ארבעת המינים: ׳פרי עץ הדר כפת תמרים ענף עץ עבת וערבי נחל׳
סוד האתרוג, המזבח, ושבעים החלקים בכל יום
ר' יהודה פתח ׳פרי עץ הדר כפת תמרים׳ - אתרוג הוא סוד ׳עצם מעצמי ובשר מבשרי׳ פרי עץ הדר
רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח, כָּתוּב ׳פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים׳ (ויקרא כג, מ) - ׳פְּרִי עֵץ הָדָר׳ - מַה הוּא? זֶה אֶתְרוֹג. וְכִי אֶתְרוֹג מֵעֵץ הָדָר הוּא? וַהֲרֵי כַּמָּה קוֹצִים יֵשׁ סְבִיבוֹ, מִכָּאן וּמִכָּאן, וְאַתָּה אָמַרְתָּ ׳פְּרִי עֵץ הָדָר׳? אֶלָּא סוֹד הַדָּבָר, שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּבֶן ה' אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם׳ (בראשית ב, כב) - וְכָתוּב ׳עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי׳ - וְזֶהוּ ׳פְּרִי עֵץ הָדָר׳ - מִנַּיִן לָנוּ שֶׁאָדָם נִקְרָא עֵץ? שֶׁכָּתוּב ׳כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה׳.
בלשון הזוהר
רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח, כְּתִיב (ויקרא כג) (ויקרא כג מ) ׳פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים׳. ׳פְּרִי עֵץ הָדָר׳ - מַאן הוּא. דָּא אֶתְרוֹג. וְכִי אֶתְרוֹג מֵעֵץ הָדָר הוּא, וְהָא כַּמָה קוֹצִין אִית סַחֲרָנֵיהּ, מִכָּאן וּמִכָּאן, וְאַת אַמְרַת ׳פְּרִי עֵץ הָדָר׳. אֶלָּא רָזָא דְּמִלָּה, דִּכְתִּיב, (בראשית ב כב). ׳וַיִּבֶן יהו"ה אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִיאֶהָ אֶל הָאָדָם׳. וּכְתִיב (בראשית ב כג) ׳עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי, וְדָא הוּא פְּרִי עֵץ הָדָר׳. מְנָלָן דְּאָדָם עֵץ אִקְרֵי. דִּכְתִּיב, (דברים כ יט). ׳כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה׳.
כפת תמרים עולים לשבעים שנה - כפות למעלה ולמטה, ׳כי כל בשמים ובארץ׳
כַּפֹּת תְּמָרִים, שֶׁעוֹלִים לְשִׁבְעִים שָׁנִים, וּבוֹ נִתְקְנוּ שִׁבְעִים שָׁנִים עֶלְיוֹנוֹת. וְזֶה כָּפוּת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וְלָכֵן נִקְרָא כַּפֹּת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳כְּפִיתוּ, שֶׁעוֹלֶה לְכָאן וּלְכָאן׳. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ׳ (דברי הימים א כט, יא) - דַּוְקָא.
בלשון הזוהר
כַּפֹּת תְּמָרִים, דְּסָלִיק לְשִׁבְעִין שְׁנִין, וּבֵיהּ אִשְׁתָּכְלָלוּ שִׁבְעִין שְׁנִין עִלָּאִין. וְדָא אַכְפָּת וְאִתְקְשַׁר לְעֵילָּא וְתַתָּא. וְעַל דָּא אִקְרֵי כַּפּוֹת, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר כְּפִיתוּ, דְּסָלִיק לְהָכָא וּלְהָכָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ׳ דַּיְיקָא.
ר' יוסי: ׳פרי עץ הדר׳ זה מזבח שעושה פרות - כל שבעים השנה נותנים לה חלק והיא מתברכת מכולם
רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, ׳פְּרִי עֵץ הָדָר׳ (ויקרא כג, מ) - זֶה מִזְבֵּחַ, שֶׁעוֹשֶׂה פֵרוֹת, וּמַעֲלֶה נִצָּנִים לְכָל הַצְּדָדִים. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁכָּל שִׁבְעִים הַשָּׁנִים נוֹתְנִים לָהּ חֵלֶק, וְהִיא מִתְבָּרֶכֶת מִכֻּלָּם. מַה זֶּה אוֹמֵר? מִשּׁוּם שֶׁמִּי שֶׁחוֹטֵא אֶל הַמִּזְבֵּחַ, הוּא חוֹטֵא בַּכֹּל, שֶׁהֲרֵי כָּפוּת כְּנֶגֶד אוֹתוֹ שֶׁכָּפוּת לְמַעְלָה, וְלָכֵן נִקְשְׁרוּ זֶה עִם זֶה, ׳פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים׳ - וְלֹא כָתוּב ׳וְכַפֹּת תְּמָרִים׳.
בלשון הזוהר
רִבִּי יוֹסֵי אָמַר, ׳פְּרִי עֵץ הָדָר׳ (ויקרא כג, מ) דָּא מִזְבֵּחַ, דְּעָבִיד פֵּירִין, וְסָלִיק אֵבִין לְכָל סִטְרִין. מַאי טַעֲמָא. בְּגִין דְּכָל ע' שְׁנִין, יָהֲבִין לָהּ חוּלָקָא, וְאִתְבָּרְכָא מְכֻּלְּהוּ. מַאי קָא מַיְירֵי. בְּגִין דְּמַאן דְּחָטֵי לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, בְּכֹלָּא חָטֵי, דְּהָא כָּפִית לָקֳבְלֵי הַהוּא דְּכָפִית לְעֵילָּא, וְעַל דָּא אִתְקְשַׁר דָּא בְּדָא, ׳פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים׳ וְלָא כְּתִיב ׳וְכַפֹּת תְּמָרִים׳.
׳זאת משחת אהרן ומשחת בניו׳ - זה מזבח שנמשח על יד אהרן ומתגדל ומתברך ומטהר
כָּתוּב ׳זֹּאת מִשְׁחַת אַהֲרֹן וּמִשְׁחַת בָּנָיו׳ (ויקרא ז, לה) - מַה זֶּה אוֹמֵר? אֶלָּא זֹּאת - זֶה מִזְבֵּחַ, שֶׁנִּמְשַׁח עַל יַד אַהֲרֹן, שֶׁכָּתוּב ׳וּמָשַׁחְתָּ אֶת מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת כָּל כֵּלָיו׳ (שמות מ, י) - ׳וּמִשְׁחַת (זוֹ מִשְׁחַת) בָּנָיו׳, שֶׁהֲרֵי נִמְשַׁח מִכֻּלָּם, וּמִתְגַּדֵּל וּמִתְבָּרֵךְ וּמִטַּהֵר.
בלשון הזוהר
כְּתִיב ׳זֹאת מִשְׁחַת אַהֲרֹן וּמִשְׁחַת בָּנָיו׳ (ויקרא ז, לה). מַאי קָא מַיְירֵי. אֶלָּא, זֹאת: דָּא מִזְבֵּחַ, דְּאִתְמְשַׁח עַל יְדָא דְּאַהֲרֹן, דִּכְתִּיב, (שמותמ) ׳וּמָשַׁחְתָּ אֶת מִזְבַּח הָעוֹלָה וְאֶת כָּל כֵּלָיו׳. וּמִשְׁחַת (ס"א זו ׳משחת) בָּנָיו׳, דְּהָא מְכֻּלְּהוּ אִתְמְשַׁח, וְאִתְרַבֵּי, וְאִתְבָּרְכָא, וְאִתְדַכָּא.
משל למלך שהזמין אורחים ולבתו היחידה שהתאוננה - אעלה לך מנה בכל יום
בֹּא רְאֵה, בֶּחָג סוֹבְבִים אֶת הַמִּזְבֵּחַ פַּעַם אַחַת בְּכָל יוֹם, וְאַחַר כָּךְ שֶׁבַע פְּעָמִים. מַה זֶּה אוֹמֵר? אֶלָּא, לְמֶלֶךְ שֶׁהִזְמִין אוֹרְחִים וְהִתְעַסֵּק עִמָּהֶם, וְהָיְתָה לַמֶּלֶךְ בַּת יְחִידָה. אָמְרָה לוֹ: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, מִשּׁוּם הָאוֹרְחִים לֹא שַׂמְתָּ לֵב אֵלַי? אָמַר לָהּ: חַיַּיִךְ בִּתִּי, מָנָה אַעֲלֶה לָךְ בְּכָל יוֹם, (ששוה כְּכֻלָּם).
בלשון הזוהר
תָּא חֲזִי, בֶּחָג סוֹבְבִים אֶת הַמִּזְבֵּחַ זִמְנָא חֲדָא בְּכָל יוֹמָא, וְשִׁבְעָה זִמְנִין לְבָתַר. מַאי קָא מַיְירֵי. אֶלָּא, לְמַלְכָּא דְּזַמִּין אוּשְׁפִּיזִין, וְאִתְעֲסָק בְּהוּ, וַהֲוָה לֵיהּ לְמַלְכָּא בַּת יְחִידָאָה, אָמְרָה לֵיהּ, מָארִי מַלְכָּא, בְּגִין אוּשְׁפִּיזִין לָא אִשְׁגַּחְתָּ עָלַי. אָמַר לֵיהּ, חַיַּיִךְ בְּרַתִּי פַּרְקְטָא חֲדָא אַסְלִיק לָךְ בְּכָל יוֹמָא, (דשוי ככלהו).
כך בכל יום מקריבים ישראל כנגד אומות העולם - ולמזבח שבעים חלקים בכל יום כנגד שבעים פרים
כָּךָ בְּכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁל הֶחָג מַקְרִיבִים יִשְׂרָאֵל כְּנֶגֶד אֻמּוֹת הָעוֹלָם. אָמַר הַמִּזְבֵּחַ לַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ: לְכֻלָּם נִמְצָאִים מָנוֹת וַחֲלָקִים, וְלִי מָה אַתָּה נוֹתֵן? אָמַר לָהּ: בְּכָל יוֹם וָיוֹם יְסוֹבְבוּ אוֹתְךְ שִׁבְעָה יָמִים עֶלְיוֹנִים לְבָרֵךְ אוֹתְךְ, וְנוֹתְנִים לְךְ שִׁבְעִים חֲלָקִים (בְּכָל יוֹם). רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, שִׁבְעִים חֲלָקִים בְּכָל יוֹם כְּנֶגֶד שִׁבְעִים פָּרִים שֶׁנִּקְרָבִים בֶּחָג.
בלשון הזוהר
כַּךָ, בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא דְּחָג, מַקְרִיבִין יִשְׂרָאֵל לָקֳבֵל אוּמִין דְּעָלְמָא. אָמַר מִזְבֵּחַ לְמַלְכָּא קַדִּישָׁא, לְכֻלְּהוּ מִשְׁתַּכְּחֵי מָאנִין וְחוּלָקִין, וְלִי מַה אַנְתְּ יָהִיב. אָמַר לָהּ, בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא יְסוֹבְבוּן לֵיךְ שִׁבְעָה יוֹמִין עִלָּאִין, לְבָרְכָא לָךְ, וְיָהֲבִין לָךְ שִׁבְעִין חוּלָקִין (בכל יומא), רַבִּי יוֹסֵי אֲמָר שַׁבְעִין חוּלָקִין בְּכָל יוֹמָא לָקֳבֵל שִׁבְעִין פָּרִים דְּמִתְקָרְבִין בֶּחָג.
ר' יהודה: שבעה בכל יום - מתברכת מכולם ולסוף שבעה מתברכת ממקום שמן המשחה, ושבע פעמים כנגד שבעה ימים
רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, שִׁבְעָה בְּכָל יוֹם, מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי מִתְבָּרֶכֶת (מִמָּקוֹם) מִכֻּלָּם, וּלְסוֹף שִׁבְעָה הַיָּמִים מִתְבָּרֶכֶת מִמָּקוֹם שֶׁשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה נִמְצָא. (וְאַחַר כָּךְ) שֶׁבַע פְּעָמִים, כְּנֶגֶד כָּל אוֹתָם שִׁבְעָה יָמִים כְּדֵי לְהַעֲמִיד לָהּ בְּרָכוֹת מִמַּעְיַן הַנַּחַל שֶׁזּוֹרֵם תָּמִיד וְלֹא פוֹסֵק. נִמְצָא שֶׁמִּתְבָּרֶכֶת (תָּמִיד) בְּכָל יוֹם וָיוֹם, עַד שִׁבְעָה יָמִים שֶׁמִּתְבָּרֶכֶת מִמַּעְיַן הַנַּחַל. וְכֵן פַּעַם אַחֶרֶת שֶׁבַע פְּעָמִים כְּאֶחָד, וּמִתְקַ יְּמוֹת בָּהּ הַבְּרָכוֹת אַחַר כָּךְ מֵהַמָּקוֹם הָעֶלְיוֹן שֶׁהַמַּעְיָן יוֹצֵא וְלֹא פוֹסֵק, כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ.
בלשון הזוהר
רִבִּי יְהוּדָה אָמַר, שִׁבְעָה בְּכָל יוֹמָא, בְּגִין דְּהָא אִתְבָּרְכָא (מאתר) מִכֻּלְּהוּ, וּלְסוֹף, שִׁבְעָה יוֹמִין, מִתְבָּרְכָא מֵאֲתַר דִּמְשַׁח רְבוּתָא אִשְׁתְּכַח. (ולבתר) שִׁבְעָה זִמְנִין, לָקֳבֵל כָּל אִינּוּן שִׁבְעָה יוֹמִין, בְּגִין לְקַיְּימָא לָהּ בִּרְכָאן מִן מַבּוּעָא דְּנַחֲלָא, דְּנָגִיד תָּדִיר ולָא פָּסִיק, אִשְׁתְּכַח דְּאִתְבָּרְכָא (תדיר) בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא, עַד שִׁבְעָה יוֹמִין דְּאִתְבָּרְכָא מִמַּבּוּעָא דְּנַחֲלָא. וְכֵן זִמְנָא אָחֳרָא שִׁבְעָה זִמְנִין כַּחֲדָא וְאִתְקְיָימוּ בִּרְכָאן לְבָתַר מֵאֲתַר עִלָּאָה דְּמַבּוּעָא נָפִיק וְלָא פָּסַק, כִּדְקַאמְרָן.
׳עד עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אמללה׳ - כנסת ישראל מתברכת משבעה, אומות עולם מתמעטות
בְּכָל יוֹם מַכְרִיזִים עָלֶיהָ וְאוֹמְרִים, ׳עַד עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה׳ (שמואל א ב, ה) - ׳עַד עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה׳ - זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּתְבָּרֶכֶת מִשִּׁבְעָה בְּכָל יוֹם, וְעוֹלָה לְחֶשְׁבּוֹן עֶלְיוֹן. ׳וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה׳ - אֵלּוּ אֻמּוֹת עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעוֹלִים בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל, וְאַחַר כָּךְ מִתְמַעֲטִים וְהוֹלְכִים בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְלָכֵן הַמִּזְבֵּחַ מְכַפֵּר עַל חֲטָאֵי יִשְׂרָאֵל, הַמִּזְבֵּחַ מְטַהֵר אוֹתָם וּמֵרִיק לָהֶם בְּרָכוֹת מִמַּעְלָה לְמַטָּה.
בלשון הזוהר
בְּכָל יוֹמָא, מַכְרִיזִין עָלָה וְאָמְרִין, ׳עַד עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה׳ (שמואל א ב, ה). ׳עַד עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה׳ - דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דְּאִתְבָּרְכָא מִשִּׁבְעָה בְּכָל יוֹמָא, וְסָלִיק לְחוּשְׁבָּן עִלָּאָה. ׳וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה׳ - אִלֵּין אוּמִין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, דְּסַלְּקִין בְּיוֹמָא קַדְמָאָה לְחוּשְׁבָּן רַב, וּלְבָתַר מִתְמַעֲטִין וְאַזְלִין בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא. וְעַל דָּא, מִזְבֵּחַ מְכַפֵּר עַל חוֹבֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל מִזְבֵּחַ מַדְכֵּי לְהוֹן, וְאָרִיק לְהוֹן בִּרְכָאן מֵעֵילָּא לְתַתָּא.
׳ענף עץ עבת׳ המלך הקדוש אחוז לשני צדדים - הדס שלושה ענפים, ערבי נחל שני עמודים, אתרוג יוצא מהקוצים
וַעָנַף עֵץ עָבֹת - זֶה הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁאָחוּז לִשְּׁנֵי צְדָדִים. וּמִשּׁוּם כָּךְ הֲדַס שְׁלֹשָׁה עֲנָפִים, שֶׁיֵּעָשֶׂה עֲנַף עֵץ עָבת שֶׁאָחוּז לְכָל צַד. וְעַרְבֵי נָחַל - אֵלּוּ שְׁנֵי עַמּוּדִים, שֶׁמִּכָּאן יוֹצֵא לְכַפּוֹת תְּמָרִים. כַּפֹּת תְּמָרִים, אָחוּז לְמַעְלָה וְאָחוּז לְמַטָּה, וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר. אֶתְרוֹג יוֹצֵא מִתּוֹךְ הַקּוֹצִים שֶׁל הָאִילָן, וְכָךְ זֶה. גַּם כַּפֹּת תְּמָרִים אוֹחֵז בָּהֶם וַדַּאי. כָּל מַה שֶּׁיּוֹצֵא לָעוֹלָם - מִכָּאן יוֹצֵא וּמִכָּאן בָּאִים (נִזּוֹן). רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח, ׳וְאָבוֹאָה אֶל מִזְבַּח אֱלֹהִים׳ (תהלים מג, ד) - מִי זֶה מִזְבַּח אֱלֹהִים? זֶהוּ הַמִּזְבֵּחַ שֶׁלְּמַעְלָה, מִזְבַּח אֱלֹהִים וַדַּאי. וְהַיְנוּ בְּאֵר שֶׁל יִצְחָק, וְלִפְעָמִים מִזְבַּח ה', כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳קָם מִלִּפְנֵי מִזְבַּח ה'׳. וְעַל זֶה יוֹרְשִׁים הָעוֹלָמוֹת מִכָּאן דִּין וְרַחֲמִים, מִשּׁוּם שֶׁהִיא יוֹנֶקֶת בַּצַּד הַזֶּה וּבַצַּד הַזֶּה, וַהֲרֵי בֵּאֲרוּ אֶת הַדָּבָר.
בלשון הזוהר
וַעֲנַף עֵץ עָבוֹת: דָּא מַלְכָּא קַדִּישָׁא, דְּאָחִיד לִתְרֵין סִטְרִין. וּבְגִין כָּךְ הֲדַס תְּלַת עֲנָף, דְּיִתְעֲבֵד עֲנָף עֵץ עָבוֹת, דְּאָחִיד לְכָל סִטְרָא. וְעַרְבֵי נַחַל: אִלֵּין תְּרֵין קַיְימִין, דְּמֵהָכָא נָפִיק, לְכַפּוֹת תְּמָרִים. כַּפּוֹת תְּמָרִים, אָחִיד לְעֵילָּא וְאָחִיד לְתַתָּא, וְהָא אִתְּמַר. אֶתְרוֹג נָפְקָא מִגּוֹ כּוּבִין דְּאִילָנָא וְהָכִי הוּא. כַּפּוֹת תְּמָרִים הָכִי נָמֵי אָחִיד בְּהוּ וַדַּאי, כָּל מַה דְּנָפִיק לְעָלְמָא מֵהָכָא נָפְקָא וּמֵהָכָא אַתְיָין. (ס"א אתזן) רִבִּי יוֹסֵי פָּתַח, ׳וְאָבוֹאָה אֶל מִזְבַּח אֱלֹהִים׳ (תהילים מג, ד). מַאן מִזְבַּח אֱלֹהִים. דָּא הוּא מִזְבֵּחַ דִּלְעֵילָּא, מִזְבַּח אֱלֹהִים וַדַּאי. וְהַיְינוּ בְּאֵר דְּיִצְחָק. וּלְזִמְנִין מִזְבַּח יהו"ה, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳קָם מִלִּפְנֵי מִזְבַּח יהו"ה, וְעַל דָּא יָרְתִין עָלְמִין מֵהָכָא דִּינָא וְרַחֲמֵי, בְּגִין דְּהִיא יַנְקָא בְּהַאי סִטְרָא וּבְהַאי סִטְרָא, וְהָא אוּקְמוּהָ מִלָּה׳ (מלכים א ח, נד).
טעם שעז לקרבן
שלוש דרגות זכייה בנפש רוח ונשמה, וסוד אש אוכלת אש המכפרת בקרבן
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.