סוד הקטרת
שבר ליצר הרע ולסטרא אחרא ומגן מכל דין ופגע רע לקוראים בה
כמו כן הקטרת - המריח בעשן העמוד מברר לבו לעבד את רבונו ומעביר זהמת היצר הרע
קַח אֶת הַמַּחְתָּה. נתבאר לעיל כי כל מי שנסתכל בזהר האותיות שהיו חקוקות על הציץ -היתה נופלת עליו אימה גדולה, נשבר לבו להכניע לבבו, ורק אז הציץ היה מכפר, והזוהר ממשיךכְּמוֹ כֵן מעשה הַקְּטֹרֶת, כָּל מִי שֶׁהֵרִיחַ בְּאוֹתוֹ עָשָׁן, כְּשֶׁעָלָה אוֹתוֹ עַמּוּד מֵאוֹתוֹ מַעֲלֶה עָשָׁן, הָיָה מְבָרֵר אֶת לִבּוֹ בְּבֵרוּר (באורה בשמחה) לַעֲבֹד אֶת רִבּוֹנוֹ וּמַעֲבִיר מִמֶּנּוּ זֻהֲמַת הַיֵּצֶר הָרָע,וכל זה בסגולת הקטורת וְלֹא הָיָה לוֹ אֶלָּא לֵב אֶחָד כְּנֶגֶד אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם,שענין העשן מורה על עליית הדעת מתוך ההסתר והעכירות [-רמ"ק] | ועלייית המ"ן שהאדם מעלה ממלכות לבינה שאיפתו הפנימית הנמשכת למעלה | לב אחד מצד ביטול היצה"ר וייחוד המחשבה לעבודת השי"ת ע"י דחיית זוהמת יצה"ר. מִשּׁוּם שֶׁקְּטֹרֶת הִיא שֶׁבֶר לַיֵּצֶר הָרָע וַדַּאי בְּכָל הַצְּדָדִים.י"א סממנים להכניע י"א קליפות (בכריתות ו.) ו כְּמוֹ שֶׁצִּיץ הָיָה עוֹמֵד עַל נֵס - אַף קְטֹרֶת. שֶׁאֵין לְךְ דָּבָר בָּעוֹלָם לִשְׁבֹּר אֶת הַסִּטְרָא אַחֲרָא, פְּרָט לַקְּטֹרֶת.
בלשון הזוהר
כְּגַוְונָא דָּא קְטֹרֶת, כָּל מַאן דְּאָרַח בְּהַהוּא תְּנָנָא, כַּד סָלִיק הַהוּא עַמּוּדָא מֵהַהוּא מַעֲלֶה עָשָׁן, הֲוָה מְבָרֵר לִבֵּיהּ, בִּבְרִירוּ בִּנְהִירוּ בְּחֶדְוָה לְמִפְלַח לְמָארֵיהּ, וְאַעְבָּר מִנֵּיהּ זוּהֲמָא דְּיֵצֶר הָרָע, וְלָא הֲוָה לֵיהּ אֶלָּא לִבָּא חֲדָא, לָקֳבֵל אֲבוּהָ דְּבִשְׁמַיָּא. בְּגִין דִּקְטֹרֶת, תְּבִירוּ דְּיֵצֶר הָרָע אִיהוּ וַדַּאי בְּכָל סִטְרִין. וּכְמָּה דְּצִיץ הֲוָה קָאִים עַל נִיסָא, אוּף קְטֹרֶת. דְּלֵית לָךְ מִלָּה בְּעָלְמָא, לְמִתְבַּר לֵיהּ לְסִטְרָא אַחֲרָא, בַּר קְטֹרֶת.
קח את המחתה ותן עליה אש ושים קטרת - אין שבר לצד ההוא פרט לקטרת החביבה לקב"ה
בֹּא וּרְאֵה מַה כָּתוּב, ׳קַח אֶת הַמַּחְתָּה וְתֶן עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְשִׂים קְטֹרֶת׳ (במדבר יז, יא) - מָה הַטַּעַם? ׳כִּי יָצָא הַקֶּצֶף מִלִּפְנֵי ה' הֵחֵל הַנָּגֶף׳ - שֶׁהֲרֵי אֵין שֶׁבֶרמרגע שניתנה רשות למשחית להשחית אין דבר שיכול להכניע את ענינו ו'לשבור' כוחו של לְאוֹתוֹ הַצַּדשל הס"א פְּרָט לַקְּטֹרֶת,שהקטורת ממתקת הדינים דווקא ע"י העלאת הריח ששיך לבינה מצד המתקת הגבורות [רמ"ק] שֶׁאֵין לְךְ דָּבָר חָבִיב לִפְנֵי הקב"ה כְּמוֹ קְטֹרֶת,וחביבות זו מבטלת את שורת הדין וְעוֹמֶדֶת לְבַטֵּל כְּשָׁפִים וּדְבָרִים רָעִים מֵהַבַּיִת.[בסוד ישימו קטורה באפיך], ע"ד משל באותה מידה רֵיחַ וַעֲשַׁן הַקְּטֹרֶת שֶׁעוֹשִׂים בְּנֵי אָדָם,כדי לסלק מן הבית ריחות רעים בְּאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה הוּא מְבַטֵּל,ומסלק אותם מן הבית כָּל שֶׁכֵּן הַקְּטֹרֶת.יש בכוחה להעביר כשפים ורוחות רעות מן העולם
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי מַה כְּתִיב, ׳קַח אֶת הַמַּחְתָּה וְתֶן עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְשִׂים קְטֹרֶת׳ (במדבר יז, יא). מַאי טַעְמָא. ׳כִּי יָצָא הַקֶּצֶף מִלִּפְנֵי׳ - יהו"ה, הֵחֵל הַנָּגֶף. דְּהָא לֵית תְּבִירוּ לְהַהוּא סִטְרָא בַּר קְטֹרֶת. דְּלֵית לָךְ מִלָּה חֲבִיבָה קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כִּקְטֹרֶת. וְקַיְּימָא לְבַטְּלָא חַרְשִׁין, וּמִלִּין בִּישִׁין מִבֵּיתָא. רֵיחָא וַעֲשָׁנָא דִּקְטֹרֶת דְּעַבְדֵי בְּנִי נָשָׁא, בְּהַהוּא עוֹבְדָּא אִיהוּ מְבַטֵּל, כָּל שֶׁכֵּן קְטֹרֶת.
כל הקורא בכל יום מעשה הקטרת ינצל מדברים רעים וכשפים ומהרהור רע ומדין רע וממות
דָּבָר זֶה הנהגה זו בכוחה וסגלתה של הקטרת שגוברת על כל הנהגות הדין שגזרה חכמתו יתברך היא גְּזֵרָהה עוֹמֶדֶת לִפְנֵי הקב"ה, שֶׁכָּל מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל וְקוֹרֵא בְּכָל יוֹם אֶת מַעֲשֵׂה (פָּרָשַׁת) הַקְּטֹרֶת, יִנָּצֵל מִכָּל הַדְּבָרִים הָרָעִים וְכִשְׁפֵי הָעוֹלָם,העומדים מצד כוחות הטמאה, וּמִכָּל הַפְּגָעִים הָרָעִים, וּמֵהִרְהוּר רַע וּמִדִּין רַע וּמִמָּוֶת, וְלֹא יִנָּזֵק כָּל אוֹתוֹ יוֹם, שֶׁלֹּא יָכוֹל הַסִּטְרָא אַחֲרָא לִשְׁלֹט עָלָיו,משום שמתלבש באור של חסדים ומשום כך גם וְצָרִיךְ שֶׁיְּכַוֵּן בּוֹ.התנאי לסגלת ענינה היא לכון בשעה שקורא את פרשת הקטרת.
בלשון הזוהר
מִלָּה דָּא גְּזֵרָה קַיְּימָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּכָל מַאן דְּאִסְתָּכַּל וְקָרֵי בְּכָל יוֹמָא עוֹבְדָּא (נ"א פרשתא) דִּקְטֹרֶת, יִשְׁתְּזִיב מִכָּל מִלִּין בִּישִׁין חַרְשִׁין דְּעָלְמָא. וּמִכָּל פְּגָעִין בִּישִׁין, וּמֵהִרְהוּרָא בִּישָׁא, וּמִדִּינָא בִּישָׁא, וּמִמוֹתָנָא, וְלָא יִתְזַק כָּל הַהוּא יוֹמָא, דְּלָא יָכִיל סִטְרָא אַחֲרָא לְשַׁלְטָא עָלֵיהּ, וְאִצְטְרִיךְ דִּיכַוֵּין בֵּיהּ.
אמר רשבי אלו ידעו בני אדם עצם מעלת הקטרת היו נוטלים כל דבור ממנה כעטרה
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אִם בְּנֵי אָדָם הָיוּ יוֹדִים כַּמָּה הוּא עֶלְיוֹן מַעֲשֵׂה הַקְּטֹרֶת לִפְנֵי הקב"ה,כמה גדול כוחה של מעשה הקטרת בעולמות העליונים, הָיוּ נוֹטְלִים כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר מִמֶּנּוּמפרשת הקטרת והיו מעלים וְהָיוּ מַעֲלִים אוֹתוֹ עֲטָרָה עַל רָאשֵׁיהֶם כְּמוֹ כֶּתֶר שֶׁל זָהָב. וּמִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בּוֹ, צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּלולהתבונן במעשה בְּמַעֲשֵׂה הַקְּטֹרֶת, וְאִם יְכַוֵּן בּוֹ בְּכָל יוֹם, יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, וְיִסְתַּלֵּק הַמָּוֶת מִמֶּנּוּ וּמֵהָעוֹלָם, וְיִנָּצֵל מִכָּל הַדִּינִים שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, וּמִצְּדָדִים רָעִים, וּמִדִּין הַגֵּיהִנֹּם וּמִדִּין הַמַּלְכוּת הָאַחֶרֶת.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אִי בְּנֵי נָשָׁא הֲווֹ יַדְעֵי כַּמָה עִלָּאָה אִיהוּ עוֹבָדָא דִּקְטֹרֶת קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲווֹ נַטְלֵי כָּל מִלָּה וּמִלָּה מִנֵּיהּ, וַהֲווּ סַלְקֵי לֵהּ עֲטָרָה עַל רֵישַׁיְיהוּ, כְּכִתְרָא דְּדַהֲבָא. וּמַאן דְּאִשְׁתָּדַּל בֵּיהּ, בָּעֵי לְאִסְתַּכְּלָא בְּעוֹבָדָא דִּקְטֹרֶת, וְאִי יְכַוֵין בֵּיהּ בְּכָל יוֹמָא, אִית לֵיהּ חוּלָקָא בְּהַאי עָלְמָא, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי, וְיִסְתָּלַּק מוֹתָנָא מִנֵּיהּ, וּמֵעָלְמָא, וְיִשְׁתְּזִיב מִכָּל דִּינִין דְּהַאי עָלְמָא, מִסִּטְרִין בִּישִׁין, וּמִדִּינָא דְּגֵיהִנָּם, וּמִדִּינָא דְּמַלְכוּ אַחֲרָא.
בעליית עשן הקטרת רואה הכהן אותיות השם פורחות באויר ומרכבות סובבות אותו קושרות למעלה ולמטה
בְּאוֹתָהּ קְטֹרֶת, כְּשֶׁהָיָה עוֹלֶה עָשָׁן בָּעַמּוּד, הַכֹּהֵן הָיָה רוֹאֶה הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ פְּרוּשׂוֹת (פּוֹרְחוֹת) בָּאֲוִיר וְעוֹלוֹת לְמַעְלָה בְּאוֹתוֹ עַמּוּד. אַחַר כָּךְ כַּמָּה מֶרְכָּבוֹת קְדוֹשׁוֹת סוֹבְבוֹת אוֹתוֹאת אותו עמוד של עשן מִכָּל הַצְּדָדִים עַד שֶׁעוֹלֶה בְּאוֹר וְשִׂמְחָה, וּמְשַׂמֵּחַ אֶת מִי שֶׁמְּשַׂמֵּחַ,בעולמות העליונים וְקוֹשֵׁר קְשָׁרִים לְמַעְלָה וּלְמַטָּה כְּדֵי לְיַחֵד הַכֹּל, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ. וְזֶהמעשה הקטורת מְכַפֵּר עַל יֵצֶר הָרָע וְעַל עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁהוּאשורש הַסִּטְרָא אַחֲרָא, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ.
בלשון הזוהר
בְּהַהוּא קְטֹרֶת כַּד הֲוָה סָלִיק תְּנָנָא בְּעַמּוּדָא, כַּהֲנָא הֲוָה חָמֵי אַתְוָון דְּרָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, פְּרִישָׂא (נ"א פרחין) בַּאֲוִירָא, וְסַלְקֵי לְעֵילָּא בְּהַהוּא עַמּוּדָא. לְבָתַר כַּמָה רְתִיכִין קַדִּישִׁין סָחֲרִין לֵיהּ מִכָּל סִטְרִין, עַד דְּסָלִיק בִּנְהִירוּ וְחֶדְוָה, וְחַדֵּי לְמַאן דְּחַדֵּי, וְקָשַׁר קִשְׁרִין לְעֵילָּא וְתַתָּא לְיַחֲדָא כֹּלָּא, וְהָא אוֹקִימְנָא. וְדָא מְכַפֵּר עַל יֵצֶר הָרָע, וְעַל עֲבוֹדָה זָרָה, דְּאִיהוּ סִטְרָא אַחֲרָא. וְהָא אוֹקְמוּהָ.
ויעש מזבח מקטר קטרת
סוד המזבח הפנימי הכופת הסטרא אחרא וקושר כל העולמות
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.