׳ארץ אשר לא במסכנת׳
מעלת הארץ שאין בה שליט אחר
בארץ ישראל לא שולט מלאך - אלא הוא לבדו
אֶרֶץ אֲשֶׁר לא בְמִסְכֵּנת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם.רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי הָיוּ עוֹמְדִים יוֹם אֶחָד וְעוֹסְקִים בַּפָּסוּק הַזֶּה, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כָּתוּב ׳אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ׳ויש להתבונן (דברים ח, ט). לְשֵׁם מָההזכיר הכתוב פַּעֲמַיִם בָּהּ בָּהּ?שהיה צ"ל 'ארץ אשר לא במסכנות תאכל לחם ולא תחסר כל', אֶלָּאביאור הענין הֲרֵי נֶאֱמַר שהקב"ה חִלֵּק אֶת כָּל הָעַמִּים וְהָאֲרָצוֹת לִשְׁלוּחִים מְמֻנִּים, בסוד הכתוב 'בהפרידו בני אדם יצב גבולות עמים', וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא שׁוֹלֵט מַלְאָךְ וְלֹא מְמֻנֶּה אַחֵר, אֶלָּא הוּאהקב"ה לְבַדּוֹ,ע"ד מה שנאמר 'עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה', לָכֵן הִכְנִיס אֶת הָעָםעם ישראל שֶׁלֹּא שׁוֹלֵט בָּהֶם אַחֵראלא נמצאים תחת השגתו הישירה כמו שנאמר כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו לְאֶרֶץ שֶׁלֹּא שׁוֹלֵט בָּהּשום כח ושר אַחֵר. אלא תחת השגתו הפרטית.
בלשון הזוהר
רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי הֲווּ קָיְימֵי יוֹמָא חַד וְעָסְקֵי בְּהַאי קְרָא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כְּתִיב, ׳אֶרֶץ אֲשֶׁר לא בְמִסְכֵּנוּת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם, לא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ׳ (דברים ח, ט). הַאי בָּהּ בָּהּ תְּרִי זִמְנֵי אַמַּאי. אֶלָּא הָא אִתְּמָר דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא פָּלִיג כָּל עַמִּין וְאַרְעָאן לִמְמַנָּן שְׁלִיחָן, וְאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל לָא שַׁלִּיט בָּהּ מַלְאָכָא וְלָא מְמַנָּא אָחֳרָא אֶלָּא אִיהוּ בִּלְחוֹדוֹי, בְּגִין כָּךְ אָעִיל לְעַמָּא דְּלָא שַׁלִּיט בְּהוּ אָחֳרָא לְאַרְעָא דְּלָא שָׁלִיט בָּהּ אָחֳרָא.
ארץ ישראל ניזונית בתחילה - ואחר כך כל העולם
בֹּא רְאֵה, הקב"ה נוֹתֵן מָזוֹן שָׁם בַּתְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ לְכָל הָעוֹלָם. כָּל שְׁאָר הָעַמִּים עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹתדהיינו בעוני, בְּעֹנִי, וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא כָּךְ,ככתוב 'ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם' אֶלָּא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִזּוֹנֶת בַּתְּחִלָּהמעיקר השפע וְאַחַר כָּךְ כָּל הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהִיב מְזוֹנָא תַּמָּן בְּקַדְמִיתָא וּלְבָתַר לְכָל עָלְמָא. כָּל שְׁאָר עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת בְּמִסְכֵּנוּת, וְאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל לָאו הָכִי, אֶלָּא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אִתְּזָן בְּקַדְמִיתָא וּלְבָתַר כָּל עָלְמָא.
׳בה׳ ׳בה׳ - קדושת הארץ והמהימנותא העליונה
וְלָכֵן ׳אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם׳ (דברים ח, ט). אֶלָּא בְּעֹשֶׁר, בַּסִּפּוּק שֶׁל הַכֹּלוזהו דוקא בארץ ישראל, ועל כן הוסיף הכתוב תיבת 'בה', כלומר ׳תֹּאכַל בָּהּ׳דווקא וְלֹא בְּמָקוֹם אַחֵר וזהו. בָּהּ בִּקְדֻשַּׁת הָאָרֶץ,משום ש בָּהּ שׁוֹרָההמלכות הָאֱמוּנָה הָעֶלְיוֹנָה, בָּהּ שׁוֹרָה הַבְּרָכָה שֶׁלְּמַעְלָה, וְלֹא בְּמָקוֹם אַחֵר.
בלשון הזוהר
וּבְגִין כָּךְ ׳אֶרֶץ אֲשֶׁר לא בְמִסְכֵּנוּת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם׳ (דברים ח, ט). אֶלָּא בְּעֲתִירוּ בְּסִפּוּקָא דְּכֹלָּא ׳תֹּאכַל בָּהּ׳ וְלָא בְּאֲתַר אָחֳרָא. בָּהּ בִּקְדִּישׁוּ דְּאַרְעָא, בָּהּ שַׁרְיָא מְהֵימְנוּתָא עִלָּאָה. בָּהּ שַׁרְיָא בִּרְכְּתָא דִּלְעֵילָא, וְלָא בְּאֲתַר אָחֳרָא.
׳כגן ה' כארץ מצרים׳ - הנילוס עולה ומשקה
בֹּא רְאֵה, כָּתוּב ׳כְּגַן יהו"ה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם׳. עַד כָּאן לֹא נוֹדַע גַּן יהו"ה אִם הוּא אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאִם הוּא אֶרֶץ סְדֹם וְאִם הוּא גַּן יהו"ה שֶׁנִּקְרָא גַן עֵדֶן. אֶלָּא כְּגַן יהו"ה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סִפּוּק וְעִדּוּן שֶׁל הַכֹּל, כָּךְ גַּם הָיְתָה סְדֹם וְכָךְ גַּם מִצְרַיִם. מַה גַּן יהו"ה לֹא צָרִיךְ אָדָם לְהַשְׁקוֹתוֹ, אַף מִצְרַיִם לֹא צָרִיךְ אַחֵר לְהַשְׁקוֹתָהּ, מִשּׁוּם שֶׁהַנִּילוּס עוֹלֶה וּמַשְׁקֶה אֶת כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כְּתִיב ׳כְּגַן יהו"ה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם׳. עַד הָכָא לָא אִתְיְדַע גַּן יהו"ה אִי הוּא אֶרֶץ מִצְרַיִם, וְאִי אִיהוּ אֶרֶץ סְדוֹם, וְאִי אִיהוּ גַּן יהו"ה דְּאִקְרֵי גַּן עֵדֶן. אֶלָּא כְּגַן יהו"ה דְּאִית בֵּיהּ סִפּוּקָא וְעִדּוּנָא דְּכֹלָּא, הָכִי נָמֵי הֲוָה סְדוֹם וְהָכִי נָמֵי מִצְרַיִם. מַה גַּן יהו"ה לָא אִצְטְרִיךְ בַּר נָשׁ לְאַשְׁקָאָה לֵיהּ, אוּף מִצְרַיִם לָא אִצְטְרִיךְ אָחֳרָא לְאַשְׁקָאָה לֵיהּ, בְּגִין דְּנִילוּס אִיהוּ אַסִּיק וְאַשְׁקֵי לְכָל אַרְעָא דְמִצְרַיִם.
עונש מצרים במגפה ולא במטר - וסדום ׳כולה משקה׳
בֹּא רְאֵה מַה כָּתוּב, ׳וְהָיָה אֲשֶׁר לֹא יַעֲלֶה מֵאֵת מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ אֶל׳ (זכריה יד, יז) יְרוּשָׁלם וְגוֹ'. זֶהוּ עֹנֶשׁ שֶׁלָּהֶם שֶׁנִּמְנָע מֵהֶם מָטָר. מַה כָּתוּב ׳וְאִם מִשְׁפַּחַת מִצְרַיִם לֹא תַעֲלֶה וְלֹא בָאָה וְגוֹ'׳? רְאֵה שֶׁלֹּא כָתוּב ׳וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּשֶׁם׳, כִּי לֹא יוֹרֵד מָטָר בְּמִצְרַיִם וְלֹא צְרִיכִים אוֹתוֹ. אֶלָּא עָנְשָׁם מַהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳וְזֹאת תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף יהו"ה אֶת כָּל׳ (זכריה יד, יב) הַגּוֹיִם וְגוֹ'. מִשּׁוּם שֶׁמִּצְרַיִם לֹא צְרִיכִים מָטָר. אַף סְדֹם מַה כָּתוּב בָּהּ, כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה, כָּל עִדּוּנֵי הָעוֹלָם הָיוּ בָּהּ, וְעַל זֶה לֹא רָצוּ שֶׁבְּנֵי אָדָם אֲחֵרִים יִתְעַדְּנוּ בָּהּ.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב, ׳וְהָיָה אֲשֶׁר לא יַעֲלֶה מֵאֵת מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ אֶל יְרוּשָׁלֵם וְגו'׳ (זכריה יד, יז). דָּא הוּא עוֹנָשָׁא דִלְהוֹן דְּאִתְמְנַע מִנְּהוֹן מִטְרָא. מַה כְּתִיב ׳וְאִם מִשְׁפַּחַת מִצְרַיִם לא תַעֲלֶה וְלא בָאָה וְגו'׳. חָמֵי דְּלָא כְּתִיב ׳וְלא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגֶּשֶׁם׳, בְּגִין דְּלָא נָחִית מִטְרָא לְמִצְרַיִם וְלָא אִצְטַרְכָן לֵיהּ. אֶלָּא עוֹנָשָׁא דִּלְהוֹן מַה הוּא דִּכְתִיב, ׳וְזֹאת תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגּוֹף יהו"ה אֶת כָּל הַגּוֹיִם וְגו'׳ (זכריה יד, יב). בְּגִין דְּמִצְרַיִם לָא צְרִיכִין לְמִטְרָא. אוּף סְדוֹם מַה כְּתִיב בֵּיהּ כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה, כָּל עִדּוּנִין דְּעָלְמָא הֲווּ בָהּ, וְעַל דָּא לָא בָעָאן דִּבְנֵי נָשָׁא אָחֳרָנִין יִתְעַדְּנוּן בָּהּ.
צר עין לעני - ראוי שלא יעמוד בעולם
רַבִּי חִיָּיא אָמַר, הֵם הָיוּ חַיָּבִים בְּגוּפָם וּבְמָמוֹנָם, שֶׁכָּל בֶּן אָדָם שֶׁהוּא צַר עַיִן לְעָנִי, רָאוּי הוּא שֶׁלֹּא יַעֲמֹד בָּעוֹלָם, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֵין לוֹ חַיִּים לָעוֹלָם הַבָּא. וְכָל מִי שֶׁהוּא וַתְּרָן לְעָנִי, רָאוּי הוּא שֶׁיִּתְקַיֵּם בָּעוֹלָם וְיִתְקַיֵּם הָעוֹלָם בִּשְׁבִילוֹ, וְיֵשׁ לוֹ חַיִּים וְאֹרֶךְ שֶׁל חַיִּים לָעוֹלָם הַבָּא.
בלשון הזוהר
רַבִּי חִיָּיא אָמַר אִנּוּן הֲווּ חַיָּיבִין מִגַּרְמַיְיהוּ וּמִמָּמוֹנְהוֹן, דְּכָל בַּר נָשׁ דְּאִיהוּ צָר עֵינָא לְגַבֵּי מִסְכֵּנָא, יָאוֹת הוּא דְּלָא יִתְקַיַּים בְּעָלְמָא. וְלא עוֹד אֶלָּא דְּלֵית לֵיהּ חַיִּים לְעָלְמָא דְּאָתֵי. וְכָל מַאן דְּאִיהוּ וַותְּרָן לְגַבֵּי מִסְכֵּנָא יָאוֹת הוּא דְּיִתְקַיַּים בְּעָלְמָא, וְיִתְקַיַּים עָלְמָא בְּגִינֵיהּ, וְאִית לֵיהּ חַיִּים וְאוֹרְכָּא דְחַיֵּי לְעָלְמָא דְּאָתֵי:
׳ויעל לוט מצוער וישב בהר׳
מסיבות המתהפכות ועליית היצר לפתות
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.