יעבר נא אדני לפני עבדו
ברכות אביו נדחו לסוף הימים - לא נתקיימו עדיין
ל] יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי וְגוֹ'.יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי וגו' (בראשית לג, יד). אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, הַיְנוּ מַה שֶּׁאָמַרְנוּ בַּתְּחִלָּה,(תולדות פו) שֶׁיַּעֲקֹב לֹא רָצָה עַכְשָׁו להנות מ אוֹתָן בְּרָכוֹת רִאשׁוֹנוֹת שֶׁבֵּרְכוֹ אָבִיו, שלא רצה שקיומן יחול כעת אלא לעת"ל ומוטב שהעול יהא בנעוריו כדי שיגיע בסוף ימיו ל (ס"א: מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב טוֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָּׂא עֹל בִּנְעוּרָיו (איכה ג, כז), וּכְתוּב וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן (משלי לא, כה))וַעֲדַיִן לֹא הִתְקַיְּמוּ בוֹ אֲפִלּוּ אֶחָד מֵהֶם, מִשּׁוּם שֶׁהֶעֱבִיר אוֹתָם לְסוֹף הַיָּמִים בְּשָׁעָה שֶׁיִּצְטָרְכוּ לְבָנָיו מוּל כָּל עַמֵּי הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
׳יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי וגו'׳ (בראשית לג, יד). אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, הַיְינוּ דְקָאַמְרִינָן בְּקַדְמִיתָא דְּיַעֲקֹב לָא בָּעָא הַשְׁתָּא אִינוּן בִּרְכָאן קַדְמָאי דְּבָרְכֵיהּ אֲבוֹי. (ס"א: בְּגִין דִּכְתִיב, ׳טוֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָּׂא עֹל בִּנְעוּרָיו׳ (איכה ג, כז), וּכְתִיב ׳וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן׳ (משלי לא, כה))וַעֲדַיִין לָא אִתְקַיְימוּ בֵּיהּ אֲפִילּוּ חַד מִנַּיְיהוּ. בְּגִין דְּסָלִיק לוֹן לְסוֹף יוֹמַיָא בְּשַׁעְתָּא דְּאִצְטְרִיכוּ לִבְנוֹי לְגַבֵּי כָּל עַמִּין דְּעַלְמָא.
יעקב מקדים שלטון עשו - ושומר עצמו לעולם הבא
וְלָכֵן בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר עֵשָׂו נִסְעָה וְנֵלֵכָה,ואלכה לנגדך וּנְחַלֵּק הָעוֹלָם הַזֶּה כְּאֶחָד וְנִשְׁלֹט כְּאֶחָד. והיינו שעשיו 'הציע' ליעקב לשלוט יחד ולקיים הברכות לשניהם באופן שווה, מָה אָמַר יַעֲקֹבוהשיב לו ע"ז יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ לשון הקדמה ולא העברה והרחקה, כאן בעוה"ז, לרגל המלאכה כפי המצטרך לתיקון השכינה - יַקְדִּים עֵשָׂו שִׁלְטוֹנוֹ עַכְשָׁו בָּעוֹלָם הַזֶּה. יַעֲבָר נָא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּעֲבֹר מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם וַיהו"ה בְּרֹאשָׁם (מיכה ב, יג), הַקְדֵּם אַתָּה שִׁלְטוֹנְךְ בַּתְּחִלָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה - וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי - אֲנִי אַעֲלֶה עַצְמִי לְאוֹתוֹ עוֹלָם הַבָּא וּלְסוֹף הַיָּמִים, לְאוֹתָם א. כדי להשיג את שלמות ענינם ב. ימים שהולכים לאט הם 'הימים הארוכים' ימי הנצח שלעת"ד. יָמִים שֶׁהוֹלְכִים לְאַט.
בלשון הזוהר
וּבְגִין כָּךְ בְּשַׁעְתָּא דְּאָמַר עֵשָׂו נִסְעָה וְנֵלֵכָה, וְנִפְלוּג הַאי עַלְמָא כְּחֲדָא וְנִשְׁלוֹט כְּחֲדָא. מַה אָמַר, ׳יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ׳. יַקְדִּים עֵשָׂו שָׁלְטָנֵיהּ הַשְׁתָּא בְּהַאי עַלְמָא. ׳יַעֲבָר נָא׳, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וַיַּעֲבוֹר מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם וַיהו"ה בְּרֹאשָׁם׳ (מיכה ב, יג), אַקְדִּים אַנְתְּ שׁוּלְטָנוּתָךְ בְּקַדְמִיתָא בְּהַאי עַלְמָא - ׳וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי׳, אֲנָא אֲסַלֵּק גַּרְמִי לְהַהוּא עַלְמָא דְאָתֵי וּלְסוֹף יוֹמַיָא לְאִינוּן יוֹמַיָא דְאָזְלִין לְאַט.
אספקלריה שאינה מאירה וסוד הכרובים - ברמז מלאכה וילדים
לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה - אֵיזוֹ מְלָאכָה? זוֹ אַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁלֹּא מְאִירָהנוקבא דז"א לפי שנחשך אורה בחטא אדה"ר שֶׁבָּהּ נַעֲשָׂה מַעֲשֵׂה הָעוֹלָם. אֲשֶׁר לְפָנַי - זוֹהִי מִלִּפְנֵי יהו"ה בְּכָל מָקוֹם.דהיינו המלכות העומדת לפני ז"א הנקרא הוי"ה. ובהיות ויעקב היה אחוז בז"א אמר 'אשר לפני' וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים - זֶהוּ סוֹד שֶׁל הַכְּרוּבִיםאפי זוטרי] בהנהגת מט"ט בעולם היצירה הוא עולם המלאכים, וסנד"ל בעולם העשייה לְהַרְאוֹת סוֹדשהיא הנוק' הָאֱמוּנָה שֶׁהוּאיעקב נִדְבָּק בָּהֶם.
בלשון הזוהר
׳לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה׳, מַאן ׳מְלָאכָה׳. דָּא אַסְפַּקְלַרְיָא דְלָא נָהֲרָא דְּבָהּ אִתְעֲבִיד עֲבִידְתָּא דְעָלְמָא. ׳אֲשֶׁר לִפְנֵי׳, דָּא הִיא מִן קֳדָם יהו"ה בְּכָל אֲתַר. ׳וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים׳, דָא הוּא רָזָא דִכְרוּבִים, לְאַחֲזָאָה רָזָא דִמְהֵימְנוּתָא דְּאִיהוּ אִתְדָּבַּק בְּהוּ.
׳עד אשר אבא אל אדוני שעירה׳ - גלות עד שיגיע זמן יעקב לשלוט בהר עשו
עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה (בראשית לג, יד) - אֲנִי אֶסְבֹּל גָּלוּת שֶׁלְּךְשל עשיו עַד שֶׁיָּבֹא וְיַגִּיעַ זְמַנִּילעת''ל לִשְׁלֹט עַל הַר עֵשָׂו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו (עובדיה א, כא), וְאָז וְהָיְתָה לַיהו"ה הַמְּלוּכָה.
בלשון הזוהר
׳עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה׳ (בראשית לג, יד), אֲנָא אֶסְבּוֹל גָּלוּתָא דִילָךְ עַד דְּיֵיתֵי וְיִמְטֵי זִמְנָא דִילִי לְשַׁלְטָאָה עַל ׳הַר עֵשָׂו׳, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו׳ (עובדיה א, כא), וּכְדֵין ׳וְהָיְתָה לַיהו"ה הַמְּלוּכָה׳:
׳ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית׳
בית העולם והתעטרות המהימנותא בשלמותו
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.