ואתה ה' אל תרחק אילותי
דבקות ישראל בקב"ה בתפלה בלחש
ואתה ה' אל תרחק אילותי - דוד תקן בזה לחבר השמש ללבנה
כָּתוּב ׳וְאַתָּה ה' אַל תִּרְחָק אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה׳ (תהלים כב, כ) - דָּוִד הַמֶּלֶךְ אָמַר אֶת זֶה בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מְתַקֵּן וּמְסַדֵּר אֶת תִּשְׁבַּחַת הַמֶּלֶךְ כְּדֵי לְחַבֵּר אֶת הַשֶּׁמֶשׁ לַלְּבָנָה. כֵּיוָן שֶׁהָיָה מְתַקֵּן וּמְסַדֵּר אֶת שְׁבָחָיו לְהִתְחַבֵּר, אָמַר ׳וְאַתָּה ה' אַל תִּרְחָק׳.
בלשון הזוהר
כְּתִיב ׳וְאַתָּה יהו"ה אַל תִּרְחָק אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה׳ (תהילים כב, כ). דָּוִד מַלְכָּא אָמַר דָּא, בְּשַׁעֲתָא דְּהֲוָה מְתַקֵּן וּמְסַדֵּר תּוּשְׁבַּחְתָּא דְּמַלְכָּא, בְּגִין לְחַבְּרָא שִׁמְשָׁא בְּסִיהֲרָא. כֵּיוָן דְּהֲוָה מְתַקֵּן וּמְסַדֵּר שְׁבָחִין דִּילֵיהּ לְאִתְחַבְּרָא, אָמַר ׳וְאַתָּה יהו"ה אַל תִּרְחָק׳.
ואתה ה' סוד חברות בלי פרוד - אל תרחק שלא יסתלק מאתנו ויעזבנו
וְאַתָּה ה' - סוֹד שֶׁל חֲבֵרוּת אַחַת בְּלִי פֵרוּד. אַל תִּרְחָק - כֵּיוָן שֶׁעָלְתָה לְהִתְחַבֵּר עִם בַּעְלָהּ, וְהַכֹּל בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, וּמִשָּׁם רוֹצָה לַעֲלוֹת לְאֵין סוֹף לְהִתְקַשֵּׁר הַכֹּל לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וְלָכֵן אַל תִּרְחַק לְהִסִתַּלֵּק מֵאִתָּנוּ וְלַעֲזב אוֹתָנוּ.
בלשון הזוהר
וְאַתָּה יהו"ה רָזָא (רנ"א ע"א, ק"מ ע"א, קע"ט ע"ב) דְּחַבְרוּתָא חֲדָא בְּלֹא פִּרוּדָא. אַל תִּרְחָק, כֵּיוָן דְּאִיהִי סַלְּקָא לְאִתְעַטְּרָא בְּבַעְלָהּ, וְכֹלָּא בְּעָלְמָא עִלָּאָה, וּמִתַּמָּן בָּעֵי לְסַלְּקָא לְאֵין סוֹף, לְאִתְקַשְּׁרָא כֹּלָּא לְעֵילָּא לְעֵילָּא, וּבְּגִין כָּךְ אַל תִּרְחָק, לְאִסְתַּלְּקָא מִינָן, לְשַׁבְקָא לָן.
ישראל צריכים להכלל ולהדבק בתשבחת מלמטה - ולכן התפלה בלחש כמדבר בסוד
וְלָכֵן בְּתוֹךְ סִדּוּר הַתִּשְׁבַּחַת צְרִיכִים יִשְׂרָאֵל לְהִכָּלֵל שָׁם וּלְהִדָּבֵק עִמָּם מִלְּמַטָּה, שֶׁאִלְמָלֵא יִרְצֶה לְהִתְעַלּוֹת הַכָּבוֹד הַזֶּה, הֲרֵי יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה אֲחוּזִים בּוֹ וּמַחֲזִיקִים בּוֹ שֶׁלֹּא יַעֲזב אוֹתוֹ לְהִתְרַחֵק מֵהֶם. וְלָכֵן הַתְּפִלָּה בְּלַחַשׁ, כְּמִי שֶׁמְּדַבֵּר בְּסוֹד עִם הַמֶּלֶךְ. וּבְעוֹד שֶׁהוּא בְּסוֹד עִמּוֹ, לֹא מִתְרַחֶקֶת מִמֶּנּוּ כְּלָל.
בלשון הזוהר
וּבְגִין כַּךְ, בְּגוֹ סִדּוּרָא דְּתוּשְׁבַּחְתָּא, בָּעָאן יִשְׂרָאֵל לְאִתְכַּלְּלָא תַּמָּן, וּלְאִתְדַּבְּקָא בַּהֲדַיְיהוּ מִתַּתָּא, דְּאִלְמָלֵא יִבְעֵי לְאִסְתַּלְּקָא הַאי כָּבוֹד, הָא יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא אֲחִידָן בֵּיהּ וְתַקְפִין בֵּיהּ, דְּלָא שַׁבְקֵי לֵיהּ לְאִתְרַחֲקָא מִנַּיְיהוּ. וְעַל דָּא צְלוֹתָא בְּלָחַשׁ, כְּמַאן דְּמַלִּיל בְּרָזָא עִם מַלְכָּא, וּבְעוֹד דְּאִיהוּ בְּרָזָא עִמֵּיהּ, לָא אִתְרָחֲקָא מִנֵּיהּ כְּלָל.
אילותי כאיל וצבי החוזרים למקומם - הקב"ה חוזר למקומו כי ישראל אחוזים בו
אֱיָלוּתִי - מָה אַיָּל וּצְבִי, בְּשָׁעָה שֶׁהוֹלְכִים וּמִתְרַחֲקִים, מִיָּד חוֹזְרִים לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁעָזְבוּ - אַף הקב"ה, אַף עַל גַּב שֶׁהִתְעַלָּה לְמַעְלָה לְמַעְלָה בְּאֵין סוֹף, מִיָּד חוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁיִּשְׂרָאֵל לְמַטָּה אֲחוּזִים בּוֹ, וְלֹא עוֹזְבִים אוֹתוֹ לִהְיוֹת נִשְׁכָּח וּלְהִתְרַחֵק מֵהֶם. וְלָכֵן, ׳אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה׳.
בלשון הזוהר
אֱיָלוּתִי, מָה אַיָּל וּצְבִי, בְּשַׁעֲתָא דְּאַזְלֵי וּמְרַחֲקֵי, מִיַּד אָהַדְרָן לְהַהוּא אֲתָר דְּשַׁבְקֵי, אוּף קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אַף עַל גַּב דְּאִסְתַּלָּק לְעֵילָּא לְעֵילָּא בְּאֵין סוֹף, מִיַּד אַהְדָּר לְאַתְרֵיהּ. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּיִשְׂרָאֵל לְתַתָּא אִתְאַחֲדָן בֵּיהּ, וְלָא שַׁבְקִין לֵיהּ לְאִתְנַשְּׁיָא, (מניה) וּלְאִתְרַחֲקָא מִנַּיְיהוּ. וְעַל דָּא, ׳אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה׳.
סומך גאלה לתפלה - לאחז בקב"ה בלחש שלא יתרחק ואתם הדבקים בה' חיים
וּמִשּׁוּם כָּךְ צְרִיכִים לְהִתְאַחֵד עִם הקב"ה וְלֶאֱחֹז בּוֹ כְּמִי שֶׁמַּמְשִׁיךְ מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה, שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר אִישׁ עָזוּב מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת. וְלָכֵן כְּשֶׁסּוֹמֵךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה, צָרִיךְ לֶאֱחֹז בּוֹ וּלְדַבֵּר עִמּוֹ בְּלַחַשׁ, בְּסוֹד, שֶׁלֹּא יִתְרַחֵק מֵעִמָּנוּ וְלֹא יֵעָזֵב מֵעִמָּנוּ, וְלָכֵן כָּתוּב ׳וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם׳ (דברים ד, ד) - ׳אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה' אֱלֹהָיו׳ (תהלים קמד, טו).
בלשון הזוהר
וּבְגִין כַּךְ בָּעֵינָן לְאִתְאַחֲדָא בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּלְאַחֲדָא בֵּיהּ, כְּמַאן דְּאַמְשִׁיךְ מֵעֵילָּא לְתַתָּא, דְּלָא יִשְׁתְּבַק בַּר נָשׁ מִנֵּיהּ, אֲפִילּוּ שַׁעֲתָא חֲדָא. וְעַל דָּא כַּד סָמִיךְ גְּאוּלָה לִתְפִלָּה, בָּעֵי לְאַחֲדָא בֵּיהּ, וּלְאִשְׁתָּעֵי בַּהֲדֵיהּ בִּלְחִישׁוּ, בְּרָזָא, דְּלָא יִתְרְחַק מִינָן, וְלָא יִשְׁתְּבַּק מִינָן, וְעַל דָּא כְּתִיב ׳וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהו"ה אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְכֶם הַיּוֹם׳ (דברים ד, ד). ׳אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיהו"ה אֱלֹהָיו׳ (תהילים קמד, טו).
רשבי ואלעזר קמו מהצל - מכאן ואילך ילכו בדרכי שומרי עץ החיים
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְהַחֲבֵרִים אַף כָּךְ קָמוּ וְהָלְכוּ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי שִׁמְעוֹן אָבִיו, אַבָּא, עַד כָּאן הָיִינוּ יוֹשְׁבִים בַּצֵּל שֶׁל עֵץ הַחַיִּים בְּגַן עֵדֶן. מִכָּאן וָהָלְאָה שֶׁאָנוּ הוֹלְכִים, צָרִיךְ לָנוּ לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי הַשּׁוֹמְרִים אֶת הָעֵץ הַזֶּה. אַתָּה תַּתְחִיל בְּרֵאשִׁית לִפְתֹּחַ בַּדֶּרֶךְ.
בלשון הזוהר
בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וְחַבְרַיָּא אוּף הָכִי קָמוּ וְאָזְלוּ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי שִׁמְעוֹן אֲבוּי, אַבָּא, עַד הָכָא הֲוֵינָא יַתְבֵי בְּצִלָּא דְּאִילָנָא דְּחַיֵּי בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן. מִכָּאן וּלְהָלְאָה דְּאֲנָן אָזְלִין, אִצְטְרִיךְ לָן לְמֵיהַךְ בְּאָרְחוֹי דְּנַטְרָן אִילָנָא דָּא. אָמַר לֵיהּ, אַנְתְּ תִּשְׁרֵי בְּשֵׁירוּתָא לְמִפְתַּח בְּאָרְחָא.
ויקחו לי תרומה זהב כסף ונחשת
סוד עשרים וחמש אותיות היחוד במשכן
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.