׳ויקם מלך חדש על מצרים׳
כח האומות תלוי בגלות ישראל
ספר רב המנונא סבא - אומות העולם לא נוטלות תוקף אלא מישראל
׳וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם׳ (שמות א, ח) - בְּסִפְרוֹ שֶׁל רַב הַמְנוּנָא סָבָא כָּךְ נֶאֱמַר, מַהוּ שֶּׁכָּתוּב ׳וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרַיִם׳? בֹּא וּרְאֵה, כָּל עַמֵּי הָעוֹלָם וְכָל מַלְכֵי הָעוֹלָם לֹא הִתְחַזְּקוּ בְּשִׁלְטוֹנָם אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל. מִצְרַיִם לֹא הָיוּ שׁוֹלְטִים עַל הָעוֹלָם עַד שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל וְנִכְנְסוּ שָׁם לַגָּלוּת, אָז הִתְחַזְּקוּ עַל שְׁאָר עַמֵּי הָעוֹלָם. בָּבֶל לֹא הִתְחַזְּקוּ עַל כָּל עַמֵּי הָעוֹלָם אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁיִּשְׂרָאֵל יִהְיוּ בַּגָּלוּת שֶׁלָּהֶם. אֱדוֹם לֹא הִתְחַזְּקוּ עַל כָּל עַמֵּי הָעוֹלָם אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁיִּשְׂרָאֵל יִהְיוּ בַּגָּלוּת שֶׁלָּהֶם. שֶׁהֲרֵי עַמִּים אֵלּוּ הָיוּ בְּשִׁפְלוּת בִּשְׁאָר הָעַמִּים, וּנְמוּכִים הָיוּ מִכֻּלָּם, וּבִגְלַל יִשְׂרָאֵל הִתְחַזְּקוּ.
בלשון הזוהר
׳וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם׳ (שמות א, ח). בְּסִפְרָא דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא הָכִי אִתְּמַר, מַאי דִּכְתִּיב ׳וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם׳. תָּא חֲזֵי, כָּל עַמִּין דְּעָלְמָא, וְכָל מַלְכִין דְּעָלְמָא, לָא אִתְתְּקָפוּ בְּשׁוּלְטָנִיהוֹן, אֶלָּא בְּגִינַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, מִצְרַיִם לָא הֲווֹ שַׁלְטִין עַל כָּל עָלְמָא, עַד דְּאָתוּ יִשְׂרָאֵל, וְעָאלוּ תַּמָּן בְּגָלוּתָא, כְּדֵין אִתְתָּקָפוּ עַל שְׁאַר עַמִּין דְּעָלְמָא. בָּבֶל לָא אִתְתָּקָפוּ עַל כָּל עַמִּין דְּעָלְמָא, אֶלָּא בְּגִין דְּיִשְׂרָאֵל דִּלֶּהֶוְיָין בְּגָלְוּתְהוֹן. אֱדוֹם לָא אִתְתָּקָפוּ עַל כָּל עַמִּין דְּעָלְמָא אֶלָּא בְּגִינֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דִּלֶּהֶוְיָין בְּגָלְוּתְהוֹן. דְּהָא עַמִּין אִלֵּין בְּשִׁפְלוּתָא הֲווֹ בִּשְׁאַר עַמִּין, וּמְאִיכִין הֲווֹ מִכֻּלְּהוּ, וּבְגִין יִשְׂרָאֵל אִתְתָּקָפוּ.
מצרים ובבל - שפלים משאר האומות אך התחזקו בגלות ישראל
מִצְרַיִם - שֶׁכָּתוּב ׳מִבֵּית עֲבָדִים׳ (שמות כ, ב) - עֲבָדִים מַמָּשׁ נִקְרְאוּ, שֶׁהֲרֵי ׳מִצְרַיִם הָיוּ בַּשִּׁפְלוּת שֶׁל שְׁאָר הָעַמִּים׳. בָּבֶל - שֶׁכָּתוּב ׳הֵן אֶרֶץ כַּשְׂדִּים זֶה הָעָם לֹא הָיָה׳ (ישעיהו כג, יג). אֱדוֹם - שֶׁכָּתוּב ׳הִנֵּה קָטֹן נְתַתִּיךְ בַּגּוֹיִם בָּזוּי אַתָּה מְאֹד׳ (עובדיה א, ב).
בלשון הזוהר
מִצְרַיִם: דִּכְתִּיב, ׳מִבֵּית עֲבָדִים׳ (שמות כ, ב). עֲבָדִים אִקְרוּן מַמָּשׁ, דְּהָא ׳מִצְרַיִם בְּשִׁפְלוּתָא דִּשְׁאַר עַמִּין הֲווֹ׳. בָּבֶל: דִּכְתִּיב, ׳הֵן אֶרֶץ כַּשְׂדִּים זֶה הָעָם לא הָיָה׳ (ישעיהו כג, יג). אֱדוֹם: דִּכְתִּיב, ׳הִנֵּה קָטֹן נְתַתִּיךָ בַּגּוֹיִם בָּזוּי אַתָּה מְאֹד׳ (עובדיה א, ב).
כח האומות בעת גלות ישראל - כי ישראל לבדם
וְכֻלָּם לֹא נָטְלוּ תֹקֶף אֶלָּא בִּגְלַל יִשְׂרָאֵל. שֶׁכְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת שֶׁלָּהֶם, מִיָּד מִתְחַזְּקִים עַל כָּל שְׁאָר הָעַמִּים שֶׁבָּעוֹלָם, מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם לְבַדָּם כְּנֶגֶד כָּל עַמֵּי הָעוֹלָם. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לְגָלוּת מִצְרַיִם, מִיָּד הָיְתָה קִימָה לְמִצְרַיִם, וְהִתְחַזֵּק שִׁלְטוֹנָם מֵעַל כָּל שְׁאָר הָעַמִּים, שֶׁכָּתוּב ׳וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם׳ - וַיָּקָם - קִימָה הָיְתָה לָהֶם, שֶׁהִתְחַזֵּק וְקָם אוֹתוֹ מְמֻנֶּה הַשִּׁלְטוֹן שֶׁל מִצְרַיִם, וְנִתְּנוּ לוֹ תֹּקֶף וְשִׁלְטוֹן עַל כָּל מְמֻנֵּי שְׁאָר הָעַמִּים, שֶׁהֲרֵי בָּרִאשׁוֹנָה יֵשׁ שִׁלְטוֹן לְאוֹתוֹ הַמְמֻנֶּה שֶׁלְּמַעְלָה, וְאַחַר כָּךְ לָעָם שֶׁלּוֹ שֶׁלְּמַטָּה. וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרַיִם׳ - זֶהוּ הַמְמֻנֶּה שֶׁלָּהֶם, חָדָשׁ הָיָה, שֶׁעַד הַיּוֹם הַזֶּה לֹא הָיָה לוֹ שִׁלְטוֹן עַל שְׁאָר הָעַמִּים, וְעַכְשָׁו הוּקַם לִשְׁלֹט עַל כָּל שְׁאָר עַמֵּי הָעוֹלָם, וְאָז הִתְקַיֵּם ׳תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אֶרֶץ, תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלֹךְ׳ (משלי ל, כב).
בלשון הזוהר
וְכֻלְּהוּ לָא נַטְלוּ תּוּקְפָּא אֶלָּא בְּגִינֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל. דְּכַד יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתְהוֹן מִיַּד מִתְתַּקְפֵי עַל כָּל שְׁאַר עַמִּין דְּעָלְמָא. מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּיִשְׂרָאֵל אִינּוּן בִּלְחוֹדַיְיהוּ, לָקֳבֵל כָּל עַמִּין דְּעָלְמָא. כַּד עָאלוּ יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא דְּמִצְרַיִם, מִיָּד הֲוָה קִימָה לְמִצְרַיִם, וְאִתְתָּקַף שׁוּלְטָנוּתָא דִּלְהוֹן לְעֵילָּא עַל כָּל שְׁאַר עַמִּין, דִּכְתִּיב ׳וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם, וַיָּקָם׳ - קִימָה הֲוָה לוֹן, דְּאִתְתָּקַף וְקָם הַהוּא מְמָנָא שׁוּלְטָנָא דְּמִצְרַיִם, וְאִתְיְיהִיב לֵיהּ תּוּקְפָּא וְשֻׁלְטָנוּתָא, עַל כָּל מְמָנָן דִּשְׁאַר עַמִּין דְּהָא בְּקַדְמִיתָא אִית שׁוּלְטָנוּתָא לְהַהוּא מְמָנָא דִּלְעֵילָּא, וּלְבָתַר לְעַמָּא דִּילֵיהּ דִּלְתַתָּא. וּבְגִין כָּךְ, ׳וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם׳. דָּא הוּא מְמָנָא דִּלְהוֹן, חָדָשׁ הֲוָה, דְּעַד יוֹמָא הָדֵין לָא הֲוָה לֵיהּ שׁוּלְטָנָא עַל שְׁאַר עַמִּין, וְהַשְּׁתָּא אִתְּקַם לְשַׁלְטָאָה עַל כָּל שְׁאַר עַמִּין דְּעָלְמָא, וּכְדֵין אִתְקָיָּים ׳תַּחַת שָׁלשׁ רָגְזָה אֶרֶץ תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ׳ (משלי ל, כב).
שלושים יום מכריזים בעולם על גזרה - לפעמים בפי תינוקות
רַבִּי חִיָּיא אָמַר, שְׁלֹשִׁים יוֹם עַד שֶׁלֹּא יָבֹא תֹקֶף לָעָם בָּאָרֶץ, אוֹ עַד שֶׁלֹּא יָבֹא שֶׁבֶר לָעָם בָּאָרֶץ, מַכְרִיזִים בָּעוֹלָם עַל אוֹתוֹ הַדָּבָר, וְלִפְעָמִים שֶׁנִּמְסָר הַדָּבָר בְּפִי הַתִּינוֹקוֹת, וְלִפְעָמִים לְאוֹתָם בְּנֵי אָדָם חַסְרֵי דַעַת, וְלִפְעָמִים נִמְסָר אוֹתוֹ הַדָּבָר בְּפִי הָעוֹפוֹת, וּמַכְרִיזִים בָּעוֹלָם, וְאֵין מִי שֶׁיַּשְׁגִּיחַ בָּהֶם. כְּשֶׁהָעָם הֵם צַדִּיקִים, נִמְסָר אוֹתוֹ דָבָר לְאוֹתָם רָאשִׁים צַדִּיקִים שֶׁל הָעוֹלָם כְּדֵי שֶׁיּוֹדִיעוּ לָהֶם וְיָשׁוּבוּ לְרִבּוֹנָם, וּכְשֶׁאֵינָם צַדִּיקִים, זֶה כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ.
בלשון הזוהר
ר' חִיָּיא אָמַר, תְּלָתִין יוֹמִין עַד לָא יֵיתֵי תּוּקְפָּא לְעַמָּא בְּאַרְעָא, אוֹ עַד לָא תֵּיתֵי תְּבִירוּ לְעַמָּא בְּאַרְעָא, מַכְרִזֵי בְּעָלְמָא הַהוּא מִלָּה, וּלְזִמְנִין דְּאִתְּמְסַר הַהוּא מִלָּה בְּפוּמָא דְּרַבְיֵיא, וּלְזִימְנִין לְאִינוּן בְּנֵי נָשָׁא דְּלֵית בְּהוּ דַּעְתָּא וּלְזִמְנִין מָסַר הַהוּא מִלָּה אִתְמְסַר בְּפוּמָא דְּעוֹפֵי וּמַכְרִיזֵי בְּעָלְמָא, וְלֵית מַאן דְּיִשְׁגַּח בְּהוּ. כַּד עַמָּא זַכָּאִין, אִתְמְסַר הַהוּא מִלָּה לְאִינוּן רֵישִׁין זַכָּאִין דְּעָלְמָא, בְּגִין דְּיוֹדִיעוּ לוֹן, וִיתוּבוּן לְמָארֵיהוֹן, וְכַד לָאו אִינּוּן זַכָּאִין, הֲוֵי כִּדְקָאמְרַן.
מעשה בר׳ אלעזר בשער לוד- חלום שראה רבי יוסי בבוקר
רַבִּי אֶלְעָזָר הָיָה יוֹשֵׁב יוֹם אֶחָד עַל שַׁעַר לוֹד, וְהָיָה יוֹשֵׁב עִמּוֹ רַבִּי אַבָּא וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אֹמַר לָכֶם מַה שֶּׁרָאִיתִי הַיּוֹם הַזֶּה. בַּבֹּקֶר קַמְתִּי בָּאוֹר, רָאִיתִי עוֹף אֶחָד שֶׁהָיָה טָס וְעוֹלֶה לְמַעְלָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, וּמַנְמִיךְ פַּעַם אַחַת, וְהָיָה אוֹמֵר: עֶלְיוֹנִים עֶלְיוֹנִים, בְּיוֹם זֶה פוֹרְחִים (ס"א: דְּקִיקִים) הָרְקִיעִים (לְיָמִין) שְׁלֹשָׁה מְמֻנִּים זְקוּפִים מוֹשְׁלִים עַל הָאָרֶץ, אֶחָד יוֹשֵׁב שֶׁלֹּא יוֹשֵׁב, הֶעֱבִירוּ אוֹתוֹ בְּאֵשׁ דּוֹלֶקֶת, מַעֲבִירִים אֶת קִיּוּמוֹ, מַעֲבִירִים אֶת שִׁלְטוֹנוֹ, שְׁלֹשָׁה תוֹמְכִים שַׁלִּיטִים עֶלְיוֹנִים עוֹמְדִים עַל הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
ר' אֶלְעָזָר, הֲוָה יָתִיב יוֹמָא חַד אַתַּרְעָא דְלוּד, וַהֲוָה יָתִיב עִמֵּיהּ רִבִּי אַבָּא, וְרִבִּי יְהוּדָה, וְרִבִּי יוֹסֵי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי אֵימָא לְכוּ, מַה דְּחָמִית יוֹמָא דָּא. בְּצַפְרָא קָמֵית בִּנְהוֹרָא, חָמִית חַד עוֹפָא, דְּהֲוָה טָאִיס זָקַף לְעֵילָּא תְּלַת זִמְנֵי, וּמָאִיךְ חַד, וַהֲוָה אָמַר, עִלָּאֵי עִלָּאֵי, בְּיוֹמָא דָּא טָסֵי (ס"א: דְּקִיקִין) רְקִיעִין (לימינא) תְּלַת מְמָנָן זַקְפִין שָׁלְטָנִין עַל אַרְעָא, חָד יָתִיב דְּלָא יָתִיב, אַעְבְּרוּ לֵיהּ בְּנוּרָא דְּדָלִיק, מְעַבְּרִין קַיָּימֵיהּ, מְעַבְּרִין שֻׁלְטָנֵיהּ, תְּלַת סַמְכִין שַׁלִּיטִין עִלָּאִין, קַיְימִין עַל עָלְמָא.
שאלת ר׳ יוסי לעוף- שלושה שלטונות וסימנים בחיצים
קָרָאתִי לְאוֹתוֹ עוֹף בְּקוֹל, וְאָמַרְתִּי לוֹ: עוֹף עוֹף, אֱמֹר לִי שְׁלֹשָׁה שֶׁעוֹמְדִים מְמֻנִּים וְאֶחָד שֶׁהֶעֱבִירוּ שִׁלְטוֹנוֹ מִי הֵם. זָרַק לִי שְׁלֹשָׁה חִצִּים מִכְּנַף יְמִינוֹ, וְזֶה אֶחָד מִשְּׂמֹאל (ס"א: ומכנף שְׂמֹאל אֶחָד), וְלֹא יָדַעְתִּי לְמָה הוּא רוֹמֵז.
בלשון הזוהר
רָמֵינָא לְהַהוּא עוֹפָא קַלָּא, אֲמֵינָא לֵיהּ עוֹפָא עוֹפָא, אֵימָא לִי תְּלַת דְּקַיְימִין מְמָנָן, וְחַד דְּמְעַבְּרִין שֻׁלְטָנֵיהּ, מַאן אִינּוּן. רָמָא לִי תְּלַת גִּירִין אִלֵּין מִגַּדְפָא יְמִינָא, וְדֵין חַד מִשְּׂמָאלָא, (ס"א: ומגדפא שמאלא חד) וְלָא יָדַעְנָא מַאי רְמִיזָא.
ר׳ אלעזר מבין בסימני העוף- שלושה שליטים בגזרות רעות
לָקַח אוֹתָם רַבִּי אֶלְעָזָר, הוֹרִיד אוֹתָם לִנְחִירָיו, וְיָצָא דָם מִנְּחִירָיו. אָמַר, וַדַּאי שְׁלֹשָׁה שַׁלִּיטֵי עַמִּים עוֹמְדִים בְּרוֹמִי בָּאָרֶץ וַעֲתִידִים לַעֲשׂוֹת גְּזֵרוֹת רָעוֹת לְיִשְׂרָאֵל מִצַּד הָרוֹמָאִים. לָקַח אוֹתוֹ חֵץ מִכְּנַף שְׂמֹאל, הֵרִיחַ, וְיָצְאָה אֵשׁ שְׁחוֹרָה מִמֶּנּוּ. אָמַר, שִׁלְטוֹן הַמִּצְרִים הֶעֱבִירוּ, וְעָתִיד לַעֲבֹר מֶלֶךְ אֶחָד שֶׁל הָרוֹמָאִים בְּכָל הָאָרֶץ (ס"א: מִצְרַיִם), וּלְמַנּוֹת בְּמִצְרַיִם שָׂרֵי מִלְחָמָה גְּדוֹלִים, וְסוֹתֵר בִּנְיָן וּבוֹנֶה אֶת הַסְּתוּרִים. (ס"א: וְעָתִיד מֶלֶךְ אֶחָד מֵאוֹתָם הַשְּׁלֹשָׁה שֶׁאָמַרְנוּ לִשְׁלֹט בָּהּ, וסותר בנינים וּבוֹנֶה בָּהּ בנינים) זָרַק אוֹתָם רַבִּי אֶלְעָזָר לָאָרֶץ. נָפְלוּ שְׁלֹשֶׁת אֵלֶּה עַל הָאֶחָד שֶׁמִּצַּד שְׂמֹאל.
בלשון הזוהר
נָסִיב לְהוּ רִבִּי אֶלְעָזָר, נָחֵית לְהוֹ לִנְחִירוֹי, נָפַק דָּמָא מִנְּחִירוֹי. אָמַר, וַדַּאי תְּלַת שָלְטָנֵי עֲמְמִין קַיְימִין בְּרוֹמִי בְּאַרְעָא, וּזְמִינִין לְמֶעְבַּד גִּזְרִין בִּישִׁין לְיִשְׂרָאֵל, מִסִּטְרָא דְּרוֹמָאֵי. נָסִיב הַהוּא גִּירָא דְּמִגַּדְפָא שְׂמָאלָא, אָרַח, וְנָפַק אֶשָּׁתָא אוּכָמָא מִנֵּיהּ, אָמַר שֻׁלְטָנָא דְּמִצְרָאֵי אַעְדִּיאוּ וְזַמִּין חַד מַלְכָּא דְּרוֹמָאֵי, לְאַעְבְרָא בְּכָל אַרְעָא (ס"א: דמצרים), (ס"א: וזמין חד מלכא מאינון תלת דקאמרן למשלט בה וסתיר בנינא ובני בה בנינא) וּלְמַנָּאָה בְּמִצְרַיִם רַבְרְבֵי תְּרִיסִין, וְסָתִיר בִּנְיַן, וּבָנִי סְתִירִין. רָמָא לוֹן ר אֶלְעָזָר לְאַרְעָא, נַפְלוּ אִלֵּין תְּלַת עַל חַד דְּמִסְטְרָא שְׂמָאלָא.
תינוקות עוברים ומצטטים פסוקי משא מצרים - אישוש הנבואה
עַד שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים, עָבַר תִּינוֹק אֶחָד וְהָיָה קוֹרֵא, ׳מַשָּׂא מִצְרָיִם הִנֵּה ה' רֹכֵב עַל עָב קַל וּבָא מִצְרָיִם׳ (ישעיה יט, א). עָבַר חֲבֵרוֹ הַשֵּׁנִי וְאָמַר, וְאֶרֶץ מִצְרַיִם תִּהְיֶה שְׁמָמָה. עָבַר חֲבֵרוֹ הַשְּׁלִישִׁי וְאָמַר, וְאָבְדָה חָכְמַת מִצְרַיִם. רָאוּ שֶׁאוֹתוֹ חֵץ שֶׁל כְּנַף שְׂמֹאל נִשְׂרָף, וּשְׁלֹשֶׁת הָאֲחֵרִים שֶׁהָיוּ עָלָיו לֹא נִשְׂרְפוּ.
בלשון הזוהר
עַד דְּהֲווּ יַתְבֵי, אַעְבַּר חַד יְנוֹקָא, וַהֲוָה קָארֵי ׳מַשָּׂא מִצְרָיִם הִנֵּה ה' רוֹכֵב עַל עָב קַל וּבָא מִצְרָיִם׳ (ישעיהו יט, א). אַעְבַּר תִּנְיָינָא חַבְרֵיהּ, וְאָמַר, וְאֶרֶץ מִצְרַיִם תִּהְיֶה שְׁמָמָה. אַעְבַּר תְּלִיתָאָה חַבְרֵיהּ, וְאָמַר, וְאָבְדָה חָכְמַת מִצְרַיִם. חָמוּ הַהוּא גִּירָא דְּגַדְפָא שְׂמָאלָא דְּאִתּוֹקַד, וּתְלַת אַחֲרָנִין דְּהֲווּ עָלֵיהּ לָא אִתּוֹקְדָן.
דברי העוף והתינוקות - נבואה עליונה אחת מגלה נסתרות
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מַה שֶּׁאָמַר הָעוֹף וְהַתִּינוֹקוֹת, הַכֹּל דָּבָר אֶחָד, וְהַכֹּל הוּא נְבוּאָה עֶלְיוֹנָה, (ס"א: וְהַכֹּל הוּא בְּסוֹד הַחָכְמָה) וְרָצָה הקב"ה לְהַרְאוֹת לָנוּ נִסְתָּרוֹת עֶלְיוֹנוֹת שֶׁהוּא עוֹשֶׂה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי לֹא יַעֲשֶׂה ה' אֱלֹהִים דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים׳ (עמוס ג, ז).
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, הַאי דְעוֹפָא, וְהַאי דְּדַרְדְּקֵי כֹּלָּא הוּא חַד, וְכֹלָּא נְבוּאָה עִלָּאָה הוּא, (ס"א: כלא איהו ברזא דחכמתא) וּבָעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַחֲזָאָה לָן, סִתְרֵי עִלָּאֵי דְּהוּא עָבִיד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳כִּי לֹא יַעֲשֶׂה ה' אֱלֹהִים דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים׳ (עמוס ג, ז).
חכמים עדיפים מנביאים - רוח הקודש עליהם תמידית
וַעֲדִיפִים חֲכָמִים מִנְּבִיאִים בְּכָל זְמַן, שֶׁהֲרֵי עַל הַנְּבִיאִים לִפְעָמִים שׁוֹרָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְלִפְעָמִים לֹא, וּמֵהַחֲכָמִים לֹא זָזָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד (קָטָן), שֶׁיּוֹדְעִים מַה שֶּׁלְּמַעְלָה וּלְמַטָּה, וְלֹא רָצוּ לְגַלּוֹת. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי (יְהוּדָה), הַכֹּל זֶה חָכְמָה, וְחָכְמַת רַבִּי אֶלְעָזָר יְתֵרָה מִכֻּלָּם. רַבִּי אַבָּא אָמַר, אִלְמָלֵא לֹא הָיוּ חֲכָמִים, לֹא הָיוּ יוֹדְעִים בְּנֵי אָדָם מַהִי תּוֹרָה וּמָה הַמִּצְווֹת שֶׁל רִבּוֹן הָעוֹלָם, בְּלִי הֶבְדֵּל בֵּין רוּחַ בְּנֵי אָדָם לְרוּחַ הַבְּהֵמָה.
בלשון הזוהר
וְחַכִּימֵי עֲדִיפֵי מִנְּבִיאֵי בְּכָל זְמָן, דְּהָא לִנְבִיאֵי לְזִמְנִין שָרַת עָלַיְיהוּ רוּחַ קוּדְשָׁא, וּלְזִמְנִין לָא, וְחַכִּימִין לָא אַעְדֵּי מִנְּהוֹן רוּחַ קוּדְשָׁא אֲפִילוּ רִגְעָא חֲדָא, (זעיר) דְּיַדְעִין מַה דִּי לְעֵילָּא וְתַתָּא, וְלָא בָּעוּ לְגַלָּאָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי (יהודה) כֹּלָּא חָכְמְתָא, וְחָכְמְתָא דר אֶלְעָזָר יַתִּיר מִכֻּלְּהוּ. רִבִּי אַבָּא אָמַר, אִלְמָלֵא לָא הֲווֹ חַכִּימִין, לָא הֲווֹ יַדְּעִין בְּנֵי נָשָׁא, מַהוּ אוֹרַיְיתָא, וּמַה פִּקּוּדוֹי דְּמָארֵי עָלְמָא, וְלָא אִתְפָּרְשָׁא רוּחָא דִּבְנֵי נָשָׁא, מֵרוּחָא דִּבְעִירָא.
דין על שר האומה למעלה קודם דין על האומה למטה
אָמַר רַבִּי יִצְחָק, כְּשֶׁמֵּבִיא הקב"ה דִּין עַל הָעָם, בָּרִאשׁוֹנָה הוּא עוֹשֶׂה דִין בְּאוֹתוֹ הַמְמֻנֶּה עֲלֵיהֶם לְמַעְלָה, שֶׁכָּתוּב ׳יִפְקֹד ה' עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם וְעַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה עַל הָאֲדָמָה׳ (ישעיה כד, כא).
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יִצְחָק, כַּד אַיְיתֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דִּינָא עַל עַמָּא, בְּקַדְמִיתָא עָבִיד דִּינָא, בְּהַהוּא מְמָנָא דְּמְמָנָא עָלַיְיהוּ לְעֵילָּא, דִּכְתִּיב, ׳יִפְקוֹד ה' עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם וְעַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה עַל הָאֲדָמָה׳ (ישעיהו כד, כא).
נהר דינור מעביר את שר האומה - הכרזה על הסרת שלטונו
בְּאֵיזֶה דִין נִדּוֹן אוֹתוֹ הַמְמֻנֶּה שֶׁלְּמַעְלָה? מַעֲבִירִים אוֹתוֹ בְּאוֹתוֹ נְהַר דִּינוּר שֶׁשּׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא, וְאָז מַעֲבִירִים אֶת אוֹתוֹ שִׁלְטוֹן שֶׁלּוֹ, וּמִיָּד מַכְרִיזִים עָלָיו בָּרָקִיעַ: שִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל הַמְמֻנֶּה פְּלוֹנִי הוּעֲבַר מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁמַּגִּיעַ אוֹתוֹ קוֹל לְכָל אוֹתָם הָרְקִיעִים, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְאוֹתָם שֶׁשּׁוֹלְטִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְיוֹצֵא קוֹל וּמַכְרִיז בְּכָל הָעוֹלָם, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָעוֹפוֹת וְלַתִּינוֹקוֹת וּלְאוֹתָם הַטִּפְּשִׁים שֶׁל בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵין בָּהֶם דֵּעָה.
בלשון הזוהר
בְּמַאי דִּינָא אִתְּדָּן הַהוּא מְמָנָא דִּלְעֵילָּא. אַעְבְּרוּ לֵיהּ בְּהַהוּא נְהַר דִּינוּר דְּנָגִיד וְנָפִיק, וּכְדֵין אַעְדִּיוּ הַהוּא שׁוּלְטָנוּתָא דִּילֵיהּ, וּמִיַּד מַכְרִיזֵי עָלֵיהּ בִּרְקִיעָא, שׁוּלְטָנוּתָא דִּמְמָנָא פְּלַנְיָא אַעְדִּיוּ מִנֵּיהּ עַד דְּמָטֵי הַהוּא קַלָּא בְּכָל אִינּוּן רְקִיעִין עַד דְּמָטֵי בְּאִינוּן דְּשַׁלְטִין בְּהַאי עָלְמָא, וְנָפִיק קָלָא וְאַכְרִיז בְּכָל עָלְמָא, עַד דְּמָטֵי לְעוֹפֵי וְלִינוֹקֵי, וּלְאִינוּן טִפְּשִׁין דִּבְנֵי נָשָׁא דְּלָא יַדְעִין.
מחלוקת בפירוש ׳מלך חדש׳ - ממש חדש או מחדש גזרות
׳וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ׳ (שמות א, ח). רַבִּי חִיָּיא אָמַר, ׳מֶלֶךְ חָדָשׁ׳ - חָדָשׁ מַמָּשׁ הָיָה. רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, שֶׁהָיָה מְחַדֵּשׁ גְּזֵרוֹת שֶׁלֹּא חִדֵּשׁ מֶלֶךְ אַחֵר מִקֹּדֶם לָכֵן. ׳אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף׳ - כָּל אוֹתוֹ טוֹב שֶׁעָשָׂה יוֹסֵף ׳בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם׳ (בראשית מז, יד), שֶׁכָּתוּב ׳וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת הַכֶּסֶף בֵּיתָה פַרְעֹה׳. וְקִיֵּם אוֹתָם בִּשְׁנֵי הָרָעָב, כָּל זֶה לֹא זָכַר, וְעָשָׂה עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ אוֹתוֹ.
בלשון הזוהר
׳וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ׳ (שמות א, ח). רִבִּי חִיָּיא אָמַר, ׳מֶלֶךְ חָדָשׁ׳ - חָדָשׁ מַמָּשׁ הֲוָה. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר דְּהֲוָה מְחַדֵּשׁ גְּזֵירִין, דְּלָא חִידֵשׁ מַלְכָּא אַחֲרָא מִקַּדְמָת דְּנָא. ׳אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף׳ - כָּל הַהוּא טִיבוּ דְּעָבַד יוֹסֵף בְּאַרְעָא דְּמִצְרַיִם, דִּכְתִּיב, וַיָּבֵא ׳יוֹסֵף אֶת כָּל הַכֶּסֶף׳ (בראשית מז, יד) בֵּיתָה פַרְעֹה. וְקִיֵּים לוֹן בִּשְׁנִי כַּפְנָא, כָּל הַאי לָא דָּכִיר, וְעָבִיד גַּרְמֵיהּ דְּלָא יָדַע בֵּיהּ.
קושיית ר׳ יהודה לפני רשבי- כיצד קם המלך מעצמו
רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יְהוּדָה הָיוּ יוֹשְׁבִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה לִפְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מַה זֶּה שֶׁכָּתוּב ׳וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם׳ - וְשָׁנִינוּ שֶׁהוּא קָם מֵעַצְמוֹ, מַה שֶּׁהָיָה שָׁפָל - קָם, וְלֹא רָאוּי הָיָה לִמְלֹךְ, וּבְעֹשֶׁר הוּא קָם. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, הַכֹּל כָּךְ הוּא, כְּמוֹ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁלֹּא הָיָה רָאוּי לִמְלֹךְ, וְקָם מֵעַצְמוֹ, וְקָם בְּעֹשֶׁר, וְרָצָה לְהַאֲבִיד אֶת יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם, אַף כָּאן זֶה לֹא רָאוּי לִמְלוּכָה, וְעָמַד מֵעַצְמוֹ, וְרָצָה לְהַאֲבִיד אֶת יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם, שֶׁכָּתוּב ׳וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ וְגוֹ'׳, הָבָה נִּתְחַכְּמָה לוֹ וְגוֹ' - וּכְשֶׁהָיָה עוֹמֵד מֶלֶךְ לְמַעְלָה - עוֹמֵד מֶלֶךְ לְמַטָּה.
בלשון הזוהר
רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי יְהוּדָה הֲווֹ יַתְבִי וְלָעָאן בְּאוֹרַיְיתָא קָמֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, הַאי דִּכְתִּיב ׳וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם׳, וְתָנֵינָן דְּאִיהוּ קָם מִגַּרְמֵיהּ, מַה דְּהֲוָה שָׁפַל קָם, וְלָא אִתְחָזֵי לְמַלְכָּא, וּבְעוּתְרָא קָם. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, כֹּלָּא הָכִי הוּא, כְּגַוְונָא דְּאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ דְּלָא אִתְחָזֵי לְמַלְכָּא, וְקָם מִגַּרְמֵיהּ, וְקָם בְּעוּתְרָא, וּבָעָא לְאוֹבָדָא לְיִשְׂרָאֵל מֵעָלְמָא, אוּף הָכָא, הַאי לָא אִתְחָזֵי לְמַלְכָּא, וְקָם מִגַרְמֵיהּ, וּבָעָא לְאוֹבָדָא לְיִשְׂרָאֵל מֵעָלְמָא, דִּכְתִּיב ׳וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ וְגוֹ'׳, הָבָה נִּתְחַכְּמָה לוֹ וְגוֹ', וְכַד הֲוָה קָם מַלְכָּא לְעֵילָּא, קָם מַלְכָּא לְתַתָּא.
מפגש עם יהודי בדרך
׳משא מצרים׳ וכבוד המטרוניתא בגלות אדום
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.