנְהוֹרָא דְּשַׁחֲרָא אוּכָמָא, וְלִנְהוֹרָא חִוָּורָא דְּנָהֲרָא. וְזָכֵי לְאַסְפָּקָלַרְיָאה דְּלָא נָהִיר, וּלְאַסְפָּקָלַרְיָאה דְּנָהִיר. וְדָא אִיהוּ יִמְצָאֻנְנִי. וְעַל דָּא אָמַר דָּוִד אֲשַׁחֲרֶךָּ, אַתְקִין נְהוֹרָא דְּשַׁחֲרָא אוּכָמָא, לְנַהֲרָא עָלֵיהּ נְהוֹרָא חִוָּורָא דְּנָהֲרָא.
צמאה לך נפשי כמה לך בשרי - צמאון לדברי תורה כצמאון במדבר ציה
׳צָמְאָה לְךְ נַפְשִׁי כָּמַהּ לְךְ בְּשָׂרִי׳ (תהלים סג, ב) -, ׳כְּמִי שֶׁרָעֵב לֶאֱכֹל וְצָמֵא לִשְׁתּוֹת׳. ׳בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם׳ (תהלים סג, ב) - מִשּׁוּם שֶׁהוּא מִדְבָּר וְאֵינוֹ מָקוֹם שֶׁל יִשּׁוּב, וְלֹא מָקוֹם שֶׁל קֹדֶשׁ. וְלָכֵן הוּא מָקוֹם ׳בְּלִי מַיִם׳. וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ רְעֵבִים וּצְמֵאִים אֵלֶיךְ בַּמָּקוֹם הַזֶּה, ׳כֵּן בַּקֹּדֶשׁ חֲזִיתִיךְ וְגוֹ'׳. וְאָנוּ, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ צְמֵאִים אֶל מוֹרֵנוּ לִשְׁתּוֹת בְּצִמָּאוֹן אֶת דְּבָרָיו בַּמָּקוֹם הַזֶּה, אַף כָּךְ צְמֵאִים לִשְׁתּוֹת בַּצָּמָא דְּבָרָיו בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, הַמָּקוֹם שֶׁנִּקְרָא קֹדֶשׁ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַבִּי אַבָּא, מִי שֶׁהִתְחִיל הַדָּבָר - יֹאמַר עַכְשָׁו.
בלשון הזוהר
׳צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי׳ (תהילים סג, ב), כְּמַאן דְּכָפִין לְמֵיכַל וְצָחֵי לְמִשְׁתֵּי. ׳בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם׳ - בְּגִין דְּאִיהוּ מִדְבַּר, וְלָאו אִיהוּ אֲתָר דְּיִשּׁוּבָא, וְלָאו אִיהוּ אֲתָר דְּקֻדְשָׁא. וּבְגִין כַּךְ אִיהוּ אֲתָר ׳בְּלִי מַיִם׳. וּכְמָה דְּאֲנָן כַּפִין וְצָחָאן לְגַבָּךְ בַּאֲתָר דָּא, ׳כֵּן בַּקֹּדֶשׁ חֲזִיתִיךָ וְגוֹ'׳. וַאֲנָן כְּמָה דְּאֲנָן צָחָאן לְגַבֵּי דְּמַר, לְמִשְׁתֵּי בְּצָחוּתָא מִלּוֹי בַּאֲתָר דָּא, אוּף הָכִי צָחֵינָן לְמִשְׁתֵּי בְּצָחוּתָא מִלּוֹי, בְּבֵי מַקְדְּשָׁא, אֲתָר דְּאִקְרֵי קֹדֶשׁ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַ' אַבָּא, מַאן דְּשָׁארִי מִלָּה הַשְׁתָּא יֵימָא.
ויקחו לי תרומה מאת כל איש
כלת משה יורדת לארץ וסוד הקלפות
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.