בן בכור
סוד רועה הנאמן כבן תפארת ומלך מצד מלכות של אצילות
בוצינא קדישא נושק ידו ואומר אתה בן משם בדיוקן בכורו תפארת של אבא ואמא
בָּארשב"י בּוּצִינָא קַדִּישָׁא לְנַשֵּׁק אֶת יָדוֹ. של רעיא מהימנא [נשמת משה רבנו] אָמַר, לרעיא מהימנא, וַדַּאי אַתָּה הוּא בֵּן מִשָּׁם,כי נשמתך מעולם האצילות, בַּדְּיוֹקָן שֶׁל בְּנוֹ בְּכוֹרוֹ, כביכול, שהוא בהארת תִּפְאֶרֶתז"א בֵּןבכור שֶׁל אַבָּא וְאִמָּא הָעֶלְיוֹנִים, הָאֲצִילוּת שֶׁלּוֹשל משה רבנו בְּלִי הַפְסָקָה, מצד שמקושרת בשורש נפשה [ולא נתלבשה בעולמות הנפרדים], לֹא קָדַם אוֹתְךְ בֵּן אַחֵר,א. לֹא בְמַחֲשָׁבָה, נשמה. ב. וְלֹא בְדִבּוּר, רוח. ג. וְלֹא בְמַעֲשֶׂה.נפש. אָמַרלרשב"י, הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, וְאַתָּה וְהַחֲבֵרִים, וְרָאשֵׁי מוֹרֵי הַיְשִׁיבוֹת, שֶׁמְּזֻמָּנִים לְכָאן עִמִּי בְּלִי הַפְסָקָה כְּלָל כי גם נשמתכם מצד יסוד דאצילות וּבְלִי תַעֲרֹבֶת.מס"א. נָשְׁקוּ כֻלָּם זֶה לָזֶה, וְהִכִּירוּ ונודעו לגודל שביניהם, בָאַחֲוָה וּבָכוּ.והיינו שכדי שיהיו ראויים לאותם גילויים שנתגלו באותו מעמד היה עליהם לייחד ולחבר נשמותיהם להכיר כאו"א במעלת חבירו בחבורה חדא [כפי שגילה להם רעיא מהימנא], ומתוך חיבור ואיחוד הנשמות בכו, שענין הבכייה הוא כשהכמוס ומכוסה עולה על גדותיו ומתגלה.
בלשון הזוהר
אָתָא בּוּצִּינָא קַדִּישָׁא, לְנַשְּׁקָא לֵיהּ יְדֵיהּ. אָמַר, וַדַּאי אַנְתְּ הוּא בֵּן מִתַּמָּן, בְּדִיּוּקְנָא דִּבְרָא בּוּכְרָא דִּילֵיהּ, תִּפְאֶרֶת בְּרָא דְּאַבָּא וְאִימָא עִלָּאָה, אֲצִּילוּת דִּילֵיהּ בְּלָא הַפְסָקָה, לָא קְדָמָךְ בְּרָא אָחֳרָא, לָא בְּמַחֲשָׁבָה, וְלָא בְּדִבּוּר, וְלָא בְּמַעֲשֶׂה. אָמַר רַעְיָא מְהֵימָנָא, וְאַנְתְּ, וְחַבְרַיָּיא, וְרָאשֵׁי מָארֵי מְתִיבְתָּאן, דִּמְזַמְּנִין הָכָא, אִתִּי, בְּלָא הַפְסָקָה כְּלַל, וּבְלָא תַּעֲרוֹבֶת. נַשְׁקוּ כֻּלְּהוּ דָּא לְדָא, וְאִשְׁתְּמוֹדָעוּ בְּאַחְוָה, וּבָכוּ.
בן בכור חייבים כל אחיו בכבודו - בשגם זה משה בן קדמון מצד עץ החיים של טוב ורע
כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ.פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, עִם כָּל זֶה, הגם שנתוודע הרעיא מהימנא באחווה לכל החברים, בֵּן בְּכוֹר רעיא מהימנא חַיָּבִים כָּל אֶחָיו בִּכְבוֹדוֹ,מפני תוספת מעלה בנשמתו שהוא בכור לשאר הנמשכים, וההכרח לזה שֶׁהֲרֵי כָּתוּב ׳כַּבֵּד אֶת אָבִיךְ׳ (שמות כ, יב), וּפֵרְשׁוּהָ רַבּוֹתֵינוּ,(כתובות קג.) אֶת - לְרַבּוֹת אָחִיךְ הַגָּדוֹל. ובזה מפרש כי ביחס לרעיא מהימנא יש תוספת מעלה לנשמתו על נשמתם מפני היות נשמתו הראשונ' הנמצאת למעלה והבכור כמו שורש לשאר הנמשכים והכרח לזה שכלל בתורה הגדול עם האב כי הוא כדמות שורש לנמשך אחריו ונתבאר בעומק זה - שכלל בהבחנה מסויימת את הבכור עם האב [ב. שבשורש הבכור כלולים שאר נשמות אחריו ] וַאֲפִלּוּ מִכָּל צַדמכל הבחינות ופי' כי מעלה זו למרע"ה על כל הנשמות בכל הבחינות בין מבחינת עבד בין מבחינת מלך בין מבחינת בן בית בין מבחי' אצילות הוּא מְפֹרָשׁ עָלֶיךְ בַּתּוֹרָה, ובזה יתבאר כי יש מעלה אצל משה רבנו על כל הנשמות [מבחינות שונות א. עבד, ב. מלך, ג. בן בית ד. אצילות - אוה"ח]. והראייה לכך, כמו שדרשו חז"ל בְּשַׁגַּ"ם - זֶה הֶבֶל.שהוא הבן הראשון [ומשה הוא נשמת הבל] וְלֹא הָיָה לְאָדָם הָרִאשׁוֹן בֵּן קַדְמוֹןלפניו מִמֶּנּוּ,כי קין היה מצד נחש והבל מצד אדם וּפֵרְשׁוּהָ רַבּוֹתֵינוּ, בְּשַׁגַּ"ם - זֶה מֹשֶׁה. בכמה הבחנות וגם מצד גימטריא' [ואף בגימ' בשג"ם עולה למנין מש"ה] הוא הנקרא שֶׁבֶּן הַמֶּלֶךְ בְּכָל מָקוֹם, בין בהיותך ממש בכור בעת המולד הא' דהיינו הבל בין אחר הגלגול לא נסתלק ממך מעלת הבכור ואע"ג שקדם קין להבל בין בהולדתו בנשמת הבל ובין אחר הגלגול בנשמת משה, ומוסיף רשב"י ואומר אַתָּה הַבְּכוֹר מִצַּד שֶׁל עֵץ הַחַיִּים שֶׁל טוֹב וָרָע, והעד על זה עץ הדעת טוב דא מטטרו"ן ורע דא סמא"ל בסוד קין והבל - קין קנא דמסאבותא מול הבל דקדושה [ובסוד עץ הדעת טוב זה מט"ט ורע זה סמא"ל מזוהמת הנחש שהיה הטוב עולה וגובר על הרע - אוה"ח] ולזה הוסיף אַתָּהמשה רבנו הוּא טוֹב. גמור, ללא רע כלל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב שהאור הוא טוב גמור, ובאותה המידה העיד הכתוב על משה רבנו׳ (בראשית א, ד) - ׳וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא, המלאך מטטרון נקרא עץ החיים טוב ורע. ומשה הוא בחינת הטוב שלו, אבל מרע"ה שלא היה לו חלק ברע כלל כנזכר נאמר בו לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא הרי שנק' עבד נאמן. שרמז בזה הכתוב כי היטיבה לראות 'כי טוב' מוחלט הוא ללא עירוב של רע כלל׳ (שמות ב, ב).
בלשון הזוהר
פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, עִם כָּל דָּא, בְּרָא בּוּכְרָא חַיָּיבִין כָּל אֲחוּי בִּיקָרֵיהּ, דְּהָא כְּתִיב ׳כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ׳ (שמות כ, יב), וְאוּקְמוּהָ רַבָּנָן, אֶת לְרַבּוֹת אָחִיךְ הַגָּדוֹל. וַאֲפִילּוּ מִכָּל סִטְרָא אִיהוּ מְפֹרָשׁ עֲלָךְ בְּאוֹרַיְיתָא, בְּשַׁגַּ"ם זֶה הֶבֶל. וְלָא הֲוָה לְאָדָם קַדְמָאָה בְּרָא קַדְמָאָה מִנֵּיהּ, וְאוּקְמוּהָ רַבָּנָן, בְּשַׁגַּם - זֶה מֹשֶׁה. דִּבְּרָא דְּמַלְכָּא בְּכָל אֲתַר, אַנְתְּ בּוּכְרָא מִסִּטְרָא דְּאִילָנָא דְּחַיֵּי דְּטוֹב וָרָע, אַנְתְּ הוּא טוֹב. (בוכרא) הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַיַרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב׳ (בראשית א, ד) - ׳וַתֵּרֶא אוֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא׳.
משם קרא אותך הקבה עבד נאמן ואחר כך מלך ובן בית למעלה - אשרי חלקך בהשתדלותך בתורה
וכעת מבאר רשב"י ד' הבחנות שעלה ונתעלה בהם משה רבינו, כי נפש משה היתה מעשייה, ורוחו מיצירה [מחלק שאין בו רע כלל], וּמִשָּׁם קָרָא אוֹתְךְא. בתחילה הקב"ה עֶבֶד נֶאֱמָן.ב. אַחַר כָּךְ עָלִיתָבהשגתך ודרגתך לִהְיוֹתבקומת מֶלֶךְ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דברים לג) ׳וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְג. (דברים לג, ה)׳ - אַחַר כָּךְעלית בהשגתך ודרגתך להיות בקומת בֶּן בַּיִת לְמַעְלָה. מֶלֶךְ מִצַּדשנתעלה בהשגתו ובשלמות קומתו שֶׁל מַלְכוּת שֶׁל בְּרִיאָה, בֶּן בַּיִתכאשר זכה לנבואה [בהארת בינה] מִצַּדשנתעלה עוד יותר בהשגתו ובשלמות קומתו וקיבל נשמתו מהארה שֶׁל בִּינָה שֶׁלעולם ה בְּרִיאָה. אבל כָּעֵת אַתָּהעוד למעלה מכך שקיבל נשמה דאצילות ומשום כך זכה להיות מֶלֶךְ מִצַּד שֶׁל עֵץ הַמַּלְכוּת שֶׁל אֲצִילוּת.ואח"כ מצד רוח ונשמה שעלה בֶּן בַּיִת מִצַּד שֶׁל בֶּ"ן יָ"הּ. היינו בינה שהתפארת בן אבא ואימא, ולפיכך 'בן בית' מצד תִּפְאֶרֶת שֶׁל אֲצִילוּת, אַשְׁרֵי חֶלְקְךְ. וּמִי גָרַם לְךְ אֶת זֶה? מִשּׁוּם הִשְׁתַּדְּלוּתְךְ בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוָה, לְיַחֵד אֶת הקב"ה וּשְׁכִינָתוֹ, לְהַעֲלוֹת אֶת הַמֶּלֶךְמלכות עַל מְקוֹמוֹהוא כסא הכבוד בעולם הבריאה וְעַל מַחֲנוֹתָיו לְמַעְלָה היכלות דיצירה שמשם רוח, וְעַל יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה.היכלות דעשייה שמשם נפש, וכמו שהמשיך האצילות על בי"ע כן נמשך אצילות על נשמתו רוחו ונפשו - אוה"ח.
בלשון הזוהר
וּמִתַּמָּן קָרָא יָתָךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֶבֶד נֶאֱמָן. לְבָתַר סְלִיקַת לְמֶהֱוִי מַלְכָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַיְהִי בִישׁוּרוּן מֶלֶךְ׳ (דברים לג, ה) - לְבָתַר בֶּן בַּיִת לְעֵילָּא. מֶלֶךְ מִסִּטְרָא דְּמַלְכוּת דִּבְרִיאָה, בֶּן בַּיִת, מִסִּטְרָא דְּבִינָה דִּבְרִיאָה. כְּעַן אַנְתְּ מֶלֶךְ, מִסִּטְרָא דְּאִילָנָא דְּמַלְכוּת דַּאֲצִּילוּת. בֶּן בַּיִת, מִסִּטְרָא דְּבֶ"ן יָ"הּ. תִּפְאֶרֶת דַּאֲצִּילוּת, זַכָּאָה חוּלָקָךְ. וּמַאן גָּרִים לָךְ דָּא, בְּגִין דְּאִשְׁתְּדָּלוּתָךְ בַּתּוֹרָה וּבַמִצְּוָה, לְיַחֲדָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, לְאַעֲלָא מַלְכָּא עַל אַתְרֵיהּ, וְעַל מַשִׁרְיָיתֵיהּ לְעֵילָּא, וְעַל יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא.
כלם יורשים נשמות אצילות ממנו ונקראים בנים שלו מצד יהוה של אצילות בלי פרוד
ואחר שנתבאר כי משה רבנו המשיך האצילות של כל הנר"ן - [נפש רוח ונשמה] שיונקים מבי"ע- [בריאה יצירה ועשייה], ביאר ענין עמוק יותר, כי כפי זה גם נמשכו הנר"ן דאצילות על הנר"ן של משה עצמו דבי"ע. וּמִשּׁוּם כָּךְ (וּבִגְלָלְךְ) כֻּלָּם יוֹרְשִׁים נְשָׁמוֹת שֶׁל אֲצִילוּת מִמֶּנּוּ,כי משה המשיך שישים ריבוא נשמות דאצילות על שישים רבוא בנ"י, וְנִקְרָאִים בָּנִים שֶׁלּוֹ,מצד ז"א דאצילות, מִשּׁוּם יְהֹוָ"ה שֶׁל אֲצִילוּת שֶׁאֵין שָׁם פֵּרוּד וְקִצּוּץ. בין הזו"ן. שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה נֶאֱמַר בָּהֶם בָּנִיםאתם לה' אלוהיכם - להקב"ה וּשְׁכִינָתוֹ,בנים מִצַּד יְהֹוָ"ה שֶׁל בְּרִיאָה, שֶׁנֶּאֱמַר ׳בּוֹ בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיושהם ג' עולמות בריאה יצירה עשייה, ועתה נעשו בקומה גבוהה יותר כְּגוֹן בָּנִים לַיהֹוָ"ה שֶׁל אֲצִילוּת׳.
בלשון הזוהר
וּבְגִין כַּךְ (ס"א ובגינך) יָרְתִין כֻּלְּהוּ נִשְׁמָתִין דַּאֲצִּילוּת מִנֵּיהּ, וְאִתְקְרִיאוּ בְּנִין דִּילֵיהּ, מִשֵׁם יְדוָֹ"ד דַּאֲצִּילוּת, דְּלֵית תַּמָּן פִּרוּד וְקִצּוּץ. דִּבְקַדְמֵיתָא אִתְּמַר בְּהוּ בְּנִין לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, מִצַּד יְהוָֹ"ה דִּבְרִיאָה, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳בְּרָאתִיו יְצַּרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו׳ - וּכְעַן בָּנִים לַיְדוָֹ"ד דַּאֲצִּילוּת.
שום תשים עליך מלך
סוד המלכת רועה הנאמן ושתופי אב ואם במעשה בראשית
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.