משל למלך שמחלק משלחנו
סוד השדים היהודים המשמשים לבעלי המשנה ועונש בני אהרן
משל למלך שאוכל על שלחן ומחלק לבעלי הסעודה - מהסלת לאהובים ומהבינוני ופסלת לשדים ומזיקים
אִשֵּׁי יהו"ה וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן.מָה עוֹשֶׂה הקב"ה מֵאוֹתוֹ דּוֹרוֹן?של הקרבן, מן השפע הנעשה ע"י עליית המ"ן מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁאָכַל עַל שֻׁלְחָן, וּמַקְרִיבִים עַל שֻׁלְחָנוֹלחמים מִכָּל מִין וָמִין - סֹלֶת, וּבֵינוֹנִי,לחם הנעשה מ סובין ומורסן. שלש בחינות בשפע - סולת לצדיקים, בינוני למלאכים, ופסולת לחיצונים, שאין דבר בעולם שאין בו חלק לכל המדרגות וּפְסֹלֶת. וְהוּא מְחַלֵּק מִשֻּׁלְחָנוֹ לְכָל בַּעֲלֵי הַסְּעוּדָה, לְכָל אֶחָד כְּמוֹ שֶׁרָאוּי, עַל יְדֵי הַמְמֻנִּים שֶׁלּוֹ. וּמֵאוֹתוֹ לֶחֶם שֶׁהוּא סֹלֶת, שֶׁהַמֶּלֶךְ אוֹכֵל, הוּא מְצַוֶּה לָתֵת לְאֵלּוּ שֶׁאֲהוּבִים אֶצְלוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי׳ - כְּלוֹמַר, ׳אִשֵּׁי האלו הצדיקים שנקראים אשי ה' הם אלו הראויים ל' וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן׳כביכול שיאכלו ממה שהוא אוכל (דברים יח, א) - (וְזֶהוּ אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בו ׳לכו לחמו בלחמי וּשְׁתוּ בְּיַיִן מסכתי׳ (משלי ט, ה)) - זֶהוּהמאכל הזה מִצַּד שֶׁל עֵץ הַחַיִּים.ומשום כך הוא סולת נקייה בלי פסולת כלל. אֲבָל מִצַּד שֶׁל עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע,שיש בו פסולת מצד הרע, מְצַוֶּה לָתֵת בֵּינוֹנִי לַמַּלְאָכִים, וּפְסֹלֶת לַשֵּׁדִים וּמַזִּיקִים, שֶׁהֵם מְשַׁמְּשִׁים לַסּוּסִים וְלַפָּרָשִׁים שֶׁל הַמֶּלֶךְ. הם המלאכים שהם פרשיו ושליחיו של מלכו של עולם, והנמשל: כביכול השכינה הקדושה ניזונית ממעשיהם ומצוותיהם של ישראל, וג' מידות יש בהם א. צדיקים ב. בינונים ג. רשעים. ופועלים בג' עולמות אצילות יצירה ועשייה, ומעשיהם של צדיקים העולים אל עולם האצילות ומשם נמשך בחזרה שפע על אשי ה' שהם 'בנים' למקום, והב' הוא השפע הבינוני מצד מט"ט דיצירה, והמדרגה השלישית מצד הפסולת שמצוה הקב"ה לתת לשדים ולמזיקים שהם מצד קליפת נגה. הקרובים אל הקדושה.
בלשון הזוהר
קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַאי עָבִיד מֵהַהוּא דּוֹרוֹנָא. לְמַלְכָּא דְּאָכִיל עַל פָּתוֹרָא. דְּקַרְבִין עַל פָּתוֹרֵיהּ מִכָּל מִין וָמִין, סֹלֶת, וּבֵינוֹנִי, וּפְסוֹלֶת. וְאִיהוּ פָּלִיג מִפָּתוֹרֵיהּ, לְכָל מָארֵי סְעוּדָתָא, לְכָל חַד כַּדְּקָא יָאוּת, עַל יְדֵי מְמָנָן דִּילֵיהּ. וּמֵהַהוּא נַהֲמָא, דְּאִיהוּ סֹלֶת, דְּמַלְכָּא אָכִיל, אִיהוּ מָנֵי לְמֵיהַב לְאִינּוּן דִּרְחִימִין גַּבֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִחוֹחִי׳. דְּהַיְינוּ ׳אִשֵּׁי יהו"ה וְנַחֲלָתוֹ יאכֵלוּן׳ (דברים יח, א) (ודא הוא ההוא דאתמר ביה ׳לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי׳ (משלי ט, ה).) הַאי אִיהוּ מִסִּטְרָא דְּאִילָנָא דְּחַיֵּי. אֲבָל מִסִּטְרָא דְּעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, מַנִי לְמֵיהַב בֵּינוֹנִי, לְמַלְאָכִים. וּפְסוֹלֶת לַשֵּׁדִין וּמַזִּיקִין, דְּאִינּוּן מְשַׁמְּשִׁין לְסוּסְוָון וּלְפָרַשְׁיָין דְּמַלְכָּא.
פרשי המלך בעלי משנה משמשים להם שדים יהודיים רשומים באות שדי - ויש שדים מהטמאה
וְאַף כָּךְ שֶׁפָּרָשֵׁי הַמֶּלֶךְ הָיוּ בַּעֲלֵי מִשְׁנָה, שֶׁהֵם כְּמַלְאָכִים - מְשַׁמְּשִׁים לָהֶם שֵׁדִים יְהוּדִיִּים, שֶׁהֵם רְשׁוּמִים בְּאוֹת שַׁדַּי (באות י'). וְיֵשׁ שֵׁדִים וּמַזִּיקִים מִצַּד הַטֻּמְאָה, שֶׁנִּקְרָאִים שֵׁדִים עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. ׳וְזֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים׳ (קהלת ז, יד).
בלשון הזוהר
וְאוֹף הָכִי דְּפָרָשִׁין דְּמַלְכָּא, הֲווֹ מָארֵי מִשְׁנָה, דְּאִינּוּן כְּמַלְאָכִים. מְשַׁמְּשִׁין לוֹן שֵׁדִים יְהוּדָאֵי, דְּאִינּוּן רְשִׁימִין בְּאוֹת שַׁדַּי, (ס"א באות י') וְאִית שֵׁדִּין וּמַזִּיקִין מִסִּטְרָא דִּמְסָאֳבוּ, דְּאִתְקְרִיאוּ שֵׁדִים עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. ׳וְזֶה לְעוּמַת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים׳ (קהלת ז, יד).
שלשה מיני שדים כמלאכי השרת כבני אדם וכבהמות - יש בהם חכמים כיוסף השד ואשמדאי המלך
וּמִשּׁוּם זֶה אָמְרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, שֶׁהֵם ג' מִינִים מֵהֶם: אֶחָד מִין שֶׁלָּהֶם כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וּמִין שֵׁנִי כִּבְנֵי אָדָם, וּמִין שְׁלִישִׁי כַּבְּהֵמוֹת. וְיֵשׁ בָּהֶם חֲכָמִים בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה. נִקְרָא יוֹסֵף הַשֵּׁד, עַל שֵׁם שֶׁהוֹלִיד אוֹתוֹ שֵׁד. וְלֹא לְחִנָּם אָמְרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, אִם הָרַב דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת, תּוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ. וְאַשְׁמְדַאי הַמֶּלֶךְ, הוּא וְכָל מִשְׁפַּחְתּוֹ, כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהֵם שֵׁדִים יְהוּדִיִּים, שֶׁנִּכְנָעִים בַּתּוֹרָה וּבִשְׁמוֹת הַתּוֹרָה.
בלשון הזוהר
וּבְגִין דָּא אָמְרוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, דְּאִינּוּן ג' מִינִין מִינַּיְיהוּ, חַד מִין דִּלְהוֹן כְּמַלְאָכֵי הַשָּׁרֵת. וּמִין תִּנְיָינָא, כִּבְנֵי אָדָם. וּמִין תְּלִיתָאי, כִּבְעִירָן. וְאִית בְּהוֹן חַכִּימִין בְּאוֹרַיְיתָא דְּבִכְתָב וְדִבְעַל פֶּה. אִתְקְרֵי יוֹסֵף שִׁידָא, עַל שֵׁם דְּאוֹלִיד לֵיהּ שֵׁד. וְלָאו לְמַגָּנָא אָמְרוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, אִם הָרַב דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ יהו"ה צְּבָאוֹת תּוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ. וְאַשְׁמְדָאי מַלְכָּא, הוּא וְכָל מִשְׁפַּחְתֵּיהּ, הָא אוֹקִימְנָא דְּאִינּוּן שֵׁדִּין יְהוּדָאִין, דְּאִתְכַּפְיָין בְּאוֹרַיְיתָא, וּבִשְׁמָהָן דְּאוֹרַיְיתָא.
בני אהרן נענשו על שערכו קרבנותיהם - כי הקבה מחלק לכל אחד כמו שראוי
וּבְנֵי אַהֲרֹן, מִשּׁוּם שֶׁעָרְכוּ קָרְבְּנוֹתֵיהֶם, בִּגְלַל זֶה נֶעֶנְשׁוּ. שֶׁכָּל הַקָּרְבָּנוֹת, אַף עַל גַּב שֶׁנִּקְרָבִים בִּשְׁבִיל הַמֶּלֶךְ, הוּא מְחַלֵּק לָהֶם לְכָל אֶחָד כְּמוֹ שֶׁרָאוּי, וְנוֹטֵל לְחֶלְקוֹ מַה שֶּׁרָאוּי לוֹ. (ע"כ רעיא מהימנא).
בלשון הזוהר
וּבְנֵי אַהֲרֹן, בְּגִין דַּעֲרִיכוּ קָרְבְּנֵהוֹן, בְּגִין דָּא אִתְעֲנָשׁוּ, דְּכֻלְּהוּ קָרְבְּנִין אַף עַל גַּב דְּאִתְקְרִיבוּ לְגַבֵּי מַלְכָּא, אִיהוּ פָּלִיג לוֹן לְכָל חַד כַּדְּקָא חֲזֵי. וְנָטַל לְחוּלָקֵיהּ מַה דְּאִתְחֲזִי לֵיהּ. (ע"כ רעיא מהימנא).
וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה
סוד נהר עדן ושאו שערים ראשיכם לכבוד ישראל הבכורים
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.