׳ויגש אברהם ויאמר׳
נח שתק, אברהם ביקש, ומשה השלים
מי ראה אב הרחמים כאברהם - ונח שתק
׳וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע׳ (בראשית יח, כג) - אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מִי רָאָה אַב הָרַחֲמִים כְּמוֹ אַבְרָהָם. בֹּא רְאֵה, בְּנֹחַ כָּתוּב ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי וְגוֹ'׳ - ׳עֲשֵׂה לְךְ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר׳ - וְשָׁתַק וְלֹא אָמַר לוֹ דָּבָר וְלֹא בִקֵּשׁ רַחֲמִים. אֲבָל אַבְרָהָם, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הקב"ה ׳זַעֲקַת סְדוֹם וַעֲמוֹרָה כִּי רָבָּה׳ - אֵרֲדָה נָּא וְאֶרְאֶה - מִיָּד כָּתוּב ׳וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע׳.
בלשון הזוהר
׳וַיִּגַשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע׳ (בראשית יח, כג). אָמַר רַבִּי יְהוּדָה מַאן חָמָא אַבָּא דְּרַחְמָנוּתָא כְּאַבְרָהָם. תָּא חֲזֵי, בְּנֹחַ כְּתִיב ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי וְגו'׳ עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר. וְאִשְׁתִּיק וְלָא אָמַר לֵיהּ מִידִי. וְלָא בָעָא רַחֲמֵי. אֲבָל אַבְרָהָם בְּשַׁעֲתָא דְּאָמַר לֵיה קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, ׳זַעֲקַת סְדוֹם וַעֲמוֹרָה כִּי רָבָּה וְגו'׳. אֵרַדָה נָא וְאֶרְאֶה וְגו'. מִיָּד כְּתִיב ׳וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע׳.
אף אברהם לא השלים - שלא ביקש רחמים סתם
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אַף אַבְרָהָם לֹא עָשָׂה בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי. נֹחַ לֹא עָשָׂה דָבָר, לֹא זֶה וְלֹא זֶה. אַבְרָהָם בִּקֵּשׁ דִּין כָּרָאוּי שֶׁלֹּא יָמוּת ׳צַדִּיק עִם רָשָׁע׳ (בראשית יח, כג), וְהִתְחִיל מֵחֲמִשִּׁים עַד עֲשָׂרָה. עָשָׂה וְלֹא הִשְׁלִים, שֶׁלֹּא בִקֵּשׁ רַחֲמִים בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, שֶׁאָמַר אַבְרָהָם שֶׁלֹּא רוֹצֶה לִתְבֹּעַ שְׂכַר מַעֲשָׂיו.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אוּף אַבְרָהָם לָא עָבַד שְׁלִימוּ כְּדְקָא יְאוּת. נֹחַ לָא עֲבִיד מִידִי, לָא הַאי וְלָא הַאי. אַבְרָהָם תָּבַע דִּינָא כְּדְקָא יְאוּת דְּלָא יְמוּת זַכָּאָה עִם חַיָּיבָא. וְשָׁארֵי מֵחֲמִשִּׁים עַד עֲשָׂרָה, עָבַד וְלָא אַשְׁלִים, דְּלָא בָּעָא רַחֲמֵי בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, דְּאָמַר אַבְרָהָם לָא בָּעִינָא לְמִתְבַּע אֲגַר עוֹבָדוֹי.
משה עשה בשלמות - ׳מחני נא מספרך׳ עד שנסלח
אֲבָל מִי עָשָׂה בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי? זֶה מֹשֶׁה. שֶׁכֵּיוָן שֶׁאָמַר הקב"ה ׳סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ וְגוֹ'׳ (שמות לב, ח) - ׳עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ׳ - מִיָּד כָּתוּב ׳וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי׳ יהו"ה אֱלֹהָיו וְגוֹ' - עַד שֶׁאָמַר ׳וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךְ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ׳ - וְאַף עַל גַּב שֶׁכֻּלָּם חָטְאוּ, לֹא זָז מִשָּׁם עַד שֶׁאָמַר לוֹ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךְ. אֲבָל אַבְרָהָם לֹא הִשְׁגִּיחַ אֶלָּא אִם נִמְצָא בָהֶם צַדִּיק, וְאִם לֹא - לֹא. עַל זֶה לֹא הָיָה בָּעוֹלָם בֶּן אָדָם שֶׁיָּגֵן עַל דּוֹרוֹ כְּמוֹ מֹשֶׁה שֶׁהוּא רוֹעֶה נֶאֱמָן. ׳וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר׳ (בראשית יח, כג) - הִתְקִין עַצְמוֹ לְבַקֵּשׁ אֶת זֶה. אוּלַי יִמָּצְאוּ שָׁם חֲמִשִּׁים. הִתְחִיל מֵחֲמִשִּׁים שֶׁהוּא רֵאשִׁית לְדַעַת, עַד עֲשָׂרָה, שֶׁהוּא עֲשִׂירִי, סוֹף כָּל הַדְּרָגוֹת.
בלשון הזוהר
אֲבָל מַאן עָבַד שְׁלִימוּ כְּדְקָא יְאוּת, דָּא משֶׁה. דְּכֵיוָן דְּאָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא ׳סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ וְגו'׳ (שמות לב, ח). ׳עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ׳. מִיָּד מַה כְּתִיב ׳וַיְחַל משֶׁה אֶת פְּנֵי׳ יהו"ה אֱלהָיו וְגו'. עַד דְּאָמַר ׳וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ׳. וְאַף עַל גַּב דְּכֻלְהוּ חָטוּ, לָא זָז מִתַּמָּן עַד דְּאָמַר לֵיהּ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ. אֲבָל אַבְרָהָם לָא אַשְׁגַּח אֶלָּא אִי אִשְׁתְּכַח בְּהוּ זַּכַּאי וְאִם לָאו לָא. וְעַל דָּא לָא הֲוָה בְּעָלְמָא בַּר נָשׁ דְּיָגִין עַל דָּרֵיהּ כְּמשֶׁה דְּאִיהוּ רַעֲיָא מְהֵימְנָא. ׳וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר׳ (בראשית יח, כג) - אַתְקִין גַּרְמֵיהּ לְמִתְבַּע דָּא. אוּלַי יִמָּצְאוּ שָׁם חֲמִשִּׁים. שָׁרָא מֵחֲמִשִּׁים דְּאִיהוּ שֵׁירוּתָא לְמִנְדַע, עַד עֲשָׂרָה דְּאִיהוּ עֲשִׂירָאָה סוֹפָא דְּכָל דַּרְגִּין.
עשרה - כנגד עשרת ימי תשובה, ולמטה מהם לא ירד
אָמַר רַבִּי יִצְחָק, ׳עַד עֲשָׂרָה׳, אֵלּוּ עֲשָׂרָה יָמִים שֶׁבֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים, מִשּׁוּם כָּךְ הִתְחִיל מֵחֲמִשִּׁים עַד עֲשָׂרָה. וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַעֲשָׂרָה, אָמַר, מִכָּאן וּלְמַטָּה אֵינוֹ מָקוֹם שֶׁעוֹמֵד בִּתְשׁוּבָה. מִשּׁוּם כָּךְ לֹא יָרַד מִתַּחַת לַעֲשָׂרָה.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי יִצְחָק ׳עַד עֲשָׂרָה׳, אִלֵּין עֲשָׂרָה יוֹמִין דְּבֵין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים. בְּגִין כָּךְ שָׁרָא מֵחֲמִשִּׁים עַד עֲשָׂרָה. וְכֵיוָן דְּמָטָא לַעֲשָׂרָה, אָמַר מִכָּאן וּלְתַתָּא לָאו הוּא אֲתַר דְּקָיְימָא בִּתְשׁוּבָה, בְּגִינֵי כָךְ לָא נָחַת לְתַתָּא מֵעֲשָׂרָה:
׳ויבאו שני המלאכים סדמה בערב׳
למה שנים ומה ראה לוט
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.