זאת תורת העלה
מחשבה רעה נשרפת באש שלא תכבה לעולם
זאת תורת זו כנסת ישראל העלה עולה ומתעטרת עד קדש קדשים
בֹּא רְאֵה, כָּתוּב ׳זֹּאת תּוֹרַת הָעֹלָה׳ (ויקרא ו, ב) - אָמַר רַבִּי חִיָּיא, הַפָּסוּק הַזֶּה בֵּאַרְנוּהוּ בַּצּוּרָה הַזּוֹ: (׳זֹאת תּוֹרַת׳ זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. ׳הָעֹלָה שֶׁהִיא עוֹלָה׳ וּמִתְעַטֶּרֶת לְמַעְלָה לְמַעְלָה לְהִתְקַשֵּׁר כָּרָאוּי, עַד הַמָּקוֹם שֶׁנִּקְרָא קֹדֶשׁ קָדָשִׁים).
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כְּתִיב ׳זֹאת תּוֹרַת הָעוֹלָה׳ (ויקרא ו, ב), אָמַר רִבִּי חִיָיא, הַאי קְרָא אוֹקִימְנָא לֵיהּ בְּהַאי גַּוְונָא, (׳זאת תורת׳, דא כנסת ישראל. העולה: דהיא סלקא, ומתעטרא לעילא לעילא, לאתקשרא כדקא יאות, עד אתר דאקרי קדש קדשים.)
העלה זו מחשבה רעה עולה על רצון אדם צריך לשרפה באש
(דָּבָר אַחֵר) זֹּאת תּוֹרַת - זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. הָעֹלָה - זוֹ מַחֲשָׁבָה רָעָה שֶׁהִיא עוֹלָה עַל רְצוֹנוֹ שֶׁל הָאָדָם לְהָסִיט אוֹתוֹ מִדֶּרֶךְ אֱמֶת. הִיא הָעֹלָה - הִיא שֶׁעוֹלָה וּמַשְׂטִינָה עַל הָאָדָם, וְצָרִיךְ לִשְׂרֹף אוֹתָהּ בָּאֵשׁ כְּדֵי לֹא לָתֵת לָהּ מָקוֹם לְהַשְׂטִין.
בלשון הזוהר
(דבר אחר) ׳זֹאת תּוֹרַת׳, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. הָעוֹלָה: דָּא מַחֲשָׁבָה רָעָה, דְּאִיהִי סַלְּקָא עַל רְעוּתָא דְּבַּר נָשׁ לְאַסְטָאָה לֵיהּ מֵאֹרַח קְשׁוֹט, ׳הִיא הָעוֹלָה׳, הִיא דְּסַלְּקָא וְאַסְטִיאַת לֵיהּ לְבַר נָשׁ, וּבָעֵי לְאוֹקְדָא לָהּ בְּנוּרָא. בְּגִין דְּלָא יִתְיְיהִיב לָהּ דּוּכְתָּא לְאַסְטָאָה.
על מוקדה כל הלילה - כנסת ישראל מטהרת ונהר דינור שורף המורדים
וּמִשּׁוּם כָּךְ, עַל מוֹקְדָה ׳עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה׳ (ויקרא ו, ב) - מִי הַלַּיְלָה? זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא זֹּאת, מִשּׁוּם שֶׁבָּאָה לְטַהֵר אֶת הָאָדָם מֵאוֹתוֹ רָצוֹן. עַל מוֹקְדָה, מִשּׁוּם שֶׁנְּהַר דִּינוּר הוּא מָקוֹם לִשְׂרֹף כָּל אֵלּוּ שֶׁלֹּא עוֹמְדִים בְּקִיּוּמָם, שֶׁהֲרֵי מַכְנִיסִים אוֹתָם בְּאוֹתָהּ אֵשׁ בּוֹעֶרֶת וּמַעֲבִירִים אֶת שִׁלְטוֹנָם מִן הָעוֹלָם, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט, צָרִיךְ עַל מוֹקְדָה ׳עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה׳ - וְנִכְנָע וְלֹא שׁוֹלֵט.
בלשון הזוהר
וּבְגִין כָּךְ, עַל מוֹקְדָה ׳עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה׳ (ויקרא ו, ב). מַאן לַיְלָה. דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. דְּאִיהִי זֹאת, בְּגִין דְּאָתֵי לְדַכְּאָה לְבַּר נָשׁ מֵהַהוּא רְעוּתָא. עַל מוֹקְדָה, בְּגִין דְּנָהַר דִּינוּר אִיהוּ אֲתַר לְאוֹקְדָא לְכָל אִינּוּן דְּלָא קַיְימֵי בְּקִיּוּמַיְיהוּ, דְּהָא עָאלִין לוֹן בְּהַהוּא נוּרָא דְּדָלִיק, וּמְעַבְּרֵי שׁוּלְטָנֵיהוֹן מֵעָלְמָא, וּבְגִין דְּלָא יִשְׁלוֹט, אִצְטְרִיךְ עַל מוֹקְדָה ׳עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה׳, וְאִתְכַּפְיָא וְלָא שַׁלְטָא.
כשנכנע הכח האחר עולה כנסת ישראל ומתעטרת למעלה ברוח הקדש
וְלָכֵן, כְּשֶׁזֶּה נִכְנָע, עוֹלָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעוֹלָה וּמִתְעַטֶּרֶת לְמַעְלָה, שֶׁהֲרֵי עֲלִיָּתָהּ זֶה כְּשֶׁנִּכְנָע הַכֹּחַ הָאַחֵר הַזֶּה וְנִפְרָד מִמֶּנָּה, וְלָכֵן צְרִיכִים בְּסוֹד הַקָּרְבָּן, לְהַפְרִיד אֶת הַצַּד הַזֶּה מֵרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְלָתֵת לוֹ חֵלֶק, כְּדֵי שֶׁרוּחַ הַקֹּדֶשׁ תִּתְעַלֶּה לְמַעְלָה.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא, כַּד אִתְכַּפְיָא הַאי, סַלְּקָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דְּאִיהִי רוּחַ קוּדְשָׁא, דְּסַלְּקָא וְאִתְעַטְּרָא לְעֵילָּא, דְּהָא סְלִיקוּ דִּילָהּ, כַּד אִתְכַּפְיָא הַאי חֵילָא אָחֳרָא, וְאִתְפְּרַשׁ מִנָּהּ. וּבְגִין כַּךְ בָּעֵינָן בְּרָזָא דְּקָרְבְּנָא, לְאַפְרְשָׁא לְהַאי סִטְרָא, מֵרוּחַ קוּדְשָׁא, וּלְמֵיהַב לָהּ חוּלָקָא, בְּגִין דְּרוּחַ קוּדְשָׁא תִּסְתָּלַּק לְעֵילָּא.
האש על המזבח תוקד בו - הכהן קרוב לימין רחוק מן הדין
רַבִּי אָחָא פָּתַח וְאָמַר, ׳וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ וְגוֹ'׳ (ויקרא ו, ה). ׳וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ׳ - לָמָּה? ׳וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר׳ - לָמָּה? וְכֹהֵן לָמָּה? וַהֲרֵי שָׁנִינוּ שֶׁאֵשׁ בְּכָל מָקוֹם הִיא דִּין, וְהַכֹּהֵן בָּא מִצַּד הַיָּמִין, וְרָחוֹק הוּא מִן הַדִּין, שֶׁהֲרֵי אֵין כֹּהֵן מִזְדַּמֵּן לְדִין לְעוֹלָמִים, וְכָאן הוּא צָרִיךְ לִשְׂרֹף דִּין בָּעוֹלָם, שֶׁכָתוּב ׳וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן׳?
בלשון הזוהר
רִבִּי אֲחָא פָּתַח וְאָמַר, ׳וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ וְגוֹ'׳ (ויקרא ו, ה), ׳וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ׳, אֲמַאי. ׳וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר׳ - אֲמַאי. וְכַהֲנָא אֲמַאי. וְהָא תָּנֵינָן אֶשָּׁא בְּכָל אֲתַר דִּינָא הוּא, וְכַהֲנָא מִסִּטְרָא דִּימִינָא קָא אָתֵי, וּרְחִיקָא הוּא מִן דִּינָא, דְּהָא כַּהֲנָא לָא אִזְדְּמַן בְּדִינָא לְעָלְמִין, וְהָכָא הוּא בָּעֵי לְאוֹקְדָא דִּינָא בְּעָלְמָא, דִּכְתִּיב ׳וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן׳.
אדם החוטא שורף עצמו ביצר הרע - הכהן מבער רוח הטמאה במזבח
אֶלָּא כָּךְ לָמַדְנוּ, אָדָם שֶׁבָּא לַחֲטֹא לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ, הוּא שׂוֹרֵף אֶת עַצְמוֹ בְּשַׁלְהֶבֶת הַיֵּצֶר הָרָע, וְיֵצֶר הָרָע בָּא מִצַּד שֶׁל רוּחַ הַטֻּמְאָה, וַהֲרֵי שׁוֹרָה בּוֹ רוּחַ טֻמְאָה. וְלִפְעָמִים נוֹדָעִים הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁבָּאִים מֵהַצַּד הַזֶּה, וְצָרִיךְ לְהַקְרִיב עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת מַה שֶּׁדּוֹמֶה לוֹ, וְלֹא מִתְכַּלָּה וְלֹא מִתְבַּטֶּלֶת אוֹתָהּ רוּחַ הַטֻּמְאָה בֵּין מֵהָאָדָם וּבֵין מֵאוֹתוֹ הַצַּד שֶׁבָּא מִמֶּנּוּ, אֶלָּא רַק בָּאֵשׁ שֶׁל הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁאוֹתָהּ הָאֵשׁ מַבְעֶרֶת אֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה וּמִינִים רָעִים מִן הָעוֹלָם. וְהַכֹּהֵן מִתְכַּוֵּן בָּזֶה לְתַקֵּן אֵשׁ שֶׁתְּבַעֵר מִינִים רָעִים מִן הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
אֶלָּא הָכִי אוֹלִיפְנָא, בַּר נָשׁ דְּאָתֵי לְמֶחטֵי קָמֵי מָארֵיהּ, הוּא אוֹקִיד גַּרְמֵיהּ בְּשַׁלְהוֹבִיתָא דְּיֵצֶר הָרָע. וְיֵצֶר הָרָע מִסִּטְרָא דְּרוּחַ מִסְאֲבָא קָא אַתְיָא, וְהָא שַׁרְיָא בֵּיהּ רוּחַ מִסְאֲבָא. וּלְזִמְנִין אִשְׁתְּמוֹדְעָן קָרְבָּנֵי דְּאַתְיָין מֵהַאי סִטְרָא, וּבָעָא לְקָרְבָא עַל מַדְבְּחָא כִּדְדָמֵי לֵיהּ. וְלָא אִשְׁתְּצֵי, וְלָא אִתְבְּטַל הַהוּא רוּחַ מִסְאֲבָא, בֵּין מִבַּר נָשׁ, וּבֵין מֵהַהוּא סִטְרָא דְּאָתֵי מִנֵּיהּ, אֶלָּא בְּאֶשָּׁא דְּמַדְבְּחָא, דְּהַהוּא אֶשָּׁא מְבָעֲרָא רוּחַ מִסְאֲבָא, וְּזִינִין בִּישִׁין מֵעָלְמָא, וְכַהֲנָא בְּדָא אִתְכְּוָון, לְתַקְּנָא אֶשָּׁא דִּיבָעֵר זִינִין בִּישִׁין מֵעָלְמָא.
האש לא תכבה לעולם - הכהן מסדר עצים בבקר לשבר הכח הרע
וְלָכֵן צָרִיךְ שֶׁלֹּא תִכְבֶּה לְעוֹלָמִים וְלֹא יֶחֱלַשׁ הַכֹּחַ וְהַתֹּקֶף שֶׁלָּהּ, כְּדֵי לשְׁבֹּר הַכֹּחַ הָרָע הָאַחֵר מִן הָעוֹלָם, וְלָכֵן לֹא תִכְבֶּה. וְהַכֹּהֵן יְסַדֵּר עָלֶיהָ אֵשׁ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, בִּזְמַן שֶׁשּׁוֹלֵט הַצַּד שֶׁלּוֹ וּמִתְעוֹרֵר בָּעוֹלָם כְּדֵי לְבַשֵּׂם אֶת הָעוֹלָם (ולבסם הַדִּין), וְהַדִּינִים נִכְנָעִים וְלֹא מִתְעוֹרְרִים בָּעוֹלָם. וְעַל זֶה שָׁנִינוּ, יֵשׁ אֵשׁ אוֹכֶלֶת אֵשׁ. אֵשׁ שֶׁלְּמַעְלָה אוֹכֶלֶת אֵשׁ אַחֶרֶת, אֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ אוֹכֶלֶת אֵשׁ אַחֶרֶת. וְעַל זֶה הָאֵשׁ הַזּוֹ לֹא תִכְבֶּה לְעוֹלָמִים, וְהַכֹּהֵן מְסַדֵּר אוֹתָהּ בְּכָל יוֹם.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא בָּעֵי, דְּלָא יִדְעַכוּן לֵיהּ לְעָלְמִין, וְלָא יִתְחֲלֵשׁ חֵילָא וְתּוּקְפָּא דִּילֵיהּ, לְתַּבְרָא חֵילָא דְּתּוּקְפָּא אָחֳרָא בִּישָׁא מֵעָלְמָא, וְעַל דָּא לֹא תִכְבֶּה. וְכַהֲנָא יְסַדֵר עָלֵיהּ אֶשָּׁא בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, בְּזִמְנָא דְּשַׁלְטָא סִטְרָא דִּילֵיהּ וְאִתְּעַר בְּעָלְמָא, בְּגִין לְבַסְּמָא עָלְמָא (ס"א ולבסמא דינא), וְאִתְכַּפְיָין דִּינִין, וְלָא מִתְעָרֵי בְּעָלְמָא, וְעַל דָּא תָּנֵינָן, אִית אֶשָּׁא אַכְלָא אֶשָּׁא. אֶשָּׁא דִּלְעֵילָּא אַכְלָא אֶשָּׁא אָחֳרָא, אֶשָּׁא דְּמַדְבְּחָא אַכְלָא אֶשָּׁא אָחֳרָא, וְעַל דָּא, אֶשָּׁא דָּא לָא תִכְבֶּה לְעָלְמִין, וְכַהֲנָא מְסַדֵּר לֵיהּ בִּכָל יוֹמָא.
חמשה אשים על הקרבן
מסע רועה נאמן בהלכות עולה חטאת ואשם
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.