׳ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית׳
בית העולם והתעטרות המהימנותא בשלמותו
בריאת בית העולם מניצוץ חזק שהתלהט מתוך החושך
׳וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת׳ (בראשית לג, יז). רַבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר, ׳שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה אִם יהו"ה לֹא יִבְנֶה בַיִת וְגוֹ'׳ (תהלים קכז, א) - ׳אִם יהו"ה לֹא יִשְׁמָר עִיר וְגוֹ'׳. בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה בִּרְצוֹן הקב"ה לִבְרֹא עוֹלָם, הוֹצִיא מִתּוֹךְ נִיצוֹץ חָזָק קֶשֶׁר אֶחָד, וְהִתְלַהֵט מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ, וְנִשְׁאָר בַּעֲלִיָּה. וְיָרַד לְמַטָּה, אוֹתָהּ חֲשֵׁכָה לָהֲטָה (והתלהטה) בְּמֵאָה שְׁבִילִים דְּרָכִים דַּקִּיקִים גְּדוֹלִים, וְנַעֲשָׂה בַּיִת שֶׁל הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
׳וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת׳ (בראשית לג, יז). רִבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר, ׳שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה אִם יהו"ה לֹא יִבְנֶה בַּיִת וְגו'׳ (תהילים קכז, א), ׳אִם יהו"ה לא יִשְׁמָר עִיר וְגו'׳. תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְסָלִיק בִּרְעוּתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמִבְרֵי עַלְמָא, אַפִּיק מִבּוּצִינָא דְקַרְדִינוּתָא חַד קִטּוּרָא, וְאִתְלְהִיט מִגּוֹ חֲשׁוֹכָא, וְאִשְׁתָּאַר בִּסְלִיקוּ. וְנָחֲתָא לְתַתָּא, הַהִיא חֲשֵׁכָה לָהִיט (ואתלהיט) בְּמֵאָה שְׁבִילִין אוֹרְחִין דְּקִיקִין רַבְרְבָן, וְאִתְעֲבִיד בֵּיתָא דְעַלְמָא.
אילן חזק בתוך הבית - מזון לכל וטמון בין הרים
בַּיִת זֶה הוּא בְּתוֹךְ אֶמְצַע הַכֹּל, כַּמָּה פְתָחִים וַחֲדָרִים לוֹ סָבִיב סָבִיב, מְקוֹמוֹת עֶלְיוֹנִים קְדוֹשִׁים, שָׁם מְקַנְּנוֹת צִפֳּרֵי הַשָּׁמַיִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְמִינוֹ. בְּתוֹכוֹ יוֹצֵא אִילָן גָּדוֹל אֶחָד וְחָזָק, עֲנָפָיו וּפִרְיוֹ רַב, מָזוֹן לַכֹּל בּוֹ. אוֹתוֹ הָאִילָן עוֹלֶה לְעַנְנֵי הַשָּׁמַיִם, וְנִטְמָן בֵּין שְׁלֹשָׁה הָרִים, מִתַּחַת לִשְׁלֹשֶׁת הֶהָרִים הַלָּלוּ יוֹצֵא, עוֹלֶה לְמַעְלָה וְיוֹרֵד לְמַטָּה.
בלשון הזוהר
הַאי בֵּיתָא אִיהוּ גוֹ אֶמְצָעִיתָא דְכֹלָּא, כַּמָּה פִּתְחִין וְאִדְרִין לֵיהּ סְחוֹר סְחוֹר, דּוּכְתִּין עִלָּאִין קַדִּישִׁין, תַּמָּן מְקַנְנֵי צִפֳּרֵי שְׁמַיָא, כָּל חַד וְחַד לְזִינֵיהּ. בְּגַוֵּויהּ נָפִיק חַד אִילָנָא רַבְרְבָא וְתַקִּיף עָפְיֵיהּ וְאִנְבֵּיהּ סַגֵּי, מְזוֹנָא לְכֹלָּא בֵּיהּ. הַהוּא אִילָנָא סָלִיק לַעֲנָנֵי שְׁמַיָא וְאִתְטַמַּר בֵּין תְּלַת טוּרִין, מִתְּחוֹת אִילֵּין תְּלַת טוּרִין נָפִיק, סָלִיק לְעֵילָא נָחִית לְתַתָּא.
האילן מתגלה ביום, הבית שולט בלילה - יחס הפוך
הַבַּיִת הַזֶּה מֻשְׁקֶה מִמֶּנּוּ וְגוֹנֵז בְּתוֹכוֹ כַּמָּה גְנָזִים עֶלְיוֹנִים שֶׁלֹּא נוֹדְעוּ, בָּזֶה נִבְנֶה בַּיִת זֶה וְנִתְקָן. אוֹתוֹ הָאִילָן מִתְגַּלֶּה בַּיּוֹם וּמִתְכַּסֶּה בַּלַּיְלָה. וְהַבַּיִת הַזֶּה שׁוֹלֵט בַּלַּיְלָה וּמִתְכַּסֶּה בַּיּוֹם.
בלשון הזוהר
הַאי בֵּיתָא אִתְשַׁקְיָיא מִנֵּיהּ, וְגָנִיז בְּגַוֵּויהּ כַּמָּה גִּנְזִין עִלָּאִין דְּלָא אִתְיְדָעוּ, בְּדָא אִתְבְּנֵי הַאי בֵּיתָא וְאִשְׁתַּכְלַל. הַהוּא אִילָנָא אִתְגַּלְּיָיא בִּימָמָא, וְאִתְכַּסְּיָא בְּלֵילְיָא. וְהַאי בֵּיתָא שָׁלְטָא בְּלֵילְיָא וְאִתְכַּסְּיָא בִּימָמָא.
רוחות פורחות מבקשות להיכנס בין הציפורים בשעת החושך
בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנָס הַחֹשֶׁךְ וְנִקְשָׁר בּוֹ שׁוֹלֵט, וְכָל הַפְּתָחִים סְתוּמִים מִכָּל הַצְּדָדִים, אָז כַּמָּה רוּחוֹת פּוֹרְחוֹת בָּאֲוִיר, תְּאֵבוֹת לָדַעַת וּלְהִכָּנֵס בּוֹ, וְנִכְנָסוֹת בֵּין אוֹתָן צִפֳּרִים, וְלוֹקְחוֹת עֵדוּת, וְשָׁטוֹת וְרוֹאוֹת מַה שֶּׁרוֹאוֹת. עַד שֶׁמִּתְעוֹרֵר אוֹתוֹ חֹשֶׁךְ שֶׁנִּקְשַׁר בּוֹ, וּמוֹצִיא שַׁלְהֶבֶת אַחַת, וּמַכֶּה בְּכָל הַפַּטִּישִׁים הַחֲזָקִים, וּפוֹתֵחַ פְּתָחִים וּבוֹקֵעַ סְלָעִים. עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת אוֹתָהּ שַׁלְהֶבֶת וּמַכָּה בָּעוֹלָם וּמְעוֹרֶרֶת קוֹלוֹת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה.
בלשון הזוהר
בְּשַׁעְתָּא דְּעָאל חֲשׁוֹכָא וְאִתְקַטִּיר בֵּיהּ שָׁלְטָא, וְכָל פִּתְחִין סְתִימִין מִכָּל סִטְרִין, כְּדֵין כַּמָּה רוּחִין פָּרְחִין בַּאֲוִירָא, תְּאִיבִין לְמִנְדַע וּלְמֵיעַל בֵּיהּ, וְעָאלִין בֵּין אִינוּן צִפּוֹרִין, וְנָטְלִין סָהֲדוּתָא, וְשָׁטְיָין וְחָמָאן מַה דְּחָמָאן. עַד דְּאִתְעַר הַהוּא חֲשׁוֹכָא דְּאִתְקַטִּיר בֵּיהּ, וְאַפִּיק חַד שַׁלְהוֹבָא וּבָטַשׁ בְּכָל פַּטִּישִׁין תַּקִּיפִין, וּפְתַח פִּתְחִין, וּבָקַע טִנָּרִין. סַלְקָא וְנָחֲתָא הַהוּא שַׁלְהוֹבָא, וּבָטַשׁ בְּעַלְמָא, וְאִתְעַר קָלִין לְעֵילָא וְתַתָּא.
כרוז עולה מעמוד הענן - צבאות מימין ומשמאל ופתחים נפתחים
וְאָז כָּרוֹז אֶחָד עוֹלֶה וְנִקְשָׁר בָּאֲוִיר וְקוֹרֵא, אוֹתוֹ אֲוִיר יוֹצֵא מִתּוֹךְ עַמּוּד עָנָן שֶׁל הַמִּזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, וּכְשֶׁיּוֹצֵא מִתְפַּשֵּׁט לְאַרְבַּעַת צִדְדֵי הָעוֹלָם. אֶלֶף אֲלָפִים עוֹמְדִים מִצַּד שֶׁהוּא שְׂמֹאל, וְרִבּוֹא רְבָבוֹת עוֹמְדִים מִצַּד שֶׁהוּא יָמִין, וְהַכָּרוֹז עוֹמֵד בְּקִיּוּמוֹ. קוֹרֵא בְחַיִל וּמַכְרִיז, אָז כַּמָּה אוֹתָם שֶׁמְּתַקְּנִים שִׁירָה וְעוֹבְדִים עֲבוֹדָה, וּשְׁנֵי פְתָחִים נִפְתָּחִים. אֶחָד לְצַד דָּרוֹם וְאֶחָד לְצַד צָפוֹן.
בלשון הזוהר
כְּדֵין חַד כָּרוֹזָא סָלִיק, וְאִתְקַטִּיר בַּאֲוִירָא, וְקָרֵי, הַהוּא אֲוִירָא נָפְקָא מִגּוֹ עַמּוּדָא דַּעֲנָנָא דְּמַדְבְּחָא פְּנִימָאָה, וְכַד נַפְקָא אִתְפַּשַּׁט בְּאַרְבַּע סִטְרֵי עָלְמָא. אֶלֶף אַלְפִין קָיְימִין מִסִּטְרָא דְאִיהוּ שְׂמָאלָא, וְרִבּוֹא רִבְוָון קָיְימִין מִסִּטְרָא דְאִיהוּ יָמִינָא, וְכָרוֹזָא קָאִים בְּקִיּוּמֵיהּ. קָרֵא בְחָיִל וְאַכְרִיז, כְּדֵין כַּמָּה אִינוּן דִּמְתַקְּנִי שִׁירָתָא וּפָלְחִין פּוּלְחָנָא, וּתְרֵין פִּתְחִין פְּתִיחוּ. חַד לִסְטַר דָּרוֹמָא, וְחַד לִסְטַר צָפוֹן.
הבית מתלהט בששה אורות - שירת הכוכבים עד עלות הבוקר
עוֹלֶה הַבַּיִת הַזֶּה וְנִתָּן וּמִתְקַשֵּׁר בֵּין שְׁנֵי צְדָדִים, וְשִׁירִים מְזַמְּרִים וְתִשְׁבָּחוֹת עוֹלוֹת. אָז נִכְנָס מִי שֶׁנִּכְנָס בְּלַחַשׁ, וְהַבַּיִת מִתְלַהֵט בְּשִׁשָּׁה אוֹרוֹת מְאִירִים זִיו לְכָל צַד, וְנַהֲרוֹת בְּשָׂמִים יוֹצְאִים. וְנִשְׁקוֹת כָּל חַיּוֹת הַשָּׂדֶה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם וְגוֹ'׳ (תהלים קד, יא). וּמְזַמְּרִים עַד עֲלוֹת הַבֹּקֶר. וּכְשֶׁעוֹלֶה הַבֹּקֶר, אָז כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הַשָּׁמַיִם וְחֵילוֹתֵיהֶם, כֻּלָּם מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים שִׁירָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳בְּרָן יַחַד כֹּכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים׳ (איוב לח, ז).
בלשון הזוהר
סָלְקָא הַאי בֵיתָא וְאִתְיְהִיבַת וְאִתְקַטְּרַת בֵּין תְּרֵין סִטְרִין, וְשִׁירִין מְזַמְּרָן וְתוּשְׁבְּחָן סָלְקִין. כְּדֵין עָאל מַאן דְּעָאל בִּלְחִישָׁא, וּבֵיתָא מִתְלַהֲטָא בְּשִׁית נְהוֹרִין, נָהֲרִין זִיוָא לְכָל סְטַר, וְנַהֲרִין דְּבוּסְמָא נָפְקִין. וְאִתְשַׁקְיָין כָּל חֵיוַת בְּרָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם וְגו'׳ (תהילים קד, יא). וְזָמְרִין עַד דְּסָלְקָא צַפְרָא. וְכַד סָלְקָא צַפְרָא כְּדֵין כֹּכְבַיָא וּמַזָּלֵי שְׁמַיָא וְחֵילֵיהוֹן כֻּלְּהוֹן מְשַׁבְּחָן וְאָמְרֵי שִׁירָתָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳בְּרָן יַחַד כֹּכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלהִים׳ (איוב לח, ז).
המלך העליון בונה הבית - כפי עליית הרצונות מלמטה
בֹּא רְאֵה, ׳אִם ה' לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ, אִם יהו"ה לֹא יִשְׁמָר עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר׳ (תהלים קכז, א). אִם יהו"ה וְגוֹ' - זֶה הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בּוֹנֶה אֶת הַבַּיִת הַזֶּה תָּמִיד וּמְתַקֵּן אוֹתוֹ, אֵימָתַי? כְּשֶׁעוֹלִים הָרְצוֹנוֹת וְהָעֲבוֹדוֹת מִלְּמַטָּה כָּרָאוּי.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי ׳אִם ה' לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ, אִם יהו"ה לֹא יִשְׁמָר עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר׳ (תהילים קכז, א). אִם יהו"ה וְגוֹ' דָּא מַלְכָּא עִלָּאָה, דְּאִיהוּ בּוֹנֶה לְהַאי בֵּיתָא תָּדִיר וְאַתְקִין לֵיהּ, אֵימָתַי, כַּד סָלְקִין רְעוּתִין פּוּלְחָנִין מִתַּתָּא כְּדְקָא יְאוּת.
שמירת העיר בלילה - מפני התקרבות ערל וטמא
׳אִם יהו"ה לֹא יִשְׁמָר עִיר׳ - אֵימָתַי? בְּשָׁעָה שֶׁנֶּחְשָׁךְ הַלַּיְלָה וְהַצְּדָדִים הַמְזֻיָּנִים שׁוֹרִים וּמְשׁוֹטְטִים בָּעוֹלָם, וְהַפְּתָחִים סְתוּמִים, וְנִשְׁמָר מִכָּל הַצְּדָדִים שֶׁלֹּא יִתְקָרֵב בּוֹ ׳עָרֵל וְטָמֵא׳, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳לֹא יוֹסִיף לָבֹא בָךְ עוֹד עָרֵל וְטָמֵא׳ (ישעיה נב, א), שֶׁעָתִיד הקב"ה לְהַעֲבִירָם מִן הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
׳אִם יהו"ה לֹא יִשְׁמָר עִיר׳, אֵימָתַי, בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְחַשְׁכָא לֵילְיָא, וְסִטְרִין מְזַיְינִין שָׁרָאן וְשָׁטָאן בְּעַלְמָא, וּפִתְחִין סְתִימִין, וְאִתְנְטִיר מִכָּל סִטְרִין דְּלָא יִקְרַב בֵּיהּ עָרֵל וּמְסָאֲבָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳לֹא יוֹסִיף יָבֹא בָךְ עוֹד עָרֵל וְטָמֵא׳ (ישעיהו נב, א), דְּזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַעֲבָרָא לוֹן מֵעַלְמָא.
נחש המפתה הוא הערל והטמא שגרם מוות לעולם
מִי עָרֵל וּמִי טָמֵא? אֶלָּא הַכֹּל אֶחָד עָרֵל וְטָמֵא. זֶהוּ שֶׁהִתְפַּתָּה בּוֹ וְהָלַךְ אַחֲרָיו אָדָם וְאִשְׁתּוֹ וְגָרְמוּ מָוֶת לְכָל הָעוֹלָם, וְהוּא הַמְטַמֵּא אֶת הַבַּיִת הַזֶּה עַד אוֹתוֹ זְמַן שֶׁיַּעֲבִירוֹ הקב"ה מִן הָעוֹלָם. מִשּׁוּם כָּךְ ׳אִם יהו"ה לֹא יִשְׁמָר עִיר, שָׁוְא׳ - וַדַּאי.
בלשון הזוהר
מַאן עָרֵל וּמַאן טָמֵא. אֶלָא כֹּלָּא חַד, עָרֵל וְטָמֵא. דָּא הוּא דְּאִתְפַּתָּא בֵּיהּ וְאָזִיל אֲבַתְרֵיהּ אָדָם וְאִנְתְּתֵיהּ, וְגָרִימוּ מוֹתָא לְכָל עַלְמָא, וְאִיהוּ דְּמַסְאִיב הַאי בֵּיתָא, עַד הַהוּא זִמְנָא דְּיַעֲבַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מֵעַלְמָא. בְגִין כָּךְ ׳אִם יהו"ה לֹא יִשְׁמָר עִיר, שָׁוְא׳ וַדַּאי.
עשו לצד שעיר האשה הזרה - ויעקב לצד המהימנותא
לא] עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה.בֹּא רְאֵה, ׳וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה׳ (בראשית לג, יז) - נָסַע כְּנֶגֶד חֶלְקוֹ שֶׁל שהלך ונסע ונשתלם מדרגה לדרגה עד שנתקשר בהארת המלכות הנקראת 'סוכה' ומשם עלה למדרגות שבת"ת, אבל אין הכוונה שעד עכשיו לא היה לו חלק במלכות שהרי הָאֱמוּנָה. מַה כָּתוּב לְמַעְלָה?אחר שראה עשיו הצלחתו של יעקב ביקש גם הוא לאחוז בצד הקדושה אבל לשם ממון, ויעקב שראה שכל כוונתו רק לשם ממון דחאו ואמר לו יעבר נא אדני ולכן כתוב ׳וַיָּשָׁב בַּיּוֹם הַהוּא עֵשָׂו לְדַרְכּוֹ שֵׂעִירָה׳ וישב- היינו ששב לדרכו, מאידך - וְכָתוּב ׳וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה׳? אֶלָּאבא הכתוב להורות כי כָּל אֶחָד נִפְרַד לַצַּדוהשורש שֶׁלּוֹ - עֵשָׂופנה לַצַּד שֶׁל שֵׂעִיר. ׳מַה זֶּה׳ ׳שֵׂעִיר׳? זוֹ אִשָּׁה זָרָה,היא נוקבא דס"מ בסוד שעירים ירקדו שם והיא הנקראת אֵל נֵכָר. אשר אינה פונה לאל אחד אבל מאידך ׳וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה׳סוכה זו הארת המלכות - זוֹ הָאֱמוּנָה הָעֶלְיוֹנָה. מצד שנתעלה יותר בקדושה - והוא בסוד סכ"ה. - ובזה יתבאר שעלה מדרגה לדרגה וילך יעקב ולא נאמר וישב כמו שנאמר אצל עשיו שעשיו אכן שב למקומו אבל יעקב המשיך ועלה מדרגה לדרגה - ילכו מחיל אל חיל- ולזה אמר 'וילך' - שאח"'כ עלה למדרגה של ויחן בסכת מצד השגה והתקשרות בשכינה הנקראת סכתה ואח"כ נסע מבחינת סוכה ויבן לו בית שעלה ללמעלה עוד במדת הת"ת באופן שהוא היה בונה ומתקן לבית הזה. ׳וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת׳ (בראשית לג, יז) - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳בֵּית יַעֲקֹב׳ (ישעיה ב, ה). אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, שֶׁתִּקֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית כָּרָאוּי. אף שכבר תיקנה קודם לכן כאומרו וילן שם כי בא השמש. אבל עתה תקנה כראוי, שעשאה בית גמור- ע"י מעשיו הטובים שנתקשר בת"ת [ב. ומתוך התקשרותו בהארת ת"ת השפיע ז"א במלכות הארות החו"ג ובזה תיקנה ועשאה כלי] ׳וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת׳ - שְׁאָר סֻכּוֹתסוכות נוספות לִשְׁמֹר אוֹתָם, מצד הפשט למקנהו הינו מקנה בניו י"ב שבטים ובעומק הענין עשיית הסוכות הם ההיכלות שהם סוככות על י"ב בקר שתחת הים, מקנהו -הם חיילותיו הרוחניים [סוד העדרים התחתונים שהם ההיכלות לקשרם למעלה] שהקיפם סוד החשמ"ל דאמא שלא יינקו מהם הקליפות ח"ו וְזֶהוּ חֶלְקוֹ.מצד כוחו שההיכלות הם מרכבה את הת"ת- לקשר התחתונים בעליונים בסוד היכל הרצון עם הת"ת ע"י היותו נאחז בת"ת שאז היה לו כח לכלול מקנהו בסוכות שהם ההיכלות במלכות
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, ׳וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה׳ (בראשית לג, יז), אִתְנְטִיל לְקֳבְלָא חוּלָקֵיהּ דִּמְהֵימְנוּתָא. מַה כְּתִיב לְעֵילָא, ׳וַיָּשָׁב בַּיּוֹם הַהוּא עֵשָׂו לְדַרְכּוֹ שֵׂעִירָה׳, וּכְתִיב ׳וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה׳. אֶלָּא כָּל חַד אִתְפְּרַשׁ לְסִטְרָא דִילֵיהּ, עֵשָׂו לְסִטְרָא דְשֵׂעִיר. מַאן ׳שֵׂעִיר׳, דָּא הִיא אִשָּׁה זָרָה אֵל נִכָר. ׳וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה׳, דָּא מְהֵימְנוּתָא עִלָּאָה. ׳וַיִּבֶן לוֹ בָיִת׳ (בראשית לג, יז) - כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳בֵּית יַעֲקֹב׳ (ישעיה ב, ה). אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, דְּאַתְקִין תְּפִלַּת עַרְבִית כְּדְקָא יְאוּת. ׳וּלְמִקְנִהוּ עָשָׂה סֻכֹּת׳, שְׁאָר סֻכֹּת לְנַטְרָא לוֹן וְדָא הוּא חוּלָקֵיהּ.
יעקב שלם למעלה ולמטה - התעטרות המהימנותא עמו
וְאָז אחר שתיקן וקשר עצמו במדתו ׳וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם׳ (בראשית לג, יח) - שָׁלֵם מֵהַכֹּל, שנשתלם על ידם כבר ענין זה וּבֵאֲרוּהוּ. וְכָתוּב ׳וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ וְגוֹ'׳ (תהילים עו, ג) - וּבֵאֲרוּהוּ, ענין זה במקום אחד וְהַכֹּלשני ענינים אלו ענינם סוֹד אֶחָד. אָז הִתְחַבְּרָה עִמּוֹ הָאֱמוּנָה כְּשֶׁהָיָה שָׁלֵם, כְּשֶׁהִתְעַטֵּר בַּמָּקוֹם שֶׁרָאוּי לוֹ. וְאָז סֻכָּה זוֹהשכינה הקדושה הִתְעַטְּרָה עִמּוֹ, שֶׁהָיָה שָׁלֵם מֵהָאָבוֹת, מהיותו כולל חו"ג שהם אברהם ויצחק שֶׁהָיָה שָׁלֵם מִבָּנָיו, י"ב שבטים שהם י"ב בקר שתחת המלכות בסוד י"ב צרופי הויות, וְזֶהוּ שָׁלֵם. שָׁלֵם לְמַעְלָה שָׁלֵם לְמַטָּה,ומבאר שָׁלֵם בַּשָּׁמַיִם תפארת ישראל הכוללת חו"ג, רומז לזעיר ומקבל הארה מבינה-ומשפיע למלכות שָׁלֵם בָּאָרֶץ. להשלים השפע למלכות שָׁלֵם לְמַעְלָה - שֶׁהוּא כְּלַל הָאָבוֹת, תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל. שָׁלֵם לְמַטָּה - בְּבָנָיו הַקְּדוֹשִׁים. מיטתו שלמה, שלא נמצא פסול בזרעו, שָׁלֵם בַּשָּׁמַיִם שָׁלֵם בָּאָרֶץ, וְאָז ׳וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ׳ - וּבֵאֲרוּהוּ. שזכה לקשר הת"ת במלכות בסוד ה' אחד ושמו אחד מִיָּד מַה כָּתוּב? ׳וַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה׳ - וּבֵאֲרוּהוּ הַחֲבֵרִים כי כיון שראתה הקליפה שיעקב שלם בכל מיני הארות אלו נתקנאה ורצתה לינק ממנו, ולכך ותצא דינה וגו' [היא המלכות הנקראת דינה].
בלשון הזוהר
וּכְדֵין ׳וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם׳ (בראשית לג, יח). שָׁלֵם מִכֹּלָּא וְאוּקְמוּהָ. וּכְתִיב, ׳וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ וְגו'׳ (תהילים עו, ג) וְאוּקְמוּהָ, וְכֹלָּא רָזָא חָדָא. כְּדֵין אִתְחַבֵּר עִמֵּיהּ מְהֵימְנוּתָא כַּד הֲוָה שְׁלִים כַּד אִתְעֲטַר בְּדוּכְתֵּיהּ דְּאִתְחֲזֵי לֵיהּ. וּכְדֵין הַאי סֻכָּה אִתְעַטְּרַת בַּהֲדֵיהּ, דְּהֲוָה שְׁלִים מֵאֲבָהָן, דְּהֲוָה שְׁלִים מִבְּנוֹי, וְדָא הוּא שָׁלֵם. שָׁלֵם לְעֵילָא שָׁלֵם לְתַתָּא, שָׁלֵם בִּשְׁמַיָא שָׁלֵם בְּאַרְעָא. שָׁלֵם לְעֵילָא דְּאִיהוּ כְּלָלָא דְּאֲבָהָן, תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל. שָׁלֵם לְתַתָּא בִּבְנוֹי קַדִּישִׁין. שְׁלִים בִּשְׁמַיָא, שְׁלִים בְּאַרְעָא, וּכְדֵין ׳וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ׳ וְאוּקְמוּהָ. מִיָּד מַה כְּתִיב ׳וַתֵצֵא דִינָה בַת לֵאָה׳, וְאוּקְמוּהָ חַבְרַיָיא.
קטרוג דרגות הטומאה ביעקב ובניו
מנחש שכם ועד חמורי מצרים
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.