שפת אמת תכון לעד
סוד ההגמון שהתגייר מדברי רבי אלעזר
שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר - האור והכוכבים הם אמת לא כל עובדיהם
פָּתַח אַחֵר (ס"א: רַבִּי חִיָּיא) וְאָמַר, ׳שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר׳ (משלי יב, יט) - בֹּא וּרְאֵה, אִלּוּ כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם הָיוּ עוֹבְדִים לַשֶּׁקֶר - הָיָה כָּךְ, אֲבָל הָאוֹר הַזֶּה וְהַזֹּהַר שֶׁמֵּאִיר וַדַּאי הוּא אֱמֶת. כּוֹכְבֵי רוּם הָרָקִיעַ הֵם אֱמֶת. אִם בְּטִפְּשׁוּתָם וְחֶסְרוֹן דַּעְתָּם הֵם אוֹמְרִים וְקוֹרְאִים לָהֶם אֱלוֹהַּ, לֹא צָרִיךְ הקב"ה לְכַלּוֹת אֶת מַעֲשֵׂי יָדָיו מֵהָעוֹלָם. אֲבָל לֶעָתִיד לָבֹא לֹא יִכְלוּ הַכּוֹכָבִים וְהָאוֹרוֹת שֶׁל הָעוֹלָם. אֲבָל מִי יִתְכַּלֶּה? אוֹתָם שֶׁעוֹבְדִים לָהֶם.
בלשון הזוהר
פָּתַח אִידָךְ (ס"א: רַבִּי חִיָּיא) וְאָמַר, ׳שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר׳ (משלי יב, יט) - תָּא חֲזֵי, אִלּוּ כָּל בְּנֵי עָלְמָא הֲווֹ פַּלְחִין לְשִׁקְרָא, הֲוָה הָכִי, אֲבָל הַאי נְהוֹרָא וְזִהֲרָא דְּנָהִיר, וַדַּאי קְשׁוֹט אִיהוּ. כֹּכְבֵי רוּמָא דִּרְקִיעָא קְשׁוֹט אִינּוּן. אִי בְּטִפְּשׁוּ וְחֶסְרוֹנָא דְּדַעְתָּא דִּלְהוֹן, אִינּוּן אַמְרֵי וְקָרָאן לְהוּ אֱלָהָא, לָא בָּעֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְשֵׁיצָאָה עוֹבָדוֹי מֵעָלְמָא. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי לָא יִשְׁתֵּצוּן כֹּכָבַיָא וּנְהוֹרִין דְּעָלְמָא. אֲבָל מַאן יִשְׁתְּצֵי. אִינּוּן דְּפַלְחוּ לוֹן.
שפת אמת תכון לעד אלו ישראל ה' אלהינו ה' אחד וסוד האמת
וְהַפָּסוּק הַזֶּה הוּא כָּךְ. ׳שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד׳ - אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם ׳שְׂפַת אֱמֶת׳, ׳יהו"ה אֱלֹהֵינוּ יהו"ה׳ (דברים ו, ד) אֶחָד - וְהַכֹּל הוּא אֱמֶת וְסוֹד הָאֱמֶת, וּמְסַיְּמִים, יהו"ה אֱלֹהֵיכֶם אֱמֶת. וְזוֹהִי ׳שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד׳.
בלשון הזוהר
וּקְרָא דָּא הָכִי הוּא. ׳שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד׳ - אִלֵּין יִשְׂרָאֵל, דְּאִינּוּן ׳שְׂפַת אֱמֶת׳, ׳יהו"ה אֱלֹהֵינוּ יהו"ה׳ (דברים ו, ד) אֶחָד - וְכֹלָּא אִיהוּ אֱמֶת, וְרָזָא דֶּאֱמֶת, וּמְסַיְימֵי יהו"ה אֱלֹהֵיכֶם אֱמֶת. וְדָא אִיהוּ ׳שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד׳.
ועד ארגיעה - עד לעתיד לבא תכלה לשון שקר וישראל שפת אמת עם זו יצרתי
׳וְעַד אַרְגִּיעָה׳, וְעַד רֶגַע הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! מַה זֶּה ׳אַרְגִּיעָה׳? אֶלָּא עַד כַּמָּה יִהְיֶה קִיּוּמָם בָּעוֹלָם? עַד לֶעָתִיד לָבֹא, וְתִהְיֶה לִי מְנוּחָה מֵהָעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה שֶׁעָלָיו. וּבִזְמַן שֶׁאַרְגִּיעָה, תִּתְכַּלֶּה ׳לְשׁוֹן שֶׁקֶר׳, אוֹתָם שֶׁקּוֹרְאִים אֱלוֹהַּ לְמִי שֶׁאֵינוֹ אֱלוֹהַּ. אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם ׳שְׂפַת אֱמֶת׳, כָּתוּב בָּהֶם ׳עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ׳ (ישעיהו מג, כא).
בלשון הזוהר
׳וְעַד אַרְגִּיעָה׳, וְעַד רֶגַע מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי ׳אַרְגִּיעָה׳. אֶלָּא, עַד כַּמָה יְהֵא קִיוּמָא דִּלְהוֹן בְּעָלְמָא, עַד זִמְנָא דְּיֵיתֵי, וִיּהֵא לִי נַיְיחָא מִפּוּלְחָנָא קַשְׁיָא דְּעָלוֹי. וּבְזִמְנָא דְּאַרְגִּיעָה, יִשְׁתְּצֵי ׳לְשׁוֹן שָׁקֶר׳, אִינּוּן דְּקָרָאן אֱלָהָא, לְמַאן דְּלָאו הוּא אֱלָהָא. אֲבָל יִשְׂרָאֵל דְּאִינּוּן ׳שְׂפַת אֱמֶת׳, כְּתִיב בְּהוּ, ׳עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ׳ (ישעיהו מג, כא).
פגש הגמון את רבי אלעזר ואמר אמונתכם שקר כי מעט היה לכם במלכות
נִזְכַּרְתִּי פַּעַם אַחַת שֶׁהָיִיתִי הוֹלֵךְ עִם רַבִּי אֶלְעָזָר, פָּגַשׁ בּוֹ הֶגְמוֹן. אָמַר לְרַבִּי אֶלְעָזָר, אַתָּה מַכִּיר אֶת תּוֹרַת הַיְּהוּדִים? אָמַר לוֹ, מַכִּיר. אָמַר לוֹ, הַאֵינְכֶם אוֹמְרִים שֶׁאֱמוּנַתְכֶם אֱמֶת וְתוֹרַתְכֶם אֱמֶת, וְאָנוּ שֶׁאֱמוּנָתֵנוּ שֶׁקֶר וְתוֹרָתֵנוּ שֶׁקֶר?! וַהֲרֵי כָּתוּב, ׳שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר׳. אָנוּ מִימוֹת הָעוֹלָם עוֹמְדִים בְּמַלְכוּת וְלֹא סָרָה מִמֶּנּוּ לְעוֹלָמִים דּוֹר אַחַר דּוֹר, ׳תִּכּוֹן לָעַד׳ וַדַּאי. וְאַתֶּם מְעַט הָיְתָה לָכֶם מַלְכוּת, וּמִיָּד סָרָה מִכֶּם, וְהַפָּסוּק הִתְקַיֵּם בָּכֶם שֶׁכָּתוּב ׳וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר׳.
בלשון הזוהר
אַדְכַּרְנָא חֲדָא זִמְנָא דַּהֲוֵינָא אָזִיל בַּהֲדֵי רִבִּי אֶלְעָזָר, פָּגַע בֵּיהּ הֶגְמוֹנָא. אֲמַר לֵיהּ לְרִבִּי אֶלְעָזָר, אַנְתְּ יַדְעַת מֵאוֹרַיְתָא דִּיְהוּדָאֵי. אֲמַר לֵיהּ, יָדַעְנָא. אֲמַר לֵיהּ, לֵית אַתּוּן אַמְרִין דִּמְהֵימְנוּתָא דִּלְכוֹן קְשׁוֹט, וְאוֹרַיְיתְכוֹן קְשׁוֹט, וַאֲנָן דִּמְהֵימְנוּתָא דִּילָן שֶׁקֶר, וְאוֹרַיְיתָא דִּילָן שֶּׁקֶר. וְהָא כְּתִיב ׳שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר׳. אֲנָן מִיּוֹמִין דְּעָלְמָא, קַיְימִין בְּמַלְכוּתָא, וְלָא אַעְדִּי מִינָן לְעָלְמִין, דָּרָא בָּתַר דָּרָא, ׳תִּכּוֹן לָעַד׳ וַדַּאי. וְאַתּוּן, זְעֵיר הֲוָה לְכוּ מַלְכוּתָא, וּמִיַּד אַעְדֵּי מִנְּכוֹן, וּקְרָא אִתְקָיָּים בְּכוּ דִּכְתִּיב ׳וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר׳.
אמר לו תפח רוחו - לא כתוב כוננת אלא תכון עתידה שתעמד ותצמח מארץ
אָמַר לוֹ, אֲנִי רוֹאֶה בְּךָ שֶׁאַתָּה חָכָם בַּתּוֹרָה. תִּפַּח רוּחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ. אִלּוּ אָמַר הַכָּתוּב ׳שְׂפַת אֱמֶת כּוֹנַנְתָּ לָעַד׳ - הָיָה כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, אֲבָל לֹא כָתוּב אֶלָּא ׳תִּכּוֹן׳, עֲתִידָה שְׂפַת אֱמֶת שֶׁתִּכּוֹן, מַה שֶּׁאֵין כָּךְ עַכְשָׁו, שֶׁעַכְשָׁו שְׂפַת שֶׁקֶר עוֹמֶדֶת, וּשְׂפַת אֱמֶת שׁוֹכֶבֶת לֶעָפָר, וּבְאוֹתוֹ זְמַן שֶׁאֱמֶת תַּעֲמֹד עַל קִיּוּמָהּ וּמִתּוֹךְ אֶרֶץ תִּצְמַח, אָז ׳שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד וְגוֹ'׳.
בלשון הזוהר
אֲמַר לֵיהּ, חֲמֵינָא בָּךְ דְּאַנְתְּ חַכִּים בְּאוֹרַיְיתָא. תִּפַּח רוּחֵיהּ דְּהַהוּא גַּבְרָא. אִלּוּ אָמַר קְרָא, ׳שְׂפַת אֱמֶת כּוֹנַנְתָּ לָעַד׳ - הֲוָה כִּדְקַאמְרָן, אֲבָל לָא כְּתִיב אֶלָּא ׳תִּכּוֹן׳, זְמִינָא ׳שְׂפַת אֱמֶת׳ דְּתִכּוֹן, מַה דְּלָאו הָכִי הַשְׁתָּא, דְּהַשְׁתָּא שְׂפַת שֶׁקֶר קַּיְימָא, ׳וּשְׂפַת אֱמֶת׳ שְׁכִיבָא לְעַפְרָא, וּבְהַהוּא זִמְנָא דֶּאֱמֶת יְקוּם עַל קִיוּמֵיהּ, וּמִגּוֹ אֶרֶץ תִּצְמַח, כְּדֵין ׳שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד וְגוֹ'׳.
אמר ההגמון אשריך ואשרי העם - אחר ימים שמעתי שהתגייר והלכו לשדה להתפלל
אָמַר לוֹ אוֹתוֹ הֶגְמוֹן, אַשְׁרֶיךְ, וְאַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיּוֹרְשִׁים תּוֹרַת אֱמֶת! אַחַר יָמִים שָׁמַעְתִּי שֶׁהִתְגַּיֵּר. הָלְכוּ, הִגִּיעוּ לְשָׂדֶה אֶחָד וְהִתְפַּלְלוּ תְפִלָּתָם. כֵּיוָן שֶׁהִתְפַּלְלוּ תְפִלָּתָם, אָמְרוּ, מִכָּאן וָהָלְאָה נִתְחַבֵּר בַּשְּׁכִינָה, וְנֵלֵךְ וְנִתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה.
בלשון הזוהר
אֲמַר לֵיהּ הַהוּא הֶגְמוֹן, זַכָּאָה אַנְתְּ. וְזַכָּאָה עַמָּא דְּאוֹרַיְיתָא דִּקְשׁוֹט יָרְתִין. בָּתַר יוֹמִין שְׁמַעְנָא דְּאִתְגְּיַיר. אָזְלוּ, מָטוּ חַד בֵּי חֲקָל, וְצַלּוּ צְלוֹתֵהוֹן. כֵּיוָן דְּצַלּוּ צְלוֹתֵהוֹן, אָמְרוּ מִכָּאן וּלְהָלְאָה נִתְחַבֵּר בִּשְׁכִינְתָּא, וְנֵזִיל וְנִתְעַסֵּק בְּאוֹרַיְיתָא.
הן יבשו ויכלמו כל הנחרים בך
סוד נחמת ישראל בגלות מפני בני עשו
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.