׳זעקת סדום ועמורה כי רבה׳
אכזריות אנשיה וגזרת הדין התובעת
׳פרץ נחל מעם גר׳ - זורקים לנהר את המאכיל
בֹּא רְאֵה, אָמַר לוֹ הקב"ה לְאַבְרָהָם, ׳זַעֲקַת סְדם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה׳ (בראשית יח, כ) - שֶׁהֲרֵי עָלְתָה לְפָנַי מַה שֶּׁהֵם עוֹשִׂים לְכָל הָעוֹלָם, שֶׁכָּל הָעוֹלָם מוֹנְעִים רַגְלֵיהֶם שֶׁלֹּא לְהִכָּנֵס לִסְדם וַעֲמֹרָה, שֶׁכָּתוּב ׳פָּרַץ נַחַל מֵעִם גָּר הַנִּשְׁכָּחִים מִנִּי רָגֶל דַּלּוּ מֵאֱנוֹשׁ נָעוּ׳ (איוב כח, ד). ׳פָּרַץ נַחַל מֵעִם גָּר׳ - פִּרְצָה הָיָה פּוֹרֵץ הַנַּחַל לְאוֹתָם בְּנֵי הָעוֹלָם שֶׁנִּכְנְסוּ לְשָׁם. שֶׁכֻּלָּם, כְּשֶׁרָאוּ אֶת מִי שֶׁהָיָה נוֹתֵן לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת לְאָדָם אַחֵר, זוֹרְקִים אוֹתוֹ לְעֹמֶק הַנָּהָר (בנקבי הנקרות), וּמִי שֶׁלּוֹקֵחַ אוֹתוֹ גַּם כֵּן.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַבְרָהָם ׳זַעֲקַת סְדוֹם וַעֲמוֹרָה כִּי רָבָּה׳ (בראשית יח, כ), דְּהָא סְלִיקַת קֳדָמַי מַה דְּאִנּוּן עָבְדִין לְכָל עָלְמָא, דְּכָל עָלְמָא מָנְעֵי רַגְלַיְיהוּ דְּלָא לְמֵיעַל ׳בִּסְדוֹם וַעֲמוֹרָה׳ דִּכְתִיב, ׳פָּרַץ נַחַל מֵעִם גָּר הַנִּשְׁכָּחִים מִנִּי רָגֶל דַּלּוּ מֵאֱנוֹשׁ נָעוּ׳ (איוב כח, ד). ׳פָּרַץ נַחַל מֵעִם גָּר׳, פִּרְצָה הֲוָה ׳פָּרִיץ נַחַל׳ לְאִנּוּן בְּנֵי עָלְמָא דְּעָאלוּ לְתַמָּן. דְּכֻלְהוּ דְּחָמָאן לְמַאן דְּהֲווּ יַהֲבֵי לְמֵיכַל וּלְמִשְׁתֵּי לְבַר נָשׁ אָחֳרָא, שַׁדְיָין לֵיהּ (בנוקבי דנקרי) בְּעוּמְקָא דְּנַהֲרָא, וְאִיהוּ דְּנָטִיל לֵיהּ הָכִי נָמֵי.
׳נשכחים מני רגל׳ - הכל מנעו רגליהם מסדום
וְעַל זֶה כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם הָיוּ נִשְׁכָּחִים מִנִּי רָגֶל, שֶׁמּוֹנְעִים רַגְלֵיהֶם שֶׁלֹּא לְהִכָּנֵס לְשָׁם. וּמִי שֶׁנִּכְנַס - ׳דַּלּוּ מֵאֱנוֹשׁ נָעוּ׳, שֶׁהָיוּ מְדַלְדְּלִים אֶת הַגּוּף בָּרָעָב וְלֹא הָיוּ נוֹתְנִים לוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, וּמִשְׁתַּנֶּה דְיוֹקְנוֹ מִשְּׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם, שֶׁכָּתוּב ׳דַּלּוּ מֵאֱנוֹשׁ, נָעוּ׳. כָּתוּב כָּאן נָעוּ, וְכָתוּב שָׁם ׳נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ׳ (משלי ה, ו) - כָּךְ גַּם הָיוּ סוֹטִים מַעְגָּלִים וּדְרָכִים כְּדֵי לֹא לְהִכָּנֵס לְשָׁם. וַאֲפִלּוּ עוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם הָיוּ מְנוּעִים מִלְּהִכָּנֵס לְשָׁם, שֶׁכָּתוּב ׳נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט וְגוֹ'׳ (איוב כח, ז). וְלָכֵן כָּל הָעוֹלָם הָיוּ צוֹוְחִים ׳עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה׳ - וְעַל כָּל הַקְּרָיוֹת, שֶׁכֻּלָּם כְּמוֹ גָוֶן אֶחָד הָיוּ.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא כֻּלְהוּ בְּנֵי עָלְמָא הֲווּ נִשְׁכָּחִים מִנִּי רָגֶל, דְּמָנְעֵי רַגְלַיְיהוּ דְּלָא לְמֵיעַל תַּמָּן. וּמַאן דְּעָאל, ׳דַּלּוּ מֵאֱנוֹשׁ נָעוּ׳, דְּהֲווּ דָּלֵי גוּפָא בְּכַפְנָא לָא הֲווּ יַהֲבֵי לֵיהּ לְמֵיכַל וּלְמִשְׁתֵּי וְאִשְׁתַּנֵּי דִּיוּקְנֵיהּ מִשְּׁאָר בְּנֵי עָלְמָא, דִּכְתִיב ׳דַּלּוּ מֵאֱנוֹשׁ, נָעוּ׳. כְּתִיב הָכָא נָעוּ, וּכְתִיב הָתָם ׳נָעוּ מַעְגְּלוֹתֶיהָ׳ (משלי ה, ו) - הָכִי נָמֵי הֲווּ סָטָאן מַעֲגָלִין וְאָרְחִין דְּלָא לְמֵיעַל תַּמָּן. וְאֲפִילּוּ עוֹפֵי שְׁמַיָא הֲווּ מָנְעֵי לְמֵיעַל תַּמָּן דִּכְתִיב, ׳נְתִיב לֹא יְדָעוֹ עַיִט וְגו'׳ (איוב כח, ז). וּבְגִינֵי כָךְ כֻּלֵּי עָלְמָא הֲווּ צָוְוחִין ׳עַל סְדוֹם וְעַל עֲמוֹרָה׳ וְעַל כֻּלְהוּ קַרְתֵּי - דְּכֻלְהוּ כְּגַוְונָא חָדָא הֲווּ.
׳הכצעקתה׳ בלשון יחיד - והרי שתי ערים היו
׳זַעֲקַת סְדם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה׳ (בראשית יח, כ). אָמַר לוֹ אַבְרָהָם, לָמָּה? אָמַר לוֹ, ׳וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד׳. מִשּׁוּם כָּךְ ׳אֵרְדָה נָּא וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ׳. הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב ׳הַכְּצַעֲקָתָם׳, שֶׁהֲרֵי כָתוּב ׳זַעֲקַת סְדם וַעֲמֹרָה׳ - וּשְׁתֵּי עָרִים הָיוּ, אָז לָמָּה ׳הַכְּצַעֲקָתָהּ׳? אֶלָּא הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ.
בלשון הזוהר
׳זַעֲקַת סְדוֹם וַעֲמוֹרָה כִּי רָבָּה׳ (בראשית יח, כ). אָמַר לֵיהּ אַבְרָהָם, אַמַּאי. אָמַר לֵיהּ ׳וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד׳. בְּגִינֵי כָךְ ׳אֵרְדָה נָא וְאֶרְאֶה, הַכְּצַעֲקָתָהּ׳. ׳הַכְּצַעֲקָתָם׳ מִבָּעֵי לֵיהּ, דְּהָא כְּתִיב ׳זַעֲקַת סְדוֹם וַעֲמוֹרָה׳ וּתְרֵי קַרְתֵּי הֲווּ, אַמַּאי ׳הַכְּצַעֲקָתָהּ׳. אֶלָּא הָא אוּקְמוּהָ.
עשנים מתחת אבן הברד - חמשה נעשים קול אחד
בֹּא רְאֵה, בַּצַּד שֶׁמִּתַּחַת קוֹל הַבָּרָד עוֹלִים עֲשָׁנִים כֻּלָּם בְּכָתֵף, מִתְכַּנְּסִים בְּטִפָּה אַחַת וְנִכְנָסִים לְתוֹךְ נִקְבֵי תְהוֹם רַבָּה וְנַעֲשִׂים חֲמִשָּׁה בְּאֶחָד. אֶחָד הוּא כַּאֲשֶׁר (הַקּוֹלוֹת צְלוּלִים) יֵשׁ קוֹלוֹת צְלוּלִים שֶׁכֻּלָּם נַעֲשִׂים אֶחָד. הַקּוֹל שֶׁעוֹלֶה מִלְּמַטָּה נִכְנָס בֵּינֵיהֶם וְנִמְשָׁכִים כְּאֶחָד. וְאוֹתוֹ הַקּוֹל עוֹלֶה וְיוֹרֵד וְתוֹבֵעַ דִּין לְהִמָּשֵׁךְ לְמַטָּה. כְּשֶׁקּוֹל זֶה עוֹלֶה לִתְבֹּעַ דִּין, אָז מִתְגַּלֶּה הקב"ה לְהַשְׁגִּיחַ בְּדִין.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, בְּסִטְרָא דְּתוּתֵי קָלָא דְּבַרְדָּא סָלְקִין קוּטְרֵי כֻּלְהוּ בְּכַתְּפָא מִתְכַּנְשֵׁי בְּחַד טִיף וְעָאלִין בְּגוֹ נוּקְבֵי דִּתְהוֹמָא רַבָּא, אִתְעֲבִידוּ חָמֵשׁ בְּחַד. חַד אִיהוּ כַּד (צלילן קלין) אִיכָּא צְלִילִין קָלִין דְּכֻלְהוּ אִתְעֲבִידוּ חַד. קָלָא דְּסָלִיק מִתַּתָּא עָאל בֵּינַיְיהוּ וְאִתְמַשְׁכוּ כְּחַד. וְהַהוּא קָלָא סָלְקָא וְנַחֲתָא תָּבְעָא דִינָא לְאִתְמַשְׁכָא לְתַתָּא. כַּד הַאי קָלָא סָלְקָא לְמִתְבַּע דִּינָא כְּדֵין אִתְגְּלִי לְאַשְׁגָחָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּדִינָא.
הכצעקתה - גזרת הדין התובעת דין בכל יום
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, ׳הַכְּצַעֲקָתָהּ׳, מִי ׳הַכְּצַעֲקָתָהּ׳? זוֹ גְזֵרַת הַדִּין שֶׁתּוֹבַעַת דִּין כָּל יוֹם. שֶׁכָּךְ שָׁנִינוּ, כַּמָּה שָׁנִים עוֹמֶדֶת גְּזֵרַת דִּין וְתוֹבַעַת מִלִּפְנֵי הקב"ה עַל שֶׁאֲחֵי יוֹסֵף מָכְרוּ אֶת יוֹסֵף. מִשּׁוּם שֶׁגְּזֵרַת הַדִּין צוֹוַחַת עַל הַדִּין, וְעַל זֶה ׳הַכְּצַעֲקָתָהּ׳ הַבָּאָה אֵלַי.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, ׳הַכְּצַעֲקָתָהּ׳. מַאן ׳הַכְּצַעֲקָתָהּ׳, דָּא גְּזֵרַת דִּינָא דְּתָבְעָא דִינָא כָּל יוֹמָא. דְּהָכִי תָּנִינָן כַּמָּה שְׁנִין קָיְימָא גְּזֵרַת דִּינָא וְתָבְעָא מִקַּמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל דְּזַבִּינוּ אֲחוּי דְיוֹסֵף לְיוֹסֵף. בְּגִין דִּגְזֵרַת דִּינָא צָוְוחַת עַל דִּינָא, וְעַל דָּא ׳הַכְּצַעֲקָתָהּ׳, הַבָּאָה אֵלַי.
׳הבאה אלי׳ - תמיד, כסוד ׳בערב היא באה׳
מַה זֶּה ׳הַבָּאָה אֵלַי׳? - זֶהוּ סוֹד כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳בָּעֶרֶב הִיא בָאָה וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה׳ (אסתר ב, יד) - וְזֶהוּ ׳הַבָּאָה אֵלַי׳, תָּמִיד. כְּמוֹ זֶה ׳קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי׳ - וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר. ׳עָשׂוּ כָלָה׳, הֲרֵי נִתְבָּאֵר.
בלשון הזוהר
מַאי ׳הַבָּאָה אֵלַי׳ - דָּא הוּא רָזָא כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳בָּעֶרֶב הִיא בָאָה וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה׳ (אסתר ב, יד). וְדָא הוּא ׳הַבָּאָה אֵלַי׳ תָּדִיר. כְּגַוְונָא דָא ׳קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי׳ וְהָא אִתְּמָר. ׳עָשׂוּ כָּלָה׳ הָא אִתְּמָר:
׳ויגש אברהם ויאמר׳
נח שתק, אברהם ביקש, ומשה השלים
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.