׳ויקרא אליו מלאך ה׳
שלמות אברהם האחרון והאיל שנפקד בשעתו
׳אברהם אברהם׳ בפסק טעם - האחרון שלם והראשון אינו שלם
׳וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יהו"ה וְגוֹ'׳ (בראשית כב, יא). מַפְסִיק טַעַם בֵּינֵיהֶם, שֶׁאֵין אַבְרָהָם הָאַחֲרוֹן כָּרִאשׁוֹן. הָאַחֲרוֹן שָׁלֵם, אחר העקידה שנכלל כבר מהגבורות ונמתקו ע"י החסדים, אבל הָרִאשׁוֹןשהיה קודם העקידה לֹא שָׁלֵם.שקודם העקידה לא נכלל מהגבורות ואחר ויש מפרשים שלכל צדיק יש שתי רוחות, אחת בעולם הזה ואחת בעולם הבא, ולכן נכפל 'אברהם אברהם' (אוה"ח) כְּמוֹ זֶה ׳שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל׳הטעם שיש טעם מפסיק בניהם - הָאַחֲרוֹן שָׁלֵם, הָרִאשׁוֹן לֹא שָׁלֵם. הָאַחֲרוֹן שהוזכר היינו כנגד מעלתו האחרונה שכבר היה נָבִיא,ואילו הָרִאשׁוֹן לֹא נָבִיא.עוד קודם שזכה לנבואה. אֲבָל בְּ ׳מֹשֶׁה מֹשֶׁה׳ אֵין הֶפְסֵק טַעַם, מִשּׁוּם שֶׁמִּיּוֹם שֶׁנּוֹלַד לֹא זָזָה מִמֶּנּוּ שְׁכִינָה.לא שלא נשתלם משה רבינו אחד שהוציא ישראל ממצרים ואחר שנתן את התורה יותר ממה שהיה קודם. וכן אחר שנתקדש ונתעלה אחר שפירש מאשתו אלא הכוונה מצד ערך זה לבד של השראת שכינה - אין הפסק שכינה מיום שנולד עד יום מותו ׳אַבְרָהָם אַבְרָהָם׳. רַבִּי חִיָּיא אָמַר, כְּדֵי לְעוֹרְרוֹ בְּרוּחַ אַחֶרֶת, א. להשיבו למידת החסד ב. אף לרוח דלעוה"ב (תוספתא נח) בְּמַעֲשֶׂה אַחֵר, בהקרבת האיל לעולה תחת בנו בְּלֵב אַחֵר. א. לאהבה ליצחק כבראשונה ב. בלב טהור בעילוי גבוה שלא יהרהר אחר המקום (רא"ג)
בלשון הזוהר
׳וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ׳ (בראשית כב, יא) - יהו"ה וְגו', פָּסִיק טַעְמָא בְּגַוַּויְהוּ, דְּלָאו אַבְרָהָם בַּתְרָאָה כְּקַדְמָאָה. בַּתְרָאָה שְׁלִים קַדְמָאָה לָא שְׁלִים. כְּגַוְונָא דָא ׳שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל׳, בַּתְרָאָה שְׁלִים, קַדְמָאָה לָא שְׁלִים. בַּתְרָאָה נָבִיא, קַדְמָאָה לָא נָבִיא. אֲבָל ׳משֶׁה משֶׁה׳, לָא פָּסִיק, בְּגִין דְּמִיּוֹמָא דְּאִתְיְילִיד לָא אַעֲדֵי מִנֵּיהּ שְׁכִינְתָּא. ׳אַבְרָהָם אַבְרָהָם׳. רַבִּי חִיָּיא אָמַר בְּגִין לְאַתְעָרָא לֵיהּ בְּרוּחָא אָחֳרָא בְּעוֹבָדָא אָחֳרָא בְּלִבָּא אָחֳרָא.
עליית יצחק כקטורת - וצער אברהם שלא נשלם קרבנו
רַבִּי יְהוּדָה אָמַר,להשיב מדוע נכפל לשון אברהם אברהם בעבור ש נִבְחַר יִצְחָק וְהִתְעַלָּה בְרָצוֹן לִפְנֵי הקב"ה כְּרֵיחַ קְטֹרֶת הַבְּשָׂמִים שֶׁמַּקְרִיבִים הַכֹּהֲנִים לְפָנָיו פַּעֲמַיִם בַּיּוֹםמחציתה בבוקר כנגד מידת החסד, ומחציתה בערב כנגד מידת הדין, ובא הדבר לחצאין שהכל ייחוד בזה וְנִשְׁלַם הַקָּרְבָּן. ואף כאן כנגד זה נכלל אברהם ביצחק מים באש ואש במים, ומשום כך מעלה הכתוב כאילו הקריבו שני פעמים, וא"כ רק בין הערביים הושלם הייחוד של החלק השני, ולזה אומר שֶׁהֲרֵי צַעֲרוֹ שֶׁל אַבְרָהָם הָיָה בְּשָׁעָה שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ, ׳אַל תִּשְׁלַח יָדְךְ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה׳. חָשַׁב שֶׁקָּרְבָּנוֹ לֹא נִשְׁלַם וּלְחִנָּם עָשָׂה וְסִדֵּר הַכֹּל וּבָנָה מִזְבֵּחַ. מִיָּד: ׳וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר וְגוֹ'׳.וזהו עומק 'מי שענה לאברהם אבינו בהר המוריה' שהמציא לו האיל, כדי להשלים החצי השני של הייחוד השלם.
בלשון הזוהר
רַבִּי יְהוּדָה אָמַר אִתְבְּרִיר יִצְחָק וְאִסְתַּלִּיק בִּרְעוּתָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּרֵיחָא דִקְטוֹרֶת בּוּסְמִין דְּקָרְבִין כָּהֲנַיָּיא קַמֵּיהּ, תְּרֵין זִמְנִין בְּיוֹמָא וְאִשְׁתְּלִים קָרְבָּנָא. דְּהָא צַעֲרָא דְאַבְרָהָם הֲוָה בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְּמָר לֵיהּ ׳אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה׳. חָשִׁיב דְּקָרְבָּנֵיהּ לָא אִשְׁתְּלִים וּלְמַגָּנָא עָבַד וְסִדֵּר כֹּלָּא וּבְנָה מִזְבֵּחַ. מִיָּד. ׳וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנִּה אַיִל אַחַר וְגו'׳
האיל שנברא בין השמשות - כוח שנפקד להזדמן בשעתו
בכאן בא לשאול הֲרֵי שָׁנִינוּ,שאילו של יצחק הוּא הָאַיִל שֶׁנִּבְרָא בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת הָיָה,ומאידך ׳וּבֶן שְׁנָתוֹ׳ הָיָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ׳ (במדבר ז, טו), וְכָךְ צָרִיךְ להיות כמו כל עולת תמיד א"כ יש לשאול איך הדברים עולים בקנה אחד (נ"א: וְאַתָּה אָמַרְתָּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְעוֹד, וַהֲרֵי יִצְחָק לֹא הָיָה בָּעוֹלָם, אֶלָּא נִפְקָד וכו) (וַהֲרֵי יִצְחָק לֹא הָיָה בָּעוֹלָם) וְאַתָּה אוֹמֵר שֶׁנִּבְרָא בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת? יש לשאול שאם נברא בין השמשות באותה שעה עדיין וע"ז משיב אֶלָּא נִפְקַד כֹּחַ שֶׁיִּזְדַּמֵּן אוֹתוֹ הָאַיִל בְּשָׁעָה שֶׁהִצְטָרֵךְ אוֹתוֹ אַבְרָהָם. כְּמוֹ שֶׁכָּל אוֹתָם הַדְּבָרִים שֶׁהָיוּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, הִתְמַנָּהונוצר כֹּחַ שֶׁיִּזְדַּמֵּן אוֹתוֹ דָבָרלאותו הזמן (לַזְּמַן הַהוּא) בְּשָׁעָה שֶׁצָּרִיךְ אוֹתוֹ. כָּךְ גַּם הָאַיִל הַזֶּה שֶׁהֻקְרַב תַּחַת יִצְחָק. וא"כ וודאי נולד באמת בזמנו וכשהיה עד בן שנה [ובכלל זה אף בן שמונת ימים] נזדמן לאברהם כמו כל הדברים שנבראו בע"ש בין השמשות.
בלשון הזוהר
הָא תָּנִינָן הוּא אַיִל דְּאִתְבְּרֵי בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת הֲוָה, ׳וּבֶן שְׁנָתוֹ׳ הָיָה כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ׳ (במדבר ז, טו) וְהָכִי אִצְטְרִיךְ (נ"א: וְאַתְּ אֲמַרְתְּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. וְתוּ וְהָא יִצְחָק לָא הֲוָה בְּעָלְמָא, אֶלָּא אִתְפַּקִּד וכו) (וְהָא יִצְחָק לָא הֲוָה בְּעָלְמָא) וְאַתְּ אֲמַרְתְּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. אֶלָּא אִתְפַּקַּד חֵילָא לְאִזְדַּמְּנָא הַהוּא אִימְרָא בְּשַׁעֲתָא דְּאִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְאַבְרָהָם. כְּמָה דְּכָל אִנּוּן מִלִּין דְּהֲווּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת אִתְמַנָּא חֵילָא לְאִזְדַּמְּנָא הַהוּא מִלָּה (לְהַהוּא זִמְנָא) בְּשַׁעֲתָא דְּאִצְטְרִיךְ לֵיהּ. הָכִי נָמֵי הַאי אַיִל דְּאִתְקְרִיב תְּחוֹתֵיהּ דְּיִצְחָק.
׳בכל צרתם לא צר׳
שכינה עם ישראל בגלותם ובגאולתם
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.