ברכה אינה שורה בדבר שעומד בחשבון
סוד המשכן שבא מצד הקדשה ולכן שרו בו ברכות
שאל רבי יצחק למה במשכן הכל בחשבון - בכל מקום שצד הקדשה שורה עליו הברכה שורה תמיד
רַבִּי יִצְחָק שָׁאַל אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר לוֹ, הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ שֶׁבְּרָכָה אֵינָהּ שׁוֹרָה בְּדָבָר שֶׁעוֹמֵד בְּמִדָּה וּבְדָבָר שֶׁעוֹמֵד בְּחֶשְׁבּוֹן, אָז לָמָּה הָיָה כָּאן בַּמִּשְׁכָּן הַכֹּל בְּחֶשְׁבּוֹן? אָמַר לוֹ, הֲרֵי זֶה נִתְבָּאֵר, אֲבָל בְּכָל מָקוֹם שֶׁצַּד הַקְּדֻשָּׁה שׁוֹרֶה עָלָיו - אִם אוֹתוֹ חֶשְׁבּוֹן בָּא מִצַּד הַקְּדֻשָּׁה, הַבְּרָכָה שׁוֹרָה עָלָיו תָּמִיד וְלֹא סָרָה מִמֶּנּוּ. מִנַּיִן לָנוּ? מִמַּעֲשֵׂר. מִשּׁוּם שֶׁבָּא הַחֶשְׁבּוֹן לְקַדֵּשׁ, נִמְצֵאת בּוֹ בְּרָכָה. כָּל שֶׁכֵּן הַמִּשְׁכָּן שֶׁהוּא קֹדֶשׁ וּבָא מִצַּד הַקֹּדֶשׁ.
בלשון הזוהר
רִבִּי יִצְחָק שָׁאִיל לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, אֲמַר לֵיהּ, הָא אוּקְמוּהָ דְּבִרְכְתָא לָא שַׁרְיָא בְּמִלָּה דְּקָאִים בִּמְדִּידוּ, וּבְמִלָּה דְּקָאִים בְּחוּשְׁבָּנָא, הָכָא בְּמַשְׁכְּנָא אֲמַאי הֲוָה כֹּלָּא בְּחוּשְׁבָּנָא. אָמַר לֵיהּ הָא אִתְּמַר, אֲבָל בְּכָל אֲתָר דְּסִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה שַׁרְיָא עָלֵיהּ, אִי הַהוּא חוּשְׁבָּנָא אַתְיָא מִסִּטְרָא דִּקְדוּשָּׁה, בִּרְכָתָא שַׁרְיָא עָלֵיהּ תָּדִיר, וְלָא אִתְעָדֵי מִנֵּיהּ. מְנָלָן. מִמַּעֲשֵׂר. בְּגִין דְּאַתְיָא חוּשְׁבָּנָא לְקַדְּשָׁא. בִּרְכָתָא אִשְׁתְּכַחַת בֵּיהּ. כָּל שֶׁכֵּן מַשְׁכְּנָא דְּאִיהוּ קֹדֶשׁ, וְאַתְיָא מִסִּטְרָא דְּקֹדֶשׁ.
שאר דברי העולם שלא באים מצד הקדשה אין הברכה שורה עליהם בחשבון שהרע עין שולט
אֲבָל כָּל שְׁאָר דִּבְרֵי הָעוֹלָם שֶׁלֹּא בָאִים מִצַּד הַקְּדֻשָּׁה, אֵין הַבְּרָכָה שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם כְּשֶׁהֵם בְּחֶשְׁבּוֹן, מִשּׁוּם שֶׁהַסִּטְרָא אַחֲרָא, שֶׁהוּא רַע עַיִן, יָכוֹל לִשְׁלֹט עָלָיו. וְכֵיוָן שֶׁיָּכוֹל לִשְׁלֹט עָלָיו, אֵין בְּרָכָה נִמְצֵאת בּוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַגִּיעוּ בְרָכוֹת לְאוֹתוֹ רַע עַיִן. (ואינגו מִצַּד הַקְּדֻשָּׁה).
בלשון הזוהר
אֲבָל כָּל שְׁאָר מִלֵּי דְּעָלְמָא, דְּלָא אַתְיָין מִסִּטְרָא דִּקְדוּשָּׁה, בִּרְכָתָא לָא שַׁרְיָא עָלַיְיהוּ, כַּד אִינּוּן בְּחוּשְׁבָּנָא. בְּגִין דְּסִטְרָא אַחֲרָא, דְּאִיהוּ רַע עַיִן, יָכִיל לְשַׁלְּטָאָה עָלֵיהּ. וְכֵיוָן דְּיָכִיל לְשַׁלְּטָאָה עָלֵיהּ, בִּרְכָתָא לָא אִשְׁתְּכַחַת בֵּיהּ, בְּגִין דְּלָא יִמְטוּ בִּרְכָאן לְהַהוּא רַע עַיִן. (ולא הוי מסטרא דקדושה).
ומדה של קדשה וחשבון של קדשה תמיד נוספות בו ברכות וכסף פקודי העדה באמת ואין פחד מעין הרע
וּמִדָּה שֶׁל קְדֻשָּׁה וְחֶשְׁבּוֹן שֶׁל קְדֻשָּׁה תָּמִיד נוֹסָפוֹת בּוֹ בְּרָכוֹת, וְעַל זֶה ׳וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה׳. ׳פְּקוּדֵי הָעֵדָה׳ בֶּאֱמֶת וַדַּאי, וְאֵין פַּחַד מֵעַיִן הָרָע, וְאֵין פַּחַד מִכָּל חֶשְׁבּוֹן זֶה, שֶׁהֲרֵי בַּכֹּל שׁוֹרוֹת בְּרָכוֹת מִלְמַעְלָה.
בלשון הזוהר
וּמְדִידוּ דִּקְדוּשָּׁה, וְחוּשְׁבָּנָא דִּקְדוּשָּׁה, תָּדִיר בִּרְכָאן אִתּוֹסְפָאן בֵּיהּ. וְעַל דָּא, ׳וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה׳. ׳פְּקוּדֵי הָעֵדָה׳ בְּקוּשְׁטָא וַדַּאי, וְלָא דְּחִילוּ מֵעֵינָא בִּישָׁא, וְלָא דְּחִילוּ מִכָּל חוּשְׁבָּנָא דָּא, דְּהָא בְּכֹלָּא שָׁרָאן בִּרְכָאן מִלְּעֵילָּא.
בזרע יוסף לא שולטת עין רעה שבא מצד הימין ולכן נעשה המשכן על ידי בצלאל בסוד יוסף
וּבֹא רְאֵה, בְּזַרְעוֹ שֶׁל יוֹסֵף לֹא שׁוֹלֶטֶת בּוֹ עַיִן רָעָה, מִשּׁוּם שֶׁבָּא מִצַּד הַיָּמִין, וְעַל זֶה נַעֲשָׂה הַמִּשְׁכָּן עַל יְדֵי בְצַלְאֵל, שֶׁהֲרֵי הוּא שָׁרוּי בְּסוֹד שֶׁל יוֹסֵף, שֶׁהוּא סוֹד בְּרִית הַקְּדוֹשָׁה. וְלָכֵן מֹשֶׁה צִוָּה וּבְצַלְאֵל עָשָׂה, לִהְיוֹת הַכֹּל בְּסוֹד הַגּוּף וְסִיּוּם הַגּוּף, שֶׁהוּא אוֹת בְּרִית הַקְּדוֹשָׁה, לְהַרְבּוֹת אַהֲבָה וְקֶשֶׁר שֶׁל יִחוּד הַמִּשְׁכָּן, וְהַכֹּל נַעֲשָׂה בְּסוֹד הַיָּמִין. וּמִשּׁוּם כָּךְ - וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה - וְאוֹתוֹ חֶשְׁבּוֹן הוּא חֶשְׁבּוֹן הַדְּרָגוֹת הַמְמֻנּוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁנֶּאֱחָזוֹת מִצַּד הַיָּמִין, וְעַל זֶה כָּתוּב ׳מְאַת כִּכָּר וְגוֹ'׳ (שמות לח, כה).
בלשון הזוהר
וְתָא חֲזֵי, בְזַרְעָא דְּיוֹסֵף לָא שַׁלְטָא בֵּיהּ עֵינָא בִּישָׁא, בְּגִין דְּאָתֵי מִסִּטְרָא דִּימִינָא, וְעַל דָּא אִתְעָבִיד מַשְׁכְּנָא עַל יְדָא דִּבְצַלְאֵל, דְּהָא אִיהוּ בְּרָזָא דְּיוֹסֵף קָא שַׁרְיָא, דְּאִיהוּ רָזָא דִּבְרִית קַדִּישָׁא. וְעַל דָּא, מֹשֶׁה פָּקִיד, וּבְצַלְאֵל עָבִיד, לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא בְּרָזָא דְּגוּפָא, וְסִיּוּמָא דְּגוּפָא, דְּאִיהוּ אָת קַיָּימָא קַדִּישָׁא, לְאַסְגָּאָה רְחִימוּ וְקִשּׁוּרָא דְּיִחוּדָא בְּמַשְׁכְּנָא, וְכֹלָּא בְּרָזָא דִּימִינָא קָא אִתְעָבִיד, וּבְגִין כַּךְ ׳וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה׳ - וְהַהוּא חוּשְׁבָּנָא, אִיהוּ חוּשְׁבַּן דַּרְגִּין רַבְרְבִין מְמָנָן, דְּאִתְאַחֲדָן מִסִּטְרָא דִּימִינָא. וְעַל דָּא כְּתִיב ׳מְאַת כִּכָּר וְגוֹ'׳.
רבי אבא רבי אחא ורבי יוסי הולכים ופוגשים רבי אלעזר - עיני ה' אל צדיקים ואזניו אל שועתם
רַבִּי אַבָּא וְרַבִּי אָחָא וְרַבִּי יוֹסֵי הָיוּ הוֹלְכִים מִטְּבֶרְיָה לְצִפּוֹרִי. עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, רָאוּ אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר שֶׁהָיָה בָּא וְרַבִּי חִיָּיא עִמּוֹ. אָמַר רַבִּי אַבָּא, וַדַּאי נִשְׁתַּתֵּף עִם הַשְּׁכִינָה. חִכּוּ לָהֶם עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֲלֵיהֶם. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ אֲלֵיהֶם, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כָּתוּב ׳עֵינֵי ה' אֶל צַדִּיקִים וְאָזְנָיו אֶל שַׁוְעָתָם׳ (תהלים לד, טז) - פָּסוּק זֶה קָשֶׁה, מַה זֶּה ׳עֵינֵי ה' אֶל צַדִּיקִים׳? אִם בִּשְׁבִיל הַשְׁגָּחַת הקב"ה עֲלֵיהֶם כְּדֵי לְהֵיטִיב לָהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, הֲרֵי רָאִינוּ כַּמָּה צַדִּיקִים הֵם שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה, וַאֲפִלּוּ מְזוֹנוֹת כְּמוֹ עוֹרְבֵי הַשָּׂדֶה, לֹא יְכוֹלִים לְהַשִּׂיג. אִם כָּךְ, מַה זֶּה ׳עֵינֵי ה' אֶל צַדִּיקִים׳?
בלשון הזוהר
רִבִּי אַבָּא, וְרִבִּי אֲחָא, וְרִבִּי יוֹסֵי, הֲווֹ אַזְלֵי מִטְּבֶרְיָה לְצִפּוֹרִי, עַד דַּהֲווֹ אָזְלֵי, חָמוּ לֵיהּ לְרִבִּי אֶלְעָזָר דְּהֲוָה אָתֵי, וְרִבִּי חִיָיא עִמֵּיהּ. אָמַר רִבִּי אַבָּא, וַדַּאי נִשְׁתַּתֵּף בַּהֲדֵי שְׁכִינְתָּא. אוֹרִיכוּ לְהוּ, עַד דְּמָטוּ לְגַבַּיְיהוּ. כֵּיוָן דְּמָטוּ גַּבַּיְיהוּ, אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, כְּתִיב ׳עֵינִי יהו"ה אֶל צַדִּיקִים וְאָזְנָיו אֶל שַׁוְעָתָם׳ (תהלים לה, טז) - הַאי קְרָא קַשְׁיָא, מַאי ׳עֵינִי יהו"ה אֶל צַדִּיקִים׳. אִי בְּגִין דְּאַשְׁגָּחוּתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלַיְיהוּ לְאוֹטָבָא לוֹן בְּהַאי עָלְמָא, הָא חֲמֵינָן, כַּמָה זַכָּאִין אִינּוּן בְּהַאי עָלְמָא, וַאֲפִילּוּ מְזוֹנָא כְּעוֹרְבֵי בָּרָא לא יַכְלִין לְאַדְבְּקָא, אִי הָכִי מַאי ׳עֵינֵי יהו"ה אֶל צַדִּיקִים׳.
כל בריות העולם ידועים למעלה בין לצד קדשה ובין לצד טמאה והשגחתו תמיד עליהם לשמרם
אֶלָּא סוֹד כָּאן יֵשׁ. בֹּא וּרְאֵה, כָּל אוֹתָם בְּרִיּוֹת הָעוֹלָם, כֻּלָּם יְדוּעִים לְמַעְלָה, בֵּין לְצַד זֶה וּבֵין לְצַד זֶה. אוֹתָם שֶׁלְּצַד הַקְּדֻשָּׁה נוֹדָעִים לְמַעְלָה אֵלָיו, וְהַשְׁגָּחָתוֹ תָּמִיד עֲלֵיהֶם. וְאוֹתָם שֶׁלְּצַד הַטֻּמְאָה נוֹדָעִים לוֹ, וְהַשְׁגָּחָתוֹ תָּמִיד עֲלֵיהֶם. וּבְמָקוֹם שֶׁשּׁוֹלֶטֶת אוֹתָהּ הַהַשְׁגָּחָה שֶׁל צַד הַקְּדֻשָּׁה, לֹא מַשְׁגִּיחַ הַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְלֹא יִקְרַב אֵלָיו לְעוֹלָמִים וְלֹא יָכוֹל לִדְחוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ בְּכָל מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה. וְלָכֵן ׳עֵינֵי ה' אֶל צַדִּיקִים וְגוֹ'׳ (תהלים לד, טז) - מִשּׁוּם זֶה הַסִּטְרָא אַחֲרָא לֹא יָכוֹל לִשְׁלֹט עָלָיו. וְעַכְשָׁו יֵשׁ כָּאן סִיּוּעַ שְׁמֵימִי, וְכָל הַהַשְׁגָּחָה הַטּוֹבָה שֶׁלְּמַעְלָה הִיא כָּאן, וְכָל צַד אַחֵר וְכָל דָּבָר רַע לֹא יָכוֹל לִשְׁלֹט עֲלֵיכֶם.
בלשון הזוהר
אֶלָּא רָזָא הָכָא, תָּא חֲזֵי, כָּל אִינּוּן בִּרְיָין דְּעָלְמָא, כֻּלְּהוּ אִשְׁתְּמוֹדְעָאן לְעֵילָּא, בֵּין לְסִטְרָא דָּא, וּבֵין לְסִטְרָא דָּא. אִינּוּן דִּלְסִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה, אִשְׁתְּמוֹדְעָאן לְעֵילָּא לְגַבֵּיהּ, וְאַשְׁגָחוּתָא דִּילֵיהּ תָּדִיר עָלַיְיהוּ. וְאִינּוּן דִּלְסִטְרָא מִסְאֲבָא, אִשְׁתְּמוֹדְעָאן לְגַבֵּיהּ, וְאַשְׁגָחוּתָא דִּילֵיהּ תָּדִיר עָלַיְיהוּ. וּבַאֲתָר דְּשַׁלְטָא הַהִיא אַשְׁגָּחוּתָא דְּסִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה, לָא אַשְׁגַּח עָלֵיהּ סִטְרָא אַחֲרָא, וְלָא יִקְרַב לְגַבֵּיהּ לְעָלְמִין, וְלָא יָכִיל לְדַחְיָיא לֵיהּ מֵאַתְרֵיהּ, בְּכֹלָּא, בְּכָל מַה דְּאִיהוּ עָבִיד. וְעַל דָּא, ׳עֵינֵי יהו"ה אֶל צַדִּיקִים וְגוֹ'׳ - בְּגִין דָּא סִטְרָא אַחֲרָא לָא יָכִיל לְשַׁלְּטָאָה עָלֵיהּ. וְהַשְׁתָּא סִיַּיעְתָּא דִּשְׁמַיָּא הָכָא, וְכָל אַשְׁגָּחוּתָא טָבָא דִּלְעֵילָּא הָכָא, וְכָל סִטְרָא אַחֲרָא, וְכָל מִלָּה בִּישָׁא, לָא יָכִיל לְשַׁלְּטָאָה עָלַיְיכוּ.
אמר רבי אבא בכל מקום שצד הקדשה שורה אף שעומד בחשבון הברכה אינה נמנעת משם
אָמַר רַבִּי אַבָּא, הֲרֵי לָמַדְנוּ שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁצַּד הַקְּדֻשָּׁה שׁוֹרֶה עָלָיו - אַף עַל גַּב שֶׁעוֹמֵד בְּחֶשְׁבּוֹן, הַבְּרָכָה אֵינָהּ נִמְנַעַת מִשָּׁם. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, וַדַּאי כָּךְ זֶה. אָמַר לוֹ, הֲרֵי יִשְׂרָאֵל הֵם קֹדֶשׁ, וּבָאִים מִצַּד הַקֹּדֶשׁ, שֶׁכָּתוּב ׳קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה'׳ (ירמיה ב). וְכָתוּב ׳וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי׳ (ויקרא יא). אָז לָמָּה כְּשֶׁדָּוִד עָשָׂה חֶשְׁבּוֹן בְּיִשְׂרָאֵל, הָיָה בָהֶם הַמָּוֶת, שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּתֵּן ה' דֶּבֶר בְּיִשְׂרָאֵל מִן הַבֹּקֶר וְעַד עֵת מוֹעֵד׳ (שמואל ב כד)?
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי אַבָּא, הָא אוֹלִיפְנָא דִּבְכָל אֲתָר דְּסִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה שַׁרְיָא עֲלוֹי, אַף עַל גַּב דְּקַיְּימָא בְּחוּשְׁבָּנָא, בִּרְכָתָא לָא אִתְמְנַּע מִתַּמָּן. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, וַדַּאי הָכִי הוּא. אֲמַר לֵיהּ, הָא יִשְׂרָאֵל אִינּוּן קֹדֶשׁ, וְאַתְיָין מִסִּטְרָא דְּקֹדֶשׁ, דִּכְתִּיב (ירמיה ב) ׳קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיהו"ה, וּכְתִיב׳ (ויקרא כ כו) ׳וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי, אֲמַאי כַּד עָבֵד דָּוִד חוּשְׁבָּנָא לְיִשְׂרָאֵל, הֲוָה בְּהוֹן מוֹתָנָא, דִּכְתִּיב,׳ (שמואל ב כד טו) ׳וַיִתֵּן יהו"ה דֶּבֶר בְּיִשְׂרָאֵל מִן הַבֹּקֶר וְעַד עֵת מוֹעֵד׳.
כשדוד עשה חשבון בישראל ולא נטל מהם פדיון שקלים היה בהם המות כמו שכתוב ויתן ה' דבר
אָמַר לוֹ, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא נָטַל מֵהֶם שְׁקָלִים, שֶׁהוּא פִּדְיוֹן, שֶׁכָּתוּב ׳וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ׳ (שמות ל, יב) לַה' בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם - מִשּׁוּם שֶׁצָּרִיךְ קֹדֶשׁ (שֶׁהוּא בגלוי) לָתֵת פִּדְיוֹן שֶׁל קֹדֶשׁ, וְאוֹתוֹ פִּדְיוֹן שֶׁל קֹדֶשׁ לֹא נִלְקַח מֵהֶם. בּא וּרְאֵה, יִשְׂרָאֵל הֵם קֹדֶשׁ, שֶׁעוֹמְדִים בְּלִי חֶשְׁבּוֹן (שֶׁל עַצְמָם), וְלָכֵן צָרִיךְ פִּדְיוֹן לִטֹּל מֵהֶם, וְאוֹתוֹ פִּדְיוֹן עוֹמֵד בְּחֶשְׁבּוֹן, וְהֵם לֹא עוֹמְדִים בְּחֶשְׁבּוֹן.
בלשון הזוהר
אֲמַר לֵיהּ, בְּגִין דְּלָא נָטַל מִנַּיְיהוּ שְׁקָלִים, דְּאִיהוּ פּוּרְקָנָא. דִּכְתִּיב, ׳וְנָתְנוּ אִישׁ כֹפֶר נַפְשׁוֹ לַיהו"ה בִּפְקוֹד אוֹתָם וְלא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אוֹתָם׳ (שמות ל, יב). בְּגִין דְּאִצְטְרִיךְ קֹדֶשׁ, (דאיהו באתגלייא) לְמֵיהַב פּוּרְקָנָא דְּקֹדֶשׁ, וְהַהִיא פּוּרְקָנָא דְּקֹדֶשׁ לָא אִתְנְטִיל מִנַּיְיהוּ. תָּא חֲזֵי, יִשְׂרָאֵל אִיהוּ קֹדֶשׁ, דְּקַיְּימָא בְּלָא חוּשְׁבָּנָא, (דגרמייהו) וְעַל דָּא אִצְטְרִיךְ פּוּרְקָנָא דְיִתְנְטִיל מִנַּיְיהוּ, וְהַהוּא פּוּרְקָנָא קַיְּימָא בְּחוּשְׁבָּנָא, וְאִינּוּן לָא קַיְימוּ בְּחוּשְׁבָּנָא.
קדש הוא סוד עליון של כל הדרגות וישראל קדש נותנים פדיון אחר שעומד בחשבון ומגן זה על זה
מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁקֹּדֶשׁ הוּא סוֹד עֶלְיוֹן שֶׁל כָּל הַדְּרָגוֹת. מָה אוֹתוֹ קֹדֶשׁ עוֹלֶה עַל הַכֹּל וְיֵשׁ לוֹ בַּחוּץ קֹדֶשׁ אַחֵר לְמַטָּה שֶׁעוֹמֵד תַּחְתָּיו, וְעוֹמֵד בְּחֶשְׁבּוֹן וּבְמִנְיָן - אַף כָּךְ יִשְׂרָאֵל הֵם קֹדֶשׁ, שֶׁכָּתוּב קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה', וְהֵם נוֹתְנִים קֹדֶשׁ אַחֵר, כֹּפֶר שֶׁלָּהֶם, שֶׁעוֹמְדִים בְּחֶשְׁבּוֹן, וְסוֹד זֶה - יִשְׂרָאֵל הֵם אִילָן שֶׁעוֹמֵד בִּפְנִים, פִּדְיוֹן (קֹדֶשׁ) אַחֵר עוֹמֵד בַּחוּץ וְעוֹלֶה לְחֶשְׁבּוֹן, וּמֵגֵן זֶה עַל זֶה. הָלְכוּ.
בלשון הזוהר
מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּקֹדֶשׁ אִיהוּ רָזָא עִלָּאָה דְּכָל דַּרְגִּין, מַה הַהוּא קֹדֶשׁ אִיהוּ סָלִיק עַל כֹּלָּא, וְאִית לֵיהּ לְבַר קֹדֶשׁ אַחֲרָא לְתַתָּא דְּקַיְּימָא תְּחוֹתֵיהּ, וְקָאִים בְּחוּשְׁבָּנָא וּבְמִנְיָין. אוּף הָכִי יִשְׂרָאֵל אִינּוּן קֹדֶשׁ, דִּכְתִּיב ׳קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיהו"ה, וְאִינּוּן יַהֲבֵי קֹדֶשׁ אַחֲרָא, פּוּרְקָן דִּלְהוֹן, דְּקַיְימֵי בְּחוּשְׁבָּנָא, וְרָזָא דָּא, יִשְׂרָאֵל אִינּוּן אִילָנָא דְּקַיְּימָא לְגוֹ, פּוּרְקָנָא (נ"א קדש) אַחֲרָא קַיְּימָא לְבַר, וְסָלִיק לְחוּשְׁבָּנָא, וְאָגִין דָּא עַל דָּא׳. אָזְלוּ.
פתח רבי אלעזר והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר - שני גונים כאן
פָּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, ׳וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר וְגוֹ '׳ (הושע ב, א). מַה זֶּה כְּחוֹל הַיָּם? שְׁנֵי גְוָנִים הֵם כָּאן. אֶחָד - כְּחוֹל הַיָּם, מִשּׁוּם שֶׁהַיָּם, כְּשֶׁעוֹלִים הַגַּלִּים שֶׁלּוֹ בְּזַעַף וְרֹגֶז, וְאוֹתָם הַגַּלִּים עוֹלִים לִשְׁטֹף אֶת הָעוֹלָם, כְּשֶׁמַּגִּיעִים וְרוֹאִים אֶת חוֹל הַיָּם, מִיָּד נִשְׁבָּרִים וְשָׁבִים לְאָחוֹר וְשׁוֹכְכִים, וְלֹא יְכוֹלִים לִשְׁלֹט וְלִשְׁטֹף אֶת הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
פָּתַח רִבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, ׳וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לא יִמַּד וְלא יִסָּפֵר וְגוֹ'׳ (הושע ב, א). מַהוּ ׳כְּחוֹל הַיָּם׳. תְּרֵין גַּוְונִין אִינּוּן הָכָא. חֲדָא ׳כְּחוֹל הַיָּם׳, בְּגִין דְּיַמָּא כַּד סַלְּקִין גַּלוֹי בְּזַעְפָּא וְרוּגְזָא, וְאִינּוּן גַּלִּין סַלְּקָאן לְשַׁטְּפָא עָלְמָא, כַּד מָטָאן וְחָמָאן חוֹלָא דְּיַמָּא, מִיַּד אִתְבָּרוּ וְתָבִין לַאֲחוֹרָא, וְאִשְׁתְּכָכֵי, וְלָא יַכְלִין לְשַׁלְטָאָה וּלְשַׁטְפָא עָלְמָא.
כמו כן ישראל חול הים וכשגלי הים בעלי הרגז רוצים לשלט רואים ישראל ונשברים לפניהם
כְּמוֹ כֵן יִשְׂרָאֵל הֵם חוֹל הַיָּם, וּכְשֶׁשְּׁאָר הָעַמִּים, שֶׁהֵם גַּלֵּי הַיָּם, בַּעֲלֵי הָרֹגֶז וּבַעֲלֵי דִינִים קָשִׁים, רוֹצִים לִשְׁלֹט וְלִשְׁטֹף אֶת הָעוֹלָם, רוֹאִים אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם מִתְקַשְּׁרִים לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְשָׁבִים וְנִשְׁבָּרִים לִפְנֵיהֶם וְלֹא יְכוֹלִים לִשְׁלֹט בָּעוֹלָם. דֻּגְמָא אַחֶרֶת - מִשּׁוּם שֶׁחוֹל הַיָּם אֵין לוֹ חֶשְׁבּוֹן וְלֹא עוֹמֵד בְּחֶשְׁבּוֹן וְלֹא בְמִדָה, שֶׁכָּתוּב ׳אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר׳ (הושע ב, א) - אַף כָּךְ יִשְׂרָאֵל אֵין לָהֶם חֶשְׁבּוֹן וְלֹא עוֹמְדִים בְּחֶשְׁבּוֹן.
בלשון הזוהר
כְּגַוְונָא דָּא, יִשְׂרָאֵל אִינּוּן חוֹלָא דְּיַמָּא, וְכַד שְׁאַר עַמִּין דְּאִינּוּן גַּלֵּי יַמָּא, מָארֵי דְּרוּגְזָא, מָארֵי דְּדִינִין קָשִׁין, בָּעָאן לְשַׁלְטָאָה וּלְשַׁטְפָא עָלְמָא, חָמָאן לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל דְּאִינּוּן מִתְקַשְּׁרָאן בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְתָבִין וְאִתְבָּרוּ קַמַּיְיהוּ, וְלָא יַכְלִין לְשַׁלְטָאָה בְּעָלְמָא. גַּוְונָא אַחֲרָא, בְּגִין דְּחוֹלָא דְּיַמָּא לֵית לֵיהּ חוּשְׁבָּנָא, וְלָא קַיְּימָא בְּחוּשְׁבָּנָא, וְלָא בִּמְדִּידוּ, דִּכְתִּיב ׳אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר׳, אוּף הָכִי יִשְׂרָאֵל לֵית לְהוּ חוּשְׁבָּנָא, וְלָא קַיְּימִין בְּחוּשְׁבָּנָא.
יש מדה טמירה וגנוזה ויש חשבון שעומד בגניזה טמירה וזהו סוד המהימנותא של הכל
בֹּא וּרְאֵה, יֵשׁ מִדָּה טְמִירָה וּגְנוּזָה, וְיֵשׁ חֶשְׁבּוֹן שֶׁעוֹמֵד בִּגְנִיזָה טְמִירָה וְגָנוּז, וְזֶה עוֹמֵד בְּמִדָּה, וְזֶה עוֹמֵד בְּחֶשְׁבּוֹן. וְזֶהוּ סוֹד וְקִיּוּם הַכֹּל, שֶׁלְּמַעְלָה וּמַטָּה, מִשּׁוּם שֶׁאוֹתָהּ מִדָּה לֹא נוֹדַעַת לְעוֹלָמִים עַל מָה עוֹמֵד הַסּוֹד שֶׁל אוֹתָהּ מִדָּה וְעַל מָה עוֹמֵד סוֹד אוֹתוֹ הַחֶשְׁבּוֹן, וְזֶהוּ סוֹד הַמְּהֵימְנוּתָא שֶׁל הַכֹּל.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, אִית מְדִידוּ טָמִיר וְגָנִיז, וְאִית חוּשְׁבָּן דְּקַיְּימָא בִּגְנִיזוּ טָמִיר וְגָנִיז, וְהַאי קַיְּימָא בִּמְדִּידוּ, וְהַאי קַיְּימָא בְּחוּשְׁבָּן. וְדָא אִיהוּ רָזָא וְקִיּוּמָא דְּכֹלָּא דִּלְעֵילָּא וְתַתָּא, בְּגִין דְּהַהוּא מְדִידוּ לָא אִתְיְידַע לְעָלְמִין, עַל מַה קַיְּימָא רָזָא דְּהַהוּא מְדִידוּ. וְעַל מַה קַיְּימָא רָזָא דְּהַהוּא חוּשְׁבָּנָא, וְדָא אִיהוּ רָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא דְּכֹלָּא.
ישראל למטה לא עומדים בחשבון אלא הפדיון עומד בחשבון ולכן בימי דוד שלא נטל פדיון היה רגז
וְיִשְׂרָאֵל לְמַטָּה לֹא עוֹמְדִים בְּחֶשְׁבּוֹן, אֶלָּא בְּצַד שֶׁל דָּבָר אַחֵר, וְהַפִּדְיוֹן הוּא שֶׁעוֹמֵד בְּחֶשְׁבּוֹן. וּמִשּׁוּם כָּךְ, כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל נִכְנָסִים בְּחֶשְׁבּוֹן, נוֹטְלִים מֵהֶם פִּדְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. וְעַל כָּךְ בִּימֵי דָוִד, כְּשֶׁעָשָׂה חֶשְׁבּוֹן בְּיִשְׂרָאֵל וְלֹא נָטַל מֵהֶם פִּדְיוֹן, הָיָה רֹגֶז, וְנֶאֶבְדוּ מִיִּשְׂרָאֵל כַּמָּה חֲיָלוֹת וְכַמָּה מַחֲנוֹת.
בלשון הזוהר
וְיִשְׂרָאֵל לְתַתָּא לָא קַיְימִין בְּחוּשְׁבָּנָא, אֶלָּא בְּסִטְרָא דְּמִלָּה אַחֲרָא, וּפוּרְקָנָא אִיהוּ דְּקַיְּימָא בְּחוּשְׁבָּנָא. וּבְגִין כַּךְ יִשְׂרָאֵל כַּד עָאלִין בְּחוּשְׁבָּנָא נַטְלֵי מִנַּיְיהוּ פּוּרְקָנָא כְּמָה דְּאִתְּמַר. וְעַל דָּא בְּיוֹמוֹי דְּדָוִד, כַּד עָבֵד חוּשְׁבָּנָא בְּיִשְׂרָאֵל, וְלָא נָטִיל מִנְּהוֹן פּוּרְקָנָא, הֲוָה רוּגְזָא, וְאִתְאֲבִידוּ מִיִשְׂרָאֵל כַּמָה חֵילִין וְכַמָּה מַשִׁרְיָין.
כתוב במעשה המשכן וכסף פקודי העדה לכל העבר על הפקדים ככרים חשבון אחד שקלים חשבון אחר
וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב בְּמַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן, ׳וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה וְגוֹ'׳, ׳לְכֹל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים׳ (שמות לח, כו) - וְהַכֹּל הִתְקַדֵּשׁ לַעֲבוֹדַת הַמִּשְׁכָּן, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ - כִּכָּרִים חֶשְׁבּוֹן אֶחָד, שְׁקָלִים חֶשְׁבּוֹן אֶחָד. מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ עֶלְיוֹנִים שֶׁעוֹלִים לְחֶשְׁבּוֹן עֶלְיוֹן, וְיֵשׁ אֲחֵרִים שֶׁעוֹלִים לְחֶשְׁבּוֹן אַחֵר. זֶה עֶלְיוֹן וְזֶה תַּחְתּוֹן. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב ׳וַיְהִי מְאַת כִּכָּר הַכֶּסֶף לָצֶקֶת אֵת אַדְנֵי הַקֹּדֶשׁ וְגוֹ'׳. אֵלֶּה הָאֲדָנִים, הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ.
בלשון הזוהר
וּבְּגִין כָּךְ כְּתִיב בְּעוֹבָדָא דְּמַשְׁכְּנָא, ׳וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה וְגוֹ'׳, ׳וְכֹל הָעוֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים׳. וְכֹלָּא אִתְקַדָּשׁ לַעֲבִידַת מַשְׁכְּנָא, וְהָא אוּקְמוּהָ כִּכָּרִין חוּשְׁבָּנָא חֲדָא. שְׁקָלִים חוּשְׁבָּנָא חֲדָא. בְּגִין דְּאִית עִלָּאִין דְּסַלְקָן לְחוּשְׁבָּנָא עִלָּאָה, וְאִית אַחֲרָנִין דְּסַלְקָן לְחוּשְׁבְּנָא אַחֲרָא. דָּא עִלָּאָה וְדָא תַּתָּאָה. וּבְגִין כַּךְ כְּתִיב ׳וַיְהִי מְאַת כִּכָּר הַכֶּסֶף לָצֶקֶת אֵת אַדְנֵי הַקֹּדֶשׁ וְגוֹ'׳ - אִלֵּין אֲדָנִים הָא אוּקְמוּהָ.
אם ה' לא יבנה בית
סוד המחשבה העליונה הנעלמת ותשעת ההיכלות שאינם נודעים
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.