׳ויהי אחר הדברים האלה חטאו משקה מלך מצרים׳
דיוקן האדם ועליית יוסף
הישאג אריה ביער - יראת הקב"ה ודיוקן האדם העליון
׳וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְגוֹ'׳ (בראשית מ, א). רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח, ׳הֲיִשְׁאַג אַרְיֵה בַּיַּעַר וְטֶרֶף אֵין לוֹ הֲיִתֵּן כְּפִיר קוֹלוֹ מִמְּעוֹנתוֹ בִּלְתִּי אִם לָכָד׳ (עמוס ג, ד). ׳הֲיִשְׁאַג אַרְיֵה בַּיַּעַר׳ - בֹּא רְאֵה כַּמָּה יֵשׁ לַאֲנָשִׁים לְהַשְׁגִּיחַ בַּעֲבוֹדַת הקב"ה, שֶׁכָּל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה וּבַעֲבוֹדַת הקב"ה, פַּחְדּוֹ וְיִרְאָתוֹ הֵם עַל הַכֹּל, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁבָּרָא הקב"ה אֶת הָעוֹלָם, עָשָׂה אֶת כָּל הַבְּרִיּוֹת שֶׁל הָעוֹלָם כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּדְמוּתוֹ כָּרָאוּי לוֹ, וְאַחַר כָּךְ בָּרָא אֶת הָאָדָם בַּדְּיוֹקָן הָעֶלְיוֹנָה, וְהִשְׁלִיט אוֹתוֹ עַל כֻּלָּם בַּדְּיוֹקָן הַזּוֹ.
בלשון הזוהר
׳וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְגו'׳ (בראשית מ, א). רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח, ׳הֲיִשְׁאַג אַרְיֵה בַּיַּעַר וְטֶרֶף אֵין לוֹ הֲיִתֵּן כְּפִיר קוֹלוֹ מִמְּעוֹנָתוֹ בִּלְתִּי אִם לָכָד׳ (עמוס ג, ד). ׳הֲיִשְׁאַג אַרְיֵה בַּיַּעַר׳ - תָּא חֲזֵי, כַּמָּה אִית לוֹן לִבְנֵי נָשָׁא לְאַשְׁגָּחָא בְּפוּלְחָנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּכָל מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, וּבְפוּלְחָנָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דַּחַלְתֵּיהּ וְאֵימָתֵיהּ הוּא עַל כֹּלָּא, דְּהָא כַּד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַלְמָא, עֲבַד כָּל בִּרְיָין דְּעַלְמָא, כָּל חַד וְחַד בְּדִיוּקְנֵיהּ כְּדְקָא חָזֵי לֵיהּ, וּלְבָתַר בָּרָא לֵיהּ לְבַר נָשׁ בְּדִיוּקְנָא עִלָּאָה, וְשַׁלְטֵיהּ עַל כֻּלְּהוּ, בְּדִיוּקְנָא דָא.
פחד הבריות מן הדיוקן העליונה של האדם
שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאָדָם עוֹמֵד בָּעוֹלָם, כָּל אוֹתָם הַבְּרִיּוֹת שֶׁל הָעוֹלָם זוֹקְפִים רֹאשָׁם וּמִסְתַּכְּלִים בַּדְּיוֹקָן הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הָאָדָם, אָז כֻּלָּם פּוֹחֲדִים וְזָעִים מִלְּפָנָיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ וְעַל כָּל עוֹף הַשָּׁמָיִם וְגוֹ'׳ (בראשית ט, ב). וְהַדְּבָרִים הַלָּלוּ, כְּשֶׁמִּסְתַּכְּלִים וְרוֹאִים אוֹתוֹ, הַדְּיוֹקָן הַזּוֹ, וְהַנְּשָׁמָה בּוֹ.
בלשון הזוהר
דְּכָל זִמְנָא דְּבַר נָשׁ קָאִים בְּעַלְמָא, כָּל אִינוּן בִּרְיָין דְּעַלְמָא זָקְפִין רֵישָׁא, וּמִסְתַּכְּלָן בְּדִיוּקְנָא עִלָּאָה דְּבַר נָשׁ, כְּדֵין כֻּלְּהוּ דַּחֲלִין וְזָעִין מִקַּמֵּיהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ וְעַל כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וְגוֹ'׳ (בראשית ט, ב). וְהַנֵּי מִילֵי, כַּד מִסְתַּכְּלָן וְחָמָאן בֵּיהּ, הַאי דִיוּקְנָא, וְנִשְׁמָתָא בֵּיהּ.
סטיה מדרכי התורה - התחלפות הדיוקן הקדושה ושליטת חיות ועוף
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אַף עַל גַּב שֶׁאֵין בּוֹ נְשָׁמָה, הַצַּדִּיקִים לֹא מִשְׁתַּנִּים מִכְּמוֹ שֶׁהָיְתָה דְמוּתָם בַּהַתְחָלָה, וּכְשֶׁאָדָם לֹא הוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי הַתּוֹרָה, הַדְּיוֹקָן הַקְּדוֹשָׁה הַזּוֹ מִתְחַלֶּפֶת לוֹ, וְאָז חַיַּת הַבָּר וְעוֹף הַשָּׁמַיִם יְכוֹלִים לִשְׁלֹט עָלָיו, מִשּׁוּם שֶׁהַדְּיוֹקָן הַקְּדוֹשָׁה הַזּוֹ הִתְחַלְּפָה לוֹ, הִתְחַלְּפָה לוֹ הַדְּיוֹקָן הַזּוֹ שֶׁל בֶּן אָדָם.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, אַף עַל גַּב דְּנִשְׁמָתָא לָאו בֵּיהּ, צַדִּיקַיָא לָא מִשְׁתַּנְיָין מִכְּמָה דְּהֲוָה דְיוּקְנְהוֹן בְּקַדְמִיתָא, וְכַד בַּר נָשׁ לָא אָזִיל בְּאָרְחוֹי דְאוֹרַיְיתָא, הַאי דִיוּקְנָא קַדִּישָׁא אִתְחַלַּף לֵיהּ, וּכְדֵין חֵיוַת בְּרָא וְעוֹפָא דִשְׁמַיָא יָכְלִין לְשַׁלְּטָאָה עֲלֵיהּ, בְּגִין דְּאִתְחַלַּף לֵיהּ הַאי דִיוּקְנָא קַדִּישָׁא, אִתְחַלַּף לֵיהּ הַאי דִיוּקְנָא דְבַר נָשׁ.
דיוקנו של דניאל לא השתנתה בגוב האריות - ניצל
וּבֹא וּרְאֵה, הקב"ה מַחֲלִיף הַמַּעֲשִׂים שֶׁלְּמַעְלָה וּמַטָּה כְּדֵי לְהַחֲזִיר הַדְּבָרִים לִמְקוֹמָם, וְשֶׁיִּמָּצֵא רְצוֹנוֹ בְּכָל מַעֲשֵׂי הָעוֹלָם. הַדְּיוֹקָן שֶׁל דָּנִיֵּאל לֹא הִשְׁתַּנְּתָה כְּשֶׁהִפִּילוּ אוֹתוֹ לְגֹב הָאֲרָיוֹת, וּמִשּׁוּם כָּךְ נִצּוֹל. אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה, אִם כָּךְ, הִנֵּה כָּתוּב ׳אֱלֹהַי שָׁלַח׳ (דניאל ו, כג) אֶת מַלְאָכוֹ וְסָגַר אֶת פִּי הָאֲרָיוֹת וְלֹא חִבְּלוּ אוֹתִי. מַשְׁמָע שֶׁמִּשּׁוּם הַמַּלְאָךְ שֶׁסָּגַר אֶת פִּיהֶם, לֹא נִזּוֹק.
בלשון הזוהר
וְתָּא חֲזֵי, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַחְלַף עוֹבָדִין דִּלְעֵילָא וְתַתָּא, בְּגִין לְאַהֲדָרָא מִלִּין לְאַתְרַיְיהוּ, וּלְאִשְׁתַּכְּחָא רְעוּתֵיהּ בְּכָל עוֹבָדֵי דְעַלְמָא. דָּנִיֵּאל לָא אִשְׁתַּנֵּי דִיוּקְנֵיהּ כַּד אַפִּילוּ לֵיהּ בְּגוּבָא דְאַרְיְוָתָא, וּבְגִין כָּךְ אִשְׁתֵּזִיב. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה, אִי הָכִי, הָא כְּתִיב, ׳אֱלָהִי שְׁלַח מַלְאֲכֵיהּ וּסֲגַר פּוּם אַרְיָוָתָא וְלָא חַבְּלוּנִי׳ (דניאל ו, כג). מַשְׁמַע דִּבְגִין מַלְאָכָא דְּאַסְגַּר לְפוּמַיְיהוּ, לָא אִתְחַבַּל.
המלאך הסוגר פי אריות - הוא דיוקן הצדיק עצמו
אָמַר לוֹ, מִשּׁוּם זֶה לֹא נִזּוֹק, שֶׁהֲרֵי אוֹתָהּ דְּיוֹקָן הָאָדָם הַצַּדִּיק הִיא הַמַּלְאָךְ מַמָּשׁ, שֶׁסּוֹגֵר אֶת הַפֶּה וְקוֹשֵׁר אוֹתָם לִשְׁמֹר אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יַזִּיקוּ לוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳אֱלָהִי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ׳ (דניאל ו, כג), אוֹתוֹ שֶׁכָּל הַדְּמֻיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם חֲקוּקוֹת בּוֹ, וְהוּא הֶחֱזִיק בִּי אֶת דְּמוּתִי וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁלֹט בִּי, וְסָגַר אֶת פִּיהֶם, וְעַל זֶה שָׁלַח וַדַּאי אֶת מַלְאָכוֹ.
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ, בְּגִין דָא לָא אִתְחַבַּל, דְּהָא הַהוּא דִיוּקְנֵיהּ דְּבַר נָשׁ זַכָּאָה, אִיהוּ מַלְאָכָא מַמָּשׁ, דִּסְגִיר פּוּמָא, וְקָשִׁיר לוֹן, לְנַטְרָא לֵיהּ, דְּלָא יְחַבְּלוּן לֵיהּ, וּבְּגִין כָּךְ ׳אֱלָהִי שְׁלַח מַלְאֲכֵיהּ׳ (דניאל ו, כג), הַהוּא דְּכָל דִּיוּקְנִין דְּעַלְמָא מִתְחַקְּקָן בֵּיהּ, וְאִיהוּ אַתְקִיף דִּיוּקְנִי בִּי, וְלָא יָכִילוּ לְשַׁלְטָאָה בִּי, וְסָגַר פּוּמַיְיהוּ, וְעַל דָּא ׳שָׁלַח מַלְאֲכֵיהּ׳ וַדַּאי.
המלאך שכל הדמויות חקוקות בו - שמירת הדרך למען הדיוקן
וְהַמַּלְאָךָ הַזֶּה, אוֹתוֹ שֶׁכָּל הַדְּמֻיּוֹת חֲקוּקוֹת בּוֹ, שֶׁכָּתוּב ׳יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת׳ (תהלים קי, ו), הוּא שֶׁלֹּא מִשְׁתַּנֶּה לְפָנָיו כָּל דְּמֻיּוֹת הָעוֹלָם. וְעַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לִשְׁמֹר דְּרָכָיו וּשְׁבִילָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יֶחֱטָא לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ, וְיִתְקַיֵּם בַּדְּיוֹקָן שֶׁל אָדָם.
בלשון הזוהר
וְהַאי מַלְאֲכָא, הַהוּא דְּכָל דִּיוּקְנִין מִתְחַקְּקָן בֵּיהּ. דִּכְתִיב, ׳יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת׳ (תהילים קי, ו), אִיהוּ דְּלָא אִשְׁתַּנֵּי קַמֵּיהּ כָּל דִּיוּקְנִין דְּעַלְמָא. וְעַל דָּא מִבָּעֵי לֵיהּ לְבַר נָשׁ, לְאִסְתַּמְּרָא אָרְחוֹי וּשְׁבִילוֹי, בְּגִין דְּלָא יֶחטָא קַמֵּיהּ דְּמָארֵיהּ, וְיִתְקַיַּים בְּדִיוּקְנָא דְאָדָם.
יחזקאל ודניאל שמרו פיהם ממאכל אסור - זכו בדיוקן אדם
בֹּא רְאֵה, יְחֶזְקֵאל שָׁמַר אֶת פִּיו מִמַּאֲכָלוֹת אֲסוּרִים, שֶׁכָּתוּב ׳וְלֹא בָא בְּפִי בְּשַׂר פִּגּוּל׳ (יחזקאל ד, יד), זָכָה וְנִקְרָא ׳בֶּן אָדָם׳. מַה כָּתוּב בְּדָנִיֵּאל? ׳וַיָּשֶׂם דָּנִיֵּאל עַל לִבּוֹ אֲשֶׁר לֹא יִתְגָּאַל בְּפַת בַּג הַמֶּלֶךְ וּבְיֵין מִשְׁתָּיו׳ (דניאל א, ח), זָכָה הוּא וְהִתְקַיֵּם בַּדְּיוֹקָן שֶׁל אָדָם - מִשּׁוּם שֶׁכָּל דִּבְרֵי הָעוֹלָם, כֻּלָּם מְפַחֲדִים מִלִּפְנֵי דְמוּתוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁהוּא שַׁלִּיט עַל כֻּלָּם וְהוּא הַמֶּלֶךְ עַל הַכֹּל.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, יְחֶזְקֵאל נָטַר פּוּמֵיהּ מִמַּאֲכָלֵי דְאִיסּוּרֵי, דִּכְתִיב, ׳וְלָא בָּא בְּפִי בְּשַׂר פִּגּוּל׳ (יחזקאל ד, יד), זָכָה וְאִקְרֵי ׳בֶּן אָדָם׳. דָּנִיֵּאל מַה כְּתִיב בֵּיהּ,. ׳וַיָּשֶׂם דָּנִיֵּאל עַל לִבּוֹ אֲשֶׁר לא יִתְגָּאַל בְּפַת בַּג הַמֶּלֶךְ וּבְיֵין מִשְׁתָּיו׳ (דניאל א, ח), זָכָה הוּא, וְאִתְקְיַּים בִּדִיוּקְנֵיהּ דְּאָדָם - בְּגִין דְּכָל מִלִּין דְּעַלְמָא, כֻּלְּהוּ דַּחֲלִין מִקַּמֵּי דִּיוּקְנָא דְאָדָם, דְּאִיהוּ שַׁלִּיטָא עַל כֻּלְּהוּ, וְאִיהוּ מַלְכָּא עַל כֹּלָּא.
שני עדים מלווים את האדם מקום קימתו כל היום
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מִשּׁוּם זֶה צָרִיךְ לָאָדָם לְהִשָּׁמֵר מֵחֲטָאָיו וְלֹא יִסְטֶה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, וְעִם כָּל זֶה צָרִיךְ לָאָדָם לִבְדֹּק בַּחֲטָאָיו בְּכָל יוֹם וָיוֹם, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁאָדָם עוֹמֵד מִמִּטָּתוֹ, שְׁנֵי עֵדִים עוֹמְדִים לְפָנָיו וְהוֹלְכִים עִמּוֹ כָּל הַיּוֹם.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, בְּגִין דָּא אִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְבַר נָשׁ, לְאִסְתַּמְּרָא מֵחוֹבוֹי, וְלָא יִסְטֵי לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא. וְעִם כָּל דָּא, בָּעֵי לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְמִבְדַּק בְּחוֹבוֹי בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא. דְּהָא כַּד בַר נָשׁ קָאִים מֵעַרְסֵיהּ, תְּרֵין סַהֲדִין קָיְימִין קַמֵּיהּ, וְאָזְלֵי בַּהֲדֵיהּ כָּל יוֹמָא.
עיניך לנוכח יביטו - עדות העדים על צעדי האדם
רוֹצֶה הָאָדָם לָקוּם - אוֹתָם הָעֵדִים אוֹמְרִים לוֹ בְּשָׁעָה שֶׁפּוֹתֵחַ עֵינָיו: ׳עֵינֶיךְ לְנֹכַח יַבִּיטוּ וְעַפְעַפֶּיךְ ייְשִׁירוּ נֶגְדֶּךְ׳ (משלי ד, כה). קָם וּמְסַדֵּר רַגְלָיו לָלֶכֶת - אוֹתָם הָעֵדִים אוֹמְרִים לוֹ: (שם) ׳פַּלֵּס מַעְגַּל רַגְלֶךְ וְגוֹ'׳. וְעַל כֵּן, כְּשֶׁהוֹלֵךְ הָאָדָם בְּכָל יוֹם, צָרִיךְ לוֹ לְהִשָּׁמֵר מֵחֲטָאָיו.
בלשון הזוהר
בָּעֵי בַּר נָשׁ לְמֵיקַם, אִינוּן סַהֲדֵי אָמְרִין לֵיהּ בְּשַׁעְתָּא דְּאַפְתַּח עֵינוֹי, ׳עֵינֶיךָ לְנֹכַח יַבִּיטוּ וְעַפְעַפֶּיךָ ייְשִׁירוּ נְגְדֶּךָ׳ (משלי ד, כה). קָם וְאַתְקִין רַגְלוֹי לְמֵהַךְ, אִינוּן סַהֲדִין אָמְרִין לֵיהּ, (שם) ׳פַּלֵּס מַעְגַּל רַגְלֶךָ וְגו'׳. וְעַל דָּא כַּד אָזִיל בַר נָשׁ, בְּכָל יוֹמָא, בָּעֵי לֵיהּ לְאִסְתַּמְּרָא מֵחוֹבוֹי.
חשבון הלילה על מעשי היום - תשובה לפני הריבון
בְּכָל יוֹם וָיוֹם, כְּשֶׁבָּא הַלַּיְלָה, צָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן וְלִבְדֹּק בְּכָל מַה שֶּׁעָשָׂה כָּל הַיּוֹם הַהוּא כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּב מֵהֶם וְיִסְתַּכֵּל בָּהֶם תָּמִיד, כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּב לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד׳ (תהלים נא, ה), כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּב מֵהֶם.
בלשון הזוהר
בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא, כַּד אָתֵי לֵילְיָא, בָּעֵי לְאִסְתַּכְּלָא וּלְמִבְדַּק, בְּכָל מַה דְּעֲבַד כָּל הַהוּא יוֹמָא. בְּגִין דְּיֵיתוּב מִנַּיְיהוּ, וְיִסְתַּכֵּל בְּהוּ תָּדִיר, בְּגִין דְּיֵיתוּב קַמֵּי מָארֵיהּ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד׳ (תהילים נא, ה), בְּגִין דְּיֵיתוּב מִנַּיְיהוּ.
קרבנות בארץ הקודש מול תורה ומעשים בגלות - כפרת השכינה
וּבֹא וּרְאֵה, בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, לֹא נִמְצָא בִידֵיהֶם חֵטְא, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ. מִשּׁוּם שֶׁאוֹתָם הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִים בְּכָל יוֹם הָיוּ מְכַפְּרִים עֲלֵיהֶם. עַכְשָׁו שֶׁיִּשְׂרָאֵל גָּלוּ מִן הָאָרֶץ וְאֵין מִי שֶׁמְּכַפֵּר עֲלֵיהֶם, הַתּוֹרָה מְכַפֶּרֶת עֲלֵיהֶם וּמַעֲשִׂים כְּשֵׁרִים, מִשּׁוּם שֶׁהַשְּׁכִינָה עִמָּהֶם בַּגָּלוּת. וּמִי שֶׁאֵינוֹ מִסְתַּכֵּל בְּדַרְכֵי הקב"ה, גּוֹרֵם לַשְּׁכִינָה לְהִכָּנַע בְּתוֹךְ הֶעָפָר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳יַשְׁפִּילֶנָּה יַשְׁפִּילָהּ עַד אֶרֶץ וְגוֹ'׳ (ישעיה כו, ה).
בלשון הזוהר
וְתָּא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דְּהֲווּ יִשְׂרָאֵל בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, לָא אִשְׁתַּכַּח בִּידַיְיהוּ חוֹבָא, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ. בְּגִין דְּאִינוּן קָרְבָּנִין, דְּהֲווּ מַקְרִבִין בְּכָל יוֹמָא, הֲווּ מְכַפְּרֵי עֲלַיְיהוּ. הַשְׁתָּא דְּאִתְגָּלוֹן יִשְׂרָאֵל מֵאַרְעָא, וְלֵית מַאן דִּמְכַפֵּר עֲלַיְיהוּ, אוֹרַיְיתָא הִיא מְכַפְּרָא עֲלַיְיהוּ, וְעוֹבָדִין דְּכַשְׁרָן, בְּגִין דִּשְׁכִינְתָּא עִמְּהוֹן בְּגָלוּתָא. וּמַאן דְּאִיהוּ לָא מִסְתַּכַּל בְּאָרְחוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, גָּרִים לִשְׁכִינְתָּא לְאִתְכַּפְיָא בְּגוֹ עַפְרָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳יַשְׁפִּילֶנָּה יַשְׁפִּילָהּ עַד אָרֶץ וְגו'׳ (ישעיהו כו, ה).
עמל בתורה ומעשים כשרים - הרמת ראש כנסת ישראל בגלות
אָמַר רַבִּי יִצְחָק, וְכֵן מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים כְּשֵׁרִים, גּוֹרֵם לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְהָרִים רֹאשׁ בְּתוֹךְ הַגָּלוּת. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל אוֹתָם שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יִצְחָק, וְכֵן מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא וּבְעוֹבָדִין דְּכַשְׁרָן, גָּרִים לָהּ לְכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, לַאֲרָמָא רֵישָׁא בְּגוֹ גָלוּתָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּאִינוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא יְמָמָא וְלֵילֵי.
גלגולי הקב"ה בעולם - חטא המשקה והאופה להרמת ראש יוסף
בֹּא רְאֵה, גִּלְגֵּל הקב"ה גִּלְגּוּלִים בָּעוֹלָם כְּדֵי לְהָרִים אֶת רֹאשׁ הַצַּדִּיקִים, שֶׁהֲרֵי כְּדֵי שֶׁיּוֹסֵף יָרִים אֶת רֹאשׁוֹ בָּעוֹלָם עַל שֶׁנִּמְצָא צַדִּיק לְפָנָיו, הִרְגִּיז אֶת הָאָדוֹן עַל עֲבָדָיו. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳חָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְהָאֹפֶה לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם׳. וְהַכֹּל כְּדֵי לְהָרִים אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל יוֹסֵף הַצַּדִּיק. וּבֹא וּרְאֵה, עַל יְדֵי הַחֲלוֹם נִכְנַע מֵעִם אֶחָיו, וְעַל יְדֵי הַחֲלוֹם הִתְגַּדֵּל עַל אֶחָיו, וְהִתְגַּדֵּל עַל כָּל הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, גִּלְגֵּל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גִּלְגּוּלִין בְּעַלְמָא, בְּגִין לַאֲרָמָא רֵישָׁא דְצַדִּיקַיָיא, דְּהָא בְּגִין דְּיָרִים יוֹסֵף רֵישֵׁיהּ בְּעַלְמָא, עַל דְּאִשְׁתַּכַּח זַכָּאָה קַמֵּיהּ, אַרְגִּיז רִבּוֹנָא עַל עַבְדוֹי. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳חָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְהָאוֹפֶה לַאֲדוֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם׳. וְכֹלָּא בְּגִין לַאֲרָמָא רֵישָׁא דְיוֹסֵף זַכָּאָה. וְתָּא חֲזֵי, עַל יְדָא דְחֶלְמָא, אִתְכַּפְיָיא מֵעִם אֲחוֹי, וְעַל יְדָא דְחֶלְמָא אִתְרַבֵּי עַל אֲחוֹי, וְאִתְרַבֵּי עַל כָּל עַלְמָא:
חלום שר המשקים והאופה - פתרון יוסף לפי שורש הדבר
׳וַיַּחַלְמוּ חֲלוֹם שְׁנֵיהֶם אִישׁ חֲלֹמוֹ בְּלַיְלָה אֶחָד אִישׁ כְּפִתְרוֹן וְגוֹ'׳ (בראשית מ, ה). בֹּא רְאֵה שֶׁהִנֵּה נֶאֱמַר שֶׁכָּל הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִים אַחֲרֵי הַפֶּה, כַּאֲשֶׁר יוֹסֵף פָּתַר לָהֶם אֶת הַחֲלוֹם, לָמָּה לָזֶה פָּתַר פִּתְרוֹן טוֹב, וְלָזֶה פִּתְרוֹן רַע? אֶלָּא שֶׁאוֹתָם הַחֲלוֹמוֹת הָיוּ עַל יוֹסֵף, וּמִשּׁוּם שֶׁיָּדַע הַדָּבָר עַל עִקָּרוֹ וְשָׁרְשׁוֹ, מִשּׁוּם כָּךְ פָּתַר לָהֶם הַחֲלוֹם כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ. לְכָל אֶחָד וְאֶחָד פָּתַר לָהֶם פִּתְרוֹן לְהַחֲזִיר הַדָּבָר עַל מְקוֹמוֹ.
בלשון הזוהר
׳וַיַּחַלְמוּ חֲלוֹם שְׁנֵיהֶם אִישׁ חֲלוֹמוֹ בְּלַיְלָה אֶחָד אִישׁ כְּפִתְרוֹן וְגו'׳ (בראשית מ, ה) - תָּא חֲזֵי, דְּהָא אִתְּמָר דְּכָל חֶלְמִין אָזְלִין בָּתַר פּוּמָא, יוֹסֵף כַּד פָּשַׁר לְהוּ חֶלְמָא, אַמַּאי פָּשַׁר לְהַאי פִּישְׁרָא טָבָא, וּלְהַאי פִּישְׁרָא בִּישָׁא. אֶלָּא, אִינוּן חֶלְמִין עֲלֵיהּ דְּיוֹסֵף הֲוָה, וּבְגִין דְּיָדַע מִלָּה עַל עִקָּרָא וְשָׁרְשָׁא דִילָהּ, בְּגִין כָּךְ פָּשַׁר חֶלְמָא לְהוּ כְּמָה דְאִצְטְרִיךְ. לְכָל חַד וְחַד פָּשַׁר לְהוֹן פִּישְׁרָא, לְאַהֲדָרָא מִלָּה עַל אַתְרֵיהּ.
הלוא לאלהים פתרנים - הפקדת הפתרון בידי הקב"ה
מַה כָּתוּב? ׳וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יוֹסֵף הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים סַפְּרוּ נָא לִי׳ (בראשית מ, ח). מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁכָּךְ צָרִיךְ לוֹ לִפְתֹּר הַחֲלוֹם - לְהַפְקִיד אֶת הַפִּתְרוֹן לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִשּׁוּם שֶׁשָּׁם הוּא הַקִּיּוּם שֶׁל הַכֹּל וּבוֹ עוֹמֵד הַפִּתְרוֹן.
בלשון הזוהר
מַה כְּתִיב ׳וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יוֹסֵף הֲלֹא לֵאלהִים פִּתְרוֹנִים סַפְּרוּ נָא לִי׳ (בראשית מ, ח). מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּהָכִי מִבָּעֵי לֵיהּ לְמִפְשַׁר חֶלְמָא, לְפָקְדָא פִּישְׁרָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּגִין דְּתַמָּן אִיהוּ קִיּוּמָא דְּכֹלָּא, וּבֵיהּ קָיְימָא פִּישְׁרָא.
דרגת החלום למטה מן הנבואה - עליית הפתרון בדיבור
בֹּא רְאֵה, הֲרֵי נֶאֱמַר שֶׁדַּרְגַּת הַחֲלוֹם לְמַטָּה הִיא, וְהִיא הַדַּרְגָּה הַשִּׁשִּׁית, מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי מִמְּקוֹם שֶׁהַנְּבוּאָה שׁוֹרָה, עַד הַדַּרְגָּה הַזּוֹ שֶׁל הַחֲלוֹם, שֵׁשׁ דְּרָגוֹת הֵן. וְעוֹלֶה הַפִּתְרוֹן מִדַּרְגַּת הַחֲלוֹם לְדַרְגָּה אַחֶרֶת. הַחֲלוֹם הוּא הַדַּרְגָּה שֶׁלְּמַטָּה, וְהַפִּתְרוֹן עוֹמֵד עֲלֵיהֶם. וְהַפִּתְרוֹן עוֹמֵד בַּדִּבּוּר, וְעַל כֵּן בַּדִּבּוּר עוֹמֵד הַדָּבָר. שֶׁכָּתוּב ׳הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים, הֲלוֹא לֵאלֹהִים וַדַּאי׳.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, הָא אִתְּמָר דְּדַרְגָּא דְחֶלְמָא לְתַתָּא אִיהוּ, וְאִיהוּ דַרְגָּא שְׁתִיתָאָה. בְּגִין דְּהָא מֵאֲתַר דִּנְבוּאָה שַׁרְיָא עַד הַאי דַּרְגָּא דְחֶלְמָא, שִׁיתָּא דַרְגִּין אִינוּן. וְסָלְקָא פִּישְׁרָא מִדַּרְגָּא דְחֶלְמָא, לְדַרְגָּא אָחֳרָא. חֶלְמָא אִיהוּ דַרְגָּא דִלְתַתָּא, וּפִישְׁרָא קָיְימָא עֲלַיְיהוּ. וּפִישְׁרָא קָיְימָא בְּדִבּוּר, וְעַל דָּא בְּדִבּוּר קָיְימָא מִלָּה. דִּכְתִיב ׳הֲלֹא לֵאלהִים פִּתְרוֹנִים, הֲלא לֵאלהִים וַדַּאי׳.
׳פי שנים ברוחך אלי׳
ירושת הרוח מרבו ליוסף, הרואה ענבים לטוב ולרע
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.