ההיכל החמישי שאול
סוד רוח איבה השודדת ועפר שרפת החטאת במי המרים
ההיכל החמישי שאול כנגד שם ערל סוד הערלה ממנה איבה מעורר קטרוג תמיד
הַהֵיכָל הַחֲמִישִׁי. הַהֵיכָל הַזֶּה הוּא הֵיכָל שֶׁנִּקְרָא שְׁאוֹ"ל, כְּנֶגֶד אוֹתוֹ הַשֵּׁם שֶׁנִּקְרָא עָרֵל, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ שֶׁזֶּהוּ סוֹד הָעָרְלָה. בַּהֵיכָל הַזֶּה יֵשׁ פֶּתַח אֶחָד וּמְמֻנֶּה אֶחָד עָלָיו, וְזֶהוּ הַמְמֻנֶּה לְהָעִיר תָּמִיד קִטְרוּג עַל הָעוֹלָם, וְהָרוּחַ הַזּוֹ נִקְרֵאת אֵיבָ"ה, מִשּׁוּם שֶׁשְּׁמוֹ שֶׁל הַפֶּתַח הַזֶּה נִקְרָא אֵיבָ"ה, וְסִימָנְךְ - ׳וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךְ וּבֵין הָאִשָּׁה וְגוֹ'׳ (בראשית ג, טו) '.
בלשון הזוהר
הֵיכָלָא חֲמִישָׁאָה. הֵיכָלָא דָּא, אִיהוּ הֵיכָלָא דְּאִקְרֵי שְׁאוֹ"ל, לָקֳבֵל הַהוּא שְׁמָא דְּאִקְרֵי עָרֵל, וְהָא אוֹקִימְנָא דְּדָא אִיהוּ רָזָא דְּעָרְלָה. בְּהַאי הֵיכָלָא, אִית חַד פִּתְחָא, וְחַד מְמָנָא עָלֵיהּ. וְדָא אִיהוּ מְמָנָא לְאַתְעֲרָא תָּדִיר קִטְרוּגָא עַל עָלְמָא, וְהַאי רוּחָא אִקְרֵי אֵיבָ"ה, בְּגִין דִּשְׁמָא דְּהַאי פִּתְחָא אֵיבָ"ה שְׁמֵיהּ, וְסִימָנִיךְ ׳וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה וְגוֹ'׳ (בראשית ג, טו).
רוח שודד שולטת בהרים ומיוצאים שודדים והורגים אחר להט החרב המתהפכת
בַּהֵיכָל הַזֶּה עוֹמֶדֶת רוּחַ אַחַת שֶׁשּׁוֹלֶטֶת עַל הַכֹּל, וְזֶה נִקְרָא שׁוֹדֵ"ד, וְהוּא (ישעיה נט) שׁוֹד וָשֶׁבֶר. וְזֶהוּ שׁוֹדֵד בֶּהָרִים הָרָמִים, בְּתוֹךְ סְלָעִים וְהָרִים. מֵהַהֵיכָל הַזֶּה יוֹנְקִים כָּל אוֹתָם שׁוֹדְדִים וּמַשְׁמִידִים בִּמְקוֹמוֹת חֻרְבָּן. וּמִכָּאן יוֹצְאִים כָּל אוֹתָם שֶׁהוֹרְגִים בַּחֲרָבוֹת וּבִרְמָחִים, וְהוֹלְכִים אַחַר (בראשית ג) ׳לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, לְהַשְׁמִיד הַכֹּל׳.
בלשון הזוהר
בְּהַאי הֵיכָלָא קַיְּימָא חַד רוּחָא דְּשַׁלִּיט עַל כֹּלָּא, וְהַאי אִקְרֵי שׁוֹדֵ"ד. וְאִיהוּ (שוד) ׳שׁוֹד וָשֶׁבֶר׳ (ישעיהו נט, ז). וְדָא הוּא שׁוֹדֵד בְּטוּרֵי רָמָּאֵי, גּוֹ טִנָרִין וְטוּרִין. מֵהֵיכָלָא דָּא יַנְקֵי כָּל אִינּוּן מְשַׁדְדֵי וּמְשַׁצֵי בְּחָרְבְּנִין. וּמֵהָכָא נָפְקִין, כָּל אִינּוּן דְּקַטְלֵי בְּסַיְיפִין וְרוּמְחִין, וְאַזְלִין בָּתַר ׳לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת׳ לְשֵׁיצָאָה כֹּלָּא.
רוח שוד וכפן שולטות ברעב עושות קטרוג ושודדות בני אדם שלא ישבעו
מִזֶּה יוֹצֵאת רוּחַ אַחֶרֶת שֶׁנִּקְרֵאת שׁוֹד. וּכְשֶׁשּׁוֹלֵט הָרָעָב עַל הָעלָם, הָרוּחַ הַזּוֹ שֶׁנִּקְרֵאת שׁוֹ"ד נִמְצֵאת, וְרוּחַ אַחֶרֶת מִשְׁתַּתֶּפֶת עִמָּהּ, שֶׁנִּקְרֵאת כָּפָ"ן. וְאֵלּוּ הוֹלְכִים בָּעוֹלָם, וְנִמְצָאִים כְּנֶגֶד בְּנֵי אָדָם. וְהַיְנוּ שֶׁכָּתוּב ׳לְשֹׁד וּלְכָפָן תִּשְׂחָק׳ (איוב ה, כב) - וְאֵלּוּ עוֹשִׂים קִטְרוּג לִבְנֵי אָדָם וְשׁוֹדְדִים אֶת הַכֹּל. הָאֶחָד שֶׁנִּקְרָא שׁוֹד. שֶׁאַחַר שֶׁהוֹלֵךְ לְתוֹךְ הָרִים רָמִים וְשׁוֹדֵד וּמַחֲרִיב וּמַשְׁמִיד הַכֹּל, אָז שָׁב וְשׁוֹדֵד בְּנֵי אָדָם, וּמֵתִים בְּחֻלְשָׁתוֹ. וּכְשֶׁאוֹכְלִים בְּנֵי אָדָם, לֹא שְׂבֵעִים, מִשּׁוּם שֶׁהוּא שׁוֹלֵט בָּעוֹלָם.
בלשון הזוהר
מֵהַאי נָפִיק רוּחָא אַחֲרָא, וְאִקְרֵי שׁוֹד. וְכַד שַׁלִּיט כַּפְנָא עַל עָלְמָא, הַאי רוּחָא דְּאִקְרֵי שׁוֹ"ד, אִיהוּ אִשְׁתְּכַח. וְרוּחָא אַחֲרָא אִשְׁתָּתַּף עִמֵּיהּ, דְּאִקְרֵי כָּפָ"ן. וְאִלֵּין אַזְלֵי בְּעָלְמָא, וּמִשְׁתַּכְחֵי לָקֳבֵל בְּנֵי נָשָׁא, וְהַיְינוּ דִּכְתִיב, ׳לְשֹׁד וּלְכָפָן תִּשְׂחָק׳ (איוב ה, כב). וְאִלֵּין עַבְדִין קִטְרוּגָא לִבְנֵי נָשָׁא, וּמְשַׁדְדֵי לְכֹלָּא. חַד דְּאִקְרֵי שׁוֹד, דְּבָתַר דְּאָזִיל בְּגוֹ טוּרִין רָמָאִין, וְשָׁדִיד וְחָרִיב וְשֵׁצֵי כֹּלָּא. כְּדֵין תָּב וְשָׁדַד לִבְנֵי נָשָׁא, וּמֵתִין בְּחוּלְשָׁא דִּילֵיהּ. וְכַד אַכְלֵי בְּנֵי נָשָׁא, לָא שַׂבְעִין, בְּגִין דְּאִיהוּ שַׁלְטָא בְּעָלְמָא.
העושה חסד דוחה שתי הרוחות ואם ישראל אינם עושים חסד כשאר עמים הן מתחזקות
וּבְאוֹתוֹ זְמַן, מִי שֶׁעוֹשֶׂה חֶסֶד עִם בְּנֵי אָדָם וְנוֹתֵן לָהֶם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, כְּדַאי הוּא לִדְחוֹת אֶת שְׁתֵּי הָרוּחוֹת הַחוּצָה שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ בָּעוֹלָם. וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל לֹא עוֹשִׂים חֶסֶד עִם בְּנֵי אָדָם, וּשְׁאָר הָעַמִּים עוֹשִׂים חֶסֶד בָּעוֹלָם, אָז שְׁתֵּי הָרוּחוֹת הַלָּלוּ, מִתְבַּשְּׂמִים (לִשְׁאָר עַמִּים, וּמִתְחַזְּקִים וכו') דִּבְרֵיהֶם וּמִתְחַזְּקִים עַל יִשְׂרָאֵל. מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי אָז הִתְחַזֵּק אוֹתוֹ הַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְיִשְׂרָאֵל נִכְנָעִים.
בלשון הזוהר
וּבְהַהוּא זִמְנָא, מַאן דְּעָבִיד חֶסֶד עִם בְּנֵי נָשָׁא, וְיָהִיב לוֹן לְמֵיכַל וּלְמִשְׁתֵּי, כְּדַאי אִיהוּ לְדַחְיָיא לוֹן לְאִלֵּין תְּרֵין רוּחִין לְבַר, דְּלָא שַׁלְטֵי בְּעָלְמָא. וְכַד יִשְׂרָאֵל לָא עַבְדֵּי חֶסֶד עִם בְּנֵי נָשָׁא, וּשְׁאַר עַמִּין עַבְדֵּי חֶסֶד בְּעָלְמָא. כְּדֵין אִלֵּין תְּרֵין רוּחִין מִתְבַסְּמִין (ס"א לשאר עמין ומתקפי וכו') מִלַּיְיהוּ, וּמִתְקְפֵי עָלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל. בְּגִין דְּהָא כְּדֵין אִתְקַף הַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא, וְיִשְׂרָאֵל אִתְכַפְּיָין.
כשישראל עושים חסד נכנע הסטרא אחרא כשלא כרמי שלי לא נטרתי מושכים אותם שאר העמים
וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים חֶסֶד, נִכְנָע אוֹתוֹ הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְנֶחֱלָשׁ, וְצַד הַקְּדֻשָּׁה מִתְחַזֵּק. וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל לֹא מְעוֹרְרִים חֶסֶד, אוֹתָן שְׁתֵּי רוּחוֹת (מתבשמות. אַחַת הִתְבַּשְּׂמָה לָהֶם לִשְׁאָר הָעַמִּים) וּמִתְהַפְּכוֹת כְּדֵי לְהַכְרִיעַ אוֹתָם אֶת יִשְׂרָאֵל, וְאָז אוֹתָן הַבְּרָכוֹת שֶׁיּוֹרְדוֹת מִלְמַעְלָה מִצַּד הַיָּמִין, יוֹנְקִים אוֹתָם שְׁאָר הָעַמִּים (וְעוֹמֵד לְאוֹתוֹ הַצַּד). וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (שִׁיר א) ׳שָׂמוּנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים׳ (שיר השירים א, ו) - אֵלּוּ שְׁאָר הָעַמִּים. ׳כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטַרְתִּי׳ - אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל. מִשּׁוּם שֶׁשְּׁאָר הָעַמִּים מוֹשְׁכִים אוֹתָם לְתוֹכָם בְּאוֹתָם חֲסָדִים שֶׁעוֹשִׂים עִם בְּנֵי אָדָם, וְיִשְׂרָאֵל מַרְחִיקִים אוֹתָם מִתּוֹכָם, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא מִשְׁתַּדְּלִים בְּאוֹתָם חֲסָדִים כְּמוֹ שְׁאָר הָעַמִּים.
בלשון הזוהר
וְכַד יִשְׂרָאֵל עַבְדֵּי חֶסֶד, אִתְכַּפְיָא הַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא וְאִתְחַלָּשׁ, וְסִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה אִתְקַף. וְכַד יִשְׂרָאֵל לָא מִתְעָרֵי בְּחֶסֶד, אִינּוּן תְּרִין רוּחִין (ד"א מתבסמי, חד אתבסם להו לשאר עמין) וּמִתְהַפְּכֵי לְאַכְפְּיָיא לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, וּכְדֵין אִינּוּן בִּרְכָאָן דְּנַחְתֵּי מִלְּעֵילָּא, מִסְּטָר יְמִינָא, יַנְקֵי לוֹן שְׁאַר עַמִּין. (ד"א וקיימא לההוא סטרא) וְהֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳שָׂמוּנִי נוֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים׳ (שיר השירים א, ו), אִלֵּין שְׁאַר עַמִּין. ׳כַּרְמִי שֶׁלִּי לא נָטַרְתִּי׳ - אִלֵּין יִשְׂרָאֵל. בְּגִין דִּשְׁאַר עַמִּין מַשְׁכֵי לֵיהּ בְּגַוַויְיהוּ, בְּאִינּוּן חֲסָדִים דְּעַבְדִּין עִם בְּנֵי נָשָׁא. וְיִשְׂרָאֵל מְרַחֲקָן לֵיהּ מִגַוַויְיהוּ, בְּגִין דְּלָא מִשְׁתַּדְּלֵי בְּאִינּוּן חֲסָדִים כִּשְׁאַר עַמִּין.
תחת הרוחות עומדים עצי ערלה ממנה גזר דיניא על מעכבי ברית לבניהם כנחש שרצה להרג בן משה
וְתַחַת הָרוּחוֹת הַלָּלוּ עוֹמְדִים כָּל אוֹתָם שֶׁנִּקְרְאוּ עָרְלָה. זְמוֹרֵי עָרְלָה, עַנְפֵי עָרְלָה. וּמֵעֲלֵיהֶם מְמֻנֶּה אֶחָד שֶׁנִּקְרָא גְּזַ"ר דִּינַיָּ"א. וְזֶהוּ שֶׁעוֹמֵד עַל כָּל אוֹתָם שֶׁלֹּא שׁוֹמְרִים שְׁנוֹת עָרְלַת הָאִילָן, וְעַל כָּל אוֹתָם שֶׁמְּעַכְּבִים אֶת הַבְּרִית לִבְנֵיהֶם. וְלָכֵן הַנָּחָשׁ רָצָה לַהֲרֹג אֶת בְּנוֹ שֶׁל מֹשֶׁה עַד שֶׁמָּלָה אוֹתוֹ צִפּוֹרָה, שֶׁכָּתוּב ׳וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר וַתִּכְרֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ וְגוֹ'׳ (שמות ד, כה) '.
בלשון הזוהר
וּתְחוֹת אִלֵּין רוּחִין, קַיְימִין כָּל אִינּוּן דְּאִקְרוּן עָרְלָה. זְמוֹרֵי עָרְלָה, עַנְפֵי עָרְלָה. וְעֵילָּא מִנְּהוֹן חַד מְמָנָא, דְּאִקְרֵי גְּזַר דִּינַיָּ"א. וְהַאי אִיהוּ קַיְּימָא עַל כָּל אִינּוּן דְּלָא נַטְרֵי שְׁנֵי עָרְלָה דְּאִילָנָא. וְעַל כָּל אִינּוּן, דִּמְעַכְּבֵי אֶת קַיָּימָא לִבְרַיְיהוּ. וְעַל דָּא, בָּעָא חִוְיָא לְקָטְלָא לִבְרֵיהּ דְּמֹשֶׁה. עַד דְּגַזְרַת לֵיהּ צִפוֹרָה, דִּכְתִּיב, ׳וַתִּקַּח צִפוֹרָה צֹר וַתִּכְרֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ וְגוֹ'׳ (שמות ד, כה).
הרוח ממנה על משחיתי דרכם שלא שומרים ברית קדש מכניסה לגיהנם שאול ואבדון
וְהָרוּחַ הַזּוֹ מְמֻנָּה עַל אֲנָשִׁים שֶׁמַּשְׁחִיתִים דַּרְכֵיהֶם וְלֹא חוֹשְׁשִׁים לִכְבוֹד רִבּוֹנָם, לִשְׁמֹר אֶת אוֹת בְּרִית הַקֹּדֶשׁ, וְזוֹ מַכְנִיסָה אוֹתָם לַגֵּיהִנֹּם לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן, וְנִדּוֹן שָׁם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ כָּאן.
בלשון הזוהר
וְהַאי רוּחָא, מְמָנָא עַל בְּנִי נָשָׁא דִּמְחַבְּלֵי אָרְחַיְיהוּ, וְלָא חַיְישֵׁי לִיקָרָא דְּמָארִיהוֹן, לְמֵיטַר אָת קַיָּימָא קַדִישָׁא. וְהַאי אָעִיל לוֹן לַגֵיהִנָּם, לְהַהוּא אֲתָר דְּאִקְרֵי שְׁאוֹל וַאֲבַדוֹן, וְאִתְדָּן תַּמָּן, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא הָכָא.
באמצע רוח אורבת על עוברי דברי תורה להכניס שנאה בין מעלה ומטה איבה
לְתוֹךָ אֶמְצַע הַהֵיכָל הַזֶּה עוֹמֶדֶת רוּחַ אַחַת, שֶׁעוֹמֶדֶת וְאוֹרֶבֶת עַל דְּרָכִים וּשְׁבִילִים, לִרְאוֹת אֶת כָּל אתָם שֶׁעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, כְּדֵי לְהַכְנִיס שִׂנְאָה בֵּין מַעְלָה וּמַטָּה, מִשּׁוּם שֶׁכָּל הַהֵיכָל הַזֶּה הוּא אֵיבָה.
בלשון הזוהר
בְּהַאי הֵיכָלָא לְגוֹ בְּאֶמְצָעִיתָא, קַיְּימָא חַד רוּחָא, דְּאִיהוּ קַיְּימָא וְכָמִין עַל אוֹרְחִין וּשְׁבִילִין, לְמֵחמֵי לְכָל אִינּוּן דְּעַבְרִין עַל פִּתְגָמֵי אוֹרַיְיתָא. כְּדֵי לְמֵיעַל דְּבָבוּ, בֵּין תַּתָּא לְעֵילָּא. בְּגִין דְּכָל הַאי הֵיכָלָא אֵיבָה אִיהוּ.
אלה מראים פנים מאירות לפתות בני אדם ואחר כך הורגים אותם ואחריתה מרה כלענה
זֶה וְכָל אוֹתָם הָאֲחֵרִים, כֻּלָּם עוֹמְדִים לְהַרְאוֹת פָּנִים מְאִירוֹת לִבְנֵי אָדָם וּלְפַתּוֹת אוֹתָם, כְּדֵי שֶׁיִּסְטוּ מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְלִמְשֹׁךְ אוֹתָם אַחֲרֵיהֶם, וְאַחַר כָּךְ הֵם הוֹרְגִים אוֹתָם, וְיָמוּתוּ בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת, שֶׁכָּתוּב ׳וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת׳ (משלי ה, ד).
בלשון הזוהר
הַאי וְכָל אִינּוּן אַחֲרָנִין, כֻּלְּהוּ קַיְימִין לְאַחֲזָאָה אַנְפִּין נְהִירִין לִבְנֵי נָשָׁא, וּלְמִפְתֵּי לְהוּ, בְּגִין דְּיִסְטוּן מֵאֹרַח קְשׁוֹט, וּלְאַמְשָׁכָא לוֹן אֲבַתְרַיְיהוּ, וּלְבָתַר אִינּוּן קַטְלֵי לוֹן, וִימוּתוּן בִּתְרֵין עָלְמִין. דִּכְתִיב, ׳וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת׳ (משלי ה, ד).
רוח אפרירא עפר של אפר שלא עושה פרות כעפר שרפת החטאת כלול בנחש הקשה
הָרוּחַ הַזּוֹ נִקְרֵאת אַפְרִירָ"א. עָפָר שֶׁל אֵפֶר. שֶׁלֹּא עוֹשֶׂה תוֹלָדוֹת וּפֵרוֹת לְעוֹלָמִים, מִשּׁוּם שֶׁזֶּהוּ עָפָר שֶׁל אֵפֶר. וְאַף עַל גַּב שֶׁנִּקְרָא עָפָר, אֵינוֹ עָפָר קָדוֹשׁ שֶׁעוֹשֶׂה פֵרוֹת, וְנִקְרָא ׳עַפְרוֹת זָהָב׳ (איוב כח). אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, ׳מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת׳ (במדבר יט, יז) - וְזֶהוּ עֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת. וְסִימָן זֶה בָּא בִּשְׁנֵי צְדָדִים. אֶחָד, מִשּׁוּם שֶׁהוּא כָּלוּל בַּחַטָּאת הַזּוֹ, הַסּוֹד שֶׁל אוֹתוֹ נָחָשׁ הַקָּשֶׁה. וְאֶחָד, שֶׁכְּשֶׁאָדָם עוֹשֶׂה חַטָּאת, הוּא מְחַזֵּק אֶת הֶעָפָר הַזֶּה וְשׁוֹלֵט בָּעוֹלָם.
בלשון הזוהר
הַאי רוּחָא, אִיהוּ אִקְרֵי אַפְרִירָ"א. עַפְרָא דְּקִיטְמָא. דְּלָא עָבִיד תּוֹלָדִין וְאֵיבִין לְעָלְמִין, בְּגִין דְּהַאי אִיהוּ עַפְרָא דְּקִיטְמָא. וְאַף עַל גַּב דְּאִקְרֵי עָפָר, לָאו אִיהוּ עַפְרָא קַדִישָׁא, דְּעָבִיד אֵיבִין, וְאִקְרֵי ׳עַפְרוֹת זָהָב׳ (איוב כח). אֶלָּא כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, ׳מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת׳ (במדבר יט, יז). וְדָא הוּא עֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת, וְסִימָנָא דָּא אַתְיָא בִּתְרֵין סִטְרִין. חַד, בְּגִין דְּאִיהוּ כָּלִיל בְּהַאי חַטָּאת, רָזָא דְּהַהוּא חִוְיָא תַּקִּיפָא. וְחַד, דְּכַד בַּר נָשׁ עָבִיד חַטָּאת, אִיהוּ אַתְקִיף לְהַאי עָפָר, וְשַׁלְטָא בְּעָלְמָא.
במי המרים המאררים לאשה שסטתה מקרקע המשכן וכן צריך הכהן להשקותה ברמז עליון
וְזְהִוּ הַכָּלוּל ׳בְּמֵי הַמָּרִים הַמְאָרַרִים׳ (במדבר ה). וְלָכֵן צָרִיךְ אוֹתוֹ לָאִשָּׁה שֶׁסָּטְתָה תַּחַת בַּעְלָהּ וְעָשְׂתָה מַעֲשֶׂה שֶׁל אֵשֶׁת זְנוּנִים, לְהַשְׁקוֹת אוֹתָהּ מַיִם שֶׁכְּלוּלִים בְּעָפָר, שֶׁהוּא מִקַּרְקַע הַמִּשְׁכָּן, וְהֶעָפָר הַזֶּה הוּא מֵאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא קַרְקַע, וְאוֹתוֹ שֶׁנִּקְרָא קַרְקַע שֶׁל אוֹתוֹ מִשְׁכָּן. וְהֶעָפָר הַזֶּה הוּא מֵאוֹתוֹ קַרְקַע. וּמִשּׁוּם כָּךְ צָרִיךְ הַכֹּהֵן לְהַשְׁקוֹת אֶת הָאִשָּׁה הַזּוֹ כְּמוֹ כֵן. וְהַכֹּל הוּא בְּרֶמֶז עֶלְיוֹן.
בלשון הזוהר
וְהַאי אִיהוּ כָּלִיל ׳בְּמֵי הַמָּרִים הַמְאָרַרִים, וְעַל דָּא, אִצְטְרִיךְ לְאִנְתּוּ דְּאַסְטִיאַת תְּחוֹת בַּעְלָהּ, וְעַבְדַת עוֹבָדָא דְּאֵשֶׁת זְנוּנִים, לְאַשְׁקָאָה לָהּ מַיָּא כְּלִילָן בְּעַפְרָא, דְּאִיהוּ מִקַּרְקַע הַמִּשְׁכָּן׳ (במדבר ה, יח). וְהַאי עָפָר אִיהוּ מֵהַהוּא אֲתָר דְּאִקְרֵי קַרְקַע וְהַהוּא אִקְרֵי קַרְקַע דְּהַהוּא מִשְׁכָּן. וְהַאי עָפָר מֵהַהוּא קַרְקַע אִיהוּ. וּבְגִין כָּךְ, אִצְטְרִיךְ כַּהֲנָא לְאַשְׁקָאָה לְהַאי אִתְּתָא, כְּגַוְונָא דָּא. וְכֹלָּא אִיהוּ בִּרְמִיזָא עִלָּאָה.
הקב"ה מטהר ישראל במים טהורים מים ראשונים מצוה ומים אחרונים חובה
אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שהקב"ה מְטַהֵר אוֹתָם בְּמַיִם טְהוֹרִים עֶלְיוֹנִים, שֶׁכָּתוּב ׳וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם׳ (יחזקאל לו, כה) - מַיִם טְהוֹרִים הֲרֵי אָמַרְנוּ, בֵּין מַיִם רִאשׁוֹנִים לְמַיִם אַחֲרוֹנִים. וְאַף עַל גַּב שֶׁהֲרֵי בֵּאַרְנוּ, מַיִם רִאשׁוֹנִים מִצְוָה - כָּךְ נִקְרְאוּ, וּמַיִם אַחֲרוֹנִים חוֹבָה - גַּם כָּךְ נִקְרְאוּ. וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ עַל שְׁנֵי הַצְּדָדִים הַלָּלוּ, הַצַּד הַזֶּה שֶׁל קְדֻשָּׁה נִקְרָא מִצְוָה, וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא הַזֶּה נִקְרָא חוֹבָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ נָטַל חֶלְקוֹ בְּאוֹתָם הַמַּיִם, וְעַל זֶה כָּתוּב, וְזָרַקְתִּי עֲלֵיהֶם ׳מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם׳.
בלשון הזוהר
זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַדְכֵּי לוֹן בְּמַיִין דַּכְיָין עִלָּאִין דִּכְתִיב ׳וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם׳ (יחזקאל לו, כה). ׳מַיִם טְהוֹרִים׳ הָא אַמָרָן, בֵּין מַיִם רִאשׁוֹנִים לְמַיִם אַחֲרוֹנִים. וְאַף עַל גַּב דְּהָא אוֹקִימְנָא, מַיִם רִאשׁוֹנִים מִצְוָה, הָכִי אִתְקְרוּן. וּמַיִם אַחֲרוֹנִים חוֹבָה הָכִי נָמֵי אִתְקְרוּן, וְהָא אוֹקִימְנָא עַל תְּרֵין סִטְרִין אִלֵּין, דָּא סִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה אִתְקְרֵי מִצְוָה. וְדָא סִטְרָא אַחֲרָא, אִתְקְרֵי חוֹבָה. וּבְגִין כָּךְ חוּלָקֵיהּ נָטַל בְּהַהוּא מַיָּא, וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם׳.
ההיכל הששי בית חבר
סוד האשה הזונה המנשקת ושלש הטפות המרות של המות
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.