הוי בנה ביתו בלא צדק
סוד נזקי הבית שרוח הטמאה שורה בו ומעשה ברבי יוסי
אם נזק בבית לבונה או לאנשי ביתו יברח אדם להר ולא ידור בו
וְאִם תֹּאמַר, בַּמֶּה יָדוּעַ? כיצד יכול הנכנס לבית לדעת אם הבונה את הבית המשיך שם רוח טומאה כְּגוֹן שֶׁנִּזּוֹק בַּבַּיִת הַהוּא אוֹתוֹ שֶׁבָּנָה אוֹתוֹ, אוֹ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ, אוֹ בְּנִזְקֵי גוּף, אוֹ בְּנִזְקֵי מָמוֹן, הוּאובנוסף לזה אף וּשְׁנֵי אֲחֵרִים אַחֲרָיו. היינו ג' אנשים שאז יש חזקה לנזיקין הֲרֵי וַדַּאי יִבְרַח אָדָםאפי' לְהַר, וְלֹא יָדוּר בּוֹ. יָדוּר בִּמְחִלַּת עָפָר, וְלֹא יָדוּר בּוֹ.
בלשון הזוהר
וְאִי תֵּימָא בְּמַה יְדִיעַ. כְּגוֹן דְּאִתְּזַק בְּהַהוּא בֵּיתָא, הַהוּא דְּבָנֵי לָהּ, אוֹ אַנְשֵׁי בֵּיתֵיהּ, אוֹ בְּנִזְקֵי דְּגוּפָא, אוֹ בְּנִזְקֵי מָמוֹנָא, הוּא וּתְרֵין אָחֳרָנִין אֲבַתְרֵיהּ. הָא וַדַּאי יַעֲרוֹק בַּר נָשׁ לְטוּרָא, וְלָא יָדוּר בֵּיהּ. יָדוּר בְּטִיחֲלָא דְּעַפְרָא, וְלָא יָדוּר בֵּיהּ.
הקבה חס על ישראל שלא יודעים ורושם הבתים בנגע כדי שיעבירו הבית מהעולם
וּמִשּׁוּם כָּךְ הקב"ה חָס עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם לֹא יוֹדְעִים דָּבָר בְּכָל אוֹתָם הַבָּתִּים, שימצאו בארץ ישראל אם יש שם רוח טומאה אם לא וְהוּא אוֹמֵר: אַתֶּם לֹא יוֹדְעִיםאבל - אֲנִי יוֹדֵעַ,ומשום כך לכם וְרָשַׁמְתִּי אוֹתָםבסימן ע"י ואם בְּנֶגַע. נֶגַע דָּר בְּבַיִת, הקליפה שהיתה בבית משעת הבנין- מ"מ הִנֵּההקב"ה מזמן נֶגַע אַחֵרהוא הנגע הקדוש תַּקִּיף שֶׁיּוֹצִיא ׳אוֹתוֹ וְיַעֲבִיר אוֹתוֹ׳ מִן הָעוֹלָם. וְאָז - ׳וְנָתַץ אֶת הַבַּיִת אֶת אֲבָנָיו וְאֶת עֵצָיוושואל ׳ (ויקרא יד, מה) - כֵּיוָן שֶׁהוֹלֵךְ לוֹ,אותו הנגע שדר בבית בתחילה מחמת הנגע הקדוש שהקב"ה שלח שם להעבירו א"כ מָה הַטַּעַם ׳וְנָתַץ אֶת הַבַּיִת׳? אֶלָּא בְּכָל זְמַן שֶׁאוֹתוֹ בִּנְיָן יִהְיֶה קַיָּםנחשב כאילו הבית - שֶׁלּוֹשל הס'א הוּא, וְיָכוֹל לַחֲזֹּר. לשם, אבל אחר שניתץ את הבית ובנאו מחדש בהזכרת שם שמים כבר לא יוכל לחזור לשם
בלשון הזוהר
וּבְגִין כַּךְ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָס עָלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, דְּאִינּוּן לָא יַדְעִין מִלָּה בְּכָל אִינּוּן בָּתֵי. וְהוּא אָמַר, אַתּוּן לָא יַדְעִין, אֲנָא יְדַעְנָא, וְאַרְשִׁימְנָא לוֹן בְּנֶגַע. נֶגַע דָּיִיר בְּבֵיתָא, הָא נֶגַע אָחֳרָא תַּקִּיפָא, דְּיָפִּיק לֵיהּ, וְיַּעֲבַּר לֵיהּ מִן עָלְמָא. וּכְדֵין ׳וְנָתַץ אֶת הַבַּיִת אֶת אֲבָנָיו וְאֶת עֵצָיו׳. כֵּיוָן דְּאָזִיל לֵיהּ, מַאי טַעֲמָא ׳וְנָתַץ אֶת הַבַּיִת׳. אֶלָּא בְּכָל זִמְנָא דְּהַהוּא בִּנְיָן לִהֱוִי קַיָּים, דִּילֵיהּ הוּא, וְיָכִיל לְאָהַדְּרָא.
בארץ הקדושה כל שכן בארץ אחרת רוח הטמאה מצויה יותר ואדם יכול להנזק
וכל זְהִהוא שיש איזה אחיזה קטנה של הס"א בבית הוא בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, כָּל שֶׁכֵּןשיש לו אחיזה בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת, שֶׁרוּחַ הַטֻּמְאָה מְצוּיָה יוֹתֵר, וְיָכוֹל אָדָם לְהִנָּזֵק. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁנִּקְרָא בַקְּלִפּוֹת שֶׁל חֲבֵרָיו הָאֲחֵרִיםשאר חיצונים לְהִמָּצֵא שָׁם, וַאֲפִלּוּ דְּפִיקוֹת בַּכֵּלִים שהיו נוהגים לדפוק בכלים כדי לגרש רוחות ומזיקים מאיזה מקום, [ב. ההכאות שמכין בכף הקלע- נפש דוד] לֹא מַעֲבִירִים אוֹתוֹ מִן הַבַּיִת. וּמִשּׁוּם כָּךְ הַפָּסוּק הַזֶּה מַכְרִיז וְאוֹמֵר, ׳הוֹי בּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא צֶדֶקהזכיר לשון ׳ (ירמיה כב, יג) - הוֹי וַדַּאימשום שהדרים בבית כן ב שֶׁאוֹמְרִים כָּל יוֹם בַּבַּיִת הַהוּא. מחמת הנזקים שנעשים ע"י אותה הרוח
בלשון הזוהר
הַאי בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, כָּל שֶׁכֵּן בְּאַרְעָא אָחֳרָא, דִּזְמִינָא רוּחַ מִסְאֲבָא יַתִּיר, וְיָכִיל בַּר נָשׁ לְאִתְזְקָא. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, וְכָּל שֶׁכֵּן דְּאִקְרֵי בִּקְלִפּוֹי דְּחַבְרוֹי אָחֳרָנִין, לְאִשְׁתַּכְּחָא תַּמָּן, וַאֲפִילּוּ טוּרְפֵי דְּקַסְפְּתָא לָא מַעְבְּרָן לֵיהּ מֵהַהוּא בֵּיתָא, וּבְגִין כָּךְ הַאי קְרָא אַכְרִיז וְאָמַר, ׳הוֹי בּוֹנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא צֶדֶק׳. הוֹי וַדַּאי קָאַמְרֵי כָּל יוֹמָא בְּהַהוּא בֵּיתָא.
רבי יוסי שומע בבית קול שרוצה להזיקו ויוצא מפחד - מי שעובר דברי חברים מתחיב
רַבִּי יוֹסֵי נִכְנַס יוֹם אֶחָד לְבַיִת אֶחָד, הִגִּיעַ לַסַּף למפתן הדלת (טרח בטפוס) (טרח בטפוס) וְנִכְנַס פְּנִימָה. שָׁמַע קוֹל אֶחָד שֶׁאוֹמֵר: הִתְכַּנְּסוּ וְהִכָּנְסוּ, לתוך הבית הִנֵּה אֶחָד מֵהַיְרִיבִים שֶׁלָּנוּ. העומד כנגדנו מצד מעשיו וקדושתו תמיד הִתְחַבְּרוּ וְנַזִּיק אוֹתוֹ לִפְנֵי שֶׁיֵּצֵא. אָמְרוּ, לֹא נוּכַל אֶלָּא אִם דִּיּוּרוֹ כָּאן. וכששמע זאת יָצָא רַבִּי יוֹסֵי וּפָחַד. אָמַר, וַדַּאי מִי שֶׁעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי הַחֲבֵרִים, מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ.
בלשון הזוהר
רִבִּי יוֹסֵי עָאל חַד יוֹמָא בְּחַד בֵּיתָא, מָטָא בַּסִּפְתָא (ס"א אטרח בטיפסא), עָאל לְגוֹ. שָׁמַע חַד קָלָא דְּאָמַר, אִתְכְּנָשׁוּ עוּלוּ, הָא חַד פְּלוּגְתָּא דִּילָן. סִיפְתוּ וְנָנְזִיק לֵיהּ עַד לָא יִנְפּוֹק, אָמְרוּ, לָא נֵיכוּל אֶלָּא אִי דִּיּוּרֵיהּ הָכָא. נָפַק רִבִּי יוֹסֵי וְדָחִיל. אָמַר, ודַּאי מַאן דְּאַעְבָּר עַל מִלּוֹי דְּחַבְרַיָּיא, אִתְחַיָּיב בְּנַפְשֵׁיהּ.
הגוים דרים בבתים כאלה ונשלמים כי מצדם הם באים אבל ירא חטא יכול להנזק
אָמַר לוֹ רַבִּי חִיָּיא, וַהֲרֵי הַגּוֹיִם וּשְׁאָר בְּנֵי אָדָם דָּרִים בְּתוֹכוֹ,שאינם ניזוקים וְנִשְׁלְמוּ. אָמַר לוֹ, הֵם מִצִּדָּםמצד הס"א הֵם בָּאִים, ומשום כך אין מזיקין להם אֲבָל מִי שֶׁיְּרֵא חֵטְא יָכוֹל לְהִנָּזֵק. וַאֲפִלּוּ הֵם, אותם הגויים אִם יְעַכְּבוּ אֶת דִּיּוּרָם בּוֹ, אם יגורו בו בקביעות לֹא יֵצְאוּ בְשָׁלוֹם.כדרך החצוני שמשביע הרשעים בתחלתם ומצליחם וסופם לבהלה אבל הצדיק מיד מתגרה עמו-רמ"ק אָמַר לוֹ, שאלו: וַהֲרֵי כָּתוּב ׳בָּתֵּיהֶם שָׁלוֹם מִפָּחַד ומשמע שלא ינזקו בו לא בתחילתם ולא בסופם, ׳ (איוב כא, ט) - אָמַר לוֹ, להשיב לו: שהפסוק מדבר כְּגוֹן שֶׁהָיָה מֵאַחֵר,שבנאו כראוי בקדושה וְנִבְנָהמִהארת ובהזכרת שם שמים, מִצֶּדֶק. וְהַפָּסוּק כָּךְ הוּא, יש לפרשו ׳בָּתֵּיהֶם שָׁלוֹם מִפָּחַד׳ - כְּשֶׁבָּתֵּיהֶם ׳שָׁלוֹם מִפַּחַד׳, כי נבנה בצדק אז ׳שֵׁבֶט אֱלוֹהַּ׳מידת דין קשה לֹא שׁוֹרֶה עֲלֵיהֶם.
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ רִבִּי חִיָיא, וְהָא גּוֹיִם וּשְׁאָר בְּנֵי נָשָׁא דַּיְּירֵי בְּגַוִּיהּ, וְאִשְׁתְּלִימוּ. אָמַר לֵיהּ, אִינּוּן מִסִּטְרַיְיהוּ קָא אַתְיָין, אֲבָל מַאן דְּדָחִיל חַטָּאָה, יָכִיל לְאַתְזְקָא. וַאֲפִילּוּ אִינּוּן, אִי יְעַכְּבוּ דִּיּוּרֵיהוֹן בֵּיהּ, לָא יִפְקוּן בִּשְׁלָם. אָמַר לֵיהּ, וְהָא כְּתִיב ׳בָּתֵּיהֶם שָׁלוֹם מִפָּחַד׳ (איוב כא, ט). אָמַר לֵיהּ כְּגוֹן דְּהֲוָה מֵאָחֳרָא, וְאִתְבְּנֵי מִצֶּדֶק. וְקְרָא הָכִי הוּא, ׳בָּתֵּיהֶם שָׁלוֹם מִפָּחַד׳, כְּשֶׁבָּתֵּיהֶם ׳שָׁלוֹם מִפָּחַד׳ ׳שֵׁבֶט אֱלוֹהַּ׳ לָא שַׁרְיָא עֲלֵיהֶם.
ובא אשר לו הבית והגיד כנגע נראה לי
סוד גילוי והתכסות בבית ובגון
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.