ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 6לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת וישלח · מאמר 9

׳וירץ עשו לקראתו׳

זוהר ח"א, פרשת וישלח, דף קעא:
כ-3 דקות קריאה
על מה המאמר

נשיקת מרמה, צוואר ירושלים ורוגז שהוכנע למעלה

צוארו חסר - רמז לרשעים כים נגרש

כט] וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו.וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו (בראשית לג, ד) - צַוָּארָו כָּתוּב חָסֵר.ומחד הכתוב אומר וַׄיִּׄשָּׁׄקֵׄהׄוּׄומאידך וַיִּבְכּוּ - רַבִּי יִצְחָק אָמַר, וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ כִּי הַשְׁקֵט לֹא יוּכָל וַיִּגְרְשׁוּ מֵימָיו רֶפֶשׁ וָטִיט (ישעיה נז, כ) - פָּסוּק זֶה נִתְבָּאֵר. כבר במקומו וּבְדִבְרֵי תוֹרָה יֵשׁ כַּמָּה סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים מְשֻׁנִּים זֶה מִזֶּה, וְהַכֹּל אֶחָד. שמשלימים זה את זה ומכוון הכל אל מקום ושורש אחד ולכן יבאר הענין בפרשה ע"פ הפסוק הנ"ל.

בלשון הזוהר

׳וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו׳ (בראשית לג, ד). ׳צַוָּארָו׳ כְּתִיב חָסֵר. ׳וַׄיִּׄשָּׁׄקֵׄהׄוּׄ וַיִּבְכּוּ׳. רַבִּי יִצְחָק אָמַר ׳וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ כִּי הַשְׁקֵט לֹא יוּכָל וַיִּגְרְשׁוּ מֵימָיו רֶפֶשׁ וָטִיט׳ (ישעיה נז, כ), הַאי קְרָא אִתְּמָר. וּמִלֵּי דְאוֹרַיְיתָא, כַּמָּה רָזִין עִלָּאִין אִית בְּהוּ מְשַׁנְיָין דָּא מִן דָּא, וְכֹלָּא חַד.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

צווארו - ירושלים, נחרבה פעמיים בכוח עשו ובבל

וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ כִּי הַשְׁקֵט לֹא יוּכָלהרשעים הללו (ישעיה נז, כ) - זֶה עֵשָׂו שֶׁכָּל מַעֲשָׂיו בְּרֶשַׁע וּבְחֵטְא, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁבָּא אֶל יַעֲקֹב, מַעֲשָׂיו לֹא הָיוּ בְּשָׁלוֹם. שרצה לפגוע בו וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו לא נאמר ויפלו אלא ויפול ללמד שרק - אֶחָד. נפל על צואר השני והיינו עשיו על צוארו של יעקב ומהו צַוָּארָו זוֹ יְרוּשָׁלַיִם, ביהמ"ק שֶׁהִיא צַוָּארוֹ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם. שהוא מקום החיבור בין הגוף כולו לראש, והיא בגובהו של עולם, וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָובכתיב חסר וְלֹא עַל צַוָּארָיו, מִשּׁוּם שֶׁפַּעֲמַיִם נֶחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ - אֶחָד מִבָּבֶל, וְאֶחָדע"י אדום זו רומי הרשעה שהיא מִזַּרְעוֹ שֶׁל עֵשָׂו, שֶׁהִפִּיל עַצְמוֹ עָלָיו פַּעַם אַחַת וְהֶחֱרִיבוֹ, וְעַל זֶה וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו - אֶחָד.

בלשון הזוהר

׳וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ כִּי הַשְׁקֵט לֹא יוּכָל׳ (ישעיה נז, כ), דָּא עֵשָׂו דְּכָל עוֹבָדוֹי בִּרְשִׁיעוּ וּבְחִיּוּבָא, דְהָא כַּד אֲתָא לְגַבֵּיהּ דְּיַעֲקֹב, עוֹבָדוֹי לָא הֲווּ בִּשְׁלָם. ׳וַיִּפּוֹל עַל צַוָּארָו׳, חַד. ׳צַוָּארָו׳ דָּא יְרוּשָׁלַם דְּאִיהוּ צַוָּארוֹ דְּכָל עָלְמָא. ׳וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו׳, וְלָא עַל צַוָּארָיו. בְּגִין דִּתְרֵין זִמְנִין אִתְחָרִיב בֵּי מַקְדְּשָׁא. חַד מִבָּבֶל, וְחַד מִזַּרְעֵיהּ דְּעֵשָׂו, דְּאַפִּיל גַּרְמֵיהּ עֲלֵיהּ זִמְנָא חָדָא וְחָרִיב לֵיהּ. וְעַל דָּא ׳וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו׳ חַד.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

נשיקת עשו כנשיקת בלעם - נעתרות נשיקות שונא

וַיִּשָּׁ"קֵהוּ נָקוּד לְמַעְלָה,לרמז לנו כִּי לֹא נְשָׁקוֹ בִּרְצוֹנוֹ. וְשָׁנִינוּ, מַה זֶּה שֶׁכָּתוּב וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא (משלי כז, ו)? זֶה בִּלְעָם כְּשֶׁבֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי לֹא בֵרְכָם בִּרְצוֹן הַלֵּב. אַף כָּאן נַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא - זֶה עֵשָׂו.שנשקו שלא ברצונו

בלשון הזוהר

וַיִּשָּׁ"קֵהוּ, נָקוּד לְעֵיל, דְּלָא נָשְׁקֵיהּ בִּרְעוּתֵיהּ. וּתְנַן מַאי דִכְתִיב, ׳וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא׳ (משלי כז, ו). דָּא בִּלְעָם כַּד בָּרִיךְ לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, דְהָא לָא בָּרִיךְ לוֹן בִּרְעוּתָא דְלִבָּא. אוּף הָכָא ׳נַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא׳, דָּא עֵשָׂו.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

אל תקרי שברת אלא שרבבת - שיני עשו שגדלו לנשוך

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי,להוסיף על דרשה זו כי לא רק נשקו שלא ברצונו אלא שבא לפגוע בו ע"י אותה נשיקה ונעשה נס וישכה"ו נהפך לוישקה"ו ולמדנו זאת מה כָּתוּב קוּמָה יהו"ה הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהַי כִּי הִכִּיתָ אֶת כָּל אֹיְבַי לֶחִי שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ (תהלים ג, ח). וְשָׁנִינוּ, אַל תִּקְרֵי שִׁבַּרְתָּ אֶלָּא שִׁרְבַּבְתָּ, שֶׁהֲרֵיבאותה שעה גָּדְלוּ ונתרבו שִׁנָּיושל עשיו וְחָשַׁב לִנְשֹׁךְ אוֹתוֹ וְכוּ. וְעַל זֶה נאמר וַיִּבְכּוּ, זֶהיעקב בָּכָהשלא חשב שינצל מידו, וְזֶהעשיו בָּכָה, על שיניו, ועל כך שהבין שכל עוד ואביו קיים לא יוכל להורגו וכפי שיבואר לקמן וּבֵאֲרוּהָ הַחֲבֵרִים. לדרוש פסוק זה בכמה וכמה ענינים והכל כפי ענין זה שה'שיברת' היה כפי ה'שרבבת' קודם לכן

בלשון הזוהר

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כְּתִיב ׳קוּמָה יהו"ה הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהַי כִּי הִכִּיתָ אֶת כָּל אוֹיְבַי לֶחִי שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ׳ (תהלים ג, ח). וּתְנַן אַל תִּקְרֵי ׳שִׁבַּרְתָּ׳ אֶלָּא שִׁרְבַּבְתָּ, דְּהָא אַסְגִּיאוּ שִׁינוֹי וְחָשִׁיב לְנָשְׁכָא לֵיהּ וְכוּ. וְעַל דָּא ׳וַיִּבְכּוּ׳, דָּא בָּכֵי וְדָא בָּכֵי, וְאוּקְמוּהָ חַבְרַיָיא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

עשו זומם רעה גם בחיבוקו - ובכי משני הצדדים

בֹּא רְאֵה כַּמָּה הָיָה לִבּוֹ וּרְצוֹנוֹ שֶׁל עֵשָׂו לְיַעֲקֹב, להזיק לו ולפגוע בו שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה חָשַׁבכי לְאֹרֶךְ זְמַן(לכשיארכו הימים) (ס"א: בַּאֲרִיכוּת הַיָּמִים) לַעֲשׂוֹת לוֹ רָעוֹת וּלְקַטְרֵג לוֹ, וְעַל זֶה וַיִּבְכּוּ. זֶהיעקב אבינו הָיָה בּוֹכֶה שֶׁלֹּא הָיָה חוֹשֵׁב שיצליח לְהִנָּצֵל מִיָּדוֹ. שעשיו ינסה שוב לפגוע בו וְזֶהעשיו הָיָה בּוֹכֶה מִשּׁוּם שֶׁאָבִיו הָיָה קַיָּם וְלֹא יָכוֹל לוֹ. מתוך שכיבד אביו, אמנם עברתו שמרה נצח לאורך ימים, וע"ז בכה שלא יכל התנקם ממנו תיכף ומיד

בלשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, כַּמָּה הֲוָה לִבֵּיהּ וּרְעוּתֵיהּ דְּעֵשָׂו לְגַבֵּי דְיַעֲקֹב, דְּהָא אֲפִילּוּ בְּהַהוּא שַׁעְתָּא חָשִׁיב לְאֹרֶךְ זִמְנִין (ס"א: לְאָרְכָּא דְּיוֹמִין) לְמֶעְבַּד לֵיהּ בִּישִׁין וּלְקַטְרְגָא לֵיהּ, וְעַל דָּא ׳וַיִּבְכּוּ׳. דָּא הֲוָה בָּכֵי, דְּלָא הֲוָה חָשִׁיב לְאִשְׁתְּזָבָא מִן יְדוֹי. וְדָא הֲוָה בָּכֵי, בְּגִין דְּאֲבוֹי הֲוָה קַיָּים וְלָא יָכִיל לֵיהּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

הסכמת הממונה למעלה - היא שהחלישה רגז עשו למטה

אָמַר רַבִּי אַבָּא,לחלוק על מה שנא' קודם,כי עשיו לא בא ע''מ להורגו משום שהיה זה אחר שנחלש כעסו כי וַדַּאי נֶחֱלַשׁ רָגְזוֹ שֶׁל עֵשָׂו בְּשָׁעָה שֶׁרָאָה אֶת יַעֲקֹב. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי הִסְכִּים עִמּוֹעם יעקב אוֹתוֹ מְמֻנֶּה שֶׁל עֵשָׂו. וְעַל זֶה לֹא יָכֹל עֵשָׂו לִשְׁלֹט בְּרָגְזוֹ, שכעסו לא היה ברשותו שהרי הוא נתון לכח עליון ממנו שֶׁהֲרֵי כָּל הַדְּבָרִים שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה תְּלוּיִים לְמַעְלָה. וּכְשֶׁהִסְכִּימוּ לְמַעְלָה בַּתְּחִלָּהבמה שהודה הממונה שלו ליעקב כך - הִסְכִּימוּ לְמַטָּה.וזהו כלל מסדרי ההנהגה שגזרה החכמה העליונה כי לעולם הַשִּׁלְטוֹן אֵינוֹ לְמַטָּה עַד שֶׁנִּתָּן הַשִּׁלְטוֹן לְמַעְלָה, וְהַכֹּל תָּלוּי זֶה בָּזֶה. היינו כח השלטון למטה בכח השלטון למעלה

בלשון הזוהר

אָמַר רַבִּי אַבָּא וַדַּאי אִתְחַלַּשׁ רוּגְזֵיהּ דְּעֵשָׂו בְּשַׁעְתָּא דְחָמָא לֵיהּ לְיַעֲקֹב. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּהָא אִסְתַּכַּם בַּהֲדֵיהּ הַהוּא מְמַנָּא דְעֵשָׂו. וְעַל דָא לָא יָכִיל עֵשָׂו לְשַׁלְטָאָה בְּרוּגְזֵיהּ, דְּהָכִי כָּל מִלִּין דְּהַאי עַלְמָא תַּלְיָין לְעֵילָא. וְכַד אִסְתַּכְּמוּ לְעֵילָא בְּקַדְמִיתָא אִסְתַּכְּמוּ לְתַתָּא. שָׁלְטָנוּתָא לָאו אִיהוּ לְתַתָּא עַד דְּאִיתְיָהִיב שָׁלְטָנוּתָא לְעֵילָא, וְכֹלָּא דָּא בְּדָא תַלְיָא:

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

יעבר נא אדני לפני עבדו

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.