פנחס עמד בפרצה כיצחק
סוד לבישת הגבורה בדין ומשמעות הֵשִׁיב את חמתי
פנחס עמד בפני דין תקיף של יצחק וסתם פרצה - ויעמד פינחס ויפלל, השלים לו סוד יצחק
בֹּא וּרְאֵה, פִּנְחָס עָמַד בִּפְנֵי דִין תַּקִּיף שֶׁל יִצְחָק, הדינים הקשים משמאל [שאין הדין נמתק אלא בשרשו] וְסָתַם פִּרְצָה, שנפרצה גדר עריות בעון פעור בִּגְלַל זֶה הִשְׁלִים לְגַבֵּי פִּנְחָס בתוספת אות י' סוֹד שֶׁל יִצְחָק. שאז עולה פינחס בגימטריא יצחק. עָמַד בִּפְנֵי פִרְצָה, שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּעֲמֹד ואין 'עמידה' אלא תפילה (ברכות ו:) פִּינְחָס מלא ביו"ד וַיְפַלֵּל שעשה פלילות עם קונו [ולשון תפילה, שהתפלל ונעצרה המגפה] (סנהדרין פב:) ׳ (תהלים קו, ל) - עָמַד בְּפִרְצָה לִפְנֵי דִין שֶׁל יִצְחָק שמשם נמשך הקצף כְּדֵי לְהָגֵן עַל יִשְׂרָאֵל. מן המגפה (פִּנְחָס עָמַד בִּפְנֵי דִּין הַתַּקִּיף שֶׁל יִצְחָק לְהָגֵן עֲלֵיהֶם עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתוּב ׳ויעמד פִּינְחָס ויפלל׳ (תהלים קו) - מַהוּ ויעמד, ' שֶׁעָמַד בַּפֶּרֶץ בִּפְנֵי דִּין שֶׁל יִצְחָק, בִּגְלַל זֶה הִשְׁלִים לפנחס סוֹד שֶׁל יִצְחָק). וְעַל זֶה כָּלוּל זֶה פינחס בָּזֶה ביצחק בְּחֶשְׁבּוֹן. שבגימטריא שניהם עולים יצחק
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, פִּנְחָס קָאִים קָמֵי דִּינָא תַּקִּיפָא דְּיִצְחָק, וְסָתִים פִּרְצָה, בְּגִין כַּךְ אַשְׁלִים לְגַבֵּי פִּנְחָס רָזָא דְּיִצְחָק. קָם קַמֵּי פִּרְצָה דִּכְתִּיב, ׳וַיַּעֲמוֹד פִּנְחָס וַיְפַלֵּל׳ (תהילים קו, ל). קָם בְּפִּרְצָה קַמֵּי דִּינָא דְּיִצְחָק, בְּגִין לְאַגָּנָא עָלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל. (ס"א פנחס קאים קמי דינא תקיפא דיצחק לאגנא עלייהו דישראל. דכתיב, ׳ויעמוד פנחס ויפלל׳ (תהילים קו, ל). מאי ויעמוד, דקם בפרצה קמי דינא דיצחק, בגין כך אשלים לגבי פנחס רזא דיצחק.) וְעַל דָּא כָּלִיל דָּא בְּדָא בְּחוּשְׁבָּנָא.
חשבון זה תלוי בעיני יצחק ששם שבעים כסאות דיני העולם נקראים סנהדרין
וְאִם תֹּאמַר, חֶשְׁבּוֹן זֶה לֹא תָלוּי אֶלָּא בָּעֵינַיִם שֶׁלָּהּ, וְכָאן הַחֶשְׁבּוֹן לְמַעְלָה בְּיִצְחָק - אֶלָּא וַדַּאי כָּךְ הוּא, מִשּׁוּם שֶׁיִּצְחָק תָּלוּי וּמִשְׁתַּמֵּשׁ (וְנִמְשָׁךְ) בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁהֵם עֵינַיִם, שֶׁשָּׁם דָּנִים דִּינִים שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי הָעֵינַיִם שֶׁלָּהּ הֵם שִׁבְעִים כִּסְאוֹת, מְקוֹם דִּינֵי הָעוֹלָם, וְנִקְרָאִים סַנְהֶדְרִין. וְעַל כֵּן הַכֹּל אֶחָד, מִשּׁוּם שֶׁיִּצְחָק וְאֵלּוּ הוֹלְכִים כְּאֶחָד, וְהַכֹּל יָפֶה.
בלשון הזוהר
וְאִי תֵּימָא, הָא חוּשְׁבָּנָא לָא תַּלְיָיא אֶלָּא בְּעַיְינִין דִּילָהּ, וְהָכָא חוּשְׁבָּנָא לְעֵילָּא בְּיִצְחָק. אֶלָּא וַדַּאי הָכִי הוּא, בְּגִין דְּיִצְחָק תַּלְיָא וְאִשְׁתַּמְּשָׁא (ס"א ואתמשך) בְּהַהוּא אֲתָר דְּאִינּוּן עַיְינִין, דְּתַמָּן דַּיְינִין דִּינִין דְּכָל עָלְמָא, דְּהָא עַיְינִין דִּילָהּ, אִינּוּן שִׁבְעִין קַתֶדְרָאִין, אֲתָר דְּדִינִין דְּעָלְמָא, וְאִקְרוּן סַנְהֶדְרִין. וְעַל דָּא כֹּלָּא חַד, בְּגִין דְּיִצְחָק וְאִינּוּן כַּחֲדָא אַזְלִין, וְכֹלָּא שַׁפִּיר.
פנחס זה יצחק עמד ודן דין ומתלבש בגבורה חזקה שהוא שמאל ולכן זכה לימין - השיב את חמתי שלשה ממני גיהנם
פִּנְחָס זֶה יִצְחָק, וְעָמַד פִּנְחָס וְדָן דִּין, של זמרי וכזבי ע''ז וגל''ע, וּמִתְלַבֵּשׁ בִּגְבוּרָה חֲזָקָה, שֶׁהוּא שְׂמֹאל. הנקרא יצחק, וּמִשּׁוּם זֶה זָכָה לְיָמִין. לכהונה שהיא חסד כָּאן נִכְלָל שְׂמֹאל בְּיָמִין. הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי, מַהוּ הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי? אֶלָּא אֵלּוּ הֵם שְׁלֹשָׁה מְמֻנִּים שֶׁל הַגֵּיהִנָּם: מַשְׁחִית, אַף, וְחֵמָה.כנגד ג' עבירות חמורות, ע''ז ג''ע ושפ''ד. (אֶחָד עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, אֶחָד עַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וְאֶחָד עַל עֲבוֹדָה זָרָה). מִשּׁוּם שֶׁרָאָה אוֹתוֹ חֵמָה [דינין דדכורא הנמשכים מקו שמאל] שֶׁהָיָה מִתְפַּשֵּׁט וְנִמְשָׁךְ מִצִּדּוֹ שֶׁל יִצְחָק, ששורש הדינים ממנו, מֶה עָשָׂה? הִתְלַבֵּשׁ הוּא בְּיִצְחָק, נתלבש בשורש חימה עצמו וְאָחַז בְּאוֹתָהּ חֵמָה כְּמִי שֶׁאוֹחֵז בַּחֲבֵרוֹ וְהֵשִׁיב אוֹתוֹ לַאֲחוֹרָיו. שדחאו לאחור ולא ביטלו.
בלשון הזוהר
פִּנְחָס דָּא יִצְחָק, וְקָם פִּנְחָס וְדָאִין דִּינָא, וּמִתְלַבָּשׁ בִּגְבוּרָה תַּקִּיפָא דְּאִיהוּ שְׂמָאלָא. וּבְגִין כָּךְ זָכָה לִימִינָא. הָכָא אִתְכְּלִיל שְׂמָאלָא בִּימִינָא. הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי, מַאי הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי. אֶלָּא אִלֵּין אִינּוּן ג' מְמוּנִים דְּגֵיהִנָּם: מַשְׁחִית, אַף, וְחֵימָה. (ד"א חד על שפיכות דמים, חד על גילוי עריות, וחד על עבודה זרה.) בְּגִין דְּחָמָא הַהוּא חֵמָה, דְּהֲוָה פָּשִׁיט וְאִתְמְשַׁךְ מִסִּטְרָא דְּיִצְחָק, מָה עֲבַד, אִתְלְבַשׁ אִיהוּ בְּיִצְחָק, וְאָחִיד בְּהַהוּא חֵימָה, כְּמַאן דְּאָחִיד בְּחַבְרֵיהּ, וְאָתִיב לֵיהּ לַאֲחוֹרָא.
השיב את חמתי לאחוריו - דן דין שקנאים פוגעים בבועל ארמית ועשה דין וידקר את שניהם
וְאָז דָּן דִּין, וְעָשָׂה דִּין. דָּן דִּיןהלכה היא - שֶׁכָּל בּוֹעֵל אֲרַמִּית קַנָּאִים פּוֹגְעִים בּוֹ. ומותר לפגוע בזמרי (סנהדרין פב.) וְעָשָׂה דִּין - שֶׁכָּתוּב וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם. וְעַל זֶה כָּתוּב כָּאן, הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי. וְכָתוּב שָׁם ׳הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב גזירה שוה 'השיב'־'השיב'׳ (איכה ב, ג) - מַה שָּׁםהשיב לַאֲחוֹרָיו, כָּךְ גַּם כָּאן לַאֲחוֹרָיו. שלא ביטל הדין אלא דחאו לאחור, וְעַל זֶה אוֹת יוֹ"ד שֶׁל פִּינְחָס כָּאן, יוֹ"ד שֶׁל יִצְחָק. הרומזת ליסוד, יצח"ק - קץ חי (תיקו"ז), וְהַכֹּל הוּא מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. הדבוקים בבחינת הפנים, שֶׁכַּאֲשֶׁר רָאָה אוֹתוֹ חֵמָה, [סוד המתלבש באות מ' וכדלקמן ] רָאָה אוֹתוֹ שֶׁהָיָה יוֹרֵד עַל רָאשֵׁיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. ולכן השיבה מן הפנים בלבד ולא מן הרשעים הדבוקים באחור.
בלשון הזוהר
וּכְדֵין דָּן דִּינָא, וְעָבִיד דִּינָא. דָּן דִּינָא, דְּכָל בּוֹעֵל אֲרַמִּית קַנָּאִין פּוֹגְעִין בּוֹ. וְעָבִיד דִּינָא, דִּכְתִּיב ׳וַיִּדְקוֹר אֶת שְׁנֵיהֶם׳. וְעַל דָּא כְּתִיב הָכָא, הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי. וּכְתִיב הָתָם, ׳הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב׳ (איכה ב, ג), מַה לְהַלָּן לַאֲחוֹרָא, הָכִי נָמֵי לַאֲחוֹרָא. וְעַל דָּא יוֹ"ד דְּפִינְחָס הָכָא, יוֹ"ד דְּיִצְחָק. וְכֹלָּא הוּא מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, דְּכַד חָמָא הַהוּא חֵמָה, חָמָא לֵיהּ דְּהֲוָה נָחִית עַל רֵישֵׁיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל.
אות מ סימן מלאך המות
כיצד חטף פנחס את האות והשיב חמה מעל בני ישראל בלבד
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.