אליהו חוטף אותיות מות ומו
סוד שם פנחס הכולל פני חס ושתוף האבות בקנאתו
אליהו ראה אות מ ממות וחטף אותה ושתף עם רח שהוא יצחק ונשלם לרמח, ואחר כך אות וו ממות ונשלם לרומח
פָּתַח וְאָמַר, אֵלִיָּהוּ אֲהוּבוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן הוא פינחס, שאליהו הוא פינחס רָאָה מ' מִן מָוֶת, עָף בָּאֲוִיר, חָטַף אוֹתָהּנטל את אות מ' מתיבת 'מָוֶת', ומיעט בכך את כח המיתה וְשִׁתֵּף אוֹתָהּ עִם ר"ח, שֶׁהוּאבגימטריא יִצְחָק, וְהוּא בְּחֶשְׁבּוֹן שאף פִּינְחָס עולה יצח"ק [לאחר שהוסיפו לו י'] פִּינְחָס, וְנִשְׁלַם עַל יָדָהּבתוספת המ' לְרמ"ח. כרמ''ח אברים. אַחַר כָּךְ רָאָה אוֹת ו' מִן מָוֶ"ת, עָף בָּרָקִיעַ וְחָטַף אוֹתָהּ, וְשָׂם אוֹתָהּ בְּרַמַ"ח, וְנִשְׁלַם לְרֹמַ"ח. רמ"ח עם הו' - רוֹמַח זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ. והיינו דמאותיות 'מָוֶת' עצמן, שמהן בא הדין, עשה את ה'רֹומַח' שבו דקר והשיב המיתה [בסוד ברוגז רח"ם תזכור]
בלשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר, אֵלִיָּהוּ רְחִימָא דְּמַלְכָּא עִלָּאָה, חָזָא מֵ"ם מִן מָוְת טָאס בַּאֲוִירָא, חָטַף לָהּ, וְשָׁתַּף לָהּ עִם ר"ח, דְּאִיהוּ יִצְּחָק, וְאִיהוּ בְּחוּשְׁבָּן פִּינְחָס, וְאִשְׁתְּלִים בָּהּ רמ"ח. לְבָתַר חָזָא ו' מִן מָוְ"ת טָס בִּרְקִיעָא, וְחָטַף לֵיהּ, וְשַׁוִּי לֵיהּ בְּרָמָ"ח, וְאִשְׁתְּלִים רוֹמַ"ח. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳וַיִּקַּח רוֹמַח בְּיָדוֹ׳.
במה יכול לחטף שתי אותיות - בשתי רוחות שהשתתפו בפנחס פני חס, וידקר את שניהם באותיות מו
וְהוּא,פנחס בַּמֶּה יָכוֹל לַחֲטֹף שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת אֵלּוּ?כי אפילו אחר המעשה הזה לא היה עולה אלא עד היסוד כדכתיב 'הנני נותן לו את בריתי שלום', וא"כ האיך יכול היה לעלות אל הת"ת והבינה ולשתפם עמו? וע''ז משיב מ' ו- ו' שמתיבת 'מות' בִּשְׁתֵּי רוּחוֹת שֶׁנִּשְׁמְרוּ נשמות נדב ואביהוא שנתעברו בו (שהסתתרו) לְמַעְלָה, שֶׁהִשְׁתַּתְּפוּ בְּפִינְחָס. פְּנֵ"י חָ"ס. כנגד שתי הרוחות בִּשְׁנֵי פָנִים אֵלּוּ חָס עַל יִשְׂרָאֵל לשון 'פנ"י ח"ס' - פנים שחסו שֶׁלֹּא נֶאֶבְדוּ, בַּכֹּחַ שֶׁל שְׁנֵיהֶם, וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם, את זמרי ואת כזבי בִּשְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת - מ"ו. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר ׳בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם 'בתוכם' - בכֹח הרוחות שבתוכו. ב. ע''י אותם אותיות ממש קינא פנחס לעשות דין למטה. ׳ (במדבר כה, יא).
בלשון הזוהר
וְאִיהוּ, בְּמָה יָכִיל לַחֲטוֹף תְּרֵין אַתְוָון אִלֵּין. בִּתְרֵין רוּחִין דְּאִשְׁתְּמָרוּ (ס"א דאתטמרן) לְעֵילָּא, דְּאִשְׁתְּתָּפוּ בְּפִנְחָס. פְּנֵ"י חָ"ס. בִּתְרֵין פָּנִים אִלֵּין, חָס עַל יִשְׂרָאֵל דְּלָא אִתְאֲבִידוּ, בְּחֵילָא דְּתַרְוַויְיהוּ, וַיִּדְקוֹר אֶת שְׁנֵיהֶם, בִּתְרֵין אַתְוָון מ"ו. וְהַיְינוּ ׳בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם׳.
מדוע השתתף ביצחק - שמסר עצמו למיתה, וגם אברהם ויעקב פני אל השתתפו בו, ובג אותיות יהו זכה לה מאליהו
וּמַדּוּעַ הִשְׁתַּתֵּף בְּיִצְחָק? פנחסמִשּׁוּם שֶׁיִּצְחָק מָסַר עַצְמוֹ לְמִיתָה, בעקדה, ולכן כֹחו יפה למתק הדין והמיתה, וּמִשּׁוּם זֶה שִׁתֵּף אֶת יִצְחָק לִהְיוֹת לוֹ לְעֵזֶר. שֶׁמִּצַּד שֶׁל שְׁנֵי עָפְרֵי הָאַיָּלִים כלשון 'כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תְּאוֹמֵי צְבִיָּה' (שה"ש ד) הִשְׁתַּתְּפוּ בוֹ אַבְרָהָם וְיַעֲקֹב, שֶׁאַבְרָהָם שֶׁדַּרְגָתוֹ חֶסֶד הִשְׁתַּתֵּף בְּח"סמצד חסד שֶׁל פִּנְחָ"ס. וְיַעֲקֹב שֶׁהוּא פְּנֵ"י אֵ"ל (יַעֲקֹב הוּא פנ"י שֶׁלחֵלק 'פנ"י' שבפנחס כנגד יעקב פִּינְחָס). שֶׁפִּנְחָס, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (בראשית לב) ׳כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל אותיות (שֵׁם הַמָּקוֹם פנ"י), פְּנֵ"י אֵ"ל (בראשית לב, לב)׳ - וּמִשּׁוּם שֶׁכַּאֲשֶׁר הָעוֹלָם הוּא בְּצַעַר וְיֵשׁ צַדִּיק בָּעוֹלָם הַמְקַנֵּא עַל הַבְּרִית, הָאָבוֹת מִשְׁתַּתְּפִים עִמּוֹ, שלושת האבות, כנגד חסד- גבורה- תפארת וּבִגְלָלָם אָמַר מֹשֶׁה בְּצַעֲרָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, (שמות לב) ׳זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךְהזכיר זכות שלושתם משום שהיה צריך לכח שלושתם הרומזים להארת יה''ו. (שמות לב, יג)׳ - וּבִשְׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת יה"ושבשם כנגד שלושה אבות מֵאֵלִיָּהוּ זָכָה לָאוֹת ה'אחרונה מִן הַנָּבִיא, סוד המלכות וְזֶהוּ אֵלִיָּהוּ, ה' נָבִיא (וְזֶה סוֹד אל יְהֹוָה נָבִיא), וְנִשְׁלָם בּוֹ יְהֹוָ"ה. יה"ו מאליהו עם ה' מהנביא - שם מלא.
בלשון הזוהר
וַאֲמַאי אִשְׁתְּתַּף בְּיִצְּחָק. בְּגִין דְּיִצְּחָק מָסַר גַּרְמֵיהּ לְמִיתָה. וּבְגִין דָּא אִשְׁתְּתַּף לֵיהּ לְיִצְּחָק, לְמֶהֱוִי לֵיהּ עֵזֶר. דְּמִסִּטְרָא דִּתְרֵין עִיזְלֵי דְּאַיַּילְתָּא, אִשְׁתַּתְּפֵי בֵּיהּ אַבְרָהָם וְיַעֲקֹב, דְּאַבְרָהָם דַּרְגֵּיהּ חֶסֶד אִשְׁתְּתַּף בח"ס דְּפִנְחָ"ס. יַעֲקֹב אִיהוּ פְּנֵ"י א"ל (ס"א יעקב איהו פנ"י דפנחס) דְּפִנְחָס בְּגִין דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, ׳כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנֻיאֵל, (ס"א שם המקום פנ"י) פְּנֵ"י אֵ"ל׳ (בראשית לב, לב). בְּגִין דְּכַד עָלְמָא אִיהוּ בְּדוֹחֲקָא, וְאִית צַּדִּיק בְּעָלְמָא מְקַנֵּי עַל בְּרִית, אֲבָהָן אִשְׁתָּתָּפוּ בֵּיהּ, וּבְגִינַיְיהוּ אָמַר מֹשֶׁה בְּדוֹחֲקָא דְּיִשְׂרָאֵל, ׳זְכוֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְּחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ׳ (שמות לב, יג). וּבִתְלַת אַתְוָון יה"ו מִן אֵלִיָּהוּ, זָכָה לְה' מִן הַנָּבִיא, וְדָא אִיהוּ אֵלִיָּהוּ, ה' נָבִיא, (ס"א ודא רזא אל יהו נביא) וְאִשְׁתְּלִים בֵּיהּ יְדוָֹ"ד.
אות יוד שזכה בה פנחס
סוד שתי היודין ביד וברגל וחליית השלשלת על צואר יצר הרע
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.