ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 10לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת פקודי · מאמר 13

ויהי זהב התנופה

זוהר ח"ב, פרשת פקודי, דף רכד:
כ-3 דקות קריאה
על מה המאמר

סוד ההרמה למעלה בזהב ובנחשת וברכת הכהנים מצד הימין

ויהי זהב התנופה - נקרא כך משום שזו הסתלקות למעלה ולא כסף התנופה

׳וַיְהִי זְהַב הַתְּנוּפָה׳ (שמות לח, כד), לָמָּה נִקְרָא ׳זְהַב הַתְּנוּפָה׳, וְלֹא נִקְרָא כָּךְ: כֶּסֶף הַתְּנוּפָה? אֶלָּא שְׁנֵי אֵלֶּה נִקְרְאוּ כָּךְ: ׳זְהַב הַתְּנוּפָה׳, וּנְחֹשֶׁת הַתְּנוּפָה. וְלֹא נִקְרָא כָּךְ כֶּסֶף הַתְּנוּפָה, אֶלָּא אֵלּוּ נִקְרְאוּ כָּךְ מִשּׁוּם שֶׁזּוֹ הִיא הִסְתַּלְּקוּת לְמַעְלָה, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ כָּךְ לְמַטָּה, וְאֵינוֹ זְהַב (כְּדֻגְמַת) הַתְּנוּפָה. וּבְכָל מָקוֹם תְּנוּפָה הִיא הֲרָמָה לְמַעְלָה וְלֹא הוֹרָדָה לְמַטָּה.

בלשון הזוהר

׳וַיְהִי זְהַב הַתְּנוּפָה׳ (שמות לח, כד), אֲמַאי אִקְרֵי ׳זְהַב הַתְּנוּפָה׳, וְלָא אִקְרֵי הָכִי כֶּסֶף הַתְּנוּפָה. אֶלָּא, תְּרֵין אִינּוּן דְּאִקְרוּן הָכִי. ׳זְהַב הַתְּנוּפָה׳, וּנְחֹשֶׁת הַתְּנוּפָה. וְלָא אִקְרֵי הָכִי כֶּסֶף הַתְּנוּפָה, אֶלָּא אִלֵּין אִקְרוּן הָכִי, בְּגִין דְּאִיהוּ אִסְתַּלְקוּתָא לְעֵילָּא, דְּהָא אִית הָכִי לְתַתָּא. וְלָאו אִיהוּ זָהָב (כגוונא) דְּאָרָמוּתָא. וּבְכָל אֲתָר תְּנוּפָה אִיהוּ אַרָמוּתָא לְעֵילָּא וְלָא לְנַחְתָּא לְתַתָּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

סוד החשבון שכל הדרגות עומדות בתנופה וכל המתפשט למטה מסתיר האור עד שעולה בתנופה

וְהוּא סוֹד הַחֶשְׁבּוֹן הַזֶּה, שֶׁכָּל הַדְּרָגוֹת וְהַמֶּרְכָּבוֹת הַלָּלוּ כֻּלָּן עוֹמְדוֹת בִּתְנוּפָה (זוֹ), וְהוּא זְהַב הַתְּנוּפָה, וְזֶהוּ זָהָב. שֶׁכָּל מַה שֶּׁמִּתְפַּשֵּׁט לְמַטָּה, מַסְתִּיר אֶת הַמַּרְאֶה וְהַטּוֹב וְהָאוֹר שֶׁלּוֹ, וּכְשֶׁהוּא בִּתְנוּפָה, אָז הוּא זָהָב טוֹב בְּסוֹד הָאוֹר שֶׁלּוֹ. וְכָל אוֹתוֹ שֶׁלְּמַטָּה - פְּסֹלֶת הַזָּהָב, וְהוּא הַהִתּוּךְ שֶׁלּוֹ.

בלשון הזוהר

וְאִיהוּ רָזָא דְּחוּשְׁבָּנָא דָּא, דְּכָל אִלֵּין דַּרְגִּין וּרְתִיכִין כֻּלְּהוּ, קַיְימֵי בְּאָרָמוּתָא (דא), וְאִיהוּ דְּהַב אַרָמוּתָא, וְדָא אִיהוּ דַּהֲבָא. דְּכָל מַה דְּמִתְפַּשְּׁטָא לְתַתָּא, אַסְתִּים חֵיזוּ וְטִיבוּ וּנְהִירוּ דִּילֵיהּ, וְכַד אִיהוּ בְּאָרָמוּתָא, כְּדֵין אִיהוּ דְּהַב טָב בְּרָזָא דִּנְהִירוּ דִּילֵיהּ. וְכָל הַהוּא דִּלְתַתָּא, סוּסְפִיתָא דְּדַהֲבָא, וְאִיהוּ הִתּוּכָא דִּילֵיהּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

וכסף פקודי העדה - מה שמתפשט למטה בכסף כלו לטוב ובזהב יש שמתפשט לרע ולכן צריך תנופה

׳וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה׳ (שמות לח, כה), מִשּׁוּם שֶׁזֶּה הוּא כָּל מַה שֶּׁמִּתְפַּשֵּׁט לְמַטָּה כָּךְ הוּא טוֹב, וְאַף עַל גַּב שֶׁאֵינוֹ בַּתְּנוּפָה הַזּוֹ - הַכֹּל הוּא לְטוֹב. אֲבָל זָהָב, כָּל מַה שֶּׁמִּתְפַּשֵּׁט לְמַטָּה - הַכֹּל הוּא לְרַע. זֶה מִתְפַּשֵּׁט לְטוֹב, וְזֶה מִתְפַּשֵּׁט לְרַע. וּמִשּׁוּם כָּךְ צָרִיךְ לְהָנִיף תְּנוּפָה וּלְהַעֲלוֹת לְמַעְלָה. וְזֶה צָרִיךְ לְהִתְפַּשֵּׁט לְמַטָּה וּלְכָל הַצְּדָדִים, מִשּׁוּם שֶׁעוֹמְדִים כֻּלָּם לְטוֹב.

בלשון הזוהר

׳וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה׳ (שמות לח, כה), בְּגִין דְּהַאי, אִיהוּ כָּל מַה דְּאִתְפָּשַּׁט לְתַתָּא הָכִי הוּא טָב, וְאַף עַל גַּב דְּלָאו אִיהוּ בְּהַאי אַרָמוּתָא, כֹּלָּא הוּא לְטָב. אֲבָל דַּהֲבָא, כָּל מַה דְּאִתְפָּשַּׁט לְתַתָּא, כֹּלָּא הוּא לְבִישׁ. דָּא, אִתְפָּשַׁט לְטָב. וְדָא אִתְפָּשַׁט לְבִישׁ. וּבְגִין כַּךְ, דָּא אִצְטְרִיךְ לְאָרָמָא אַרָמוּתָא, וּלְאִסְתַּלְּקָא לְעֵילָּא. וְדָא, אִצְטְרִיךְ לְאִתְפָּשְׁטָא לְתַתָּא, וּלְכָל סִטְרִין, בְּגִין דְּכֻלְּהוּ קָאִים לְטָב.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

כי שמש ומגן ה' שמש סוד השם יהו"ה ומגן סוד השם אלהים ושניהם שם שלם

פָּתַח וְאָמַר, ׳כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' וְגוֹ'׳ (תהלים פד, יב). ׳כִּי שֶׁמֶשׁ׳ - זֶה הקב"ה. וּמָגֵן - זֶהוּ הקב"ה. שֶׁמֶשׁ - זֶהוּ סוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ יְהֹוָ"ה, שֶׁכָּאן עוֹמְדוֹת כָּל הַדְּרָגוֹת לִמְנוּחָה. הוא התפארת, ובדקדוק עולה יותר, שנקשר בדעת עם החכמה וכולל שש קצוות, ובו מוצאות כולן מנוחה מן הדין (או"י) וּמָגֵן - זֶהוּ סוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא אֱלֹהִים. הוא המלכות, שמצד הבינה נקראת מג"ן, כמו 'מגן אברהם' (או"י) וְסוֹד זֶה שֶׁכָּתוּב ׳אָנֹכִי מָגֵן לָךְ׳ (בראשית טו, א) - ׳וְשֶׁמֶשׁ וּמָגֵן׳ זֶהוּ סוֹד הַשֵּׁם הַשָּׁלֵם. ששלימות הזכר בנקבה ושלימות הנקבה בזכר (או"י) ׳חֵן וְכָבוֹד יִתֵּן ה'׳ 'חן' הוא היסוד, כמו 'ונח מצא חן', ו'כבוד' הוא המלכות (או"י) - לִהְיוֹת הַכֹּל בְּסוֹד אֶחָד.

בלשון הזוהר

פָּתַח וְאָמַר ׳כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן יהו"ה וְגוֹ'׳ (תהילים פד, יב). ׳כִּי שֶׁמֶשׁ׳ - דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וּמָגֵן - דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. שֶׁמֶשׁ - דָּא הוּא רָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא יְדוָֹ"ד, דְּהָכָא קַיְימִין כָּל דַּרְגִּין לְנַיְיחָא. וּמָגֵן - דָּא אִיהוּ רָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא דְּאִקְרֵי אֱלֹהִים. וְרָזָא דָּא דִּכְתִּיב, ׳אָנֹכִי מָגֵן לָךְ׳ (בראשית טו, א) - ׳וְשֶׁמֶּשׁ וּמָגֵן׳ דָּא אִיהוּ רָזָא דִּשְׁמָא שְׁלִים. ׳חֵן וְכָבוֹד יִתֵּן יהו"ה׳ לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא רָזָא חֲדָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

לא ימנע טוב להלכים בתמים - זה האור הראשון שגנז הקב"ה מהרשעים ולא ימנעו מהצדיקים

׳לֹא יִמְנַע טוֹב לַהֹלְכִים בְּתָמִים׳ (תהלים פד, יב) - סוֹד זֶה (אוֹתוֹ) שֶׁכָּתוּב (איובלח) וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם. וְזֶהוּ אוֹר רִאשׁוֹן שֶׁכָּתוּב בּוֹ ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב׳ (בראשית א, ד) - שֶׁגְּנָזוֹ וְהִסְתִּירוֹ הקב"ה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ, וְגָנַז אוֹתוֹ מֵהָרְשָׁעִים, וּמָנַע אוֹתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. אֲבָל לַצַּדִּיקִים מַה כָּתוּב? ׳לֹא יִמְנַע טוֹב לַהֹלְכִים בְּתָמִים׳ - זֶהוּ אוֹר הָרִאשׁוֹן שֶׁכָּתוּב בּוֹ (שם) ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב׳.

בלשון הזוהר

׳לֹא יִמְנַע טוֹב לַהוֹלְכִים בְּתָמִים׳ (תהלים פד, יב) - רָזָא דָּא (ההוא) דִּכְתִּיב, ׳וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם׳ (איוב לח, טו). וְדָא אִיהוּ נְהוֹרָא קַדְמָאָה, דִּכְתִּיב בֵּיהּ ׳וַיַּרְא אֱלהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב׳ (בראשית א, ד) - דְּגָנִיז וְסָתִים לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּמַה דְּאוּקְמוּהָ, וּמִן חַיָּיבַיָּא גָּנִיז לֵיהּ, וּמָנַע לֵיהּ בְּהַאי עָלְמָא, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. אֲבָל לְצַדִּיקַיָּיא מַה כְּתִיב, ׳לא יִמְנַע טוֹב לַהוֹלְכִים בְּתָמִים׳. דָּא אוֹר קַדְמָאָה דִּכְתִּיב בֵּיהּ ׳וַיַרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

לכן לא צריך להעלות ולהניף אותו האור אלא להתפשט ולהתגלות ולא כדבר השמאל שנקרא תנופה

וְעַל זֶה לֹא צָרִיךְ זֶה לְהַעֲלוֹת וּלְהָנִיף אוֹתוֹ, אֶלָּא לְהִתְפַּשֵּׁט וּלְהִתְגַּלּוֹת, וְלֹא לְהִתְעַלּוֹת כְּמוֹ אוֹתוֹ אַחֵר שֶׁהוּא שְׂמֹאל, וְלָכֵן נִקְרָא אוֹתוֹ תְּנוּפָה, וְלֹא זֶה. וּמִשּׁוּם כָּךְ - ׳וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה מְאַת כִּכָּר וְגוֹ'׳ (שמות לח, כה).

בלשון הזוהר

וְעַל דָּא, לָא אִצְטְרִיךְ דָּא לְאִסְתַּלְּקָא וּלְאָרָמָא לֵיהּ, אֶלָּא לְאִתְפָּשְׁטָא וּלְאִתְגַלָּאָה, וְלָא לְאִסְתַּלְּקָא כְּהַהוּא אַחֲרָא, דְּאִיהוּ שְׂמָאלָא, וְעַל דָּא אִקְרֵי הַהוּא תְּנוּפָה, וְלָאו הַאי. וּבְּגִין כָּךְ ׳וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה מְאַת כִּכָּר וְגוֹ'׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

צד הימין עומד תמיד לקים ולברך העולם ולכן הכהן שמצד הימין מזדמן תמיד לברך העם

בֹּא וּרְאֵה, צַד הַיָּמִין הוּא תָּמִיד עוֹמֵד לְקַיֵּם אֶת כָּל הָעוֹלָם וּלְהָאִיר וּלְבָרֵךְ אוֹתוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ הַכֹּהֵן שֶׁהוּא מִצַּד הַיָּמִין, מִזְדַּמֵּן תָּמִיד לְבָרֵךְ אֶת הָעָם, שֶׁהֲרֵי מִצַּד הַיָּמִין בָּאוֹת כָּל הַבְּרָכוֹת לָעוֹלָם, וְהַכֹּהֵן נוֹטֵל בָּרֹאשׁ, וְעַל כָּךְ הוּא הִתְמַנָּה לְבָרֵךְ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה.

בלשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, סִטְרָא דִּימִינָא, אִיהוּ תָּדִיר קַיְּימָא לְקַיְּימָא בְּכָל עָלְמָא, וּלְאַנְהָרָא וּלְבָרְכָא לֵיהּ. וּבְּגִין כָּךְ, כַּהֲנָא דְּאִיהוּ מִסִּטְרָא דִּימִינָא, אִזְדְּמַן תָּדִיר לְבָרְכָא עַמָּא, דְּהָא מִסִּטְרָא דִּימִינָא, אַתְיָין כָּל בִּרְכָאן דְּעָלְמָא, וְכַהֲנָא נָטִיל בְּרֵישָׁא, וְעַל דָּא אִתְמָנָא אִיהוּ לְבָרְכָא לְעֵילָּא וּלְתַתָּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

כשהכהן פורש ידיו לברך שכינה שורה וממלאת ידיו יד ימין עולה על יד שמאל להגבירה

בֹּא וּרְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁהַכֹּהֵן פּוֹרֵשׂ יָדָיו לְבָרֵךְ אֶת הָעָם, אֲזַי הַשְּׁכִינָה בָּאָה וְשׁוֹרָה עָלָיו וּמְמַלֵּאת אֶת יָדָיו. יַד יָמִין עוֹלָה לְמַעְלָה מֵעַל יַד שְׂמֹאל, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת הַיָּמִין וּלְהַגְבִּירוֹ עַל הַשְּׂמֹאל, וְאָז כָּל הַדְּרָגוֹת שֶׁפּוֹרֵשׂ בָּהֶן אֶת יָדָיו, כֻּלָּן מִתְבָּרְכוֹת מִמְּקוֹר הַכֹּל. מְקוֹר הַבְּאֵר מִי הוּא? זֶה צַדִּיק. מְקוֹר הַכֹּל זֶהוּ עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא מָקוֹר עֶלְיוֹן שֶׁכָּל הַפָּנִים מְאִירוֹת מִשָּׁם, שֶׁהֲרֵי הוּא הַמַּעְיָן וְהַמָּקוֹר שֶׁל הַכֹּל, וְכָל הַמְּאוֹרוֹת וְהַמְּנוֹרוֹת מִשָּׁם נִדְלָקִים.

בלשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּכַהֲנָא פָּרִישׂ יְדוֹי לְבָרְכָא עַמָּא, כְּדֵין שְׁכִינְתָּא אַתְיָא וְשַׁרְיָא עָלוֹהִי, וְאַמְלֵי יְדוֹי, יְדָא דִּימִינָא זַקְפָא לְעֵילָּא עַל יְדָא דִּשְׂמָאלָא, בְּגִין לְסַלְּקָא יְמִינָא, וּלְאִתְגַּבְּרָא עַל שְׂמָאלָא. וּכְדֵין כֻּלְּהוּ דַּרְגִּין דְּקָא פָּרִישׂ בְּהוּ יְדוֹי, כֻּלְּהוּ אִתְבָּרְכָאן מִמְּקוֹרָא דְּכֹלָּא. מְקוֹרָא דְּבֵירָא מַאן אִיהוּ. דָּא צַדִּיק. מְקוֹרָא דְּכֹלָּא, דָּא אִיהוּ עָלְמָא דְּאָתֵי, דְּאִיהוּ מְקוֹרָא עִלָּאָה דְּכָל אַנְפִּין נְהִירִין מִתַּמָּן, דְּהָא אִיהוּ מַבּוּעָא וּמְקוֹרָא דְּכֹלָּא. וְכָל בּוּצִינִין וּנְהוֹרִין, מִתַּמָּן אִתְדְלִיקוּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

כמו מקור הבאר כל המנורות שלמטה מאירות ממנו ולכן בברכת הכהנים שורות ברכות עליונות

כְּמוֹ כֵן הַמָּקוֹר וְהַמַּבּוּעַ שֶׁל הַבְּאֵר, כָּל אוֹתָן מְנוֹרוֹת שֶׁלְּמַטָּה, כֻּלָּן מְאִירוֹת וּמִתְמַלְּאוֹת מִמֶּנּוּ בְּאוֹר, וְזֶה עוֹמֵד כְּנֶגֶד זֶה. וּמִשּׁוּם כָּךְ, בְּשָׁעָה שֶׁהַכֹּהֵן פּוֹרֵשׂ יָדָיו וּמַתְחִיל לְבָרֵךְ אֶת הָעָם, אָז שׁוֹרוֹת בְּרָכוֹת עֶלְיוֹנוֹת מִמָּקוֹר עֶלְיוֹן לְהַדְלִיק מְנוֹרוֹת, וְכָל הַפָּנִים מְאִירוֹת, וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מִתְעַטֶּרֶת בַּעֲטָרוֹת עֶלְיוֹנוֹת, וְכָל אוֹתָן בְּרָכוֹת שׁוֹפְעוֹת וְנִמְשָׁכוֹת מִמַּעְלָה לְמַטָּה.

בלשון הזוהר

כְּגַוְונָא דָּא, מְקוֹרָא וּמַבּוּעָא דְּבֵירָא, כָּל אִינּוּן בּוּצִינִין דִּלְתַתָּא, כֻּלְּהוּ אִתְנָהֲרִין וְאִתְמַלְיָין נְהוֹרִין מִנֵּיהּ. וְדָא קַיְּימָא לָקֳבֵל דָּא. וּבְּגִין כָּךְ, בְּשַׁעֲתָא דְּכַהֲנָא פָּרִישׂ יְדוֹי, וְשָׁארִי לְבָרְכָא עַמָּא. כְּדֵין שָׁרָאן בִּרְכָאן עִלָּאִין, מִמְּקוֹרָא עִלָּאָה, לְאַדְלְקָא בּוּצִינִין, וְנָהֲרִין כָּל אַנְפִּין. וּכְנְסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְעַטְּרָת בְּעִטְרִין עִלָּאִין. וְכָל אִינּוּן בִּרְכָאן נַגְדִּין וְאִתְמַשְּׁכָן מֵעֵילָּא לְתַתָּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

משה צוה ובצלאל עשה בסוד הגוף וברית הקדש להרבות אהבה ולכן וכסף פקודי העדה בא מימין

בֹּא וּרְאֵה, מֹשֶׁה צִוָּה - וּבְצַלְאֵל עָשָׂה, לִהְיוֹת הַכֹּל בְּסוֹד הַגּוּף, וְסִיּוּם הַגּוּ, שֶׁהוּא אוֹת בְּרִית הַקֹּדֶשׁ, לְהַרְבּוֹת אַהֲבָה וְקֶשֶׁר שֶׁל יִחוּד בַּמִּשְׁכָּן. וְהַכֹּל נַעֲשָׂה בְּסוֹד הַיָּמִין. וְעַל זֶה, בְּכָל מָקוֹם שֶׁצַּד הַיָּמִין נִמְצָא, אֵין שׁוֹלֶטֶת בּוֹ עַיִן רָעָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ - ׳וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה׳, מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ כֶּסֶף בָּא מִצַּד יָמִין, וְלָכֵן נִמְנָה הַכֹּל בַּמִּנְיָן.

בלשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, מֹשֶׁה פָּקִיד, וּבְצַלְאֵל עָבִיד, לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא בְּרָזָא דְּגוּפָא, וְסִיּוּמָא דְּגוּפָא דְּאִיהוּ אָת קַיָּימָא קַדִּישָׁא, לְאַסְגָּאָה רְחִימוּ וְקִשּׁוּרָא דְּיִחוּדָא בְּמַשְׁכְּנָא. וְכֹלָּא בְּרָזָא דִּימִינָא קָא אִתְעָבִיד. וְעַל דָּא, בְּכָל אֲתָר דְּסִטְרָא דִּימִינָא אִשְׁתְּכַח, עֵינָא בִּישָׁא לָא שַׁלְטָא בֵּיהּ. וּבְּגִין כָּךְ, ׳וָכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה׳. בְּגִין דְּהַהוּא כֶּסֶף מִסִּטְרָא דִּימִינָא קָא אַתְיָא. וְעַל דָּא אִתְמָנָּא כֹּלָּא בְּמִנְיָינָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

ברכה אינה שורה בדבר שעומד בחשבון

סוד המשכן שבא מצד הקדשה ולכן שרו בו ברכות

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.