׳ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה... גם אנכי ידעתי׳
סוד הכח הממונה על האומות, וחטא הפוגם למעלה
ר' אחא פתח ׳ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה... בתם לבבך עשית זאת׳ - קושיית מדוע לאומות ולא לישראל
רַבִּי אָחָא פָּתַח, ׳וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה׳ (בראשית כ, ג) - וְכָתוּב ׳וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּחֲלֹם גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתָם לְבָבְךְ עָשִׂיתָ זֹּאת׳ (בראשית כ, ו) - ׳וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ׳ - הַזֶּה, מַה שּׁוֹנֶה בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם וַיָּבֹא אֱלֹהִים, וּלְיִשְׂרָאֵל לֹא? (אֶלָּא זֶהוּ סוֹד שֶׁל אֱלֹהִים אֲחֵרִים. וְיֵשׁ לְךְ לָדַעַת שֶׁהַשֵּׁם שֶׁל הקב"ה ׳רם וְנִשָּׂא שֶׁכֵּן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ׳ (ישעיה נז, טו) - וְהוּא לְבַדּוֹ מֶלֶךְ עַל כָּל מַה שֶׁנִּמְצָא, בֵּין לְמַעְלָה בֵּין לְמַטָּה, וְהַהֵיכָל הַקָּדוֹשׁ שֶׁלּוֹ באמצע נִתְקַן, וסביבו יֵשׁ שִׁבְעִים כתרים, וּמֵהֶם נִמְשְׁכוּ שִׁבְעִים גְּדוֹלִים, והפקדו עַל שִׁבְעִים עַמֵּי הָעוֹלָם לִהְיוֹת כָּל אֶחָד וְאֶחָד שׁוֹלֵט עַל עַמּוֹ וְעַל ארצו. והקב"ה נָתַן לְיִשְׂרָאֵל סוֹד שֶׁל שְׁמוֹ לָהֶם בִּלְבַד וְהוּא שׁוֹלֵט עַל יִשְׂרָאֵל וִירוּשָׁלַיִם זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כי שמך נִקְרָא עַל עירך וְעַל עמך׳ (דניאל ט') - וְאֵין לעם אחר חֵלֶק בּוֹ בקדוש'ברוך' הוּא שֶׁכָּתוּב ׳וראו כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יהו"ה נִקְרָא עליך׳ (דברים כ", ד) - וְכָתוּב ׳כי כָּל הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו וגו'׳ (מיכה ד'). וְכָתוּב ׳כי חֵלֶק יהו"ה עִמּוֹ וגו') אֶלָּא כָּךְ שָׁנִינוּ, כָּל אֱלֹהִים שֶׁל כָּאן, אוֹתוֹ כֹּחַ גָּדוֹל שֶׁמְּמֻנֶּה עֲלֵיהֶם הָיָה, כְּמוֹ כֵן׳ (דברים ל", ב) - ׳וַיָּבא אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם לַיְלָה׳ (במדבר כב, כ) - אוֹתוֹ כֹּחַ שֶׁמֻּפְקָד עָלָיו.
בלשון הזוהר
רִבִּי אֲחָא פָּתַח, ׳וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה׳ (בראשית כ, ג), וּכְתִיב ׳וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתָם לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זֹּאת׳. ׳הַאי׳ ׳וַיָּבֹא אֱלהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ׳, מַאי שְׁנָא בְּאוּמוֹת הָעוֹלָם, ׳וַיָּבֹא אֱלהִים׳, וּלְיִשְׂרָאֵל לָא. (אלא דא הוא רזא דאלהים אחרים ואית לך למנדע דשמא דקודשא בריך הוא ׳רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו׳ (ישעיהו נז, טו) והוא בלחודוי מלכא על כל מה דאשתכח ׳בין לעילא בין׳ לתתא והיכלא קדישא דיליה באמצעיתא אתתקן וסחרניה אית שבעין כתרין ומנהון אתמשכו ע רברבין ואתמנו על ע' עמין דעלמא למהוי כל חד וחד שליט ׳על עמיה ועל׳ ארעיה. וקודשא בריך הוא יהב לישראל רזא דשמיה בלחודיהון ׳והוא שליט על׳ ישראל וירושלים הדא הוא דכתיב ׳כי שמך נקרא על עירך ועל עמך׳ (דניאל ט, יט). ולית לעמא אחרא חולקא ביה בקודשא בריך הוא דכתיב וראו ׳כל עמי הארץ׳ (דברים כ", ד) ׳כי שם יהו"ה׳ נקרא עליך. וכתיב ׳כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו וגו'׳ (מיכה ד, ה). וכתיב ׳כי חלק יהו"ה׳ (דברים ל", ב) עמו וגו') אֶלָּא הָכִי תָּנֵינָן, כָּל אֱלֹהִים דְּהָכָא, הַהוּא חֵילָא רַבְרְבָא דִּמְמָנָא עָלַיְיהוּ הֲוָה, כְּגַוְונָא דָּא ׳וַיָּבֹא אֱלהִים אֶל בִּלְעָם לַיְלָה׳, ׳הַהוּא חֵילָא דְּאִתְפְּקַד עָלֵיהּ׳.
כל אלהים כאן הוא כח הממונה עליהם - כמו ׳ויבא אלהים אל בלעם לילה׳ אותו כח שמופקד עליו
וְאִם תֹּאמַר, ׳וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּחֲלֹם׳ (בראשית כ, ו) - כָּךְ זֶה וַדַּאי. ׳גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי׳ - לָמָּה כָּאן גַּם? אֶלָּא שֶׁבָּא לְרַבּוֹת, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנִּי יָדוּעַ, ׳גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי׳ - ׳וָאֶחְשֹׂךְ גַּם אָנֹכִי׳ - גַּם לְרַבּוֹת - ׳אוֹתְךְ מֵחֲטוֹ לִי׳ - מֵחֲטוֹ חָסֵר אָלֶ"ף כָּתוּב. מָה אָמַר? מִשּׁוּם שֶׁחֵטְא אֵינוֹ עוֹמֵד בְּכֹחַ.
בלשון הזוהר
וְאִי תֵּימָא ׳וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם׳ (בראשית כ, ו). הָכִי הוּא וַדַּאי, ׳גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי׳, גַּם אֲמַאי הָכָא. אֶלָּא לְרַבּוֹת קָא אָתָא, דְּאַף עַל גַּב דִּלְעֵילָּא מִנַּאי יְדִיעַ, ׳גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי׳. ׳וָאֶחְשׁוֹךְ גַּם אָנֹכִי׳ - גַּם לְרַבּוֹת, ׳אוֹתְךָ מֵחֲטוֹ לִי׳, מֵחֲטוֹ חָסֵר אָלֶף כְּתִיב, מַאי קָאָמַר בְּגִין דְּחַטָּאָה לָאו בְּחֵילָא קַיְּימָא.
׳גם אנכי ידעתי׳ לרבות - ׳ואחשך גם אנכי אותך מחטו לי׳ מחטו חסר אל"ף שחטא אינו עומד בכח
אֶלָּא כָּךְ לָמַדְנוּ, בַּחֲטָאֵי הָעָם שֶׁלְּמַטָּה נִפְגָּם לְמַעְלָה. בַּחֲטָאֵי הָעָם שֶׁלְּמַטָּה מָעֳבָר הַגָּדוֹל שֶׁלָּהֶם שֶׁלְּמַעְלָה מִשִּׁלְטוֹנוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וָאֶחְשּךְ גַּם אָנֹכִי אוֹתְךְ׳ (בראשית כ, ו) - שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנִּי תָּלוּי הַדָּבָר - גַּם אָנֹכִי, לְרַבּוֹת לְעַצְמוֹ, מֵחֲטוֹ לִי, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִמָּצְאוּ אֶצְלִי, כְּמוֹ הַמַּחַט הַזּוֹ הַנְּעוּצָה בַּבָּשָׂר, שֶׁלֹּא תִגְרֹם לִי אַתָּה בְּחֶטְאֲךְ לְהַעֲבִיר אוֹתִי מִשִּׁלְטוֹנִי וְיָקוּצוּ בִי, שֶׁלֹּא תָקֹץ אוֹתִי בְּמַחַטְךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וָאָקֻץ בָּם, כְּמוֹ הַקּוֹצִים הַלָּלוּ שֶׁנְּעוּצִים בַּבָּשָׂר׳ (ויקרא כ). מַה מַּשְׁמִיעַ? מַשְׁמִיעַ שֶׁבַּחֲטָאֵי בְּנֵי אָדָם נַעֲשִׂים פְּגָמִים לְמַעְלָה. מַה הוּא? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם׳ (ישעיה נ, א).
בלשון הזוהר
אֶלָּא הָכִי אוֹלִיפְנָא, בְּחוֹבֵיהוֹן דְּעַמָּא דִּלְתַתָּא, אִתְפְּגִים לְעֵילָּא. בְּחוֹבֵי עַמָּא דִּלְתַתָּא, אִתְעַבָּר רַבְרְבָא דִּלְהוֹן דִּלְעֵילָּא מִשּׁוּלְטָנִיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וָאֶחְשׁוֹךְ גַּם אָנֹכִי אוֹתְךָ׳, דְּאַף עַל גַּב דִּלְעֵילָּא מִנַּאי תַּלְיָא מִלְּתָא, ׳גַּם אָנֹכִי׳ לְרַבּוֹת לְגַרְמֵיהּ, ׳מֵחֲטוֹ לִי׳, בְּגִין דְּלָא יִשְׁתְּכָחוּ גַּבָּאי, כְּהַאי מַחַט דְּנָעִיץ בְּבִשְׂרָא, דְּלָא תִּגְרוֹם לִי אַתְּ בְּחוֹבָךְ לְאַעְבְּרָא לִי מִשׁוּלְטָנִי, וִיְקוּצוּן בִּי, דְּלָא תָּקוֹץ לִי בְּמַחֲטָךְ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וָאָקֻץ בָּם׳ (ויקרא כ, כג), כְּהָנֵי קוֹצִין דִּנְעִיצִין בְּבִשְׂרָא. מַאי מַשְׁמַע. מַשְׁמַע דִּבְחוֹבֵי בְּנִי אֱנָשָׁא, עַבְדִּין פְּגִימוּ לְעֵילָּא, מַאי אִיהוּ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (ישעיהו נ א). ׳וּבְפִשְׁעֵכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם׳.
בחטאי העם שלמטה נפגם למעלה - ולכן נקרב קרבן לקרב עולם עליון לתחתון ולעשות הכל אחד
וְעַל כֵּן נִקְרָב קָרְבָּן, אֵיזֶה קָרְבָּן? זֶה שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁכָּתוּב, ׳וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם׳. שֶׁהֲרֵי הַחֵטְא גּוֹרֵם פֵּרוּד בְּחֶטְאוֹ. הַקָּרְבָּן מְקָרֵב אֶת הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן לָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, וְהַכֹּל נַעֲשֶׂה אֶחָד. בָּאוּ רַבִּי אַבָּא וְרַבִּי יְהוּדָה וְהוֹדוּ לוֹ לְרַבִּי אָחָא.
בלשון הזוהר
ועַל דָּא קָרְבָּן אִתְקְרִיב, מַאי קָרְבָּן. הַאי דְּקַאמְרָן דִּכְתִּיב, ׳וּבְפִשְׁעֲכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם׳. דְּהָא חֵטְא גָּרִים פִּרוּדָא בְּחוֹבֵיהּ. קָרְבָּן קָרִיב עָלְמָא עִלָּאָה בְּעָלְמָא תַּתָּאָה וְאִתְעָבִיד כֹּלָּא חַד. אָתוּ רִבִּי אַבָּא וְרִבִּי יְהוּדָה, וְאוֹדוּ לֵיהּ לְרִבִּי אֲחָא.
׳עבדו את ה' בשמחה... בואו לפניו ברננה׳
תיקון החוטא בשמחת כהנים ולוים ורננת התורה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.