׳שיר מזמור לבני קרח... גדול ה' ומהלל מאד בעיר אלהינו׳
זיווג הקב"ה וכנסת ישראל בתשבחת השלמות
ר' אבא פתח ׳שיר מזמור לבני קרח׳ - תשבחת מעולה המתחלקת לשתי תשבחות
רַבִּי אַבָּא פָּתַח, ׳שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי קֹרַח׳ (תהלים מח, א). הַשִּׁיר הַזֶּה הִיא תִשְׁבַּחַת מְעֻלָּה עַל כָּל שְׁאָר הַתִּשְׁבָּחוֹת שֶׁזָּכוּ לְשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ ׳בְּנֵי קֹרַח׳. ׳שִׁיר מִזְמוֹר׳ - תִּשְׁבַּחַת עַל תִּשְׁבַּחַת, תִּשְׁבַּחַת שֶׁמִּתְחַלֶּקֶת לִשְׁתֵּי תִשְׁבָּחוֹת.
בלשון הזוהר
רִבִּי אַבָּא פָּתַח, ׳שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי קֹרַח׳ (תהילים מח, א). הַאי שִׁיר תּוּשְׁבַּחְתָּא מְעַלְיָא הוּא, עַל כָּל שְׁאָר תּוּשְׁבָּחִין, דְּזָכוּ לְשַׁבְּחָא לֵיהּ ׳בְּנֵי קֹרַח׳. ׳שִׁיר מִזְמוֹר׳: תּוּשְׁבַּחְתָּא עַל תּוּשְׁבַּחְתָּא. תּוּשְׁבַּחְתָּא דְּאִתְפְּלַג לִתְרֵין תּוּשְׁבְּחָן.
זכו בני קרח לשבח כנסת ישראל - ׳גדול ה' ומהלל מאד בעיר אלהינו הר קדשו׳
וְזָכוּ ׳בְּנֵי קֹרַח׳ לְשַׁבֵּחַ אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְהַשֶּׁבַח שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הֵם אוֹמְרִים. וּמַה הוּא? שֶׁכָּתוּב (שם) ׳גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׳ (תהלים מח, ב) - מָתַי נִקְרָא הקב"ה גָּדוֹל? בִּזְמַן שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נִמְצֵאת עִמּוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ׳, הוּא גָּדוֹל ׳בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ׳, עִם עִיר אֱ לֹהֵינוּ.
בלשון הזוהר
וְזָכוּ ׳בְּנֵי קֹרַח׳ לְשַׁבְּחָא לָהּ לִכְנְסֶת יִשְׂרָאֵל. וּשְׁבָחָא דִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל קָא אַמְרֵי. וּמַאי הוּא. דִּכְתִּיב, ׳גָּדוֹל יהו"ה וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׳ (תהילים מח, ב). אֵימָתַי אִקְרֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גָּדוֹל, בְּזִמְנָא דִּכְנְסֶת יִשְׂרָאֵל אִשְׁתְּכָחַת עִמֵּיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳בְּעִיר אֱלהֵינוּ׳ (שמות רל", א), הוּא גָּדוֹל ׳בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ׳, עִם ׳עִיר אֱלֹהֵינוּ׳.
קושיית ר' יהודה מה עושה כאן ׳אלהינו׳ - מלך בלי מטרוניתא אינו גדול ואינו מהולל
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה, מָה עוֹשֶׂה כָּאן אֱלֹהֵינוּ? אָמַר לוֹ, כָּךְ זֶה וַדַּאי, הָעִיר הַזּוֹ הִיא יִרְאַת אֱלֹהֵינוּ, (כֹּחָהּ) וְתִשְׁבַּחְתָּהּ שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא. מַה מַּשְׁמָע? נִשְׁמָע שֶׁמֶּלֶךְ בְּלִי מַטְרוֹנִיתָא אֵינוֹ מֶלֶךְ, וְאֵינוֹ גָדוֹל וְאֵינוֹ מְהֻלָּל. וְלָכֵן כָּל מִי שֶׁלֹּא נִמְצָא זָכָר וְנוּקְבָּא, אֶת כָּל הַשֶּׁבַח מְסִירִים מִמֶּנּוּ וְאֵינוֹ בִּכְלָל שֶׁל אָדָם. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ כְדַאי לְהִתְבָּרֵךְ.
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ רִבִּי יְהוּדָה, אֱלהֵינוּ מַאי בָּעֵי הָכָא. אָמַר לֵיהּ הָכִי הוּא ודַּאי, הַאי עִיר דְּחָלָא אֱלהֵינוּ, (ס"א חילא) וְתוּשְׁבַּחְתָּא דְּיִשְׂרָאֵל הוּא. מַאי מַשְׁמַע. אִשְׁתְּמַע, דְּמַלְכָּא בְּלָא מַטְרוֹנִיתָא, לָאו הוּא מַלְכָּא, וְלָאו הוּא גָּדוֹל, וְלָא מְהוּלָּל. וּבְגִין כַּךְ, כָּל מַאן דְּלָא אִשְׁתְּכַח דְּכַר וְנוּקְבָּא, כָּל שְׁבָחָא אַעְדּוֹי מִנֵּיהּ, וְלָאו הוּא בִּכְלָלָא דְּאָדָם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא דְּלָאו אִיהוּ כְּדַאי לְאִתְבָּרְכָא.
׳ויהי האיש ההוא גדול מכל בני קדם׳ - איוב נקרא גדול מצד אשתו שהיתה כמוהו ביראה
כָּתוּב ׳וַיְהִי הָאִישׁ הַהוּא גָּדוֹל מִכָּל בְּנֵי קֶדֶם׳ (איוב א, ג) - שָׁנִינוּ בְּסִפְרוֹ שֶׁל רַב הַמְנוּנָא סָבָא, שֶׁבַּת זוּגוֹ הָיְתָה כָּמוֹהוּ בְּיִרְאַת הקב"ה, וּמֵהַצַּד שֶׁל אִשְׁתּוֹ נִקְרָא גָדוֹל. אַף כָּאן, ׳גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד׳ (תהלים מח, ב) - וּבַמָּה הוּא גָּדוֹל? חָזַר וְאָמַר, ׳בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׳.
בלשון הזוהר
כְּתִיב (איוב א ג) ׳וַיְהִי הָאִישׁ הַהוּא גָּדוֹל מִכָּל בְּנֵי קֶדֶם, תָּנֵינָן בְּסִפְרָא דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא, דְּבַת זוּגוֹ בִּדְחִילוּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוַת כְּוותֵיהּ, וּמִסִּטְרָא דְּאִתְּתֵיהּ אִקְרֵי גָּדוֹל׳. אוּף הָכָא, גָּדוֹל יהו"׳ה וּמְהֻלָּל מְאֹד׳, וּבְמַּה הוּא גָּדוֹל. הָדָר וְאָמַר, ׳בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׳.
קושיית מדוע לא כתיב ׳כי טוב׳ ביום השני - כי עתידים להפרד, ׳לא טוב היות האדם לבדו׳
וּמִשּׁוּם כָּךְ הַתִּשְׁבַּחַת הַזּוֹ בַּשֵּׁנִי. וְאִם תֹּאמַר, לָמָּה לֹא כָתוּב כִּי טוֹב בַּשֵּׁנִי? מִשּׁוּם שֶׁעֲתִידִים לְהִפָּרֵד, וְסוֹד הַדָּבָר - (בראשית ב) ׳לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ (בראשית ב, יח)׳ - בִּזְמַן שֶׁהוּא לְבַדּוֹ, כָּתוּב ׳לֹא טוֹב׳ - וְלָכֵן לֹא כָתוּב כִּי טוֹב בַּשֵּׁנִי.
בלשון הזוהר
וּבְגִין כַּךְ, תּוּשְׁבַּחְתָּא דָּא בַּשֵּׁנִי. וְאִי תֵּימָא אֲמַאי לָא כְּתִיב כִּי טוֹב בַּשֵּׁנִי. בְּגִין דִּזְמִינִין לְאִתְפָּרְשָׁא. וְרָזָא דְּמִלָּה ׳לֹא טוֹב היוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ׳ (בראשית ב, יח), בְּזִמְנָא דְּאִיהוּ לְבַדּוֹ ׳לֹא טוֹב׳ כְּתִיב. וְעַל דָּא לָא כְּתִיב כִּי טוֹב בַּשֵּׁנִי.
׳יפה נוף משוש כל הארץ׳ - תשבחת הזיווג, הקב"ה וצדיק, שמחת כנסת ישראל
׳גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל׳, כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ. ׳יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ׳ - הַתִּשְׁבַּחַת שֶׁל הַזִּוּוּג שֶׁלָּהֶם. ׳יְפֵה נוֹף׳ - זֶה הקב"ה, וְזֶה צַדִּיק, ׳מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ׳ - אָז הִיא שִׂמְחַת הַכֹּל, וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מִתְבָּרֶכֶת.
בלשון הזוהר
׳גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל׳ כִּדְקַאמְרָן. ׳יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ׳ - תּוּשְׁבַּחְתָּא דְּזִוּוּגָא דִּלְהוֹן. ׳יְפֵה נוֹף׳, דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְדָא צַדִּיק, ׳מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ׳, כְּדֵין הוּא חֶדְוותָא דְּכֹלָּא, וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מִתְבָּרְכָא.
׳אלהים בארמנותיה נודע למשגב׳ - נצח והוד, התכנסות הברכות לבשם העיר הקדושה
׳אֱלֹהִים בְּאַרְמְנוֹתֶיהָ נוֹדַע לְמִשְׂגָּב וְגוֹ'׳ (תהלים מח, ד) - אֵלּוּ הֵם נֵצַ"ח וְהוֹ"ד, שֶׁשָּׁם הִתְכַּנְּסוּת שֶׁל כָּל הַבְּרָכוֹת, הִתְכַּנְּסוּת שֶׁל שִׂמְחָה. מִשָּׁם יוֹצֵאת עַל יְדֵי הַדַּרְגָּה הַזּוֹ שֶׁנִּקְרֵאת צַדִּיק, וְשָׁם הִתְכַּנְּסוּ הַבְּרָכוֹת לְבַשֵּׂם אֶת הָעִיר הַקְּדוֹשָׁה וּלְהִתְבָּרֵךְ מִשָּׁם. ׳כִּי הִנֵּה הַמְּלָכִים נוֹעֲדוּ׳ - אֵלּוּ כָּל כִּתְרֵי הַמֶּלֶךְ בִּכְלָל אֶחָד, וּלְמָקוֹם אַחֵר הַדְּבָרִים הַלָּלוּ עוֹלִים.
בלשון הזוהר
׳אֱלֹהִים בְּאַרְמְנוֹתֶיהָ נוֹדַע לְמִשְׂגָּב וְגוֹ'׳ (תהלים מח, ד) - אִלֵּין אִינּוּן נֶצַ"ח וְהוֹ"ד, דְּתַמָן כְּנִישׁוּתָא דְּכָל בִּרְכָאן, כְּנִישׁוּתָא דְּחֶדְוְותָא. מִתַּמָּן נָפְקָא עַל יְדֵי דְּהַאי דַּרְגָּא דְּאִקְרֵי צַדִּיק, וְתַמָּן אִתְכְּנָשׁוּ בִּרְכָאן, לְבַסְּמָא לְהַאי עִיר קַדִּישָׁא, וּלְאִתְבָּרְכָא מִתַּמָּן. ׳כִּי הִנֵּה הַמְּלָכִים נוֹעֲדוּ׳. אִלֵּין כָּל כִּתְרֵי מַלְכָּא בִּכְלָלָא חֲדָא, וְלַאֲתַר אָחֳרָא מִלִּין אִלֵּין סַלְּקִין.
כשאדם מתקן מעשיו על ידי קרבן - הכל מתבשם ונקשר בייחוד שלם
בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם מְתַקֵּן אֶת מַעֲשָׂיו עַל יְדֵי קָרְבָּן, הַכֹּל מִתְבַּשֵּׂם וְנִקְרָב וְנִקְשָׁר זֶה בָּזֶה בְּיִחוּד שָׁלֵם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם׳ (ויקרא א, ב). ׳כִּי יַקְרִיב׳ לִקְשֹׁר אֶת הַדְּבָרִים כָּרָאוּי.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזִי, בְּשַׁעֲתָא דְּבַר נָשׁ מְתַקֵּן עוֹבָדוֹי עַל יְדֵי דְּקָרְבְּנָא, כֹּלָּא אִתְבְּסָם וְאִתְקְרַב, וְאִתְקְשָׁר דָּא בְּדָא, בְּיִחוּדָא שְׁלִים. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב ׳אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם׳. ׳כִּי יַקְרִיב׳ לְקַשְּׁרָא מִלִּין כַּדְקָא חֲזֵי.
׳אדם כי יקריב מכם קרבן׳
להוציא מי שלא נשא, ומשל נדב ואביהוא הפגומים שהסתלק המלך מפניהם
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.