כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם
סוד האילן העליון והאילן התחתון שומר הפתח
כל אשר יעשה האלהים לתקון העולם הוא יהיה לעולם - קושיית והאלהים עשה שייראו מלפניו
וְעוֹד, ׳כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים׳ (קהלת ג, יד) - לְתִקּוּן הָעוֹלָם, וַדַּאי ׳הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם׳. רַבִּי יִצְחָק אָמַר, אִם כֵּן, מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּירְאוּ מִלְּפָנָיו׳? אֶלָּא זֶה הַפָּסוּק כָּךְ לָמַדְנוּ, וְהוּא סוֹד עֶלְיוֹן בֵּין חֲבֵרֵינוּ. פָּסוּק זֶה כָּךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת: ׳כִּי כָּל אֲשֶׁר׳ - עָשָׂה ׳הָאֱלֹהִים הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם׳ - מַהוּ ׳כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה׳? וַהֲרֵי כָּתוּב, ׳מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר הוּא וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת כְּבָר הָיָה׳ (קהלת ג, טו) - וְאַתָּה אָמַרְתָּ ׳כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה׳?!
בלשון הזוהר
תּוּ ׳כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים׳ (קהלת ג, יד), לְתִקּוּנָא דְּעָלְמָא, וַדַּאי ׳הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם׳. רִבִּי יִצְחָק אָמַר, אִי הָכִי מַהוּ ׳וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּירְאוּ מִלְּפָנָיו׳. אֶלָּא הַאי קְרָא הָכִי אוֹלִיפְנָא, וְהוּא רָזָא עִלָּאָה בֵּין חַבְרָנָא, הַאי קְרָא הָכִי מִבָּעֵי לֵיהּ, ׳כִּי כָּל אֲשֶׁר׳ עָשָׂה ׳הָאֱלֹהִים הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם׳, מַהוּ ׳כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה׳, וְהָא כְּתִיב ׳מַה שֶׁהָיָה כְּבָר הוּא וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת כְּבָר הָיָה׳, וְאַתְ אַמְרַת ׳כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה׳.
עין לא ראתה אלהים זולתך - מקום עליון שממנו יוצא אילן אחד להשקותו ולתקנו, עליון על כל האילנות
אֶלָּא מִפָּסוּק אַחֵר נִשְׁמָע. כָּתוּב ׳עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךְ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ׳ (ישעיה סד, ג) - יַעֲשֶׂה?! עָשִׂיתָ צָרִיךְ לִהְיוֹת! ׳לִמְחַכֵּה לוֹ׳?! לְךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת! אֶלָּא מָקוֹם עֶלְיוֹן הוּא, שֶׁנִּמְשָׁךְ וְיוֹצֵא וּמַדְלִיק נֵרוֹת כֻּלָּם לְכָל כִּוּוּן, וְנִקְרָא עוֹלָם הַבָּא. וּמִמֶּנּוּ יוֹצֵא אִילָן אֶחָד לְהַשְׁקוֹתוֹ וּלְתַקְּנוֹ. וְזֶה הָאִילָן עֶלְיוֹן וּמְכֻבָּד הוּא עַל כָּל שְׁאָר הָאִילָנוֹת, וּכְבָר בֵּאֲרוּהוּ. וְאוֹתוֹ עוֹלָם הַבָּא שֶׁנִּמְשָׁךְ וְיוֹצֵא, מְתַקֵּן לוֹ לְזֶה הָאִילָן תָּמִיד, מַשְׁקֶה אוֹתוֹ וּמְתַקֵּן אוֹתוֹ בְּמַעֲשָׂיו, מְעַטֵּר אוֹתוֹ בַּעֲטָרוֹת, וְלֹא מַפְסִיק מְקוֹרוֹ לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.
בלשון הזוהר
אֶלָּא מִקְרָא אַחֲרָא אִשְׁתְּמַע, כְּתִיב ׳עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ׳ (ישעיהו סד, ג). יַעֲשֶׂה, עָשִׂיתָ מִבָּעֵי לֵיהּ. ׳לִמְחַכֵּה לוֹ׳, לָךְ מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא אֲתָר עִלָּאָה הוּא, דְּנָגִיד וְנָפִיק וְאַדְלִיק בּוֹצִינִין כֻּלְּהוּ לְכָל עִיבָר, וְאִקְרֵי עוֹלָם הַבָּא. וּמִנֵּיהּ נָפִיק חַד אִילָנָא, לְאִתְשָׁקְיָא וּלְאִתְּתַקְנָא. וְהַאי אִילָנָא עִלָּאָה וְיַקִּירָא הוּא עַל כָּל שְׁאַר אִילָנִין, וְהָא אוֹקְמוּהָ. וְהַהוּא עוֹלָם הַבָּא דְּנָגִיד וְנָפִיק, אַתְקִין לֵיהּ לְהַאי אִילָנָא תָּדִיר, אַשְׁקֵי לֵיהּ, וּמְתַקֵּן לֵיהּ בַּעֲבִידְתֵיהּ, מְעַטֵּר לֵיהּ בְּעִטְרִין, לָא פָּסִיק מַבּוּעֵי מִנֵּיהּ לְעָלַם לְעָלְמֵי עָלְמִין.
באותו אילן תלויה המהימנותא - קיום הכל בו, לא תסף עליו ולא תגרע ממנו כי אילן זה תורה
בְּאוֹתוֹ אִילָן תְּלוּיָה הַמְּהֵימְנוּתָא, בּוֹ שׁוֹרֶה מִכָּל שְׁאָר הָאִילָנוֹת, קִיּוּם הַכֹּל בּוֹ. וְעַל זֶה כָּתוּב, ׳כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם׳ (קהלת ג, יד) - וַדַּאי הוּא הָיָה, הוּא הֹוֶה, וְהוּא יִהְיֶה. ׳עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ׳ - וְעַל זֶה בַּתּוֹרָה כָּתוּב, ׳לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ׳ (דברים יג, א) - שֶׁאִילָן זֶה תּוֹרָה הוּא. וּמָקוֹם זֶה מְתַקֵּן הָאֱלֹהִים תָּמִיד. הָאֱלֹהִים סְתָם, זוֹ גְּבוּרָה מֵאֵין סוֹף וּמֵאֵין חֵקֶר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אֵין חֵקֶר לִתְבוּנָתוֹ׳ (ישעיה מ, כח) - הָאֱלֹהִים, וְלֹא אֱלֹהִים. וְעַל זֶה עָשָׂה, יַעֲשֶׂה תָּמִיד, כִּנְבִיעָה שֶׁלֹּא פוֹסְקִים מֵימֶיהָ לְדוֹרֵי דוֹרוֹת.
בלשון הזוהר
בְּהַהוּא אִילָנָא תַּלְיָא מְהֵימְנוּתָא, בֵּיהּ שַׁרְיָא מִכָּל שְׁאַר אִילָנִין, קִיוּמָא דְּכֹלָּא בֵּיהּ. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם׳. וַדַּאי הוּא הָיָה הוּא הוְֹה וְהוּא יְהֵא. ׳עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף, וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרוֹעַ׳. וְעַל דָּא בְּאוֹרַיְיתָא כְּתִיב, ׳לֹא תוֹסִף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ׳ (דברים יג, א). דְּאִילָנָא דָּא, דְּאוֹרַיְיתָא הוּא. וַאֲתָר דָּא אַתְקִין הָאֱלֹהִים תָּדִיר. הָאֱלֹהִים סְתָם, דָּא גְּבוּרָה מֵאֵין סוֹף וּמֵאֵין חֵקֶר. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳אֵין חֵקֶר לִתְבוּנָתוֹ׳ (ישעיהו מ, כח), הָאֱלֹהִים, וְלָא אֱלֹהִים. וְעַל דָּא עָשָׂה, יַעֲשֶׂה תָּדִיר, כְּמַבּוּעַ דְּלָא פַּסְקָן מֵימוֹי לְדָרֵי דָּרִין.
והאלהים עשה שייראו מלפניו - תקן לאילן תקון שלם שיראו מלפניו ולא יחליפוהו לדורי דורות
בִּגְלַל זֶה כָּתוּב, ׳וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּירְאוּ מִלְּפָנָיו׳ (קהלת ג, יד) - תִּקֵּן לוֹ לְזֶה הָאִילָן בְּתִקּוּן שָׁלֵם שֶׁאָחוּז לְכָל צַד, עֶלְיוֹן וְתַחְתּוֹן, כְּדֵי ׳שֶׁיִּירְאוּ מִלְּפָנָיו׳, וְלֹא יַחֲלִיפוּ אוֹתוֹ בְּחִלּוּף אַחֵר לְדוֹרֵי דוֹרוֹת.
בלשון הזוהר
בְּגִין כַּךְ כְּתִיב, ׳וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּירְאוּ מִלְּפָנָיו׳ (קהלת ג, יד). אַתְקִין לֵיהּ לְהַאי אִילָנָא, בְּתִקּוּנָא שְׁלִים, דְּאָחִיד לְכָל סְטָר עֵילָּא וְתַתָּא, בְּגִין דְּיִירְאוּ מִלְּפָנָיו. וְלָא יַחְלְפוּן לֵיהּ בְּחִלּוּפָא אַחֲרָא לְדָרֵי דָּרִין.
קושיית רבי אבא מה בין יעשה לעשה - יעשה ויתקן שלא יפסקו מימיו, ועשה אילן אחר תחתון
אָמַר רַבִּי אַבָּא, וַדַּאי יָפֶה אַתָּה אוֹמֵר, אֲבָל שׁוּב יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל: בַּתְּחִלָּה יַעֲשֶׂה, וּלְבַסּוֹף - וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה. מַה בֵּין זֶה לָזֶה? אֶלָּא (תָּמִיד) וַדַּאי יַעֲשֶׂה וִיתַקֵּן לְזֶה הָאִילָן שֶׁלֹּא יִפָּסְקוּ מֵימָיו לְדוֹרֵי דוֹרוֹת. וּלְבַסּוֹף עָשָׂה. מַהוּ עָשָׂה? אֶלָּא עָשָׂה הָאֱלֹהִים אִילָן אַחֵר לְמַטָּה מִמֶּנּוּ. וְלֹא יַעֲשֶׂה כְּמוֹ זֶה. שֶׁזֶּה הָאִילָן הַתַּחְתּוֹן עָשָׂה אוֹתוֹ וְהִתְקִין אוֹתוֹ, מִשּׁוּם שֶׁמִּי שֶׁיִּכָּנֵס לָאִילָן הָעֶלְיוֹן, יִכָּנֵס בִּרְשׁוּת, וְיִמְצָא לָאִילָן הַתַּחְתּוֹן, וְיִירָא לְהִכָּנֵס, אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁרָאוּי.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי אַבָּא, וַדַּאי שַׁפִּיר קָא אַמְרַת, אֲבָל תּוּ אִית לְאִסְתַּכְּלָא, בְּקַדְמִיתָא יַעֲשֶׂה, וּלְבָתַר וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה, מַה בֵּין הַאי לְהַאי. אֶלָּא (תדיר) וַדַּאי יַעֲשֶׂה וְאַתְקִין לְהַאי אִילָנָא, דְּלָא פַּסְקִין מֵימוֹי לְדָרֵי דָּרִין. וּלְבָתַר עָשָׂה, מַהוּ עָשָׂה. אֶלָּא עָשָׂה הָאֱלֹהִים אִילָנָא אַחֲרָא לְתַתָּא מִנֵּיהּ. וְלָא יַעֲשֶׂה כְּהַאי. דְּהַאי אִילָנָא תַּתָּאָה, עָבִיד לֵיהּ וְאַתְקִין לֵיהּ, בְּגִין דְּמַאן דְּיֵעוּל לְאִילָנָא עִלָּאָה, יֵיעוּל בִּרְשׁוּ, וְיִשְׁכָּח לְאִילָנָא תַּתָאָה, וְיַדְחִל לְמֵיעָאל, אֶלָּא כְּדְּקָא חֲזֵי.
זה שומר הפתח נקרא שומר ישראל - ניזון מהאילן העליון כדי שיראו מלפניו ולא יטו ימין ושמאל
בֹּא וּרְאֵה שֶׁזֶּה, שׁוֹמֵר הַפֶּתַח הוּא, וְעַל זֶה נִקְרָא ׳שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל׳ (תהלים קכא). וְזֶה הָאִילָן הַתַּחְתּוֹן עָשָׂה, וּמֻשְׁקֶה וְנִזּוֹן מֵהָאִילָן הָעֶלְיוֹן. וְעַל זֶה לֹא כָתוּב יַעֲשֶׂה, אֶלָּא עָשָׂה. מָה הַטַּעַם? שֶׁיִּירְאוּ מִלְּפָנָיו בְּנֵי הָעוֹלָם וְלֹא יִתְקָרְבוּ אֵלָיו אֶלָּא אֵלּוּ שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְהִתְקָרֵב, וְלֹא אֲחֵרִים, וְיִשְׁמְרוּ בְּנֵי הָאָדָם דַּרְכֵי הַתּוֹרָה וְלֹא יִסְטוּ לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, דְּהַאי, נָטִיר פִּתְחָא הוּא. וְעַל דָּא אִקְרֵי ׳שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל׳ (תהלים קכא, ד) וְדָא אִילָנָא תַּתָּאָה עָשָׂה, אִתְשַׁקְיָא וּמִתְזָן מֵאִילָנָא דִּלְעֵילָּא. וְעַל דָּא לָא כְּתִיב יַעֲשֶׂה, אֶלָּא עָשָׂה. מַאי טַעְמָא. שֶׁיִּירְאוּ מִלְּפָנָיו בְּנֵי עָלְמָא, וְלָא יִקְרְבוּן לֵיהּ, אֶלָּא אִינּוּן דְּיִתְחֲזוּן לְקָרְבָא, וְלָא אַחֲרָא, וְיִסְתַּמְרוּן בְּנֵי נָשָׁא אָרְחֵי דְּאוֹרַיְיתָא, וְלָא יִסְטוּן לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא.
אתה תומיך גורלי
סוד סתרי הקרבנות וארבע הדמיות שבכסא, ומדוע תפלת שחרית חובה וערבית רשות
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.