׳ויהי כדברה אל יוסף יום יום׳
התורה כמגן מפני הסטרא אחרא ופיתוייה
עסק בתורה יומם ולילה - נחלת העולם הזה והבא
׳וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם׳ (בראשית לט, י). רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאָמַר, ׳לִשְׁמָרְךְ מֵאֵשֶׁת רָע וְגוֹ'׳ (משלי ו, כד). אַשְׁרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁיּוֹדְעִים אֶת דַּרְכֵי הקב"ה לָלֶכֶת בָּהֶם, מִשּׁוּם שֶׁהֵם מִשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה, שֶׁכָּל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה יָמִים וְלֵילוֹת, נוֹחֵל שְׁנֵי עוֹלָמוֹת - הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן וְהָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן. נוֹחֵל אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה - אַף עַל גַּב שֶׁאֵין הָאָדָם מִתְעַסֵּק בָּהּ לִשְׁמָהּ, וְיוֹרֵשׁ הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן הַהוּא - כְּשֶׁמִּתְעַסֵּק בָּהּ הָאָדָם לִשְׁמָהּ.
בלשון הזוהר
׳וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ׳ (בראשית לט, י) - אֵלָיו יוֹם יוֹם. רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאֲמַר, ׳לִשְׁמָרְךָ מֵאֵשֶׁת רָע וְגו', זַכָּאִין אִינוּן צַדִּיקַיָּא, דְּיָדְעֵי אָרְחוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְמֵיזַל בְּהוּ׳ (משלי ו, כד). בְּגִין דְּאִינוּן מִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא יְמָמָא וְלֵילְיָא. דְּכָל מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא יוֹמֵי וְלֵילֵי, אַחְסִין תְּרֵין עָלְמִין, עַלְמָא עִלָּאָה, וְעַלְמָא תַּתָּאָה. אַחְסִין הַאי עַלְמָא, אַף עַל גַּב דְּלָא אִתְעַסַּק בָּהּ בַּר נָשׁ לִשְׁמָהּ, וְאַחְסִין הַהוּא עַלְמָא עִלָּאָה, כַּד אִתְעַסַּק בָּהּ בַּר נָשׁ לִשְׁמָהּ.
׳אורך ימים בימינה׳ - כתר התורה ושכר עולם הזה
בֹּא רְאֵה מַה כָּתוּב, ׳אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד׳ (משלי ג, טז). ׳אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ׳ - מִי שֶׁהוֹלֵךְ לִימִין הַתּוֹרָה, אֹרֶךְ שֶׁל חַיִּים הוּא לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁזּוֹכֶה שָׁם לִכְבוֹד הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא כָּבוֹד וְכֶתֶר לְהִתְעַטֵּר עַל הַכֹּל, שֶׁכֶּתֶר הַתּוֹרָה הוּא בָּעוֹלָם הַהוּא. ׳בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד׳ - בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁאֵינוֹ מִתְעַסֵּק בָּהּ לִשְׁמָהּ, זוֹכֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה ׳לְעֹשֶׁר וְכָבוֹד׳.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב, ׳אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאלָהּ עשֶׁר וְכָבוֹד׳ (משלי ג, טז). ׳אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ׳ - מַאן דְּאָזִיל לִימִינָא דְאוֹרַיְיתָא, אָרְכָא דְחַיִּין אִיהוּ לְעַלְמָא דְאָתֵי, דְּזָכֵי תַּמָּן לִיקָרָא דְאוֹרַיְיתָא, דְּאִיהוּ יְקָרָא וְכִתְרָא, לְאִתְעַטְּרָא עַל כֹּלָּא, דְּכִתְרָא דְאוֹרַיְיתָא בְּהַהוּא עַלְמָא אִיהוּ. ׳בִּשְׂמֹאלָהּ עשֶׁר וְכָבוֹד׳ - בְּהַאי עַלְמָא, דְּאַף עַל גַּב דְּלָא אִתְעַסַּק בָּהּ לִשְׁמָהּ, זָכֵי בְּהַאי עַלְמָא בְּעוּתְרָא וִיקָרָא.
רַבִּי חִיָּיא בּוֹחֵן עוֹסְקֵי תּוֹרָה לִשְׁמָהּ בְּפָנָיו הַמְּאִירִים
שֶׁהֲרֵי רַבִּי חִיָּיא, כַּאֲשֶׁר בָּא מִשָּׁם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, קָרָא בַּתּוֹרָה, עַד שֶׁהָיוּ פָנָיו מְאִירִים כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ. וּכְשֶׁהָיוּ עוֹמְדִים לְפָנָיו כָּל אוֹתָם שֶׁעָסְקוּ בַתּוֹרָה, הָיָה אוֹמֵר: זֶה הִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, וְזֶה לֹא הִשְׁתַּדֵּל לִשְׁמָהּ. וְהָיָה מִתְפַּלֵּל עַל אוֹתוֹ שֶׁמִּתְעַסֵּק לִשְׁמָהּ, שֶׁכָּךְ יִהְיֶה תָמִיד וְיִזְכֶּה לָעוֹלָם הַבָּא. וּמִתְפַּלֵּל עַל אוֹתוֹ שֶׁלֹּא הִתְעַסֵּק לִשְׁמָהּ, שֶׁיָּבֹא לְהִתְעַסֵּק בָּהּ לִשְׁמָהּ וְיִזְכֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם.
בלשון הזוהר
דְּהָא רִבִּי חִיָּיא כַּד אֲתָא מֵהָתָם לְאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל, קָרָא בְּאוֹרַיְיתָא, עַד דְּהֲווּ אַנְפּוֹי נְהִירִין כְּשִׁמְשָׁא. וְכַד הֲווּ קָיְימִין קַמֵּיהּ כָּל אִינוּן דְּלָעָאן בְּאוֹרַיְיתָא, הֲוָה אָמַר, דָּא אִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא לִשְׁמָהּ, וְדָא לָא אִשְׁתַּדַּל לִשְׁמָהּ. וְהֲוָה צַלֵּי עַל הַהוּא דְּאִתְעַסַּק לִשְׁמָהּ, דְּלֶיהוֵי הָכִי תָּדִיר, וְיִזְכֵּי לְעַלְמָא דְאָתֵי. וְצַלֵּי עַל הַהוּא דְּלָא אִתְעַסַּק בָּהּ לִשְׁמָהּ, דְּיֵיתֵי לְאִתְעַסְּקָא בָּהּ לִשְׁמָהּ, וְיִזְכֵּי לְחַיֵּי עָלְמָא.
תַּלְמִיד מְהֻרְהָר בַּעֲבֵרָה - קֵרוּבוֹ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה עַד יִשּׁוּב רוּחוֹ
יוֹם אֶחָד רָאָה תַלְמִיד אֶחָד שֶׁהָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּפָנָיו מוֹרִיקִים. אָמַר, וַדַּאי מְהַרְהֵר בַּעֲבֵרָה הוּא זֶה. אָחַז אוֹתוֹ לְפָנָיו, וְהִמְשִׁיךְ עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה עַד שֶׁהִתְיַשְּׁבָה רוּחוֹ בְּתוֹכוֹ. מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם וָהָלְאָה שָׂם עַל רוּחוֹ שֶׁלֹּא יִרְדֹּף אַחַר אוֹתָם הַהִרְהוּרִים הָרָעִים וְיִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ.
בלשון הזוהר
יוֹמָא חַד, חָמָא חַד תַּלְמִיד דְּהֲוָה לָעֵי בְּאוֹרַיְיתָא, וְאַנְפּוֹי מוֹרִיקָן. אָמַר, וַדַּאי מְהַרְהֵר בְּחֶטְאָה אִיהוּ דְּנָא. אָחִיד לֵיהּ לְקַמֵּיהּ, וְאַמְשִׁיךְ עֲלֵיהּ בְּמִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא, עַד דְּאִתְיַישַׁב רוּחֵיהּ בְּגַוֵּיהּ. מִן הַהוּא יוֹמָא וּלְהָלְאָה, שַׁוֵּי עַל רוּחֵיהּ, דְּלָא יִרְדֹּף בָּתַר אִינוּן הִרְהוּרִין בִּישִׁין, וְיִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא לִשְׁמָהּ.
עצה להרהורים רעים - משיכת האדם אל התורה
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כְּשֶׁאָדָם רוֹאֶה שֶׁבָּאִים אֵלָיו הִרְהוּרִים רָעִים, יִתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה, וְאָז יַעַבְרוּ מִמֶּנּוּ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כְּשֶׁאוֹתוֹ הַצַּד הָרָע בָּא לְפַתּוֹת אֶת הָאָדָם, יִמְשֹׁךְ אוֹתוֹ לַתּוֹרָה, וְיִפָּרֵד מִמֶּנּוּ.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, כַּד חָמֵי בַר נָשׁ דְּהִרְהוּרִין בִּישִׁין אַתְיָין לְגַבֵּיהּ, יִתְעַסַּק בְּאוֹרַיְיתָא, וּכְדֵין יִתְעַבְרוּן מִנֵּיהּ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, כַּד הַהוּא סִטְרָא בִּישָׁא אָתֵי לְמִפְתֵּי לֵיהּ לְבַר נָשׁ, יְהֵא מָשִׁיךְ לֵיהּ לְגַבֵּי אוֹרַיְיתָא, וְיִתְפְּרַשׁ מִנֵּיהּ.
הסטרא אחרא מסטין לפני הקב"ה - עצת התורה להינצל ממנו
בֹּא רְאֵה, שֶׁהִנֵּה שָׁנִינוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר הַצַּד הָרָע הַזֶּה עוֹמֵד לִפְנֵי הקב"ה לְהַשְׂטִין עַל הָעוֹלָם מִשּׁוּם מַעֲשִׂים רָעִים. הקב"ה חָס עַל הָעוֹלָם, וְנוֹתֵן עֵצָה לִבְנֵי אָדָם לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ. וְלֹא יוּכַל לִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם וְלֹא עַל מַעֲשֵׂיהֶם, וּמַה הִיא ׳הָעֵצָה׳? לְהִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, וְנִצּוֹלִים מִמֶּנּוּ. מִנַּיִן לָנוּ? שֶׁכָּתוּב ׳כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר׳ (שם ו, כג). מַה כָּתוּב אַחֲרָיו? ׳לִשְׁמָרְךְ מֵאֵשֶׁת רָע מֵחֶלְקַת לָשׁוֹן נָכְרִיָּה׳.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, דְּהָא תָּנִינָן, דְּכַד הַאי סִטְרָא בִישָׁא קָיְימָא קַמֵּיהּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַסְטָאָה עַל עַלְמָא בְּגִין עוֹבָדִין בִּישִׁין. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָס עַל עַלְמָא, וְיָהִיב עֵיטָא לִבְנֵי נָשָׁא, לְאִשְׁתְּזָבָא מִנֵּיהּ. וְלָא יָכִיל לְשַׁלְטָאָה עֲלֵיהוֹן וְלָא עַל עוֹבָדֵיהוֹן, וּמַאי אִיהוּ ׳עֵיטָא׳, לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּאוֹרַיְיתָא, וְאִשְׁתֵּזָבוּ מִנֵּיהּ. מְנָלָן, דִּכְתִיב, ׳כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר׳ (משלי ו, כג). מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ ׳לִשְׁמָרְךָ מֵאֵשֶׁת רָע מֵחֶלְקַת לָשׁוֹן נָכְרִיָּה׳.
צד הטומאה עומד תמיד להזכיר חטאי בני האדם
זֶהוּ צַד הַטֻּמְאָה, הַסִּטְרָא אַחֲרָא. שֶׁעוֹמֵד תָּמִיד לִפְנֵי הקב"ה לְהַשְׂטִין עַל חֲטָאֵי בְּנֵי הָאָדָם. וְעוֹמֵד תָּמִיד לְהַשְׂטִין לְמַטָּה לִבְנֵי אָדָם. עוֹמֵד תָּמִיד לְמַעְלָה כְּדֵי לְהַזְכִּיר חֲטָאֵי בְּנֵי הָאָדָם וּלְהַשְׂטִין לָהֶם עַל מַעֲשֵׂיהֶם. וּמִשּׁוּם שֶׁנִּתְּנוּ בִּרְשׁוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לוֹ לְאִיּוֹב.
בלשון הזוהר
וְדָא הוּא סִטְרָא מְסָאֲבָא, סִטְרָא אָחֳרָא. דְאִיהִי קָיְימָא תָּדִיר קַמֵּיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְאַסְטָאָה עַל חוֹבֵיהוֹן דִּבְנֵי נָשָׁא. וְקָיְימָא תָּדִיר לְאַסְטָאָה לְתַתָּא לִבְנִי נָשָׁא. קָיְימָא תָּדִיר לְעֵילָא, בְּגִין לְאַדְכָּרָא חוֹבֵיהוֹן דִּבְנִי נָשָׁא, וּלְאַסְטָאָה לוֹן עַל עוֹבָדֵיהוֹן. וּבְגִין דְּאִתְיְהִיבוּ בִּרְשׁוּתֵיהּ, כְּמָה דְּעֲבַד לֵיהּ לְאִיּוֹב.
השטנה על ישראל בדין - הצלה בשופר ובשעיר המשתלח
וְכֵן עוֹמֵד עֲלֵיהֶם לְהַשְׂטִין וּלְהַזְכִּיר חֲטָאֵיהֶם בְּכָל מַה שֶּׁעָשׂוּ בְּאוֹתָן הַפְּעָמִים שהקב"ה עוֹמֵד עֲלֵיהֶם בְּדִין. אֲזַי עוֹמֵד לְהַשְׂטִין לָהֶם וּלְהַזְכִּיר חֲטָאֵיהֶם. והקב"ה חָס עַל יִשְׂרָאֵל וְנוֹתֵן לָהֶם עֵצָה לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ. וּבַמֶּה? בַּשּׁוֹפָר, בַּיּוֹם שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים בַּשָּׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ שֶׁנּוֹתְנִים לוֹ, כְּדֵי לְהִפָּרֵד מֵהֶם וּלְהִשְׁתַּדֵּל בְּאוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁלּוֹ, וַהֲרֵי בֵּאֲרוּהָ.
בלשון הזוהר
וְכֵן קָיְימָא עֲלַיְיהוּ לְאַסְטָאָה וּלְאַדְכָּרָא חוֹבֵיהוֹן בְּכָל מַה דְּעֲבָדוּ, בְּאִינוּן זִמְנִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָיְימָא עֲלַיְיהוּ בְּדִינָא. כְּדֵין קָאִים לְאַסְטָאָה לוֹן וּלְאַדְכָּרָא חוֹבֵיהוֹן. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָס עֲלַיְיהוּ דְיִשְׂרָאֵל, וְיָהַב לוֹן עֵיטָא לְאִשְׁתְּזָבָא מִנֵּיהּ. וּבְמָּה, בַּשּׁוֹפָר בְּיוֹמָא דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וּבְיוֹמָא דְכִפּוּרֵי בְּשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ דְּיָהֲבִין לֵיהּ, בְּגִין לְאִתְפְּרָשָׁא מִנַּיְיהוּ, וּלְאִשְׁתַּדְּלָא בְּהַהוּא חוּלָקֵיהּ, וְהָא אוּקְמוּהָ.
דרכי התורה - זה שלום וזה מוות, הפוכים זה מזה
בֹּא רְאֵה מַה כָּתוּב, ׳רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת שְׁאוֹל צְעָדֶיהָ יִתְמֹכוּ׳ (שם ה, ה). וּבְסוֹד הָאֱמוּנָה מַה כָּתוּב? ׳דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבֹתֶיהָ שָׁלוֹם׳ (שם ג, יז). וְאֵלּוּ הֵם דַּרְכֵי וּשְׁבִילֵי הַתּוֹרָה, וְהַכֹּל אֶחָד. זֶה שָׁלוֹם וְזֶה מָוֶת, וְהַכֹּל הֲפוּכִים זֶה מִזֶּה.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב, ׳רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת שְׁאוֹל צְעָדֶיהָ יִתְמוֹכוּ׳ (משלי ה, ה). וּבְרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא מַה כְּתִיב. ׳דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נוֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם׳ (משלי ג, יז). וְאִלֵּין אִינוּן אָרְחִין וּשְׁבִילִין דְּאוֹרַיְיתָא, וְכֹלָּא חַד. הַאי שָׁלוֹם וְהַאי מָוְת, וְכֹלָּא הִפּוּכָן דָּא מִן דָּא.
אשרי חלקם של ישראל הנדבקים בקב"ה בעולם הזה ובבא
אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּדְבָּקִים בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּרָאוּי וְנוֹתֵן לָהֶם עֵצָה לְהִנָּצֵל מִכָּל הַצְּדָדִים הָאֲחֵרִים שֶׁל הָעוֹלָם. מִשּׁוּם שֶׁהֵם עַם קָדוֹשׁ לְנַחֲלָתוֹ וְחֶלְקוֹ, וְעַל כֵּן נוֹתֵן לָהֶם עֵצָה בַּכֹּל. אַשְׁרֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.
בלשון הזוהר
זַכָּאָה חוּלְקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְּאִינוּן מִתְדַּבְּקִין בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּדְקָא חָזֵי, וְיָהִיב לוֹן עֵיטָא לְאִשְׁתְּזָבָא מִכָּל סִטְרִין אָחֳרָנִין דְּעַלְמָא. בְּגִין דְּאִינוּן עַמָּא קַדִּישָׁא לְאַחְסַנְתֵּיהּ וְחוּלָקֵיהּ, וְעַל דָּא יָהִיב לוֹן עֵיטָא בְּכֹלָּא. זַכָּאִין אִינוּן בְּעַלְמָא דֵין, וּבְעַלְמָא דְאָתֵי.
שיטוט הצד הרע בעולם - חסד הקב"ה מקיים את הבריאה
בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁהַצַּד הָרָע הַזֶּה יוֹרֵד וּמְשׁוֹטֵט בָּעוֹלָם וְרוֹאֶה אֶת מַעֲשֵׂי בְּנֵי הָאָדָם, שֶׁהֵם כֻּלָּם סוֹטִים דַּרְכֵיהֶם בָּעוֹלָם. הוּא עוֹלֶה וּמַשְׂטִין עֲלֵיהֶם, וְאִלְמָלֵא שהקב"ה חָס עַל מַעֲשֵׂי יָדָיו, הֵם לֹא הָיוּ נִשְׁאָרִים בָּעוֹלָם.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כַּד הַאי סִטְרָא בִּישָׁא נָחַת וְשָׁאט בְּעַלְמָא, וְחָמֵי עוֹבָדִין דִּבְנֵי נָשָׁא, דְּאִינוּן כֻּלְּהוּ סָטְאִין אָרְחַיְיהוּ בְּעַלְמָא. סָלִיק לְעֵילָא וְאַסְטִין לוֹן, וְאִלְמָלֵא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָיִיס עַל עוֹבָדֵי יְדוֹי, לָא יִשְׁתָּאֲרוּן בְּעַלְמָא.
כדברה אליו יום יום - מלשינות הצד הרע לפני הקב"ה
מַה כָּתוּב? ׳וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם׳ (בראשית לט, י) - ׳כְּדַבְּרָהּ׳ - שֶׁעוֹלֶה וּמַשְׂטִין בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְאוֹמֵר לִפְנֵי הקב"ה כַּמָּה רָעוֹת, כַּמָּה מַלְשִׁינוּת, כְּדֵי לְכַלּוֹת בְּנֵי אָדָם.
בלשון הזוהר
מַה כְּתִיב ׳וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם׳ (בראשית לט, י). ׳כְּדַבְּרָהּ׳, דְסָלְקָא וְסָאטֵי בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא, וְאָמַר קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כַּמָּה בִּישִׁין כַּמָּה דִּלְטוֹרִין, בְּגִין לְשֵׁיצָאָה בְּנִי עַלְמָא.
ולא שמע אליה - סירוב יוסף לשלטון הסטרא אחרא
מַה כָּתוּב? ׳וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ׳ (בראשית לט, י) - ׳וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ׳ - מִשּׁוּם שֶׁהוּא חָס עַל הָעוֹלָם. ׳לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ׳, מַהוּ ׳לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ׳? כְּדֵי לָקַחַת שִׁלְטוֹן לִשְׁלֹט עַל הָעוֹלָם, וְהַשִּׁלְטוֹן לֹא שׁוֹלֵט עַד שֶׁנִּתֶּנֶת לוֹ רְשׁוּת.
בלשון הזוהר
מַה כְּתִיב, ׳וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ׳ (בראשית לט, י). ׳וְלא שָׁמַע אֵלֶיהָ׳, בְּגִין דְּאִיהוּ חָיִיס עַל עַלְמָא. ׳לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ׳, מַהוּ ׳לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ׳. בְּגִין לְנָסְבָא שָׁלְטָנוּ, לְשַׁלְּטָאָה עַל עַלְמָא, וְשָׁלְטָנוּ לָא שָׁלְטָא, עַד דְּאִתְיְהִיב לֵיהּ רְשׁוּ.
לשכב אצלה - סיוע מלמעלה המקיים את העולם
דָּבָר אַחֵר ׳לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ׳ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וּלְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עִם טְמֵאָה׳ (ויקרא טו, לג). ׳לִהְיוֹת עִמָּהּ׳ - לָתֵת לָהּ גַּדְלוּת וּבְרָכוֹת וְסִיּוּעַ, שֶׁאִלְמָלֵא הָיָה לָהּ סִיּוּעַ מִלְמַעְלָה, לֹא נִשְׁאָר בָּעוֹלָם אֲפִלּוּ אֶחָד, אֲבָל מִשּׁוּם שהקב"ה חָס עַל הָעוֹלָם, נִשְׁאָר הָעוֹלָם בְּקִיּוּמוֹ.
בלשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר ׳לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ׳, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וּלְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עִם טְמֵאָה׳ (ויקרא טו, לג). ׳לִהְיוֹת עִמָּהּ׳ לְמֵיהַב לָהּ רְבוּ וּבִרְכָאן וְסִיַּיעְתָּא, דְּאִלְּמָלֵא סִיּוּעָא הֲוָה לָהּ מִלְּעֵילָא, לָא אִשְׁתָּאַר בְּעַלְמָא אֲפִילּוּ חַד, אֲבָל בְּגִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָיִיס עַל עַלְמָא, אִשְׁתָּאַר עַלְמָא בְּקִיּוּמֵיהּ.
פיתוי היצר הרע - הסטה מדרך האמת אל הגיהנום
רַבִּי אַבָּא אָמַר, הַכֹּל הוּא דֶּרֶךְ אַחַת, אֲבָל יֵצֶר הָרָע הוּא שֶׁהוֹלֵךְ וּמְפַתֶּה אֶת בְּנֵי הָאָדָם כְּדֵי לְהַסְטוֹת אֶת דַּרְכֵיהֶם וּלְהִדָּבֵק בָּהֶם בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וּבְכָל עִדָּן וְעִדָּן. מַסְטֶה אֶת הָאָדָם מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת כְּדֵי לִדְחוֹתוֹ מִדֶּרֶךְ הַחַיִּים, לִמְשׁוֹךְ אוֹתוֹ לַגֵּיהִנֹּם.
בלשון הזוהר
רִבִּי אַבָּא אָמַר, כֹּלָּא אִיהוּ אָרְחָא חָדָא, אֲבָל יֵצֶר הָרָע הוּא דְקָא אָזִיל וּמְפַתֵּי לוֹן לִבְנֵי נָשָׁא, בְּגִין לְאַסְטָאָה אָרְחַיְיהוּ וּלְאִתְדַּבְּקָא בְּהוּ, בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא, וּבְכָל עִידָן וְעִידָן. סָטֵי לֵיהּ לְבַר נָשׁ מֵאָרְחָא דִקְשׁוֹט, בְּגִין לְדַחְיָיא לֵיהּ מֵאָרְחָא דְחַיֵּי, לְאַמְשָׁכָא לֵיהּ לַגֵּיהִנֹּם.
אשרי השומר דרכיו - שלא ידבק ביצר הרע בגיהנום
אַשְׁרָיו מִי שֶׁעוֹשֶׂה וְשׁוֹמֵר (נ"א: אַשְׁרָיו, מַה עוֹשֶׂה? שׁוֹמֵר) דְּרָכָיו וּשְׁבִילָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יִדְבַּק בּוֹ. הַיְנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב ׳וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ׳ - כְּמוֹ (נ"א: בְּמָה) שֶׁהִיא אוֹמֶרֶת לוֹ בְּכָל יוֹם. שֶׁהֲרֵי רוּחַ הַטֻּמְאָה, יֵצֶר הָרָע, מְפַתֶּה אֶת הָאָדָם בְּכָל יוֹם ׳לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ׳, בְּתוֹךְ הַגֵּיהִנֹּם, וּלְהִדּוֹן שָׁם, ׳לִהְיוֹת עִמָּהּ׳.
בלשון הזוהר
זַכָּאָה אִיהוּ מַאן דְּעָבִיד וְנָטִיר (נ"א: זַכָּאָה מַאי עָבִיד, נָטִיר) אָרְחוֹי וּשְׁבִילוֹי, בְּגִין דְּלָא יִתְדַּבַּק בֵּיהּ. הַיְינוּ דִכְתִיב ׳וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם וְלא שָׁמַע אֵלֶיהָ׳, כְּמָּה (נ"א: בְּמָה) דְּאִיהִי אֲמְרַת לֵיהּ בְּכָל יוֹמָא. דְּהָא רוּחַ מְסָאֲבָא, יֵצֶר הָרָע, אִיהוּ מְפַתֵּי לֵיהּ לְבַר נָשׁ, בְּכָל יוֹמָא, ׳לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ׳, גּוֹ גֵּיהִנֹּם, וּלְאִתְדָּנָא תַּמָּן, ׳לִהְיוֹת עִמָּהּ׳.
הנדבק בצד הטומאה - נטמא בעולם הזה ובעולם הבא
בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁאָדָם נִדְבָּק לְאוֹתוֹ הַצַּד, נִמְשָׁךְ אַחֲרָיו, וְנִטְמָא עִמּוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְנִטְמָא עִמּוֹ בָּעוֹלָם הָאַחֵר. בֹּא רְאֵה, צַד הַטֻּמְאָה הַזֶּה הוּא מְנֻוָּל, הוּא מְלֻכְלָךְ, כַּכָּתוּב ׳צֵא תֹּאמַר לוֹ׳ (ישעיהו ל, כב), צוֹאָה מַמָּשׁ. וּבוֹ נִדּוֹן מִי שֶׁמַּסְטֶה דְּרָכָיו מֵהַתּוֹרָה, וּבוֹ נִדּוֹנִים אוֹתָם הָרְשָׁעִים שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כַּד בַר נָשׁ אִתְדָּבַּק בְּהַהוּא סִטְרָא, אִתְמְשַׁךְ אֲבַתְרָהּ, וְאִסְתָּאַב עִמָּהּ בְּהַאי עַלְמָא, וְאִסְתָּאַב עִמָּהּ בְּעַלְמָא אָחֳרָא. תָּא חֲזֵי, הַאי סִטְרָא מְסָאֲבָא, מְנוּוָלָא אִיהוּ, לִכְלוּכָא אִיהוּ. כְּדִּכְתִיב, ׳צֵא תֹּאמַר לוֹ׳ (ישעיהו ל, כב), צוֹאָה מַמָּשׁ. וּבֵיהּ אִתְדָּן מַאן דְּאַסְטֵי אָרְחוֹי מִן אוֹרַיְיתָא, וּבֵיהּ אִתְדָנוּ אִינוּן חַיָּיבִין דְּעַלְמָא, דְּלֵית לוֹן מְהֵימְנוּתָא בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
ויהי כהיום הזה - יום שהיצר הרע יורד להסטין
מַה כָּתוּב? ׳וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת שָׁם בַּבָּיִת׳ (בראשית לט, יא)? ׳וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה׳ - הַיּוֹם שֶׁיֵּצֶר הָרָע שׁוֹלֵט בָּעוֹלָם וְיוֹרֵד לְהַשְׂטִין לִבְנֵי הָאָדָם. מָתַי? הַיּוֹם שֶׁבָּא אָדָם לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה עַל חֲטָאָיו, אוֹ לְהִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה וְלַעֲשׂוֹת מִצְווֹת הַתּוֹרָה, וְאָז יוֹרֵד בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן כְּדֵי לְהַסְטוֹת אֶת בְּנֵי הָאָדָם.
בלשון הזוהר
מַה כְּתִיב, ׳וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת שָׁם בַּבָּיִת׳ (בראשית לט, יא). ׳וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה׳, יוֹמָא דְיֵצֶר הָרָע שָׁלְטָא בְּעַלְמָא, וְנָחֲתָא לְאַסְטָאָה לִבְנֵי נָשָׁא. אֵימָתַי, יוֹמָא דְאָתֵי בַּר נָשׁ לְאֲתָבָא בִּתְיוּבְתָּא עַל חוֹבוֹי, אוֹ לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּאוֹרַיְיתָא, וּלְמֶעְבַּד פִּקּוּדֵי דְאוֹרַיְיתָא. וּכְדֵין בְּהַהוּא זִמְנָא נָחֲתָא, בְּגִין לְאַסְטָאָה לִבְנֵי עָלְמָא.
מלאכת האדם עבודת הקב"ה - התעצמות כארי מול הסטרא אחרא
׳וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ׳ (בראשית לט, יא) - כְּדֵי לְהִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה וְלַעֲשׂוֹת מִצְווֹת הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא מְלַאכְתּוֹ שֶׁל הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְכֵיוָן שֶׁעֲבוֹדַת הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה הִיא עֲבוֹדַת הקב"ה. צָרִיךְ לָאָדָם לִהְיוֹת תַּקִּיף כְּאַרְיֵה בְּכָל צְדָדָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט עָלָיו הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְלֹא יוּכַל לְפַתּוֹת אוֹתוֹ. מַה כָּתוּב? ׳וְאֵין אִישׁ׳ - אֵין גֶּבֶר שֶׁיַּעֲמֹד לִפְנֵי הַיֵּצֶר הָרָע וְיִלָּחֵם בּוֹ קְרָב כָּרָאוּי.
בלשון הזוהר
׳וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ׳ (בראשית לט, יא) - בְּגִין לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּאוֹרַיְיתָא וּלְמֶעְבַּד פִּקּוּדֵי דְאוֹרַיְיתָא, דְּאִיהוּ מְלַאכְתּוֹ דְּבַר נָשׁ בְּהַאי עַלְמְא. וְכֵיוָן דְּעֲבִידְתָּא דְּבַר נָשׁ בְּהַאי עַלְמָא, הוּא עֲבִידְתָּא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. בָּעֵי לֵיה לְבַר נָשׁ, לְמֶהֱוֵי תַּקִּיפָא כְּאַרְיָא בְּכָל סִטְרוֹי, בְּגִין דְּלָא יִשְׁלוֹט עֲלוֹי סִטְרָא אָחֳרָא, וְלָא יָכִיל לְמִפְתֵּי לֵיהּ. מַה כְּתִיב. ׳וְאֵין אִישׁ׳ - לֵית גְּבַר דְּיֵקוּם לְקֳבְלֵיהּ דְּיֵצֶר הָרָע, וְיִגַּח בֵּיהּ קְרָבָא כְּדְקָא יָאוֹת.
ותתפשהו בבגדו - יצר הרע מקשט את האדם קודם הפיתוי
מַה דַּרְכּוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרָע? כֵּיוָן שֶׁרוֹאֶה שֶׁאֵין הָאָדָם עוֹמֵד כְּנֶגְדּוֹ וְיוֹצֵא לִקְרָב אִתּוֹ, מִיָּד - ׳וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר שִׁכְבָה עִמִּי׳ (בראשית לט, יב)? ׳וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ׳, מִשּׁוּם שֶׁכַּאֲשֶׁר יֵצֶר הָרָע שׁוֹלֵט עַל הָאָדָם, מַתְקִין אוֹתוֹ וּמְקַשֵּׁט לוֹ אֶת לְבוּשׁוֹ, מְסַלְסֵל בִּשְׂעָרוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר שִׁכְבָה עִמִּי׳ - הִדָּבֵק עִמִּי.
בלשון הזוהר
מַאי אוֹרְחֵיהּ דְּיֵצֶר הָרָע, כֵּיוָן דְּחָמֵי דְּלֵית בַּר נָשׁ קָאִים לְקֳבְלֵיהּ וּלְאַגָּחָא בֵּיהּ קְרָבָא, מִיָּד: ׳וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר שִׁכְבָה עִמִּי׳ (בראשית לט, יב). ׳וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ׳, בְּגִין דְּכַד שַׁלִּיט יֵצֶר הָרָע עֲלֵיהּ דְּבַר נָשׁ, אַתְקִין לֵיהּ, וְקַשִּׁיט לֵיהּ לְבוּשׁוֹי, מְסַלְסֵל בְּשַׂעֲרֵיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר שִׁכְבָה עִמִּי׳ - אִתְדָּבַּק עִמִּי.
ויעזב בגדו בידה - התגברות הצדיק ובריחתו מן היצר
מִי שֶׁהוּא צַדִּיק, מִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדּוֹ וְנִלְחָם בּוֹ קְרָב. מַה כָּתוּב? ׳וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה׳ - יַעֲזֹב אוֹתוֹ וְיִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדּוֹ (ס"א: וילחם בּוֹ קְרָב) וְיִבְרַח מִמֶּנּוּ כְּדֵי לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ, וְלֹא יִשְׁלֹט עָלָיו.
בלשון הזוהר
מַאן דְּאִיהוּ זַכָּאָה, אִתְתַּקַּף לְקֳבְלֵיהּ, וְאַגַּח בֵּיהּ קְרָבָא. מַה כְּתִיב, ׳וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה׳, יִשְׁבּוֹק לֵיהּ, וְיִתְתַּקַּף לְקֳבְלֵיהּ. (ס"א: ואגח ביה קרבא) וְיֵעֲרוֹק מִנֵּיהּ, בְּגִין לְאִשְׁתְּזָבָא מִנֵּיהּ, וְלָא יִשְׁלוֹט עֲלוֹי.
יצר הרע כהר גדול לצדיקים וכחוט שערה לרשעים לעתיד
אָמַר רַבִּי יִצְחָק, עֲתִידִים הֵם הַצַּדִּיקִים לִרְאוֹת אֶת יֵצֶר הָרָע כְּמוֹ הַר גָּדוֹל, וְיִתְמְהוּ וְיֹאמְרוּ, אֵיךְ יָכֹלְנוּ לְהַכְנִיעַ אֶת הָהָר הַגָּדוֹל הָעֶלְיוֹן הַזֶּה!? וַעֲתִידִים הָרְשָׁעִים לִרְאוֹת אֶת הַיֵּצֶר הָרָע דַּקִּיק כְּמוֹ חוּט שֶׁל שַׂעֲרָה, וְיִתְמְהוּ וְיֹאמְרוּ, אֵיךְ לֹא יָכֹלְנוּ לְהַכְנִיעַ אֶת חוּט הַשַּׂעֲרָה כָּזֶה דַּקִּיק!? אֵלּוּ יִבְכּוּ וְאֵלּוּ יִבְכּוּ. והקב"ה יְבַעֵר אוֹתוֹ מִן הָעוֹלָם וְיִשְׁחַט אוֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם, וְלֹא יִשְׁלֹט עוֹד בָּעוֹלָם, וְיִרְאוּ הַצַּדִּיקִים וְיִשְׂמְחוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךְ יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךְ׳ (תהלים קמ, יד).
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יִצְחָק, זְמִינִין אִינוּן צַדִּיקַיָא לְמֶחמֵי לְיֵצֶר הָרָע, כְּחַד טוּרָא רַבְרְבָא, וְיִתְמְהוּן וְיֵימְרוּן. אֵיךְ יָכִילְנָא לְאַכְּפְיָא לֵיהּ לְטוּרָא רַבְרְבָא הָדֵין עִלָּאָה. וּזְמִינִין רַשִּׁיעַיָא לְמֶחֱמֵי לֵיהּ לְיֵצֶר הָרָע, דַּקִּיק כְּחוּטָא דְּשַׂעֲרָא, וְיִתְמְהוּן וְיֵימְרוּן. הֵיךְ לָא יָכִילְנָא לְאַכְּפְיָא לְחוּטָא דְשַׂעֲרָא כְּדָא דַּקִּיק. אִלֵּין יִבְכּוּן וְאִלֵּין יִבְכּוּן. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְבַעֵר לֵיהּ מֵעַלְמָא, וְיִכּוֹס לֵיהּ לְעֵינַיְיהוּ, וְלָא יִשְׁלוֹט עוֹד בְּעַלְמָא, וְיֶחמוּן צַדִּיקַיָא וְיֶחֱדוּן. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ׳ (תהילים קמ, יד).
׳ויהי אחר הדברים האלה חטאו משקה מלך מצרים׳
דיוקן האדם ועליית יוסף
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.