ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 6לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת פנחס · מאמר 43

פגיעה היא פיוס

זוהר ח"ג, פרשת פנחס, דף רכה:
כ-2 דקות קריאה
על מה המאמר

סוד ביאת השמש ללבנה בכל לילה, והתפלה ככלה הבאה בתחנונים

פגיעה היא פיוס - כשיבא החתן לכלה אין דרך להתיחד אלא בפיוס ואחר כך לינה, והיינו כי בא השמש

אֶלָּא פְּגִיעָה הִיא פִּיּוּס. שֶׁכְּשֶׁיָּבֹא הֶחָתָן לַכַּלָּה, אֵין דֶּרֶךְ לֶחָתָן לְהִתְיַחֵד עִם הַכַּלָּה אֶלָּא בְּפִיּוּס, וְאַחַר כָּךְ יַעֲשֶׂה עִמָּהּ לִינָה. וְהַיְנוּ ׳כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ׳ (בראשית כח, יא).

בלשון הזוהר

רעיא מהימנא אֶלָּא פְּגִיעָה אִיהִי פִּיּוּסָא, דְּכַד יִיתֵי חָתָן לְגַבֵּי כַּלָּה, לֵית אֹרַח לְחָתָן לְיַיחֲדָא בְּכַלָּה, אֶלָּא בְּפִיּוּסָא. וּלְבָתַר יַעְבֵּד עִמָּהּ לִינָה. וְהַיְינוּ (ד"א ׳וילן שם) כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

קושיית מהו כי בא השמש - מי שמתיחד עם אשתו צריך בלילה לכבות הנר ולא ביום דרך צנעה

אָמַר רוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, אִם כָּךְ, מַהוּ ׳כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ׳ (בראשית כח, יא), שֶׁהֲרֵי דֶּרֶךְ דְּרָשׁ פֵּרְשׁוּהָ לְשׁוֹן כִּבּוּי, וְהַיְנוּ ׳כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ׳? אֶלָּא מִכָּאן לָמַדְנוּ, מִי שֶׁמִּתְיַחֵד עִם אִשְׁתּוֹ צָרִיךְ בַּלַּיְלָה לְכַבּוֹת אֶת הַנֵּר, וּבַיּוֹם אֵין דֶּרֶךְ רַבּוֹתֵינוּ לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתָם, רַק בַּלַּיְלָה, דֶּרֶךְ צִנְעָה. וְלָכֵן מָתַי נַעֲשָׂה לִינָה? ׳כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ׳, שֶׁהִתְפַּנָּה הַשֶּׁמֶשׁ מֵהָעוֹלָם.

בלשון הזוהר

אָמַר רַעְיָא מְהֵימָנָא, אִי הָכִי מַאי נִיהוּ ׳כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ׳ (בראשית כח, יא) דְּהָא אֹרַח דְּרָשָׁא אוּקְמוּהָ, לְשׁוֹן כְּבִיָּיה, וְהַיְינוּ ׳כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ׳. אֶלָּא מֵהָכָא אוֹלִיפְנָא, מַאן דִּמְיַיחֵד בְּאִתְּתֵיהּ, צָּרִיךְ בְּלֵילְיָא לְמִכְבֵּי שְׁרָגָא, וּבִימָמָא לָאו אֹרַח דְּרַבָּנָן לְשַׁמֵּשׁ מִטָתָן, אֶלָּא בַּלַּיְלָה, אֹרַח צִּנְעָא. וּבְגִין דָּא, מָתַי אִתְעָבִיד לִינָה. ׳כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ׳, דְּאִתְפְּנֵי שִׁמְשָׁא מֵעָלְמָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

צריך להתכסות מהשמש כמו מהמלאכים - ומצד יעקב שהיה איש תם היו עמו רק חילות המלך והמטרוניתא

וְלָכֵן גַּם כֵּן צָרִיךְ לְהִתְכַּסּוֹת מֵהַשֶּׁמֶשׁ, וְכָךְ צָרִיךְ לְהִתְכַּסּוֹת מֵאֵלּוּ הַמַּלְאָכִים, שֶׁהֵם מִיֵּצֶר הַטּוֹב מִיָּמִין בְּכַמָּה מַחֲנוֹת, וּמִיֵּצֶר הָרָע שֶׁהוֹלֵךְ לִשְׂמֹאל בְּכַמָּה מַחֲנוֹת. וְלָכֵן אַחַר שֶׁבָּא הַבֹּקֶר אָמַר ׳כַּאֲשֶׁר רָאָם׳. וּמִצַּד יַעֲקֹב שֶׁהָיָה אִישׁ תָּם, לֹא הָיָה עִמּוֹ, רַק חֵילוֹת הַמֶּלֶךְ וְהַמַּטְרוֹנִיתָא, וְלָכֵן ׳וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם׳ (בראשית לב, ג) - אוֹתָם מַלְאֲכֵי הַיּוֹם כָּתוּב, ׳כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה׳ - וּכְשֶׁבָּאוּ מַלְאֲכֵי הַלַּיְלָה, שֶׁהִתְכַּנְּסוּ אִתּוֹ לִשְׁמֹר אוֹתוֹ, אָמַר ׳וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם׳.

בלשון הזוהר

וּבְגִין דָּא, אוּף הָכִי דְּצָּרִיךְ לְאִתְכַּסְּיָיא מִן שִׁמְשָׁא, וְהָכִי צָּרִיךְ לְאִתְכַּסְּיָיא מֵאִלֵּין מַלְאֲכִין, דְּאִינּוּן מִיִּצֶּר הַטוֹב מִימִינָא, בְּכַמָּה מַשִׁרְיָין. וּמִיִצֶּר הָרָע, דְּאָזִיל לִשְׂמָאלָא בְּכַמָּה מַשִׁרְיָין. וּבְגִין דָּא, בָּתַר דְּאָתָא צַּפְרָא, אָמַר ׳כַּאֲשֶׁר רָאָם׳. וּמִסִּטְרָא דְּיַעֲקֹב דְּהֲוָה אִישׁ תָּם, לָא הֲוָה עִמֵּיהּ אֶלָּא חַיָּילִין דְּמַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא. וּבְגִין דָּא ׳וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם׳. אִינּוּן מַלְאֲכִין דִּימָמָא כְּתִיב. ׳כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֶה אֱלֹהִים זֶה׳. וְכַד אָתוּ מַלְאָכִים דְּלֵילְיָא, דְּאִתְכְּנָשׁוּ בַּהֲדֵיהּ, לְנַטְרָא לֵיהּ אָמַר ׳וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

משום שהתפלה היא כלה - נקרא אתי מלבנון כלה, ובתורה שבכתב הנה מקום אתי

מִשּׁוּם שֶׁהַתְּפִלָּה הִיא כַּלָּה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי וְגוֹ׳ (שיר השירים ד, ח) '. נִקְרָא כָּאן "אִתִּי", וּבַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב נֶאֱמַר עָלֶיהָ, ׳הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי׳ (שמות לג, כא). וּמִשּׁוּם שֶׁהִיא נִקְרְאָה מָקוֹם בָּעוֹלָם הַזֶּה, נֶאֱמַר בָּהּ ׳וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם׳.

בלשון הזוהר

בְּגִין דִּצְּלוֹתָא אִיהִי כַּלָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי וְגוֹ'׳ (שיר השירים ד, ח). אִתְקְרֵי הָכָא אִתִּי. וּבְאוֹרַיְיתָא דְּבִכְתָב אִתְּמַר עָלָהּ, ׳הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי׳ (שמות לג, כא). וּבְגִין דְּאִיהִי אִתְקְרִיאַת מָקוֹם בְּעָלְמָא דֵּין, אִתְּמַר בָּהּ ׳וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

מי יתנני במדבר מלון ארחים - שהיתה רשות בפני עצמה ולא עם הקובעים אותה חובה בלי החתן שלה

וְלָכֵן הִיא אָמְרָה, (ירמיה ט) ׳מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר מְלוֹן אוֹרְחִים (ירמיה ט, א)׳ - שֶׁהָיְתָה רְשׁוּת בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְלֹא עִם אוֹתָם שֶׁקּוֹבְעִים אוֹתָהּ חוֹבָה עִמָּם, בְּלִי הֶחָתָן שֶׁלָּהּ. וּבְכָל שָׁעָה שֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל, הקב"ה מַקְדִּים וְשׁוֹמֵר אוֹתוֹ. וְסוֹד הַדָּבָר - (בראשית כד) ׳וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה לָהּ׳ - וְאֵין אִישׁ אֶלָּא הקב"ה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שמות טו) ׳ה (שמות טו, ג)' אִישׁ מִלְחָמָה׳ - (בראשית כד) ׳וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יצֵאת׳ - כְּמוֹ (זכריה ט) ׳וְיָצָא כַּבָּרָק חִצּוֹ׳.

בלשון הזוהר

וּבְגִין דָּא אִיהִי אַמְרַת, ׳מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר מְלוֹן אוֹרְחִים׳ (ירמיהו ט, א). דַּהֲוַת רְשׁוּ בִּפְנֵי עַצְּמָהּ, וְלָאו עִם אִינּוּן דְּקַבְעִין לָהּ חוֹבָה עִמְּהוֹן, בְּלָא חָתָן דִּילָהּ. וּבְכָל שַׁעֲתָא דְּבַּר נָשׁ מְצַּלֵּי, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַקְדִּים וְנָטַר לֵיהּ. וְרָזָא דְּמִלָּה, ׳וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה לָהּ׳ (בראשית כד, כא). וְלֵית אִישׁ, אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳יהו"ה אִישׁ מִלְחָמָה׳ (שמות טו, ג). ׳וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָה לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יוֹצֵּאת׳ (בראשית כד, טו), כְּגוֹן ׳וְיָצָּא כַּבָּרָק חִצּוֹ׳ (זכריה ט, יד).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

לעשרה מקדימה השכינה ולאחד עד שיושב - סוד שבמקום שאין יה לא באה שם ה, ולכן ואתחנן בתחנונים

וְאִם תֹּאמְרוּ שֶׁהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ רַבּוֹתֵינוּ, לַעֲשָׂרָה מַקְדִּימָה הַשְּׁכִינָה וּבָאָה, לְאֶחָד עַד שֶׁיּוֹשֵׁב. לַעֲשָׂרָה שֶׁהִיא י' קָדְמָה ה'. לְאֶחָד שֶׁהוּא ו', עַד שֶׁיּוֹשֵׁב לֹא בָאָה אֵלָיו ה' שֵׁנִית. וְסוֹד הַדָּבָר - שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם יָ"הּ, לֹא בָאָה שָׁם ה'. וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְיַחֵד אוֹתִיּוֹת, צָרִיךְ בִּתְחִנָּה וּבְתַחֲנוּנִים. וְלָכֵן (דברים ג) ׳וָאֶתְחַנַּן אֶל ה', בַּאדֹנָ"י לַשְּׁכִינָה בְּתַחֲנוּנִים, וְלַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרַחֲמִים׳. עַד כָּאן.

בלשון הזוהר

וְאִי תֵּימְרוּן, דְּהָא אוּקְמוּהָ רַבָּנָן, לְעַשְׂרָה קַדְמָא שְׁכִינְתָּא וְאַתְיָא, לְאֶחָד עַד דְּיִתִיב. לְעַשְׂרָה דְּהִיא י' קַדְמָה ה'. לְאֶחָד דְּאִיהוּ ו', עַד דְּיָתִיב, לָא אַתְיָא לְגַבֵּיהּ ה' תִּנְיָינָא. וְרָזָא דְּמִלָּה, דְּבַאֲתָר דְּלֵית תַּמָּן יָ"הּ, לָא אַתְיָא תַּמָּן ה'. וּמַאן דְּבָעֵי לְיַחֲדָא אַתְוָון, צָּרִיךְ בִּתְחִנָּה וּבְתַחֲנוּנֵי. וּבְגִין דָּא, ׳וָאֶתְחַנַּן אֶל יהו"ה׳ (דברים ג, כג), בַּאֲדֹנָ"י לִשְׁכִ ינְתָּא בְּתַחֲנוּנִים. וּלְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּרַחֲמֵי, עַד הָכָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

את הכבש האחד תעשה בבקר

סוד סתרי הרחמן שיש לכסותם כלבוש וקדשת האברים בתשמיש

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.