ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 6לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת פנחס · מאמר 80

מכתם לדוד שושן עדות

זוהר ח"ג, פרשת פנחס, דף רלח:
כ-3 דקות קריאה
על מה המאמר

סוד קן הנשר העליון שהיא השכינה השורה בלומדי ההלכה

מכתם לדוד סימן שהראו לו כששלח ליואב - שושן עדות זו עדות השכינה המעידה עלינו לפני המלך

וְעוֹד נֶאֱמַר בַּחִבּוּר הַקַּדְמוֹן, ׳מִכְתָּם לְדָוִד׳ (תהלים ס, א) - סִימָן שֶׁהֶרְאוּ לוֹ לְדָוִד כַּאֲשֶׁר שָׁלַח לְיוֹאָב ׳לַאֲרַם נַהֲרַיִם׳ וְלַאֲרַם צוֹבָה לַעֲשׂוֹת בָּהֶם קְרָב. אָמַר הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, ׳שׁוּשַׁן עֵדוּת׳ - זוֹ עֵדוּת שֶׁל הַשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא ׳שׁוּשַׁן עֵדוּת׳. שֶׁהִיא עֵדוּת שֶׁעוֹמֶדֶת עָלֵינוּ וּמְעִידָה עָלֵינוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וּמַדְרֵגוֹת עֶלְיוֹנוֹת קְדוֹשׁוֹת עִמָּהּ, וְסִיּוּעַ קָדוֹשׁ לְשֶׁבַח. אָמַר הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, ׳שׁוּשַׁן עֵדוּת׳ - שֶׁהֵם מְעִידִים עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם אֵיבָרִים, וְהִיא נְשָׁמָה עֲלֵיהֶם, וְהִיא סִיּוּעַ מִשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳וְאַתָּה תִשְׁמַע הַשָּׁמַיִם׳ (מלכים א ח, לב) - הִיא סִיּוּעַ קָדוֹשׁ (וממנה תָּלוּי), שֶׁנֶּאֱמַר ׳עָלֶיהָ, תַּנְיָא הַמְסַיַּעַת לָךְ׳.

בלשון הזוהר

וְתוּ אִתְּמַר בְּחִבּוּרָא קַדְמָאָה, ׳מִכְתָּם לְדָוִד׳ (תהילים ס, א), סִימָנָא דְּאַחְזִיאוּ לֵיהּ לְדָוִד, כַּד שָׁדַר לְיוֹאָב ׳לַאֲרַם נַהֲרַיִם׳ וּלְאֲרָם צּוֹבָה לְאַגָחָא בְּהוּ קְרָבָא. אָמַר רַעְיָא מְהֵימָנָא, ׳שׁוּשַׁן עֵדוּת׳: דָּא סַהֲדוּתָא דִּשְׁכִינְתָּא, דְּאִיהוּ ׳שׁוּשַׁן עֵדוּת׳. דְּאִיהִי סַהֲדוּתָא דְּקַיְּימָא עֲלָן, וְסָהִידַת עֲלָן קַמֵּי מַלְכָּא, וְדַרְגִּין עִלָּאִין קַדִישִׁין בַּהֲדָהּ, וְסִיַּיעְתָּא קַדִישָׁא לְתוּשְׁבַּחְתָּא. אָמַר רַעְיָא מְהֵימְנָא, ׳שׁוּשַׁן עֵדוּת׳ דְּאִינּוּן סָהֲדִין עַל יִשְׂרָאֵל, דְּאִינּוּן אֵבָרִים, וְאִיהִי נִשְׁמְתָא עָלַיְיהוּ. אִיהוּ סִיַּיעְתָּא דִּשְׁמַיָּא. דְּאִתְּמַר בָּהּ, ׳וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם׳ (מלכים א ח, לב). אִיהִי סִיַּעְתָּא קַדִישְׁתָא, (ומנה תלייא) דְּאִתְּמַר עָלָהּ תַּנְיָא דִּמְסַיֵּיעַ לָךְ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

איתן מושבך ושים בסלע קנך - שם קן הנשר העליון שהיא השכינה, כנשר יעיר קנו על גוזליו אלו שוני ההלכות

(במדבר כד כא) ׳אֵיתָן מוֹשָׁבֶךְ וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךְ׳ - (במדבר כד). אֵיתָ"ן - תַּנְיָ"א. שָׁם הַקֵּן שֶׁל הַנֶּשֶׁר הָעֶלְיוֹן, וְהִיא הַשְּׁכִינָה, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר (דברים לב) ׳כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֶף - שֶׁהֵם שׁוֹנֵי הֲלָכוֹת וּמִשְׁנָיוֹת (דברים לב, יא)׳. וְכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיּוֹצֵא מִפִּיו שֶׁל זֶה הַתַּנְיָ"א, שֶׁמּוֹצִיא אוֹתוֹ לְשֵׁם הַשֵּׁם - בֵּין בְּתוֹרָה, בֵּין בִּתְפִלָּה, בֵּין בִּבְרָכָה, בֵּין בְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה - מַה כָּתוּב בּוֹ? יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו, אוֹתוֹ הַנֶּשֶׁר, שֶׁהוּא דִּבּוּר שֶׁבּוֹ יְהֹוָ"ה.

בלשון הזוהר

(במדבר כד כא) ׳אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ׳. אֵיתָ"ן: תַּנְיָ"א. תַּמָּן קִנָּא דְּנִשְׁרָא עִלָּאָה, וְאִיהִי שְׁכִינְתָּא. וְעָלָהּ אִתְּמַר, (דברים לב יא) ׳כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף, דְּאִינּוּן שׁוֹנֵי הֲלָכוֹת וּמִשְׁנָיוֹת׳. וְכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר דְּנָפִיק מִפּוּמוֹי דְּהַהוּא תַּנְיָ"א, דְּאַפִּיק בֵּין לִשְׁמָא דִּיהוָֹה, בֵּין בְּאוֹרַיְיתָא, בֵּין בִּצְּלוֹתָא, בֵּין בִּבְרָכָה, בֵּין בְּכָל פִּקּוּדָא וּפִקּוּדָא, מַה כְּתִיב בֵּיהּ. יִפְרוֹשׂ כְּנָפָיו, הַהוּא נִשְׁרָא דְּהוּא דִּבּוּר, דְּבֵיהּ יְהוָֹ"ה.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

יקחהו ישאהו על אברתו - על אותו איבר שבו מצוה יהוה נקרא איבר של השכינה

(דברים לב יא) ׳יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ (דברים לב, יא)׳ - מַהוּ עַל אֶבְרָתוֹ? עַל אוֹתוֹ אֵיבָר שֶׁל בֶּן הָאָדָם (שֶׁל אוֹתוֹ נֶשֶׁר) שֶׁבּוֹ מִצְוָה יְהֹוָ"ה, וְנִקְרָא אֵיבָר שֶׁל הַשְּׁכִינָה. וּמִשּׁוּם זֶה נֶאֱמַר ׳יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ׳ - יִשָּׂאֵהוּ, כְּמוֹ (במדבר ו) ׳יִשָּׂא יְהֹוָ"ה פָּנָיו אֵלֶיךְ (במדבר ו, כו)׳.

בלשון הזוהר

׳יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ׳ (דברים לב, יא) - מַאי עַל אֶבְרָתוֹ. עַל הַהוּא אֵבֶר דְּבַּר נָשׁ, (ס"א על ההוא נשרא) דְּבֵיהּ מִצְּוָה יְדוָֹ"ד, אִתְקְרֵי אֵבֶר דִּשְׁכִינְתָּא. וּבְגִין דָּא ׳יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ׳. יִשָּׂאֵהוּ: כְּגוֹן ׳יִשָּׂא יְדוָֹ"ד פָּנָיו אֵלֶיךָ׳ (במדבר ו, כה).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ושים בסלע קנך - הוי סלעי ומצדתי, השונה הלכה תקיפה כסלע שאין פטיש יכול לפוצצה בו מקנן הנשר

וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת.מעבר לפשט המצוה שהאם האם היא השכינה הנקראת אם הבנים, וכשהיא נמצאת עם הבנים אסור לקחתה, שפרידת השכינה מבניה היא כביכול עינוי השכינה (זוהר דברים רפה.) שלוח האם הוא הסתלקות השכינה מן המקום שאין בו לימוד קבוע, וכביכול היא מסתלקת מעצמה כמו ציפור הפורחת מקינה שאינו שלה (זוהר שלח קנח:) רמז לבעלי משנה שהם בדרגה גבוהה יותר, שלוח כפול - מן העוה''ז ומן העוה''ב שהשכינה נשארת עמהם ואינה זזה, וזכות לימודם הקבוע היא המגן המונע את פרידת האם מן הבנים (זוהר שלח קנח:)וּמַהוּ שֶׁכָּתוּב וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךְ? אֶלָּא אָמַר דָּוִד עָלָיו,על עצמו ׳ה' סַלְעִי וּמְצֻדָתִי׳סלע- קביעות פנימית שאינה זזה, ומצודה ההגנה החיצונית, (שמואל ב כב, ב) - כָּךְ גַּם הַשּׁוֹנֶה הֲלָכָההחכם השונה הלכה אינו רק במדרגת אית''ן מצד מלכות התחתונה אלא סל''ע מצד מלכות העליונה שֶׁבּוֹ הֲלָכָה תַּקִּיפָה כַּסֶּלַע, שֶׁאֵין פַּטִּישׁ יָכוֹל לְפוֹצֵץ אוֹתָהּ בְּכָל קֻשְׁיוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. הקושיות המתעוררות מכח החיצונים, ואף שיכול לשבר שאר אבנים אך לא את הסלע, בסלע בָּזֶה הוּא מְקַנֵּן הַנֶּשֶׁר, הוא הנשר העליון מצד השכינה וְכָל הַתַּנָּאִים נִקְרָאִים קִנִּים שֶׁלָּהּ.שכל תנא הוא בהבחנת קן כמקום להשארת השכינה וריבוי הקינים הוא ריבוי ההארות של השכינה (זוהר שלח קנח:) וּמִשּׁוּם זֶה נֶאֱמַר, ׳כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךְ,לפניך דייקא, יקרא בְּדֶרֶךְ מִקְרֶה, פַּעַם אַחַת, ולא בקביעות כְּאוֹרֵחַהמזומן וְאַכְסְנַאישבא מצד עצמו שֶׁמִּזְדַּמֵּן לְפִי שָׁעָה לְבֵית מְלוֹנוֹ׳ (דברים כב).

בלשון הזוהר

וּמַאי ׳וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ׳ (במדבר כד, כא). אֶלָּא אָמַר דָּוִד עָלֵיהּ, ׳יהו"ה סַלְעִי וּמְצּוּדָתִי׳ (שמואל ב כב, ב). אוּף הָכִי תָּנָא, דְּאִיהוּ בֵּיהּ הֲלָכָה תַּקִּיפָא כַּסֶּלַע, דְּלֵית פַּטִישׁ יָכִיל לְפַצְּצָּא יָתָהּ בְּכָל קוּשְׁיָין דְּעָלְמָא. בְּהַאי אִיהוּ מְקַנְּנָא נִשְׁרָא, וְכָל תַּנָּאִים אִתְקְרִיאוּ קִנִּים דִּילָהּ. וּבְגִין דָּא, ׳כִּי יִקָּרֵא׳ (דברים כב, ו) ׳קַן צִּפּוֹר לְפָנֶיךָ׳, בְּאֹרַח מִקְרֶה, זִמְנָא חֲדָא כְּאוּשְׁפִּיזָא וְאַכְסְנַאי, דְּאִזְדְּמַן לְפוּם שַׁעֲתָא בְּבֵי אוֹשְׁפִּיזֵיה.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

יש שבלמודם נעשים דירה לשכינה תורתם אמנותם ולא זזה מהם - ויש שהשכינה נמצאת עמהם רק בדרך מקרה

וְיִשִׁ שֶׁהֵם בַּלִּמּוּד שֶׁלָּהֶם נַעֲשִׂים דִּירָהלשון קבע לַשְּׁכִינָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת וְגוֹ'׳ (שמות לא, טז) ', לְדרֹתָם.כתיב חסר, לשון דִּירָה. לְדרֹתָם חָסֵר, לְשׁוֹן דִּירָה. וְיֵשׁ בַּעֲלֵי מִשְׁנָה שֶׁתּוֹרָתָם אֻמָּנוּתָם, שֶׁלֹּא זָזָה הַשְּׁכִינָה מֵהֶם כָּל יְמֵיהֶם. אֲבָל עַל אֵלּוּ נֶאֱמַר, ׳כִּי יִקָּרֵא׳ ׳קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךְ׳. בָּהֶם הַשְּׁכִינָה נִמְצֵאת בְּדֶרֶךְ מִקְרֶה. פְּעָמִים שֶׁשּׁוֹרָה עֲלֵיהֶם וְנִמְצֵאת עִמָּהֶם, וּפְעָמִים לֹא נִמְצֵאת עִמָּהֶם.

בלשון הזוהר

וְאִית דְּאִינּוּן בְּמַתְנִיתָא דִּלְהוֹן דִּירָה לִשְׁכִינְתָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת וְגוֹ'׳ (שמות לא, טז), לְדוֹרוֹתָם, לְדֹרֹתָם חָסֵר, לָשׁוֹן דִּירָה. וְאִית מָארֵי מִשְׁנָה דְּתוֹרָתָם אוּמָנוּתָם, דְּלָא זָזַת שְׁכִינְתָּא מִנְּהוֹן כָּל יוֹמֵיהוֹן. אֲבָל אִלֵּין, ׳כִּי יִקָּרֵא׳ ׳קַן צִּפּוֹר לְפָנֶיךָ׳, בְּהוֹן שְׁכִינְתָּא בְּאֹרַח מִקְרֶה, זִמְנִין שַׁרְיָיא עָלַיְיהוּ וְאִשְׁתְּכָחַת עִמְּהוֹן, וְזִמְנִין לָא אִשְׁתְּכַחַת עִמְּהוֹן.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

אפרוחים אלו בעלי משנה או ביצים אלו בעלי מקרא - הקובעים למודם השכינה לא תקח האם, ובעלי הלכות ככוכבים לעולם ועד

וסוֹד הַדָּבָר - פְּעָמִים שֶׁנִּמְצֵאת עִמָּהֶם, נֶאֱמַר עֲלֵיהֶם (דברים כב ו) ׳לֹא תִקַּח הָאֵם (דברים כב, ו)׳ - וּפְּעָמִים שֶׁלֹּא נִמְצֵאת עִמָּהֶם - ׳שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם (דברים כב, ז)׳ - אֶפְרֹחִים - אֵלּוּ בַּעֲלֵי מִשְׁנָה. אוֹ בֵיצִים - אֵלּוּ בַּעֲלֵי מִקְרָא. וּבְאֵלּוּ שֶׁלֹּא קוֹבְעִים אֶת לִמּוּדָם - ׳שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם׳ - אַבָל בְּאֵלּוּ שֶׁקּוֹבְעִים לִמּוּדָם - ׳לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים׳ - וְיֵשׁ בַּעֲלֵי הַלָכוֹת שֶׁדּוֹמִים לַכּוֹכָבִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דניאל יב) ׳וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד (דניאל יב, ג)׳. לֹא כַכּוֹכָבִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (ישעיה לד) ׳וְכָל צְבָאָם בּוֹל, אֶלָּא כְּאוֹתָם כּוֹכָבִים שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁהֵם לְעוֹלָם וָעֶד קַיָּמִים תָּדִיר׳.

בלשון הזוהר

וְרָזָא דְּמִלָּה, זִמְנִין דְּאִשְׁתְּכָחַת עִמְּהוֹן, ׳לֹא תִּקַח הָאֵם׳ (דברים כב, ו). וְזִמְנִין דְּלָא אִשְׁתְּכָחַת עִמְּהוֹן, ׳שַׁלֵּח תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם׳. אֶפְרוֹחִים אִלֵּין מָארֵי מִשְׁנָה. אוֹ בֵיצִּים, מָארֵי מִקְרָא בְּאִלֵּין דְּלָא קַבְעִין לִמּוּדַיְיהוּ, ׳שַׁלֵּח תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם׳. אֲבָל בְּאִלֵּין דְּקַבְעִין לִמּוּדַיְיהוּ, ׳לֹא תִקַח הָאֵם עַל הַבָּנִים׳. וְאִית מָארֵי הֲלָכוֹת, דְּדַמְיָין לְכֹּכָבַיָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וּמַצְּדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכֹּכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד׳ (דניאל יב, ג). לָאו כַּכֹּכָבִים, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳וְכָל צְּבָאָם יִבּוֹל׳ (נחמיה ט). אֶלָּא כְּאִינּוּן כֹּכָבַיָּא דְּעָלְמָא דְּאָתֵי, דְּאִינּוּן לְעוֹלָם וָעֶד קַיְימֵי תָּדִיר.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

נעשה אדם בצלמנו

סוד בריאת האדם בצורת המלכות הקדושה הכוללת הכל בלי שתוף

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.