בן יכבד אב ועבד אדוניו
סוד ההבדל בין בן לעבד ועץ החיים
בן יכבד אב ועבד אדוניו - הבן מצווה בעל כרחו ובן סורר ומורה נדון בסקילה
יהו"ה בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר.וְעִם כָּל זֶה, רָאשֵׁי הַיְשִׁיבָה, לֹא כָּל כָּבוֹד שָׁוֶה, כי מדרגות שונות יש בענין ה'כבוד', שֶׁהֲרֵיהכתוב אומר ׳בֵּן יְכַבֵּד אָב וְעֶבֶד אֲדוֹנָיו הרי שיש ב' ענינים שרשיים של כבוד מצד אצילות ומצד בי"ע א. ׳ (מלאכי א, ו) - ׳בֵּן יְכַבֵּד׳, כבוד הבן מיסודו הוא עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְקַבֵּל שָׂכָר, אֲבָלעדיין הוּא מְצֻוֶּה בְּכִבּוּד ׳אָב וָאֵם׳. אף בעל כרחו. וְאִם לֹא רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת צִוּוּיוֹ, יַכּוּ אוֹתוֹ הָאָב וְהָאֵם עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּעַל כָּרְחוֹ. וְאִם הָיָה בֵּן גָּדוֹל, שאין כח ביד אביו ואמו לכופו, לוקחים אותו לבית הדין ו בֵּית דִּין כּוֹפִים אוֹתוֹ. וראיה לכך שֶׁאִם אֵינוֹ רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת, מַה כָּתוּב בּוֹ?שהוריו תופסים בו ואומרים ׳בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ׳ובית הדין (דברים כא, כ), וְדָנִים אוֹתוֹ בִּסְקִילָה ובהיות שנשמתו משורש האצילות, אינה נכרתת אלא מיד אחר מיתתו מתגלגל כדי להשלים תיקונו. ב. - אֲבָליש ענין כבוד אחר והוא ב עֶבֶד שֶׁמְּשַׁמֵּשׁאת רבו עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, ולא מתוך ציווי והוא מצד יונק חיותו מעולם היצירה, אִם אֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶת צִוּוּי רַבּוֹ, אֲדוֹנוֹ מַעֲבִיר אוֹתוֹ מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ וְיִקַּחעבד אַחֵר, אחר ובסוד הדבר היינו שנכרת ונדחה אל הס"א משא"כ בבן שנהרג ושוב יבוא בגלגול - גר"א, מַה שֶּׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כָּךְ לִבְנוֹ, שאין אדם יכול לקחת בן אחר תחת בנו, אֶלָּא אוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂההבן אֶת הַצִּוּוּי שֶׁלּוֹ, אוֹ שֶׁיַּהֲרֹג אוֹתוֹ. ע"י בית הדין בהיותו בן סורר ומורה.
בלשון הזוהר
וְעִם כָּל דָּא מָארֵי מְתִיבְתָּא, לָא כָּל כָּבוֹד שָׁוְה, דְּהָא ׳בֵּן יְכַבֵּד אָב וְעֶבֶד אֲדוֹנָיו׳ (מלאכי א, ו) - ׳בֵּן יְכַבֵּד׳, עַל מְנָת דְּלָא לְקַבְּלָא אַגְרָא, אֲבָל מְצּוּוְּה הוּא בִּכְבוֹד אַבָּא וְאִימָּא. וְאִי לָא בָּעֵי לְמֶעְבַּד צִּוּוּיֵיהּ, יִכְתַּשׁ לֵיהּ אַבָּא וְאִימָּא, עַד דְּיַעֲבִד עַל כָּרְחֵיהּ. וְאִי הֲוִי בְּרָא רַבְרְבָא, בֵּית דִּין כּוֹפִין לֵיהּ. דְּאִי לָא בָּעֵי לְמֶעְבַּד מַה כְּתִיב בֵּיהּ, ׳בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינֶנּוּ שׁוֹמֵעַ בְּקוֹלֵנוּ׳ (דברים כא, כ), וְדָנִין לֵיהּ בִּסְקִילָה - אֲבָל עֶבֶד דִּמְשַׁמֵּשׁ עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, אִי לָא עָבִיד צִּוּוּיֵיהּ דְּרַבֵּיהּ, מָארֵיהּ אַעְבָּר לֵיהּ מִגּוֹ בֵּיתֵיהּ, וְיִטוֹל אָחֳרָא. מַה דְּלָא הֲוָה יָכִיל לְמֶעְבַּד הָכִי לִבְרֵיהּ, אֶלָּא אוֹ יַעְבֵיד צִּוּוּיֵיהּ אוֹ יִקְטוֹל לֵיהּ.
מי גרם שלא יעשה צוויו - תערבת של רע גרמה לישראל לחטא ולכן אין מקבלים גרים בימות המשיח
אָמַר לוֹרשב"י להקשות ל משה רבנו, בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, מִי גָרַםלבן ששרשו מצד עולם האצילות שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אֶת צִוּוּיוֹ, הוֹאִיל וּבְנוֹ הוּא? וא"כ איך יתכן שיפגום כ"כ עד שיחוייב במיתת בית דין. אָמַר הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, משה רבנו - להשיב לרשב"י, וַדַּאי תַּעֲרֹבֶת שֶׁל רַע, שנתערבה בנשמתו היא שהטתה את מעשיו לצד הרע, וְסוֹד זֶהשל כח הרע שניתנה לו רשות להתערב בטוב ובכך להטותו ח"ו גָּרַם לְיִשְׂרָאֵל לַחֲטֹא לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וְסוֹד זֶההוא מה שנרמז בתהילים - ׳וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם׳ (תהלים קו, לה) - וְזֶה גָרַם הֶרֶג לְיִשְׂרָאֵל, וְהֶחֱרִיב אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וּמִשּׁוּם זֶהדרשו חז"ל (יבמות כד.) ש אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, אחר בירור רפ"ח הניצוצין תהא הנהגה של טוב בגילוי היחוד ובאותו הזמן תהא הנהגת הוי"ה בגילוי שלא תהא שום תערובת רע, ועליה הכתוב אומר אֶלָּא - ׳ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר׳ (דברים לב, יב).
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ בּוּצִּינָא קַדִּישָׁא, מַאן גָּרִים דְּלָא יַעְבֵיד צִּוּוּיֵיהּ, הוֹאִיל וּבְרֵיהּ הוּא. אָמַר רַעְיָא מְהֵימָנָא, וַדַּאי תַּעֲרוֹבֶת דְּרַע, וְרָזָא דָּא גָּרַם לְיִשְׂרָאֵל, לְמֶחֱטֵי גַּבֵּי אֲבוּהוֹן דְּבִשְׁמַיָּא. וְרָזָא דָּא - ׳וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם׳ (תהילים קו, לה). וְדָא גָּרַם קִטוּלָא לְיִשְׂרָאֵל, וְחָרִיב בֵּי מַקְדְּשָׁא. וּבְגִין דָּא, אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, אֶלָּא ׳יהו"ה בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר׳ (דברים לב, יב).
ישראל מעץ החיים עבד טוב מצד מטטרון ועבד רע סמאל - הבן יורש מלכות בעשית צווי אב ואם
שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם מֵעֵץ הַחַיִּים, עֶבֶד טוֹב וְעֶבֶד רַע. מִצַּד שֶׁל מְטַטְרוֹ"ן עֶבֶד טוֹב, עֶבֶד נֶאֱמָן לְרַבּוֹ. עֶבֶד רַע - סָמָאֵ"ל. מִי שֶׁהוּא מֵעֵץ הַחַיִּים, הוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא, בֵּן מִצַּד שֶׁל בֶּן יָ"הּ, בִּינָה. וְיוֹרֵשׁ אֶת הַמַּלְכוּת שֶׁהִיא ה'. וְאֵיךְ יוֹרֵשׁ אוֹתָהּ? אִם עוֹשֶׂה אֶת הַצִּוּוּי שֶׁל אַבָּא וְאִמָּא, מִשּׁוּם שֶׁהִיא מַלְכוּת ׳מִצְוַת הַמֶּלֶךְ׳, וְעָלָיו נֶאֱמַר ׳מַדּוּעַ אַתָּה עוֹבֵר אֵת מִצְוַת הַמֶּלֶךְ׳ (אסתר ג, ג) - הִיא מִצְוָה, וְצִוּוּיוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ עַל עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה.
בלשון הזוהר
דְּיִשְׂרָאֵל אִינּוּן מֵאִילָנָא דְּחַיֵּי, עֶבֶד טוֹב וְעֶבֶד רָע. מִסִּטְרָא דִּמְטַטְרוֹ"ן עֶבֶד טוֹב, עֶבֶד נֶאֱמָן לְרַבֵּיהּ. עֶבֶד רָע סָמָאֵ"ל. מַאן דְּאִיהוּ מֵאִילָנָא דְּחַיֵּי, אִיהוּ בֶּן העוֹלָם הַבָּא, בֶּן מִסִּטְרָא דְּבֵן יָ"הּ, בִּינָ"ה. וְיָרִית מַלְכוּתָא דְּאִיהִי ה'. וְאֵיךְ יָרִית לָהּ. אִי עָבִיד צִּוּוּיֵיהּ דְּאַבָּא וְאִימָא, בְּגִין דְּאִיהוּ מַלְכוּתָא ׳מִצְּוַת הַמֶּלֶךְ׳, וְעָלֵיהּ אִתְּמַר, (אסתר ג ג). ׳מַדּוּעַ אַתָּה עוֹבֵר אֵת מִצְּוַת הַמֶּלֶךְ׳ - אִיהִי מִצְּוָה, וְצִּוּוּיַיא דְּמַלְכָּא עַל עֲשֵׂה וְלֹא תַּעֲשֶׂה.
מצוה מהתורה שהיא תפארת - מצד אצילות אין הבדל ולכן אין חטא עונש ושכר בן סורר
מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא תִּפְאֶרֶת. וְכָאן אֵין שָׁם פֵּרוּד, הקב"ה אֱמֶת, תּוֹרָתוֹ תּוֹרַת אֱמֶת, הוּא תּוֹרָתוֹ וּמִצְוָתוֹ. כְּמוֹ שֶׁבִּינָה, תּוֹרָתוֹ וּמִצְוָתוֹ שֶׁל חָכְמָה. שֶׁיֵּשׁ תּוֹרָה שֶׁל בְּרִיאָה, וְחָכְמָה שֶׁל בְּרִיאָה, וּבִינָה שֶׁל בְּרִיאָה, וְכָךְ בְּכָל הַמִּדּוֹת. בָּזֶה יָכוֹל בֵּן בַּתּוֹרָה הַזּוֹ לִהְיוֹת בְּלִי מִצְוָה, וּמִצְוָה בְּלִי תוֹרָה בְּפֵרוּד. וּמִכָּאן בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה. אֲבָל מִצַּד שֶׁל אֲצִילוּת אֵין הֶבְדֵּל שָׁם, וְכֵן מִשָּׁם אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ, וְאֵין בּוֹ עֹנֶשׁ וְלֹא שָׂכָר וְלֹא מִיתָה.
בלשון הזוהר
מִצְּוָה מִדְּאוֹרַיְיתָא, דְּאִיהִי תִּפְאֶרֶת. וְהָכָא לֵית תַּמָּן פִּרוּדָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֱמֶת, תּוֹרָתוֹ תּוֹרַת אֱמֶת, אִיהוּ תּוֹרָתוֹ וּמִצְּוָתוֹ. כְּגַוְונָא דְּבִינָה, תּוֹרָתוֹ וּמִצְּוָתוֹ דְּחָכְמָה. דְּאִית תּוֹרָה דִּבְרִיאָה, וְחָכְמָה דִּבְרִיאָה, וּבִינָה דִּבְרִיאָה, וְהָכִי בְּכָל מִדּוֹת. בְּהַאי, יָכִיל בֵּן בְּהַאי אוֹרַיְיתָא, לְמֶהֱוִי בְּלָא מִצְּוָה, וּמִצְּוָה בְּלָא תּוֹרָה בְּפֵרוּדָא. וּמֵהָכָא, בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה. אֲבָל מִסִּטְרָא דַּאֲצִּילוּת, לֵית אַפְרְשׁוּתָא, תַּמָּן, וְכֵן מִתַּמָּן אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ וְלֵית בָּהּ עוֹנֶשׁ וְלָא שָׂכָר וְלָא מִיתָה.
התורה עץ החיים שכר עולם הבא - הבן לא משתדל בתורה לקבל שכר במעשה דבור ומחשבה
וּמִשּׁוּם כָּךְ, הַתּוֹרָה זֶה עֵץ הַחַיִּים, שְׂכַר הָעוֹלָם הַבָּא, וְהָאִילָן הַזֶּה נִקְרָא עֵץ הַחַיִּים, וְנִקְרָא הָעוֹלָם הַבָּא, וְלֹא נִקְרָא בּוֹ שָׂכָר, מִשּׁוּם שֶׁהוּא בֵּן. מִשָּׁם לֹא מִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה לְקַבֵּל שָׂכָר, לֹא בְמַעֲשֶׂה וְלֹא בְדִבּוּר וְלֹא בְמַחֲשָׁבָה.
בלשון הזוהר
וּבְגִין דָּא, אוֹרַיְיתָא דָּא אִילָנָא דְּחַיֵּי, שְׂכַר הָעוֹלָם הַבָּא, וְאִילָנָא דָּא, אִילָנָא דְּחַיֵּי אִתְקְרֵי, וְאִתְקְרֵי הָעוֹלָם הַבָּא, וְלָא אִתְקְרֵי בֵּיהּ שָׂכָר, בְּגִין דְּאִיהוּ בֵּן. מִתַּמָּן, לָא אִשְׁתְּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא לְקַבְּלָא אַגְרָא, לָא בְּמַעֲשֵׂה וְלָא בְּדִיבּוּר וְלָא בְּמַחֲשָׁבָה.
בן בכור
סוד רועה הנאמן כבן תפארת ומלך מצד מלכות של אצילות
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.