ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 3לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת שלח לך · מאמר 3

היש בה עץ

זוהר ח"ג, פרשת שלח לך, דף קנז.
כ-2 דקות קריאה
על מה המאמר

סוד משה השמש והלבנה ובקשת עץ החיים בארץ

משה היה השמש ורצה להיכנס לארץ - אמר לו הקבה שלח לך אנשים לעצמך לדעת

עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה וּרְאֵה אֶת הָאָרֶץ. הַר הָעֲבָרִים. שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים. בֹּא וּרְאֵה, מֹשֶׁה הָיָהבבחינתבבחינת הַשֶּׁמֶשׁ, [שהיא בהנהגת תפארת], שהיא בהנהגת תפארת וְרָצָה לְהִכָּנֵס לָאָרֶץ.שהיא בהנהגת מלכות.שהיא בהנהגת מלכות וסוד הלבנה. אָמַר לוֹ הקב"ה, מֹשֶׁה, כְּשֶׁבָּא אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ,כשהשמש זורחת,כשהשמש זורחת נִכְלֶלֶת הַלְּבָנָה בְתוֹכוֹ.וא"א להבחין בלבנה.וא"א להבחין בה כָּעֵת שֶׁאַתָּה שֶׁמֶשׁ, אֵיךְ יָקוּמוּ כְאֶחָד שֶׁמֶשׁ וּלְבָנָה?שמתוך כך אור הלבנה לא יהא ניכר, הלא הַלְּבָנָה אֵינָהּ מְאִירָהאי אפשר לראות את אור הלבנה אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְכַּנֶּסֶתושוקעת הַשֶּׁמֶשׁ, אֲבָלמשום כך כָּעֵת אֵינְךְ יָכוֹל. להיכנס לארץ ישראל. אבללהיכנס לארץ ישראל, שלא תחשיך ע''י אורך את אור הלבנה שהיא ארץ ישראל אבל אִם תִּרְצֶה לָדַעַת מִמֶּנָּה, מענינה ומידתה של 'ארץ ישראל', מענינה ומידתה של 'ארץ ישראל', שְׁלַח לְךְ אֲנָשִׁים, לְעַצְמְךְ,רק כְּדֵי לָדַעַת.את סודה וסדרי הנהגותיה.את סודה וסדרי הנהגותיה

בלשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, מֹשֶׁה הֲוָה שִׁמְשָׁא, וּבָעָא לְאַעְלָאָה לְאַרְעָא. אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מֹשֶׁה, כַּד אָתֵי נְהוֹרָא דְּשִׁמְשָׁא, אִתְכְּלִיל סִיהֲרָא בְּגַוִּויהּ, הַשְׁתָּא דְּאַנְתְּ שִׁמְשָׁא, הֵיךְ יְקוּמוּן כַּחֲדָא שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא, לָא נָהִיר סִיהֲרָא אֶלָּא בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְכְּנִישׁ שִׁמְשָׁא, אֲבָל הַשְׁתָּא לֵית אַנְּתְּ יָכִיל. אִי תִּבְעֵי לְמִנְדַּע מִנָּהּ שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים, לְגַרְמָךְ, בְּגִין לְמִנְדַּע.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

משה ידע שלא ייכנס לארץ ורצה לדעת ממנה עד שלא יסתלק ולכן שלח המרגלים

בֹּא וּרְאֵה,שאכן שלח משה את המרגלים לכוונה זו לדעת את סוד הארץ הקודשה, שהלא מֹשֶׁה, אִם תֹּאמַר שֶׁהוּא לֹא יָדַעשנגזרה עליו גזרה שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לָאָרֶץ בִּזְמַן זֶהששלח את המרגלים - לֹא כָּךְ,אין הדבר כן אֶלָּא יָדַע,כבר אז שלא יוכל להיכנס לא"י וְרָצָה לָדַעַת מִמֶּנָּהמענינה של א"י עַד שֶׁלֹּא יִסְתַּלֵּק,ומשום כך וְשָׁלַח אֶת הַמְרַגְּלִים הַלָּלוּ.אך כֵּיוָן שֶׁלֹּא הֵשִׁיבוּ דָבָר כָּרָאוּי,שלא דיברו במעלתה, לֹא שָׁלַח פַּעַם אַחֶרֶת, עַדבעצמו שהקב"ה הֶרְאָה לוֹ, שֶׁכָּתוּב ׳עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה׳ (דברים לב, מט) ׳וּרְאֵה אֶת הָאָרֶץ׳ - וְכָתוּב ׳וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ׳ (שם לד, א) - וְלֹא זֶהלא רק את צורתה וענינה של א"י הראה לו, בִּלְבַדּוֹ, אֶלָּאאת כָּלהדורות ה אֵלּוּ שֶׁעֲתִידִים לַעֲמֹד בְּכָל ׳דּוֹר וָדוֹר׳,וכשאחז''ל (מנחות כט.) שהראה לו דור דור ודורשיו וחכמיו, את כֻּלָּם הֶרְאָה לְמֹשֶׁה. במדרש (ויקר"ר כו ז) וגם את עומק הדברים בפ' ויחי רכז: וְנִתְבָּאֵר, וּפֵרְשׁוּהָ הַחֲבֵרִים.

בלשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, מֹשֶׁה, אִי תֵּימָא דְּהוּא לָא יָדַע דְּלָא יֵיעוּל לְאַרְעָא בְּזִמְנָא דָּא. לָאו הָכִי, אֶלָּא יָדַע, וַהֲוָה בָּעֵי לְמִנְדַּע מִנָּהּ, עַד לָא יִסְתָּלַק, וְשִׁלַּח לְאִלֵּין מְאַלְלֵי, כֵּיוָן דְּלָא אָתִיבוּ מִלָּה כַּדְּקָא יָאוּת, לָא שָׁלַח זִמְנָא אַחֲרָא, עַד דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַחְזֵי לֵיהּ, דִּכְתִּיב, ׳עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה׳ ׳וּרְאֵה אֶת הָאָרֶץ׳ (דברים לב, מט). וּכְתִיב ׳וַיַּרְאֵהוּ יהו"ה אֶת כָּל הָאָרֶץ׳ (דברים לד, א). וְלָא דָּא בִּלְחוֹדוֹי, אֶלָּא כָּל אִינּוּן דִּזְמִינִין לְמֵיקָם בְּכָל דָּרָא וְדָרָא, כֻּלְּהוּ אַחְזֵי לֵיהּ לְמֹשֶׁה. וְאִתְּמַר, וְאוֹקְמוּהָ חַבְרַיָּיא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

היש בה עץ - משה שאל אם יש עץ החיים בארץ ובלעדיו לא יוכל להיכנס

כֵּיוָן שֶׁהֻתַּר מֹשֶׁה לִשְׁלֹחַ,את המרגלים מָה אָמַר לָהֶם? לבדוק הֲיֶשׁ בָּהּ עֵץ. וְכִי מַהוּ שֶׁאָמַר?מה סוד דבריו וְאִם וכי תֹּאמַר שֶׁלֹּא יָדַע?אם יש בה עץ, הלא ודאי ידע גודל מעלתה שלא יחסר כל בה כהבטחת השי"ת אֶלָּא (לפנינו יאמר דבר, אבלכאן) כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה: אִם יֵשׁ בָּהּ עֵץ, הֲרֵי יָדַעְתִּיאז אדע שאזכה שֶׁאֲנִי אֶכָּנֵס לְשָׁם.אותו אֵיזֶה עֵץ? זֶה עֵץ הַחַיִּים. וְשָׁם לֹא הָיָה, אֶלָּאמקומו בְּגַן עֵדֶן שֶׁבָּאָרֶץ. ששם יושבים הצדיקים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה [בייחודה עם הת''ת] לכן אָמַר, אִם יֵשׁ בָּהּ עֵץ זֶה,זהו סימן בשבילי ש אֲנִי אֶכָּנֵס לְשָׁם. וְאִם לֹא, לֹא אוּכַל אֲנִי לְהִכָּנֵס.

בלשון הזוהר

כֵּיוָן דְּשָׁארִי מֹשֶׁה לְמִשְׁלַח, מַה אָמַר לוֹן. הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ. וְכִי מַה הוּא דְּקָאָמַר, וְאִי תֵּימָא דְּלָא יָדַע. (לקמן יימא מלה אבל הכא) אֶלָּא הָכִי אָמַר מֹשֶׁה, אִם יֵשׁ בָּהּ עֵץ, הָא יְדַעְנָא דַּאֲנָא אִיעוּל לְתַמָן. מַאי עֵץ. דָּא אִילָנָא דְּחַיֵּי. וְתַמָּן לָא הֲוָה אֶלָּא בְּגַּן עֵדֶן דְּאַרְעָא. אָמַר אִם יֵשׁ בָּהּ עֵץ דָּא, אֲנָא אִיעוּל לְתַמָן. וְאִי לָא, לָאו אֲנָא יָכִיל לְמֵיעַל.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

שלח לך אנשים בשבילך

סוד צלפחד המקושש ושני העצים חיים ומות

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.