ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 8לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת שמות · מאמר 10

׳אשריכם זורעי על כל מים׳

זוהר ח"ב, פרשת שמות, דף ו.
כ-3 דקות קריאה
על מה המאמר

זרע צדקה וסוד היכלי זכות וחובה

׳אשריכם זורעי על כל מים׳ - ישראל נבחרו מכל האומות

׳וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ׳ (שמות א, ח). רַבִּי אַבָּא פָּתַח, ׳אַשְׁרֵיכֶם זֹרְעֵי עַל כָּל מָיִם מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר׳ (ישעיה לב, כ) - אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל שהקב"ה הִתְרַצָּה בָהֶם מִכָּל שְׁאָר הָעַמִּים וְקֵרַב אוֹתָם אֵלָיו, שֶׁכָּתוּב ׳וּבְךְ בָּחַר יהו"ה לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה וְגוֹ'׳ (דברים יד, ב). וְכָתוּב ׳כִּי חֵלֶק יהו"ה עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ׳ (דברים לב, ט). יִשְׂרָאֵל נִדְבָּקִים בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכָּתוּב ׳וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהו"ה אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם׳ (דברים ד, ד).

בלשון הזוהר

׳וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ׳ (שמות א, ח). ר' אַבָּא פָּתַח ׳אַשְׁרֵיכֶם זוֹרְעֵי עַל כָּל מָיִם מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר׳ (ישעיהו לב, כ), זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרְעֵי בְּהוּ מִכָּל שְׁאַר עַמִּין, וְקָרִיב לוֹן לְגַבֵּיהּ, דִּכְתִּיב, ׳וּבְךָ בָּחַר יהו"ה לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגוּלָה וְגוֹ'׳ (דברים יד, ב). וּכְתִיב ׳כִּי חֵלֶק יהו"ה עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ׳ (דברים לב, ט). יִשְׂרָאֵל מִתְדַּבְּקִין בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּכְתִּיב, ׳וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהו"ה אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כּוּלְּכֶם הַיּוֹם׳ (דברים ד, ד).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

׳זורעי על כל מים׳ - זריעה לצדקה מזכה בברכה

וְלָכֵן זַכָּאִים הֵם לְפָנָיו, מִשּׁוּם שֶׁהֵם זוֹרְעִים ׳עַל כָּל מַיִם׳ (ישעיה לב, כ). מַה זֶּה ׳עַל כָּל מָיִם׳? - שֶׁזּוֹרְעִים לִצְדָקָה. וּמִי שֶׁזּוֹרֵעַ לִצְדָקָה, כָּתוּב בּוֹ (זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי גָדֹל עַד שָׁמַיִם׳ (תהלים נז, יא) - ׳עַל כָּל מַיִם׳, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב) ׳כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ׳ (שם קח, ה) - ׳מֵעַל שָׁמַיִם׳, ׳עַל כָּל מַיִם׳ הוּא הָיָה, וּמִי הוּא ׳מֵעַל שָׁמַיִם׳? זֶה עוֹלָם הַבָּא. וְיִשְׂרָאֵל זוֹרְעִים ׳עַל כָּל מַיִם׳.

בלשון הזוהר

וְעַל דָּא זַכָּאִין אִינּוּן קָמֵיהּ, בְּגִין דְּאִינּוּן זַרְעִין עַל כָּל מָיִם. מַאי ׳עַל כָּל מָיִם׳. דְּזַרְעִין לִצְדָקָה. וּמַאן דְּזָרַע לִצְדָקָה, כְּתִיב בֵּיהּ (תהלים נז) ׳(הדא הוא׳ דכתיב, (תהלים קח) ׳כי גדול עד שמים׳ עַל כָּל מַיִם) אִיהוּ הֲוֵי, וּמַאן אִיהוּ מֵעַל שָׁמַיִם. ׳דָּא עָלְמָא דְּאָתֵי׳. וְיִשְׂרָאֵל זַרְעֵי זַרְעָא עַל כָּל מַיִם.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ספר רב ייבא סבא - כל דיני העולם עומדים ב ׳גזרת מלאכים׳

בְּסִפְרוֹ שֶׁל רַב יֵיבָא סָבָא כָּךְ אָמַר, כָּתוּב ׳בִּגְזֵרַת מַלְאָכִים דָּבָר, וּמַאֲמַר קְדוֹשִׁים שְׁאֵלָה׳ (דניאל ד, יד). כָּל דִּינֵי הָעוֹלָם הַזֶּה וְכָל הַגְּזֵרוֹת וְכָל הַבַּקָּשׁוֹת, כֻּלָּם עוֹמְדִים בְּהֵיכָל אֶחָד שֶׁשָּׁם שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם סַנְהֶדְרִין מְעַיְּנִים בְּדִינֵי הָעוֹלָם. וְאוֹתוֹ הֵיכָל נִקְרָא הֵיכַל הַזְּכוּת, מִשּׁוּם שֶׁכְּשֶׁדָּנִים דִּין, מְהַפְּכִים בִּזְכוּת הָאָדָם בָּרִאשׁוֹנָה.

בלשון הזוהר

בְּסִפְרָא דְּרַב יֵיבָא סָבָא הָכִי אָמַר, כְּתִּיב ׳בְּגִזְרַת עִירִין פִּתְגָּמָא וּמֵאמַר קַדִּישִׁין שְׁאֵלְתָּא׳ (דניאל ד, יד), כָּל דִּינִין דְהַאי עָלְמָא, וְכָל גִּזְרִין, וְכָל שְׁאֵלְתִּין, כֻּלְּהוּ קַיְימֵי בְּחַד הֵיכָלָא, דְּתַמָּן ע"ב סַנְהֶדְרִין מְעַיְּינִין בְּדִינִין דְּעָלְמָא. וְהַהוּא הֵיכָלָא אִקְרֵי הֵיכָל זְכוּתָא, בְּגִין, דְּכַד דַּיְינִין דִּינָא, מְהַפְּכִין בִּזְכוּתָא דְּבַר נָשׁ בְּקַדְמִיתָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

היכל חובה של הסטרא אחרא - הופך הכל לחטא

מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּדַרְגַּת אוֹתוֹ הַסִּטְרָא אַחֲרָא, שֶׁשָּׁם הוּא מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא חוֹבָ"ה, מִשּׁוּם שֶׁכָּל מַעֲשֵׂי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁל נָחָשׁ אֵשֶׁת זְנוּנִים אֵינוֹ אֶלָּא לְהַפֵּךְ בְּחֶטְאוֹ שֶׁל הָאָדָם, וּלְהַלְשִׁין עֶבֶד לַאֲדוֹנוֹ.

בלשון הזוהר

מַה דְּלָאו הָכִי, בְּדַרְגָּא דְּהַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא, דְּתַמָּן אִיהוּ אֲתָר דְּאִקְרֵי חוֹבָ"ה, בְּגִין דְּכָל עוֹבָדוֹי דְּהַהוּא אֲתָר, דְּנָחָשׁ אֵשֶׁת זְנוּנִים, לָא אִיהוּ אֶלָּא לִמְהַפְּכָא בְּחוֹבָה דְּבַּר נָשׁ, וּלְמִלְשָׁן עַבְדָּא לְמָארֵיהּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

מי היכל הזכות מתוקים - מי היכל החובה מרים

אוֹתָם שֶׁל הֵיכַל הַזְּכוּת נִקְרָאִים מַיִם מְתוּקִים, מַיִם צְלוּלִים. אוֹתָם שֶׁל הֵיכַל הַחוֹבָה נִקְרָאִים מַיִם מְרִירִים, ׳מֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים׳ (במדבר ה, יח). בְּאוֹתוֹ הֵיכַל הַזְּכוּת לֹא עוֹמְדִים שְׁלֹשֶׁת אֵלֶּה: בָּנִים, חַיִּים וּמְזוֹנוֹת. וְלֹא בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁל חוֹבָה, וְלֹא בְּמַיִם מְתוּקִים וּצְלוּלִים, וְלֹא בְּמַיִם מְרִירִים מְאֹרָרִים.

בלשון הזוהר

אִינּוּן דְּהֵיכְלָא דְּזְכוּתָא, אִקְרוּן מַיִם מְתוּקִים, מַיִם צְלוּלִין. אִינּוּן דְּהֵיכָלָא דְּחוֹבָה, אִקְרוּן מַיִין מְרִירִין, ׳מֵי הַמָּרִים הַמְאָרַרִים׳ (במדבר ה, יח). בְּהַהוּא הֵיכָלָא דִּזְכוּתָא, לָא קַיְימֵי אִלֵּין תְּלַת: בְּנֵי, חַיֵּי, וּמְזוֹנֵי. וְלָאו בְּהַהוּא אֲתָר דְּחוֹבָה, לָא בְּמַיִם מְתִיקָן וּצְלִילָן, וְלָאו בְּמַיִם מְרִירִין מְלַטְּטִין.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

זרע ישראל הקדוש - ראוי רק למעלה, בנים חיים וקיימים

וְעַל זֶה יִשְׂרָאֵל זוֹרְעִים ׳עַל כָּל מַיִם׳ (ישעיה לב, כ) - זֶרַע קָדוֹשׁ שֶׁהוֹלִידוּ ׳עַל כָּל מַיִם׳ - הוּא, שֶׁהֲרֵי לֹא נָכוֹן זֶרַע שֶׁלָּהֶם אֶלָּא לְמַעְלָה. וְלָכֵן פֵּרְשׁוּהָ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, ׳בָּנִים חַיִּים וּמְזוֹנוֹת׳ אֵין הַדָּבָר תָּלוּי בִּזְכוּת, אֶלָּא הַדָּבָר תָּלוּי בַּמַּזָּל הַקָּדוֹשׁ, וּמָקוֹם זֶה הוּא ׳עַל כָּל מַיִם׳.

בלשון הזוהר

וְעַל דָּא, יִשְׂרָאֵל ׳זַרְעֵי עַל כָּל מַיִם׳ (ישעיה לב, כ), זַרְעָא קַדִּישָׁא דְּאוֹלִידוּ ׳עַל כָּל מַיִם׳, אִיהוּ, דְּהָא לָאו נָכוֹן זַרְעָא דִּילְהוֹן אֶלָּא לְעֵילָּא. וְעַל דָּא אוּקְמוּהָ מִכָּל מָקוֹם, ׳בְּנִי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי׳, לָאו בִּזְכוּתָא תַּלְיָא מִלְּתָא, אֶלָּא בְּמַזָּלָא קַדִּישָׁא תַּלְיָא מִלְּתָא, וַאֲתָר דָּא ׳עַל כָּל מַיָּא׳ אִיהוּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

׳משלחי רגל השור והחמור׳ - שילוח החלקים הרעים מהם

ג] וַֽיְהִי־לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה. אחר שביאר מעלת בנ''י שזורעים על כל מים יבאר המשך הפסוק ׳מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר׳ (ישעיה לב, כ) - שֶׁאֵין לָהֶם בְּאוֹתוֹ צַד הָרַע כְּלוּם,כי יש להקשות מה הטעם שהזכיר לשון 'רגל' שהיצ''ל משלחי השור והחמור, וע''ז משיב כי בא להורות שהם משלחים אפי' את 'הרגל' כלומר את שורש הענין וקיומו, אלו הם ב' כוחות גבורה: היכל פנימי זכות מצד 'שור', והיכל חצוני חובה מצד 'חמור'. והטעם לכך ש וְשׁוֹלְחִים מֵהֶם כָּל הַחֲלָקִים הָרָעִים,אלו הם שני כוחות הגבורה, ע''י כך וְנִדְבָּקִים בְּאוֹתוֹ הַצַּד הַטּוֹב שֶׁל כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת.בהארת 'בינה' ששם מקור כל הקדושות העליונות. וכפשנ"ת (בזוה"ק בראשית קס"ו:) וכעת מבאר סוד בענין כלאי בהמה שאסרה תורה- ׳שׁוֹר וַחֲמוֹר׳ כַּאֲשֶׁר הֵם מִזְדַּוְּגִים כְּאֶחָד, הֵם שְׁנֵי פְגָעִים רָעִים לָעוֹלָם.משום ש ׳שׁוֹר׳ הוּא צַד הַדִּין הַקָּשֶׁה, מצד גבורה דקדושה וְהוּא נִדְבָּק בְּצַד הַקְּדֻשָּׁה.ואילו ׳הַחֲמוֹר׳, כְּשֶׁמִּזְדַּוֵּג עִמּוֹ, שֶׁהוּא מִסִּטְרָא אַחֲרָא, בחיבורם יחד הֵם שְׁנֵי פְגָעִים רָעִים לָעוֹלָם.והן בסוד שני משמרות הנ"ל [ראה לבושא דרזא].

בלשון הזוהר

׳מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר׳ (ישעיה לב, כ) - דְּלָא אִית לוֹן בְּהַהוּא סִטְרָא בִּישָׁא כְּלוּם, וּמְשַׁדְּרָן מִנַּיְיהוּ כָּל חוּלָקִין בִּישִׁין, וּמִתְדַּבְּקִין בְּהַהוּא סִטְרָא טָבָא, דְּכָל קְדוּשִׁין עִלָּאִין, ׳שׁוֹר וַחֲמוֹר׳ כַּד מִזְדַּוְּוגָן כַּחֲדָא, תְּרֵין פִּגְעִין בִּישִׁין אִינּוּן לְעָלְמָא. ׳שׁוֹר׳: סִטְרָא דְּדִינָא קַשְׁיָא אִיהוּ, וְאִתְדַּבְּקוּתָא דִּסְטָר קַדִּישָׁא אִיהוּ. ׳חֲמוֹר׳: כַּד אִזְדְּוַוג בַּהֲדֵיהּ, דְּאִיהוּ מִסִּטְרָא אַחֲרָא, תְּרֵין פִּגְעִין בִּישִׁין אִינּוּן לְעָלְמָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

שמעון ולוי כשור וחמור - לא לחרוש יחד מפני עוצם הדין

וְעַל זֶה שִׁמְעוֹןשהוא היה משורש שור דקדושה הָיָה תֹּקֶף הַדִּין הַקָּשֶׁה, וּכְשֶׁמִּזְדַּוֵּגעִם לֵוִי עִם לֵוִי כְּאֶחָד, שגם הוא בגבורה דקדושה [ב. חמור דקדושה ] לֹא יָכוֹל הָעוֹלָם לִסְבֹּל, חיבור ב' כוחות אלו וּמִשּׁוּם כָּךְ נתבאר סוד נוסף באיסור ׳לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו׳ שאלו הם ב' כוחות שאין העולם יכול לסבול חיבורם יחד, (דברים כב, י). וְעַל זֶהומטעם זה שָׁלַח יַעֲקֹב לְעֵשָׂו דָּבָרדיבור זֶה, שֶׁכָּתוּב שאמר לו ׳וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר׳ לומר לו כי בכוחו שורש גבורה דקדודשה הן מצד שמעון בסוד 'שור' והן מצד לוי בסוד 'חמור' (בראשית לב, ו). וְאִם יַעֲקֹב לֹא הִנְמִיךְ עַצְמוֹ, מול עשיו כשהשתחוה לפניו פַּחַד רַב הָיָה נוֹפֵל עַל עֵשָׂו.

בלשון הזוהר

וְעַל דָּא, שִׁמְעוֹן תּוּקְפָא דְּדִינָא קַשְׁיָא הֲוָה בֵּיהּ, וְכַד מִזְדַּוְּוגָן כַּחֲדָא, לָא יָכִיל עָלְמָא לְמִסְבַּל, וּבְגִין כָּךְ, ׳לֹא תַחֲרוֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר יַחְדָּו׳ (דברים כב, י). וְעַל דָּא, שָׁדַר יַעֲקֹב לְעֵשָׂו מִלָּה דָּא, דִּכְתִּיב, ׳וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר׳ (בראשית לב, ו). וְאִי לָאו דְּמָאִיךְ יַעֲקֹב גַּרְמֵיהּ, דְּחִילוּ סַגְיָא נָפַל בֵּיהּ בְּעֵשָׂו.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

׳ויקם מלך חדש על מצרים׳

כח האומות תלוי בגלות ישראל

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.