׳הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד... כשמן הטוב על הראש׳
סוד זיווג זכר ונוקבא הנקרא אחד, ושפע כתרי המלך
בוצינא קדישא: ׳הנה מה טוב ומה נעים׳ כמו ׳ואיש אשר יקח את אחתו׳ - חסד הקב"ה וכנסת ישראל
וְבּוּצִינָא קַדִּישָׁא כָּךְ אָמַר, (תהלים קלג א) ׳הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים (תהלים קלג, א)׳ וְגוֹ' - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳(ויקראכ) וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֲחֹתוֹ׳ - וּבְסִפְרוֹ שֶׁל רַב יֵיבָא סָבָא, וְאִישׁ - זֶה הקב"ה. ׳אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֲחֹתוֹ׳ - זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְכָל כָּךְ לָמָּה? חֶסֶד הוּא, חֶסֶד הוּא וַדַּאי, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ. וְלָכֵן, ׳הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד׳ - הקב"ה וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. גַּם - לְרַבּוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁלְּמַטָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁהֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל (בְּאַחֲוָה בְּאַחְדוּת) בְּאַחְדוּת עִם הקב"ה, יִשְׂרָאֵל שֶׁלְּמַטָּה שְׁרוִּים בְּשִׂמְחָה גַּם הֵם עִם הקב"ה, וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב ׳גַּם יָחַד׳. וּבְסִפְרוֹ שֶׁל רַב הַמְנוּנָא סָבָא, גַּם יָחַד - לְרַבּוֹת צַדִּיק. בָּהּ, בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם זִוּוּג אֶחָד, וְהַכֹּל דָּבָר אֶחָד.
בלשון הזוהר
וּבוּצִינָא קַדִּישָׁא הָכִי אָמַר, ׳הִנֵּה מַה טוֹב וּמַה נָעִים וְגוֹ'׳ (תהלים קלג, א), כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֲחוֹתוֹ׳ (ויקרא כ, יד). וּבְסִפְרָא דְּרַב יֵיבָא סָבָא, וְאִישׁ: דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֲחוֹתוֹ: דָּא כְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְכָל כַּךְ לָמָּה. חֶסֶד הוּא, חֶסֶד הוּא וַדַּאי, וְהָא אוּקְמוּהָ. וְעַל דָּא ׳הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד׳, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּכְנְסֶת יִשְׂרָאֵל. גַּם, לְרַבּוֹת יִשְׂרָאֵל דִּלְתַתָּא. כִּדְאָמְרִינָן, דְּהָא בְּשַׁעֲתָא דִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל (ס"א באחוותא באחדותא) בְּאַחֲדוּתָא בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, יִשְׂרָאֵל דִּלְתַתָּא שַׁרְיָין בְּחֶדְוָותָא גַּם אִינּוּן בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וּבְגִין כָּךְ גַּם יָחַד כְּתִיב. וּבְסִפְרָא דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא, (ע"ז) גַּם יָחַד, לְרַבּוֹת צַדִּיק. בָּהּ, בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דְּאִינּוּן זִוּוּגָא חַד, וְכֹלָּא מִלָּה חַד.
מהו ׳אחד׳ בשמע ישראל - רשבי: זיווג זכר ונוקבא נקרא אחד, וזכר בלי נוקבא חצי גוף
וְשָׁנִינוּ בְּפָרָשַׁת שְׁמַע ׳יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה'׳ (דברים ו, ד) - אֶחָד, מַהוּ אֶחָד? זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁאֲחוּזָה בַּקָּדוֹשׁ - בָּרוּךְ-הוּא. שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, זִוּוּג שֶׁל זָכָר וְנוּקְבָּא נִקְרָא אֶחָד. בְּמָקוֹם שֶׁהַנּוּקְבָּא שׁוֹרָה, אֶחָד נִקְרָא. מָה הַטַּעַם? בִּגְלַל שֶׁזָּכָר בְּלִי נוּקְבָּא נִקְרָא חֲצִי גוּף, וַחֲצִי אֵינוֹ אֶחָד. וּכְשֶׁמִּתְחַבְּרִים כְּאֶחָד שְׁנֵי חֲצָאֵי גוּף, נַעֲשִׂים גּוּף אֶחָד, וְאָז נִקְרָא אֶחָד.
בלשון הזוהר
וְתָנִינָן בְּפַרְשְׁתָּא דִּשְׁמַע ׳יִשְׂרָאֵל יהו"ה אֱלֹהֵינוּ יהו"ה׳ אֶחָד, מַהוּ אֶחָד. דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל דְּאָחִיד בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. דְּאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, זִוּוּגָא דִּדְכַר וְנוּקְבָּא אִקְרֵי אֶחָד. בַּאֲתַר דְּנוּקְבָּא שַׁרְיָא, אֶחָד אִקְרֵי. מַאי טַעֲמָא. בְּגִין דִּדְכַר בְּלָא נוּקְבָּא פְּלַג גּוּפָא אִקְרֵי, וּפְלַּג לָאו הוּא חַד. וְכַד מִתְחַבְּרָן כַּחֲדָא תְּרֵי פַּלְגֵּי גּוּפָא, אִתְעָבִידוּ חַד גּוּפָא, וּכְדֵין אִקְרֵי אֶחָד.
עכשו הקב"ה לא נקרא אחד - כנסת ישראל בגלות והזיווג נפרד, ומתי יקרא אחד: בזיווג המטרוניתא עם המלך
וְעַכְשָׁו הקב"ה לֹא נִקְרָא אֶחָד. וְסוֹד הַדָּבָר - כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, והקב"ה עָלָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וְהַזִּוּוּג נִפְרד, וְהַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ לֹא נִמְצָא שָׁלֵם וְלֹא נִקְרָא אֶחָד. וּמָתַי יִקָּרֵא אֶחָד? בְּשָׁעָה שֶׁהַמַּטְרוֹנִיתָא תִּמָּצֵא עִם הַמֶּלֶךְ וְיִזְדַּוְּגוּ כְאֶחָד. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה׳ (עובדיה א, כא). מִי הַמְּלוּכָה? זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁהַמַּלְכוּת קְשׁוּרָה בָּהּ, אָז ׳בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׳ (זכריה יד, ט) - וְעַל זֶה, ׳הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד׳ (תהלים קלג, א).
בלשון הזוהר
והַשְׁתָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא אִקְרֵי אֶחָד. וְרָזָא דְּמִלָּה, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא סָלִיק לְעֵילָּא לְעֵילָּא, וְזִוּוּגָא אִתְפְּרַשׁ, וּשְׁמָא קַדִּישָׁא לָא אִשְׁתְּכַח שְׁלִים, וְאֶחָד לָא אִקְרֵי. וְאֵימָתַי יִתְקְרֵי אֶחָד, בְּשַׁעֲתָא דְּמַטְרוֹנִיתָא תִּשְׁתְּכַח בֵּיהּ בְּמַלְכָּא, וְיִזְדַּוְּוגוּן כַּחֲדָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְהָיְתָה לַיהו"ה הַמְּלוּכָה׳ (עובדיה א, כא). מַאן מְלוּכָה. דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דְּמַלְכוּ בָּהּ אִתְקְשַׁר, כְּדֵין (זכריה יד ט). ׳בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יהו"ה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׳. וְעַל דָּא, ׳הִנֵּה מַה טוֹב וּמַה נָעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד׳.
׳כשמן הטוב על הראש׳ - שמן משחת קדש השופע מעתיקא קדישא לראש המלך ולכתריו
׳כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ׳ (תהלים קלג, ב). מִי שֶׁמֶן הַטּוֹב? זֶה שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ שֶׁשּׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא מֵעַתִּיקָא קַדִּישָׁא שֶׁנִּמְצָא בְּאוֹתוֹ נָהָר עֶלְיוֹן, שֶׁמֵּינִיק אֶת הַבָּנִים לְהַדְלִיק מְנוֹרוֹת, וְאוֹתוֹ שֶׁמֶן שׁוֹפֵעַ עַל רֹאשׁ הַמֶּלֶךְ, וּמֵרֹאשׁוֹ לַכָּבוֹד שֶׁל הַזָּקָן הַקָּדוֹשׁ, וּמִשָּׁם שׁוֹפֵעַ לְכָל אוֹתָם לְבוּשֵׁי כָבוֹד שֶׁהַמֶּלֶךְ מִתְלַבֵּשׁ בָּהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳שֶׁיּוֹרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו׳. ׳עַל פִּי מִדּוֹתָיו׳ - מַמָּשׁ, וְאֵלּוּ הֵם כִּתְרֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁהַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ נִמְצָא בָהֶם.
בלשון הזוהר
׳כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ׳ (תהילים קלג, ב). מַאן ׳שֶׁמֶן הַטּוֹב׳. דָּא מְשַׁח רְבוּת קוּדְשָׁא, דְּנָגִיד וְנָפִיק מֵעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, דְּאִשְׁתְּכַח בְּהַהוּא נָהָר עִלָּאָה, דְּיָנְקָא לִבְנִין, לְאַדְלְקָא בּוּצִינִין, וְהַהוּא מְשַׁח נָגִיד בְּרֵישָׁא דְּמַלְכָּא, וּמֵרֵישֵׁיהּ לִיקִירוּ דְּדִיקְנָא קַדִּישָׁא, וּמִתַּמָּן נָגִיד לְכָל אִינּוּן לְבוּשֵׁי יְקָר דְּמַלְכָּא אִתְלָבַּשׁ בְּהוּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳שֶׁיּוֹרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו׳. ׳עַל פִּי מִדּוֹתָיו׳ - מַמָּשׁ, וְאִלֵּין אִינּוּן כִּתְרִי מַלְכָּא דִּשְׁמֵיהּ קַדִּישָׁא אִשְׁתְּכַח בְּהוּ.
כל השפע לא יורד לברך אלא על ידי הכתרים הקדושים - והשמן הטוב זמין כשעבודה שלמטה עולה
בֹּא רְאֵה, כָּל הַשֶּׁפַע וְכָל שִׂמְחַת הָעוֹלָמוֹת לֹא יוֹרְדִים לְבָרֵךְ אֶלָּא עַל יְדֵי הַכְּתָרִים הַקְּדוֹשִׁים הַלָּלוּ, שֶׁהֵם שְׁמוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳שֶׁיּוֹרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו׳ (תהלים קלג, ב) - ׳עַל פִּי מִדּוֹתָיו׳ - וַדַּאי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳עַל פִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו תִּהְיֶה׳ (במדבר ד, כז) - כָּךְ ׳עַל פִּי מִדּוֹתָיו׳ - יוֹרֵד וּמַשְׁפִּיעַ לְכָל הָעוֹלָמוֹת, לְהַמְצִיא בְרָכוֹת לְכֻלָּם. וּבא רְאֵה, ׳הַשֶּׁמֶן הַטּוֹב׳ הַזֶּה אֵינוֹ זָמִין, עַד אוֹתוֹ זְמַן שֶׁהָעֲבוֹדָה שֶׁלְּמַטָּה הָיְתָה עוֹלָה וְנִפְגָּשִׁים זֶה בָּזֶה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב׳ (משלי כז, ט). שֶׁמֶן לְמַעְלָה וּקְטֹרֶת לְמַטָּה, אֲזַי זוֹ שִׂמְחַת הַכֹּל. רַבִּי אָחָא וְרַבִּי יְהוּדָה זָקְפוּ יָדַיִם, וְהוֹדוּ לְרַבִּי אַבָּא.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כָּל נְגִידוּ, וְכָל חֵידוּ דְּעָלְמִין, לָא נָחִית לְבָרְכָא, אֶלָּא עַל יְדָא דְּאִלֵּין כִּתְרִין קַדִּישִׁין, דְּאִינּוּן שְׁמָא דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, וּבְגִין כָּךְ ׳שֶׁיּוֹרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו׳ (תהלים קלג, ב). ׳עַל פִּי מִדּוֹתָיו׳ - ודַּאי כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳עַל פִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו תִּהְיֶה׳ (במדבר ד, כז). כַּךְ ׳עַל פִּי מִדּוֹתָיו׳, נָחִית וְנָגִיד לְכֻלְּהוּ עָלְמִין, לְאִשְׁתַּכְּחָא בִּרְכָאן לְכֹלָּא. וְתָא חֲזִי, הַאי שֶׁמֶן טוֹב לָא זַמִּין, עַד הַהוּא זִמְנָא דְּפוּלְחָנָא דִּלְתַתָּא הֲוָה סָלִיק, וְאִתְעַרְעָן דָּא בְּדָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב׳ (משלי כז, ט). שֶׁמֶן לְעֵילָּא, וּקְטֹרֶת לְתַתָּא, כְּדֵין הוּא חֶדְוָותָא דְּכֹלָּא. רִבִּי אֲחָא וְרִבִּי יְהוּדָה זְקִיפוּ יְדִין, וְאוֹדוּ לְרִבִּי אַבָּא.
׳ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה... גם אנכי ידעתי׳
סוד הכח הממונה על האומות, וחטא הפוגם למעלה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.