סוד סדור ימי מראש השנה עד שמיני עצרת
זווג שמאל וימין וגוף וכפרת כנסת ישראל
ימים מראש השנה עד יום האחרון של חג - שאלת רבי חייא וסוד חכמה שבהם
אָמַר רַבִּי חִיָּיא לְרַבִּי אֶלְעָזָר, יָמִים אֵלּוּ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד יוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג בִּרְצוֹנִי לַעֲמֹד עֲלֵיהֶם. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, זֶה נֶאֱמַר, וְהַחֲבֵרִים הִתְעוֹרְרוּ בָזֶה. אָמַר רַבִּי חִיָּיא, וַדַּאי כָּךְ הוּא, אֲבָל אֲנִי שָׁמַעְתִּי מֵבּוּצִינָא קַדִּישָׁא עֶלְיוֹנָה דָּבָר בָּהֶם. אָמַר לוֹ, אֱמֹר אוֹתוֹ דָּבָר. אָמַר לוֹ, עֲדַיִן לֹא עָמַדְתִּי בוֹ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אַף עַל גַּב שֶׁהַחֲבֵרִים בֵּאֲרוּ דָבָר וְיָפֶה הוּא, אֲבָל סִדּוּר הַיָּמִים הַלָּלוּ הוּא סוֹד חָכְמָה בֵּין קוֹצְרֵי הַשָּׂדֶה.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי חִיָּיא לְרִבִּי אֶלְעָזָר, אִלֵּין יוֹמִין, מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד יוֹמָא בַּתְרָאָה דְּחַג, בָּעֵינָא לְמֵיקָם עָלַיְיהוּ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, הָא אִתְּמַר וְחַבְרַיָּיא אִתְעָרוּ בְּהוּ. אָמַר רִבִּי חִיָּיא, וַדַּאי הָכִי הוּא, אֲבָל אֲנָא שְׁמַעְנָא לְבוּצִינָא קַדִישָׁא עִלָּאָה מִלָּה בְּהוּ. אָמַר לֵיהּ, אֵימָא הַהוּא מִלָּה. אָמַר לֵיהּ עַד לָא קָאִימְנָא בֵּיהּ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, אַף עַל גַּב דְּחַבְרַיָּיא אוֹקְמוּ מִלָּה, וְשַׁפִּיר הוּא, אֲבָל סִדּוּרָא דְּהָנֵי יוֹמֵי, רָזָא דְּחָכְמְתָא הוּא, בֵּין מְחַצְּדֵי חַקְלָא.
חשף הוי את זרוע קדשו - זרוע שמאל מתעוררת לקבל את כנסת ישראל בפחד ובדין
בֹּא וּרְאֵה, הֲרֵי נֶאֱמַר סִדּוּר שֶׁל יִחוּד הַכֹּל בְּאֶחָד אֵיךְ הָיָה, וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר. פָּתַח וְאָמַר, (ישעיה נב) ׳חָשַׂף ה (ישעיה נב, י)' אֶת זְרוֹע קָדְשׁוֹ׳ - זוֹ זְרוֹעַ אַחַת שֶׁבָּהּ תְּלוּיָה הַיְשׁוּעָה, שֶׁבָּהּ תְּלוּיָה הַנְּקָמָה, שֶׁבָּהּ תְּלוּיָה הַגְּאֻלָּה. וְלָמָּה? לְהָקִים אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מֵהֶעָפָר וּלְקַבְּלָהּ אֵלָיו לְהִזְדַּוֵּג כֶּחָד. וּכְשֶׁזֶּה מִתְעוֹרֵר לְקַבְּלָהּ, כַּמָּה פַּחַד שָׁרוּי בָּעוֹלָם, עַד שֶׁיָּנִיחַ אוֹתָהּ זְרוֹעַ תַּחַת רֹאשָׁהּ לְהִתְחַבֵּר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ב) ׳שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וְגוֹ'׳. וְאָז נָח הַדִּין וּמְכַפֵּר עַל חֲטָאִים.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, הָא אִתְּמַר סִדּוּרָא דְּיִחוּדָא כֹּלָּא בְּחַד הֵיךְ הֲוִי. וְהָא אִתְּמַר. פָּתַח וְאָמַר, ׳חָשַׂף יהו"ה אֶת זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ׳ (ישעיהו נב, י), דָּא דְּרוֹעָא חֲדָא, דְּבֵיהּ תַּלְיָא יְשׁוּעָה, דְּבֵיהּ תַּלְיָא נוּקְמָא, דְּבֵיהּ תַּלְיָא פּוּרְקָנָא. וְלָמָּה, לְמֵיקָם לָהּ לְכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַפְרָא, וּלְקַבְּלָא לָהּ לְגַבֵּיהּ, לְאִזְדַוְּוגָא כַּחֲדָא. וְכַד הַאי אִתְעַר לְקַבְּלָהּ, כַּמָה דְּחִילוּ שַׁרְיָא בְּעָלְמָא, עַד דְּיָנַח הַהוּא דְּרוֹעָא תְּחוֹת רֵישָׁהָא לְאִתְחַבְּרָא. כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר, ׳שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וְגוֹ'׳ (שיר השירים ב, ו), וּכְדֵין נַיְיחָא דִּינָא, וּמְכַפֵּר חוֹבִין.
אחר כך באה הימין לחבק - אז חדוה שרויה, ואחר כך מזדוגת בגוף לשלמות אחת
אַחַר כָּךְ בָּאָה הַיָּמִין לְחַבֵּק, וְאָז חֶדְוָה שְׁרוּיָה בָּעוֹלָם וְכָל הַפָּנִים מְאִירוֹת. אַחַר כָּךְ מִזְדַּוֶּגֶת בְּגוּף, וְאָז הַכֹּל נִקְרָא אֶחָד, בְּלִי פֵרוּד, וְאָז הוּא שְׁלֵמוּת וְחֶדְוַת הַכֹּל, וַאֲחוּזִים בְּוַדַּאי מַה שֶּׁלֹּא נִמְצָא כָּךְ בְּיֶתֶר הַזְּמַנִּים.
בלשון הזוהר
לְבָתַר אָתֵי יְמִינָא לְחַבְּקָא, כְּדֵין חֶדְוָותָא שַׁרְיָיא בְּעָלְמָא, וְכָל אַנְפִּין נְהִירִין. לְבָתַר אִזְדַוְּוגַת בְּגוּפָא, וּכְדֵין כֹּלָּא אִקְרֵי אֶחָד, בְּלָא פִּרוּדָא, כְּדֵין הוּא שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא, וְחֶדְוָותָא דְּכֹלָּא, וְאָחִידוּ ודַּאי, מַה דְּלָא אִשְׁתְּכַח הָכִי בִּשְׁאַר זִמְנֵי.
בראש השנה מתעוררת שמאל לקבל המטרוניתא בדין - וצריך אותו זמן תשובה שלמה
כְּמוֹ שֶׁל זֶה, סִדּוּר הַיָּמִים הַלָּלוּ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד יוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה מִתְעוֹרֶרֶת זְרוֹעַ שְׂמֹאל לְקַבֵּל אֶת הַמַּטְרוֹנִיתָא, וְאָז כָּל הָעוֹלָם בְּפַחַד בַּדִּין, וְצָרִיךְ אוֹתוֹ הַזְּמַן בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה שֶׁיִּמָּצֵא הָעוֹלָם לִפְנֵי הקב"ה. אַחַר כָּךְ בָּאָה הַמַּטְרוֹנִיתָא, וּמִתְבַּקְשִׁים בְּנֵי הַהֵיכָל בַּתְּשִׁיעִי לַחֹדֶשׁ לַעֲשׂוֹת חֶדְוָה וְלִטְבֹּל בְּנָהָר, לְטַהֵר עַצְמָם בְּזִוּוּג הַמַּטְרוֹנִיתָא בַּיּוֹם הָאַחֵר, הוּא זִוּוּג שֶׁלָּהּ לָשִׂים ׳שְׂמֹאל תַּחַת׳ רֹאשָׁהּ (רֹאשׁ הַמֶּלֶךְ), כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי׳.
בלשון הזוהר
כְּגַוְונָא דְּהַאי, סִדּוּרָא דְּהָנֵי יוֹמִין, מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד יוֹמָא בַּתְרָאָה דְּחַג. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, אִתְעַר דְּרוֹעָא דִּשְׂמָאלָא, לְקַבְּלָא לָהּ לְמַטְרוֹנִיתָא, וּכְדֵין כָּל עָלְמָא בִּדְחִילוּ בְּדִינָא, וּבָעֵי הַהוּא זִמְנָא בְּתִיּוּבְתָא שְׁלִים, לְאִשְׁתַּכְחָא עָלְמָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. לְבָתַר אֲתִיאַת מַטְרוֹנִיתָא, וּבַעְיָין בְּנֵי הֵיכָלָא בְּתִשְׁעָה לְיַרְחָא, לְמֶעְבַּד חֶדְוָותָא, וּלְמִטְבַּל בְּנַהֲרָא, לְדַכְאָה גַּרְמַיְיהוּ בְּזִווּגָא דְּמַטְרוֹנִיתָא, בְּיוֹמָא אַחֲרָא, הוּא זִוּוּגָא דִּילָהּ לְשַׁוָּואָה שְׂמָאלָא תְּחוֹת רֵישָׁהָא, (נ"א רישא דמלכא) כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר ׳שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי׳.
אז ישראל בתענית על חטאיהם - האם העליונה מאירה פניה למטרוניתא ומתכפרים בני ההיכל
וְאָז יִשְׂרָאֵל בְּתַעֲנִית עַל חֲטָאֵיהֶם, וּמְכַפֶּרֶת לָהֶם. שֶׁהֲרֵי הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה מְאִירָה פָנֶיהָ לַמַּטְרוֹנִיתָא בְּזִוּוּגָהּ, וּמִתְכַּפְּרִים כָּל בְּנֵי הַהֵיכָל, כֵּיוָן שֶׁהַשְּׂמֹאל מְקַבֵּל אוֹתָהּ בַּיּוֹם הַזֶּה, שֶׁרֹאשׁ הַמַּטְרוֹנִיתָא עַל הַשְּׂמֹאל.
בלשון הזוהר
וּכְדֵין יִשְׂרָאֵל בְּתַעֲנִיתָא עַל חוֹבַיְיהוּ, וּמְכַפְּרָא לְהוּ. דְּהָא אִימָּא עִלָּאָה אַנְהִירַת אַנְפָּהָא לְמַטְרוֹנִיתָא בְּזִוּוּגָהָא, וּמִתְכַּפְּרִין כָּל בְּנֵי הֵיכָלָא. כֵּיוָן דִּשְׂמָאלָא מְקַבְּלָהּ לָהּ בְּהַאי יוֹמָא, דְּרֵישָׁא דְּמַטְרוֹנִיתָא שַׁרְיָיא עַל שְׂמָאלָא.
ביום הראשון של החג מתעורר הימין לחבקה - חדות ניסוך המים הצלולים על המזבח
׳בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן׳ (במדבר כח, יח) - שֶׁל הֶחָג יִתְעוֹרֵר הַיָּמִין לְקַבְּלָהּ בִּשְׁבִיל לְחַבְּקָהּ, וְאָז כָּל הַחֶדְוָה וְכָל הַפָּנִים מְאִירוֹת, וְחֶדְוַת הַמַּיִם הַצְּלוּלִים לְנַסֵּךְ עַל הַמִּזְבֵּחַ, וּצְרִיכִים בְּנֵי אָדָם לִשְׂמֹחַ בְּכָל מִינֵי חֶדְוָה, שֶׁהֲרֵי הַיָּמִין גּוֹרֵם. בְּכָל מָקוֹם שֶׁשָּׁרוּי יָמִין, חֶדְוָה צְרִיכָה בַּכֹּל, וְאָז חֶדְוָה הִיא לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ.
בלשון הזוהר
בְּיוֹמָא קַדְמָאָה דְּחַג, יִתְעַר יְמִינָא לְקַבְּלָהּ, בְּגִין לְחַבְּקָה וּכְדֵין כָּל חֶדְוָוא וְכָל אַנְפִּין נְהִירִין, וְחֶדְוָותָא דְּמַיִם צְלִילָן, לְנַסְּכָא עַל מַדְבְּחָא. וּבַעְיָין בְּנֵי נָשָׁא לְמֶחֱדֵי בְּכָל זִינִין דְּחֶדְוָה, דְּהָא יְמִינָא גָּרִים. בְּכָל אֲתָר דְּשָׁארִי יְמִינָא, חֶדְוָותָא אִצְטְרִיךְ בְּכֹלָּא, כְּדֵין חֶדְוָותָא הִיא לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא.
ביום השמיני חדות התורה - זווג הגוף ושלמות הכל, יום לישראל לבדם
אַחַר כָּךְ בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי חֶדְוַת הַתּוֹרָה הִיא, שֶׁהֲרֵי אָז זִוּוּג הַגּוּף הוּא, זִוּוּג הַכֹּל, לִהְיוֹת הַכֹּל אֶחָד, וְזֶהוּ שְׁלֵמוּת הַכֹּל, וְזֶהוּ יוֹם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וַדַּאי וְחֵלֶק שֶׁלָּהֶם לְבַדָּם, שֶׁאֵין בּוֹ חֵלֶק לְאַחֵר. אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, עֲלֵיהֶם כָּתוּב ׳כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה ' אֱלֹהֶיךְ וְגוֹ'׳ (דברים יד, ב).
בלשון הזוהר
לְבָתַר בְּיוֹמָא תְּמִינָאָה, חֶדְוָותָא דְּאוֹרַיְיתָא הוּא, דְּהָא כְּדֵין זִוּוּגָא דְּגוּפָא, הוּא זִוּוּגָא דְּכֹלָּא, לְמֶהֱוִי כֹּלָּא חַד, וְדָא הוּא שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא, וְדָא יוֹמָא דְּיִשְׂרָאֵל אִיהוּ וַדַּאי, וְעַדְבָא דִּידְהוּ בִּלְחוֹדַיְיהוּ, דְּלֵית בֵּיהּ חוּלָקָא לְאַחֲרָא. זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵּין, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי, עָלַיְיהוּ כְּתִיב ׳כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיהו"ה אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ'׳ (דברים יד, ב).
סוד הקשת ולבושי האבות
שתי קנאות פנחס-אליהו על הברית ותוספת האות בשמו
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.