את הכבש האחד תעשה בבקר
סוד סתרי הרחמן שיש לכסותם כלבוש וקדשת האברים בתשמיש
את הכבש האחד תעשה בבקר ואת השני בין הערבים - סוד סתרי הרחמן שצריך לכסות כמו לבוש הגוף
׳אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם׳ (שמות כט, לט) - שֶׁהוּא סוֹד שֶׁל סִתְרֵי הָרַחֲמָן, שֶׁבֵּאֲרוּ עֲלֵיהֶם רַבּוֹתֵינוּ, גַּבֵּי סִתְרֵי הָרַחֲמָן לָמָּה לָךְ? אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁיִּהְיוּ תַּחַת סִתְרֵי הָעוֹלָם, יִהְיוּ מְכֻסִּים תַּחַת לְבוּשְׁךְ. מַה לְּבוּשׁ מְכַסֶּה עַל הַגּוּף, גַּם כָּךְ צָרִיךְ לְכַסּוֹת סוֹדוֹת הַתּוֹרָה. כָּל שֶׁכֵּן סוֹדוֹת הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁהֵם כְּמוֹ קִרְבַת אִשָּׁה לְבַעְלָהּ.
בלשון הזוהר
׳אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם׳ (שמות כט, לט). דְּאִיהוּ רָזָא דְּכַבְשֵׁי דְּרַחֲמָנָא, דְּאוֹקְמוּהָ עָלַיְיהוּ רַבָּנָן, גַּבֵּי כַּבְשֵׁי דְּרַחֲמָנָא לָמָּה לָךְ. אֶלָּא מִלִּין דִּיהוֹן תְּחוֹת כִּבְשׁוֹנֵי דְּעָלְמָא, יִהוֹן מְכוּסִין תְּחוֹת לְבוּשָׁךְ. מַה לְבוּשׁ אִיהוּ מְכַסֶּה עַל גּוּפָא, אוּף הָכִי צָּרִיךְ לְכַסָּאָה רָזִין דְּאוֹרַיְיתָא. כָּל שֶׁכֵּן רָזִין דְּקָרְבְּנִין, דְּאִינּוּן כְּגַוְונָא דִּקְרִיבוּ דְּאִתְּתָא לְגַבֵּי בַּעְלָהּ.
קרבת אשה לבעלה צריכה כסוי - כדי לכסות מבני עריות רשעים חצופים ומיני הממזרים
וּמַה קִּרְבָתָם צְרִיכָה בִּמְכֻסֶּה, גַּם כָּךְ צָרִיךְ קָרְבָּן לְכַסּוֹת אוֹתָם מִבְּנֵי עֲרָיוֹת רְשָׁעִים חֲצוּפִים, שֶׁעֵין לָהֶם לֹא בּשֶׁת פָּנִים וְלֹא עֲנָוָה. וְכַמָּה מִינֵי מַמְזֵרִים הֵם: בְּנֵי עֲרָיוֹת, בְּנֵי נִדָּה, שֶׁנָּד ה' מִמֶּנָּה וְנִמְצֵאת בִּמְקוֹמָהּ, שִׁפְחָה בַּת אֵל נֵכָר זוֹנָה. וְזֶהוּ סוֹד ׳תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אֶרֶץ וְגוֹ'׳, ׳תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ וְנָבָל כִּי יִשְׂבַּע לָחֶם׳ ׳וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ׳ (משלי ל, כב) - שֶׁנָּדָה ה' מִמְּקוֹמָהּ, שֶׁהִיא הַמַּטְרוֹנִיתָא, יֵצֶר הַטּוֹב, וְנִכְנְסָה בִמְקוֹמָהּ שִׁפְחָה, יֵצֶר הָרָע.
בלשון הזוהר
וּמַה קְרִיבוּ דְּתַרְוַויְיהוּ צָּרִיךְ בְּאִתְכַּסְּיָא. אוּף הָכִי צָּרִיךְ קָרְבָּן לְכַסָּאָה לוֹן, מִבְּנֵי עַרְיָין רַשִׁיעַיָּיא חֲצּוּפִין, דְּלֵית לוֹן בֹּשֶׁת פָּנִים וְלָא עֲנָוָה. וְכַמָּה מִינֵי מַמְזְרִין אִינּוּן, בְּנֵי עֲרָיוֹת, בְּנֵי נִדָּה, דְּנָד ה' מִנָּהּ, וְאִשְׁתְּכַח בְּאַתְרָהּ. שִׁפְחָה בַּת אֵל נֵכָר זוֹנָה. וְהַאי אִיהוּ רָזָא, ׳תַּחַת שָׁלֹשׁ רָגְזָה אֶרֶץ וְגוֹ'׳, ׳תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ וְנָבָל כִּי יִשְׂבַּע לָחֶם׳ (משלי ל, כב) ׳וְשִׁפְחָה כִּי תִּירַשׁ גְּבִירְתָּהּ׳. דְּנָד ה' מֵאַתְרָאָה, דְּאִיהִי מַטְרוֹנִיתָא, יֵצֶּר הַטוֹב. וְעָאלָא בְּאַתְרָהָא שִׁפְחָה יֵצֶּר הָרָע.
סוד כנגע נראה לי בבית - דם טמא של נדה, אשרי האברים המתקדשים בשעת תשמיש שהם עצי העולה
וְסוֹד הַדָּבָר - ׳כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת׳ (ויקרא יד, לה), הַיְנוּ דָּם טָמֵא שֶׁל נִדָּה - וּמַה שָּׁם ׳וְהִסְגִּירוֹ הַכֹּהֵן שִׁבְעַת יָמִים׳ (שם יג, ה) - אַף כָּךְ ׳שִׁבְעַת יָמִים תִּהְיֶה בְנִדָּתָהּ׳ (שם טו, יט) - אַשְׁרֵי אוֹתָם אֵיבָרִים שֶׁמִּתְקַדְּשִׁים בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ, שֶׁהֵם עֲצֵי הָעוֹלָה שֶׁאוֹחֲזִים בָּהֶם אִשִּׁים קְדוֹשׁוֹת, שֵׁם יְהֹוָ"ה שֶׁאָחוּז בָּאִשִּׁים שֶׁלָּהֶם, וְלָכֵן ׳בָּאוּרִים כַּבְּדוּ ה'׳ (ישעיה כד, טו). עַל זֶה נִסְתְּרוֹת ה', הַיְנוּ ׳אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם׳ (שמות כט, לט).
בלשון הזוהר
וְרָזָא דְּמִלָּה, ׳כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת׳ (ויקרא יד, לה), הַיְינוּ דָּם טָמֵא דְּנִדָּה. וּמַה הָתָם ׳וְהִסְגִּירוֹ הַכֹּהֵן שִׁבְעַת יָמִים׳. אוּף הָכִי ׳שִׁבְעַת יָמִים תִּהְיֶה בְנִדָּתָהּ׳ (ויקרא טו, יט). ( זַכָּאִין אִינּוּן אֵבָרִים דְּמִתְקַדְּשֵׁי בְּשָׁעַת תַּשְׁמִישׁ, דְּאִינּוּן עֲצֵּי הָעוֹלָה, דַּאֲחִידָן בְּהוֹן אֶשִּׁין קַדִּישִׁין, שֵׁם יְהוָֹה דְּאָחִיד בְּאֶשִׁין דִּלְהוֹן. וּבְגִין דָּא ׳בָּאוּרִים כַּבְּדוּ יהו"ה׳ (ישעיהו כד, טו) ׳עַל כֵּן׳ כִּבְשֵׁי דְּרַחֲמָנָא, הַיְינוּ ׳אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם׳.
ועשירית האיפה סלת - אשרי המשפיע ממחו טפה נקיה, רמוזה באות יוד של אדני הכלולה בעשר ספירות
שְׁלֵמוּת הַכָּתוּב - ׳וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת׳ (במדבר כח, ה) - אַשְׁרֵי מִי שֶׁמַּשְׁפִּיעַ מִמֹּחוֹ טִפָּה סֹלֶת נְקִיָּה בְּלִי פְסֹלֶת. וְהִיא רְמוּזָה בָּאוֹת י' שֶׁל אֲדנָ"י, כְּלוּלָה בְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת, שֶׁהִיא ׳בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית רְבִיעִית הַהִין׳ - וְהִיא בְּלוּלָה בַּמִּקְרָא, בַּמִּשְׁנָה, בַּתַּלְמוּד, בַּקַּבָּלָה.
בלשון הזוהר
שְׁלִימוּ דִּקְרָא, ׳וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת׳ (במדבר כח, ה). זַכָּאָה אִיהוּ מַאן דְּאַנְגִּיד מִמוֹחֵיהּ, טִפָּה סֹלֶת נְקִיָּה בְּלָא פְּסוֹלֶת. וְאִיהִי רְמִיזָא בְּאָת י' מִן אֲדֹנָ"י, כְּלִילָא בְּעֶשֶׂר סְפִירָאן. דְּאִיהִי ׳בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית רְבִיעִית הַהִין׳. וְאִיהִי בְּלוּלָה, בַמִּקְרָא, בַּמִּשְׁנָה, בַּתַּלְמוּד, בְּקַבָּלָה. (כאן שייך מה שכתוב בדף רמ"ד ע"א אמר רעיא מהימנא ׳ועשירית האיפה׳)
כמראה אבן ספיר דיוקן כסא
סוד הציצית והתכלת כנגד מטטרון ועשר הספירות
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.