יהושע כהן גדול לבוש בגדים צואים
סוד לבושי הנפש בעולם הבא ומה שהתקינו לפנחס
וארני את יהושע הכהן הגדול עמד לפני מלאך - אוי לבני אדם שלא מסתכלים בכבוד רבונם
רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאָמַר, ׳וַיַּרְאֵנִי אֶת יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עֹמֵד לִפְנֵי מַלְאַךְ ה' וְגוֹ'׳ (זכריה ג, א). בֹּא וּרְאֵה, אוֹי לְאוֹתָם בְּנֵי אַדָם שֶׁלֹּא מִסְתַּכְּלִים בִּכְבוֹד רִבּוֹנָם, וְכָל יוֹם וָיוֹם הַכָּרוֹז קוֹרֵא עֲלֵיהֶם, וְלֹא מַשְׁגִּיחִים. בָּא אָדָם לְהִסְתַּכֵּל בְּמִצְווֹת הַתּוֹרָה - כַּמָּה סָנֵגוֹרִים עוֹמְדִים לְהַזְכִּירוֹ לְטוֹב. בָּא אָדָם וְעוֹבֵר עַל מִצְווֹת הַתּוֹרָה - אוֹתָם מַעֲשִׂים מְקַטְרְגִים עָלָיו לְרַע לִפְנֵי הקב"ה. יְהוֹשֻׁעַ כֹּהֵן גָּדוֹל הָיָה, וּפֵרְשׁוּהָ, מַה כָּתוּב בּוֹ? ׳וְהַשָּׂטָן עֹמֵד עַל יְמִינוֹ לְשִׂטְנוֹ׳ - וּמַה בָּזֶה כָּךְ, בִּשְׁאָר בְּנֵי אָדָם שֶׁלֹּא מִסְתַּכְּלִים בִּכְבוֹד רִבּוֹנָם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
בלשון הזוהר
רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאָמַר, ׳וַיַּרְאֵנִי אֶת יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עוֹמֵד לִפְנֵי מַלְאַךְ יהו"ה וְגוֹ'׳ (זכריה ג, א). תָּא חֲזֵי, וַוי לְאִינּוּן בְּנֵי נָשָׁא, דְּלָא מִסְתַּכְּלָאן בִּיקָרָא דְּמָארֵיהוֹן, וְכָל יוֹמָא וְיוֹמָא כָּרוֹזָא קָארֵי עָלַיְיהוּ, וְלָא מַשְׁגִּיחִין. אָתָא בַּר נָשׁ לְאִסְתַּכְּלָא בְּפִקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, כַּמָה סַנֵּיגוֹרִין קַיְימִין לְאַדְכְּרָא עָלֵיהּ לְטָב. אָתָא בַּר נָשׁ וְאַעְבַּר עַל פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, אִינּוּן עוֹבָדִין קַטֵיגוֹרִין עָלֵיהּ לְבִישׁ, קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. יְהוֹשֻׁעַ כֹּהֵן גָּדוֹל הֲוָה, וְאוֹקְמוּהָ, מַה כְּתִיב בֵּיהּ. ׳וְהַשָּׂטָן עוֹמֵד עַל יְמִינוֹ לְשִׂטְנוֹ׳. וּמַה בְּהַאי כַּךְ, בִּשְׁאַר בְּנֵי עָלְמָא דְּלָא מִסְתַּכְּלֵי בִּיקָרָא דְּמָארֵיהוֹן, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
ויהושע היה לבש בגדים צואים - אלו לבושי הרוח בגיהנם עד שהוסרו ממנו בקול
רְאֵה מַה כָּתוּב, ׳וִיהוֹשֻׁעַ הָיָה לָבֻשׁ בְּגָדִים צוֹאִים׳ (זכריה ג, ג) - וּפֵרְשׁוּהָ. אֲבָל ׳בְּגָדִים צוֹאִים׳, וַדַּאי אוֹתָם לְבוּשִׁים שֶׁהָרוּחַ הִתְלַבְּשָׁה בָהֶם בְּאוֹתוֹ עוֹלָם. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁלְּבוּשָׁיו מְתֻקָּנִים וּשְׁלֵמִים בְּאוֹתוֹ עוֹלָם. וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר, כָּל מִי שֶׁצְּרִיכִים לְהַכְנִיסוֹ לַגֵּיהִנֹּם, אוֹתָם לְבוּשִׁים שֶׁמַּלְבִּישִׁים אוֹתוֹ אֵיךְ הֵם? מַה כָּתוּב כָּאן? ׳וִיהוֹשֻׁעַ הָיָה לָבֻשׁ בְּגָדִים צוֹאִים וְעֹמֵד לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ׳ - אֵיזֶה מַלְאָךְ? זֶה הַמַּלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל גֵּיהִנֹּם וּמְמֻנֶּה עַל מִי שֶׁרָאָה בְּאוֹתָם לְבוּשִׁים. עַד שֶׁבָּא קוֹל וְאָמַר: ׳הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצּאִים מֵעָלָיו׳ (זכריה ג, ד).
בלשון הזוהר
חָמֵי מַה כְּתִיב, ׳וִיהוֹשֻׁעַ הָיָה לָבוּשׁ בְּגָדִים צוֹאִים׳ (זכריה ג, ג), וְאוֹקְמוּהָ. אֲבָל בְּגָדִים צוֹאִים, וַדַּאי אִינּוּן לְבוּשִׁין דְּאִתְלַבְּשָׁא בֵּיהּ רוּחָא בְּהַהוּא עָלְמָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּמַאן דִּלְבוּשׁוֹי מִתְתַקְּנִין וּשְׁלֵמִין בְּהַהוּא עָלְמָא. וְהָא אִתְּמַר, כָּל מַאן דְּבַעְיָין לְאַעֲלָא לַגֵיהִנָם, אִינּוּן לְבוּשִׁין דִּמְלַבְּשִׁין לֵיהּ, הֵיךְ אִינּוּן. מַה כְּתִיב הָכָא, ׳וִיהוֹשֻׁעַ הָיָה לָבוּשׁ בְּגָדִים צוֹאִים וְעוֹמֵד לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ׳. מַאן מַלְאָךְ. דָּא מַלְאָךְ דִּמְמָנָא עַל גֵּיהִנָּם, וּמְמָנָא עַל מַאן דְּחָמֵי בְּאִינּוּן לְבוּשִׁין. עַד דְּאָתִיב קָלָא וְאָמַר, ׳הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים מֵעָלָיו׳.
מעשים רעים עושים לאדם בגדים צואים - הלביש הקבה לבושים מתקנים במקומם
מִכָּאן יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל, שֶׁמַּעֲשִׂים רָעִים שֶׁל אָדָם עוֹשִׂים לוֹ ׳בְּגָדִים צוֹאִים׳. ׳וַיֹּאמֶר אֵלָיו רְאֵה הֶעֱבַרְתִּי מֵעָלֶיךְ עֲונֶךְ וְהַלְבֵּשׁ אֹתְךְ מַחֲלָצוֹת׳ (זכריה ג, ד) - הִלְבִּישׁוּהוּ לְבוּשִׁים אֲחֵרִים מְתֻקָּנִים שֶׁבָּהֶם מִסְתַּכֵּל אָדָם בְּזִיו כְּבוֹד רִבּוֹנוֹ.
בלשון הזוהר
מֵהָכָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא, דְּעוֹבָדִין בִּישִׁין דְּבַּר נָשׁ, עַבְדִין לֵיהּ אִינּוּן לְבוּשִׁים צוֹאִים. ׳וַיֹּאמֶר אֵלָיו רְאֵה הֶעֱבַרְתִּי מֵעָלֶיךָ עֲוֹנֶךָ וְהַלְבֵּשׁ אוֹתְךָ מַחֲלָצוֹת׳. אַלְבִּישִׁינֵיהּ לְבוּשִׁין אַחֲרָנִין מְתֻתְקְנָן, דִּבְהוּ אִסְתָּכַּל בַּר נָשׁ בְּזִיו יְקָרָא דְּמָארֵיהּ.
כך פנחס לא הסתלק מהעולם עד שהתקינו לפניו לבושים אחרים לעולם הבא
בֹּא וּרְאֵה, כְּמוֹ זֶה פִּנְחָס, שֶׁלֹּא הִסְתַּלֵּק מֵהָעוֹלָם עַד שֶׁהִתְקִינוּ לְפָנָיו לְבוּשִׁים אֲחֵרִים שֶׁהָרוּחַ נֶהֱנֵית בָּהֶם לָעוֹלָם הַבָּא. בְּשָׁעָה אַחַת הִתְפַּשֵּׁט מֵאֵלֶּה וְהִתְלַבֵּשׁ בְּאֵלֶּה, לְקַיֵּם אֶת הַכָּתוּב ׳הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם׳ (במדבר כה, יב) - עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, הַשֶּׁמֶשׁ הָיְתָה חֲזָקָה, וְיָשְׁבוּ תַּחַת צֵל שֶׁל סֶלַע אֶחָד שֶׁל הַמִּדְבָּר. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, וַדַּאי צֵל חֶדְוַת הַנֶּפֶשׁ הוּא.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כְּגַוְונָא דָּא פִּנְחָס, דְּלָא אִסְתַּלָּק מֵעָלְמָא, עַד דְּאִתְתְּקָנוּ קַמֵּיהּ לְבוּשִׁין אַחֲרָנִין, דְּרוּחָא אִתְהֲנֵי בְּהוּ, לְעָלְמָא דְּאָתֵי. בְּשַׁעֲתָא חֲדָא אִתְפְּשָּׁט מֵאִלֵּין. וְאִתְלְבָּשׁ בְּאִלֵּין, לְקַיְּימָא דִּכְתִּיב ׳הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם׳. עַד דַּהֲווֹ אָזְלֵי, שִׁמְשָׁא הֲוָה תַּקִּיפָא, וְיָתְבוּ תְּחוֹת צִלָּא דְּחַד טִנָרָא דְּמַדְבְּרָא. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, וַדַּאי צִלָּא חֶדְוָותָא דְּנַפְשָׁא הוּא.
סוד סדור ימי מראש השנה עד שמיני עצרת
זווג שמאל וימין וגוף וכפרת כנסת ישראל
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.