ויעש מזבח מקטר קטרת
סוד המזבח הפנימי הכופת הסטרא אחרא וקושר כל העולמות
ויעש מזבח מקטר קטרת - מזבח הקטרת פנימי ואין זובחים בו זבחים ולמה נקרא מזבח
קַח לְךָ סַמִּים. פָּתַח וְאָמַר, וַיַּעַשׂ ׳מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת וְגוֹ'׳ (שמות ל, א). בְּפָסוּק זֶה יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן, מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ שְׁנֵי מִזְבְּחוֹת - מִזְבַּח הָעוֹלוֹת וּמִזְבַּח ׳קְטֹרֶת הַסַּמִּים׳, זֶהמזבח העולה בַּחוּץ וְזֶהמזבח הקטורת בִּפְנִים, ׳מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת׳ הַזֶּה שֶׁהוּא פְּנִימִי, לָמָּה נִקְרָא מִזְבֵּחַ, וַהֲרֵי אֵין זוֹבְחִים בּוֹ זְבָחִים,הרי וּמִזְבֵּחַ עַל כֵּןע''ש הזביחה נִקְרָא?
בלשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר, וַיַּעַשׂ ׳מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת וְגוֹ'׳ (שמות לז, א). הַאי קְרָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ, בְּגִין דִּתְרֵין מַדְבְּחִין הֲווֹ, מַדְבְּחָא דְּעִלָּוָון, וּמַדְבְּחָא דִּקְטֹרֶת בּוּסְמִין, דָּא לְבַר, וְדָא לְגוֹ. הַאי מַדְבְּחָא דִּקְטֹרֶת, דְּאִיהוּ פְּנִימָאָה, אֲמַאי אִקְרֵי מִזְבֵּחַ, וְהָא לָא דַּבְחִין בֵּיהּ דִּבְחִין, וּמִזְבֵּחַ עַל דָּא אִקְרֵי.
נקרא מזבח שכופת צדדים רעים והצד הרע נכנע ובורח מעשן הקטרת ולא קרב למשכן
אֶלָּא מִשּׁוּםמזבח הקטורת היה שֶׁמְּבַטֵּל וְכוֹפֵת כַּמָּה צְדָדִים רָעִים, וּמִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ הַצַּד הָרָע כָּפוּת, לֹא יָכוֹל לִשְׁלֹט וְלֹא לִהְיוֹת קָטֵגוֹר, וְעַל כֵּן נִקְרָא מִזְבֵּחַ. שעוקד וזובח את הס''א על גביו כְּשֶׁאוֹתוֹ הַצַּד הָרָע הָיָה רוֹאֶה (עַמּוּד הֶעָשָׁן) עֲשַׁן הַקְּטֹרֶת שֶׁעוֹלֶה - נִכְנָע וּבוֹרֵחַ, וְלֹא יָכוֹל לִקְרַב כְּלָל לַמִּשְׁכָּן. וּמִשּׁוּם זֶה נִטְהָרונזדכך וְלֹא מִתְעָרֵבהס"א בְּאוֹתָהּ שִׂמְחָה שֶׁלְּמַעְלָה, פְּרָט לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ - הוּא לְבַדּוֹ, משום שאינו כשאר קרבנות שניזונים מריחו גם כוחות הנקראים אישים, ואף החיצונים ניזונים מן האברים והפדרים המתאכלין כל הלילה, אבל מן הקטורת אין ניזונים כלל וּמִשּׁוּם שֶׁכָּל כָּךְ חֲבִיבָה, היא הקטורת לֹאהיה עוֹמֵד אוֹתוֹ מִזְבֵּחַ אֶלָּא (פְּנִימִי) לִפְנִים, בסוד הייחוד הפנימי שֶׁזֶּהוּ הַמִּזְבֵּחַ שֶׁנִּמְצָאוֹת בּוֹ בְּרָכוֹת, וְעַל כֵּן נִסְתָּר מִן הָעַיִן. שאין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין
בלשון הזוהר
אֶלָּא בְּגִין דְּבָטִיל וְכָפִית לְכַמָּה סִטְרִין בִּישִׁין, וּבְגִין דְּהַהוּא סִטְרָא בִּישָׁא כְּפִית לָא יָכִיל לְשַׁלְּטָאָה, וְלָא לְמֶהֱוֵי קַטֵּיגוֹרָא, וְעַל דָּא אִקְרֵי מִזְבֵּחַ. כַּד הַהוּא סִטְרָא בִּישָׁא הֲוָה חָמֵי (ס"א עמודא דעשנא) עֲשָׁנָא דִּקְטֹרֶת דְּסָלִיק, אִתְכַּפְיָיא וְעָרַק, וְלָא יָכִיל לְקָרְבָא כְּלַל לְמַשְׁכְּנָא. וּבְגִין דָּא אִתְדָּכֵי וְלָא אִתְעֲרָב בְּהַהוּא חֶדְוָה דִּלְעֵילָּא, בַּר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּלְחוֹדוֹי, וּבְגִין דְּחֲבִיבָא כָּל כַּךְ, לָא קָאִים הַהוּא מִזְבֵּחַ, אֶלָּא (ד"א פנימאה) לְגוֹ. דְּהַאי אִיהוּ מִזְבֵּחַ דְּבִרְכָּאן אִשְׁתְּכָחוּ בֵּיהּ, וְעַל דָּא סָתִים מֵעֵינָא.
ויעמד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה - אהרן כפת מלאך המות במעשה הקטרת
מַה כָּתוּב בְּאַהֲרֹן?כשהקטיר הקטורת כדי לעצור המגיפה (במדבר יז) (במדבר יז יג) ׳וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָהמלמד (במדבר יז, יג)׳ - שֶׁכָּפַת אֶת מַלְאַךְ הַמָּוֶת שֶׁלֹּא יָכוֹל לִשְׁלֹט כְּלָל וְלֹא לַעֲשׂוֹתולעורר דִּין. סִימָן זֶה נִמְסַר בְּיָדֵינוּ, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁאוֹמְרִים בְּכַוָּנָה וּרְצוֹן הַלֵּב אֶת מַעֲשֵׂה הַקְּטֹרֶת, שֶׁאֵין שׁוֹלֵט הַמָּוֶת בְּאוֹתוֹ מָקוֹם וְלֹא יֻזַּק, וְלֹא יְכוֹלִים שְׁאָר הָעַמִּים לִשְׁלֹט עַל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם.
בלשון הזוהר
מַה כְּתִיב בְּאַהֲרֹן, (במדבר יז יג). ׳וַיַּעֲמוֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה׳, דְּכָפִית לֵיהּ לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת, דְּלָא יָכִיל לְשַׁלְּטָאָה כְּלַל, וְלָא לְמֶעְבַּד דִּינָא. סִימָנָא דָּא אִתְמְסַר בִּידָנָא, דִּי בְּכָל אֲתָר דְּקָאָמְרֵי בְּכַוָונָה, וּרְעוּתָא דְּלִבָּא עוֹבָדָא דִּקְטֹרֶת, דְּלָא שַׁלְטָא מוֹתָנָא בְּהַהוּא אֲתָר, וְלָא יִתְזַק, וְלָא יַכְלִין שְׁאַר עַמִּין לְשַׁלְּטָאָה עַל הַהוּא אֲתָר.
מקטר קטרת - נוטלים מהמקום הזה להקטיר כמו אהרן ואסור להקטיר במקום אחר פרט ממחתה
בֹּא וּרְאֵה מַה כָּתוּב, ׳מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת׳ (שמות ל, א). כֵּיוָן שֶׁכָּתוּב מִזְבֵּחַ, וכפי שנתבאר הטעם לעיל א''כ לָמָּה נִקְרָא ׳מִקְטַר קְטֹרֶת׳?שהיצ''ל 'להקטיר קטורת' או 'מזבח הקטורת'? אֶלָא מִשּׁוּם שֶׁנּוֹטְלִים מֵהַמָּקוֹם הַזֶּהכח הקשירה לְהַקְטִיר - לקשור כח השטן שלא ישטין, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה אַהֲרֹן. שעקד כח של מלאך המוות ע"י הקטורת ויתבאר בזה שהוכפל הלשון להורות כי יש בו שתי כחות א. קשר וייחוד הקדושה ב. שאוסר השטן, והיינו מקטר קטורת: עוֹד, יש לפרש באופן נוסף משום ש הַמִּזְבֵּחַ צָרִיךְ לְהַקְטִיר לְקַדְּשׁוֹביחוד המלכות עם הז''א בְּאוֹתָהּ קְטֹרֶת, וְעַל כֵּןנכפל הלשון ׳מִקְטַר קְטֹרֶת׳. ע''ש הקשר והיחוד עוֹד, באופן שלישי יש לפרש ׳מִקְטַר קְטֹרֶת׳ כְּתַרְגּוּמוֹ, לְהַקְטִיר קְטֹרֶת. דווקא כאן ולא בקום אחר שֶׁהֲרֵי אָסוּר לְהַקְטִיר בְּמָקוֹם אַחֵר קְטֹרֶת, רַק מִמַּחְתָּה. (ממחתה שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים). שהכהן מקטיר בין בדי הארון, ולפ''ז נקרא מקטר קטורת על שם המקום בֹּא וּרְאֵה, זֶה מִי שֶׁדִּין רוֹדֵף אַחֲרָיו, צָרִיךְ אֶת הַקְּטֹרֶת הַזּוֹ לעורר את כחה ע''י אמירת מעשה הקטורת וְלָשׁוּב לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ, שֶׁהֲרֵי הוּא סִיּוּעַ לְסַלֵּק דִּינִים מִמֶּנּוּ, וּבָזֶהע"י אמירת הקטורת וַדַּאי הֵם מִסְתַּלְּקִים מִמֶּנּוּ, אִם הוּא רָגִיל בְּכָךְ לְהַזְכִּיר פַּעֲמִים בַּיּוֹם - בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, שֶׁכָּתוּב ׳קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר׳ (שמות ל, ז) - וְכָתוּב ׳בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה׳ - וְזֶהוּ קִיּוּמוֹ שֶׁל הָעוֹלָם תָּמִיד, אף בזמן שאין ביהמ''ק קיים שֶׁכָּתוּב ׳קְטֹרֶת תָּמִיד לִפְנֵי ה' לְדֹרֹתֵיכֶם׳ ללמד שכן הוא בכל דור ודור (שמות ל, ח) - וַדַּאי שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם לְמַטָּה וְקִיּוּם הָעוֹלָם לְמַעְלָה.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי מַה כְּתִיב, ׳מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת׳ (שמות ל, א). כֵּיוָן דִּכְתִּיב מִזְבֵּחַ, אֲמַאי אִקְרֵי ׳מִקְטַר קְטֹרֶת׳. אֶלָּא בְּגִין דְּנַטְלֵי מֵהַאי אֲתָר לְאַקְטְרָא, כְּמָה דְּעֲבַד אַהֲרֹן. תּוּ, מִזְבֵּחַ אִצְטְרִיךְ לְאַקְטְרָא לְקַדְּשָׁא לֵיהּ בְּהַהוּא קְטֹרֶת, וְעַל דָּא ׳מִקְטַר קְטֹרֶת׳. תּוּ, ׳מִקְטַר קְטֹרֶת׳, כְּתַרְגּוּמוֹ, לְאַקְטְרָא קְטֹרֶת, דְּהָא אָסִיר לְאַקְטְרָא בַּאֲתָר אַחֲרָא קְטֹרֶת, בַּר מִמַּחְתָּה. (נ"א ממחתה דיום הכפורים) תָּא חֲזֵי, הַאי מַאן דְּדִינָא רָדִיף אֲבַתְרֵיהּ, אִצְטְרִיךְ לְהַאי קְטֹרֶת, וּלְאָתָבָא קַמֵּי מָארֵיהּ, דְּהָא סִיּוּעָא אִיהוּ לְאִסְתַּלְּקָא דִּינִין מִנֵּיהּ, וּבְהַאי וַדַּאי מִסְתַּלְּקִין מִנֵּיהּ, אִי הוּא רָגִיל בְּהַאי, לְאַדְכְּרָא תְּרֵין זִמְנִין בְּיוֹמָא, בְּצַפְרָא וּבְרַמְשָׁא, דִּכְתִּיב ׳קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַבֹּקֶר׳ וּכְתִיב ׳בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה׳. וְדָא אִיהוּ קִיוּמָא דְּעָלְמָא תָּדִיר, דִּכְתִּיב, ׳קְטֹרֶת תָּמִיד לִפְנִי יהו"ה לְדוֹרוֹתֵיכֶם׳ (שמות ל, ח) וַדַּאי הוּא קִיוּמָא דְּעָלְמָא לְתַתָּא, וְקִיּוּמָא דְּעָלְמָא לְעֵילָּא.
מקום שלא נזכר בו מעשה הקטרת שרויים בו דינים ומגפות ומעשה הקטרת חביב מכל העבודות
בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁלֹּא נִזְכָּר בְּכָל יוֹם מַעֲשֵׂה הַקְּטֹרֶת, הַדִּינִים שֶׁלְּמַעְלָה שְׁרוּיִים בּוֹ וּמַגֵּפוֹת רַבּוֹתשרויות בּוֹ, וְעַמִּים אֲחֵרִים שׁוֹלְטִים עָלָיו, מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב ׳קְטֹרֶת תָּמִיד לִפְנֵי הללמדנו כי '׳ (שמות ל, ח) '. תָּמִיד הִיא עוֹמֶדֶת לִפְנֵי ה' יוֹתֵר מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת הָאֲחֵרוֹת. חָבִיב הוּא מַעֲשֵׂה הַקְּטֹרֶת, שֶׁהוּא נִכְבָּד וְחָבִיב לִפְנֵי הקב"ה יוֹתֵר מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת וְהָרְצוֹנוֹת (וְהַמַּעֲשִׂים) שֶׁל הָעוֹלָם. וְאַף עַל גַּב שֶׁהַתְּפִלָּה מְעֻלָּה מֵהַכֹּלמכל מעשה המצוות אף מן הקרבנות (ברכות לב:), - מַעֲשֵׂה הַקְּטֹרֶת הוּא נִכְבָּד וְחָבִיביותר לִפְנֵי הקב"ה.
בלשון הזוהר
בְּהַהוּא אֲתָר דְּלָא אִדְכַּר בְּכָל יוֹמָא עוֹבָדָא דִּקְטֹרֶת, דִּינִין דִּלְעֵילָּא שַׁרְיָין בֵּיהּ, וּמוֹתָנִין סַגִיאוּ בֵּיהּ, וְעַמִּין אַחֲרָנִין שַׁלְטִין עָלֵיהּ. בְּגִין דִּכְתִּיב, ׳קְטֹרֶת תָּמִיד לִפְנֵי יהו"ה׳. תָּמִיד אִיהוּ קַיְּימָא לִפְנֵי יהו"ה, יַתִּיר מִכָּל פּוּלְחָנִין אַחֲרָנִין, חֲבִיבָא אִיהוּ עוֹבָדָא דִּקְטֹרֶת, דְּהוּא יַקִּיר וְחָבִיב קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, יַתִּיר מִכָּל פּוּלְחָנִין וּרְעוּתִין (נ"א ועובדין) דְּעָלְמָא. וְאַף עַל גַּב דִּצְלוֹתָא אִיהִי מְעַלְּיָיא מִכֹּלָּא, עוֹבָדָא דִּקְטֹרֶת הוּא יַקִּיר וְחָבִיב קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
מה בין תפלה למעשה הקטרת - תפלה מתקנת מה שצריך וקטרת קושרת קשרים ועושה אור יותר
בֹּא וּרְאֵה מַה בֵּין תְּפִלָּה לְמַעֲשֵׂה הַקְּטֹרֶת. אֶת הַתְּפִלָּה תִּקְּנוּחז''ל בִּמְקוֹםשל ה קָרְבָּנוֹת שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים, ברכות כו: וסמכוה על המקרא ונשלמה פרים שפתינו וְכָל אוֹתָם קָרְבָּנוֹת שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים יִשְׂרָאֵל אֵינָם חֲשׁוּבִים כְּמוֹ הַקְּטֹרֶת. וְעוֹד, מַה בֵּין זֶה לָזֶה? אֶלָּא תְּפִלָּה הִיא תִּקּוּן לְתַקֵּן מַה שֶּׁצָּרִיךְ. לתקן השכינה ולהכינה אל הייחוד אבל קְטֹרֶת עוֹשָׂה יוֹתֵר, מְתַקֶּנֶת וְקוֹשֶׁרֶת קְשָׁרִיםקשרי הספירות והייחודים, וְעוֹשָׂה אוֹרומוציאה הארתם יוֹתֵר מֵהַכֹּל. וּמִי הוּאחוץ מהקטורת שֶׁמַּעֲבִיר זֻהֲמָהשל החיצונים הנאחזים במלכות, וּמְטַהֵר אֶת הַמִּשְׁכָּן, וְהַכֹּל מֵאִיר וְנִתְקָןע"י הקטרת - כל הספירות מאירות ונתקנות, אחר שהועברה כל הזוהמה וְנִקְשָׁר כְּאֶחָד. בסוד הייחוד
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, מַה בֵּין צְלוֹתָא לְעוֹבָדָא דִּקְטֹרֶת. צְלוֹתָא אַתְקִינוּ לָהּ בַּאֲתָר דְּקָרְבְּנִין, דַּהֲווֹ עַבְדֵי יִשְׂרָאֵל, וְכָל אִינּוּן קָרְבְּנִין דַּהֲווֹ עַבְדִּין יִשְׂרָאֵל, לָאו אִינּוּן חֲשִׁיבִין כִּקְטֹרֶת. וְתוּ מַה בֵּין הַאי לְהַאי. אֶלָּא צְלוֹתָא אִיהוּ תִּקּוּנָא לְאַתְקְנָא מַה דְּאִצְטְרִיךְ, קְטֹרֶת עָבִיד יַתִּיר, מְתַקֵּין וְקָשִׁיר קִשְׁרִין, וְעָבִיד נְהִירוּ יַתִּיר מִכֹּלָּא. וּמַאן אִיהוּ דְּאַעְבַּר זוּהֲמָא וְאִידְכֵּי מַשְׁכְּנָא, וְכֹלָּא אִתְנְהִיר וְאִתְתָּקַּן וְאִתְקָשַּׁר כַּחֲדָא.
צריכים להקדים מעשה הקטרת לתפלה בכל יום להעביר הזהמה שהיא תקון הכל
וְלָכֵן צְרִיכִים לְהַקְדִּיםאמירת מַעֲשֵׂה הַקְּטֹרֶת לַתְּפִלָּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם, לְהַעֲבִיר הַזֻּהֲמָה מֵהָעוֹלָם, שֶׁהִיא תִּקּוּן שֶׁל הַכֹּל בְּכָל יוֹם וָיוֹם,ואז תפילתו יכולה לעלות כְּמוֹ שֶׁאוֹתוֹ קָרְבָּן חָבִיבהקטרת שֶׁמְּרֻצֶּה בּוֹ הקב"ה.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא בָּעֵינָן לְאַקְדְּמָא עוֹבָדָא דִּקְטֹרֶת לִצְלוֹתָא, בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא, לְאַעְבְּרָא זוּהֲמָא מֵעָלְמָא, דְּאִיהוּ תִּקּוּנָא דְּכֹלָּא, בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא. כְּגַוְונָא דְּהַהוּא קָרְבָּנָא חֲבִיבָא דְּאִתְרְעֵי בֵּיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
קח לך סמים נטף - קח לך להנאתך ולתועלתך כאשה שנטהרת הנאה לבעלה לקדשה עם בעלה
מַה כָּתוּב בְּמֹשֶׁה? (שם) ׳וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה קַח לְךְ סַמִּים נָטָף וְגוֹ'׳. אַף עַל גַּב שֶׁבֵּאֲרוּהָ, שהיינו קח לך משלך יומא ג:, אֲבָל מַה שּׁוֹנֶה בְּמַעֲשֶׂה זֶהשיהיה משלך יוֹתֵר מִכָּל מַה שֶּׁאָמַר לוֹ? אֶלָּא ׳קַח לְךְ׳ - לַהֲנָאָתְךְ וּלְתוֹעַלְתְּךְ. מִשּׁוּם שֶׁכְּשֶׁאִשָּׁה נִטְהֶרֶת, זוֹ הֲנָאָה לְבַעְלָהּ. ומשה היה במדרגת בעלה דמטרוניתא וְסוֹד זֶה - ׳קַח לְךְ סַמִּיםקודם ׳ (שמות ל, לד) - לְהַעֲבִיר הַזֻּהֲמָה,כדי לזמנה לְקַדֵּשׁ אִשָּׁה עִם בַּעְלָהּ. היא המלכות להתקדש ולהתייחד עם הז''א אשר משה היה מרכבה אליו אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. שאמר לו הקב''ה קח לך
בלשון הזוהר
מַה כְּתִיב בְּמֹשֶׁה (שמות ל) וַיֹּאמֶר יהו"׳ה אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ סַמִּים נָטָף׳ וְגוֹ' אַף עַל גַּב דְּאוֹקְמוּהָ, אֲבָל מַאי שְׁנָא בְּעוֹבָדָא דָּא יַתִּיר מִכָּל מַה דְּאָמַר לֵיהּ. אֶלָּא קַח לְךָ, לַהֲנָאָתָךְ וּלְתוֹעַלְתָּךְ. בְּגִין דְּכַד אִתְּתָא אִתְדַכְּאַת, הֲנָאוּתָא דְּבַעְלָהּ אִיהוּ. וְרָזָא דָּא ׳קַח לְךָ סַמִּים׳, לְאַעְבְּרָא זוּהֲמָא, לְאִתְקַדְּשָׁא אִתְּתָא בְּבַעְלָהּ. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּמֹשֶׁה.
קח לך עגל בן בקר לאהרן לכפר על חטאו - אף כאן קח לך להנאתך ולתועלתך
כְּמוֹ כֵן ׳קַח לְךְ עֵגֶל בֶּן בָּקָר׳ (ויקרא ט, ב) - שֶׁנֶּאֱמַר לְאַהֲרֹן,להנאתך לטובתך ׳לְכַפֵּר עַל׳ חֶטְאוֹ עַל אוֹתוֹ עֵגֶל שֶׁהוּא גָּרַם לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל. וְעַל זֶה כָּתוּב ׳בְּמֹשֶׁהבקטרת קַח לְךְ׳, לַהֲנָאָתְךְ וּלְתוֹעַלְתְּךְ.וכאמור (לכך בארוה בפסל לך, מֵאוֹתָהּ פְּסֹלֶת שֶׁל לוח אֶבֶן נתעשר מֹשֶׁה.נדרים לח. אַף כָּאן לְךְ להנאתך ולטובתך). הַקְּטֹרֶת קוֹשֶׁרֶת קְשָׁרִים, קשרי הספירות הפרצופים מְאִירָה אוֹר וּמַעֲבִירָה זֻהֲמָה, ע''י אור עשנה שמעלה מסמאת עיני החיצונים וְד'שהיא המלכות שהיא דלה ועניה מִתְחַבֶּרֶת בְּה'אחרונה של שם הוי''ה, (ד' נַעֲשֵׂית ה'), ה' מִתְחַבֶּרֶת בְּו', שהוא מצד ז''א, ו' עוֹלָה וּמִתְעַטֶּרֶתבמוחין בְּה', ראשונה של שם הוי''ה שהיא בהארת אימא בסוד בעטרה שעיטרה לו אמו ה' מְאִירָה בְּי', שהיא מהארת אב''א וְהַכֹּל מַעֲלֶה רָצוֹן לָאֵין סוֹף. התכללות כל הפרצופין באור אי''ס שנקרא אריך אנפין והוא בסוד הרצון העליון שהוא שורש כל הספירות. וְנִהְיָה הַכֹּל קֶשֶׁר אֶחָד, וְנַעֲשֶׂה קֶשֶׁר אֶחָד בְּסוֹד אֶחָד, שֶׁהוּא קֶשֶׁר עֶלְיוֹן שֶׁל הַכֹּל. וכל הפרצופים מתבטלים הימנו
בלשון הזוהר
כְּגַוְונָא דָּא ׳קַח לְךָ עֵגֶל בֵּן בָּקָר, דְּאִתְּמַר לְאַהֲרֹן׳ (ויקרא ט, ב). לְכַפָּרָא עַל חוֹבֵיהּ, עַל הַהוּא עֵגֶל דְּאִיהוּ גָּרִים לוֹן לְיִשְׂרָאֵל. וְעַל דָּא כְּתִיב בְּמֹשֶׁה, קַח לְךָ, לַהֲנָאָתָךְ, וּלְתוֹעַלְתָּךְ. (ס"א לכך אוקמוה בפסל לך, מההוא פסולת דלוח אבנא נתעשר משה אוף הכי לך להנאתך ולטובתך) קְטֹרֶת קָשִׁיר קְשִׁירוּ, נָהִיר נְהִירוּ וְאַעְבַּר זוּהֲמָא. וְד' אִתְחַבָּר בה' (ד"א ד' אתעביד ה'), ה' אִתְחַבָּר בְּו'. ו' סָלִיק וְאִתְעַטָּר בְּה'. ה' אִתְנְהִיר בְּי'. וְכֹלָּא סָלִיק רְעוּתָא לְאֵין סוֹף. וַהֲוֵי כֹּלָּא קְשִׁירוּ חַד, וְאִתְעָבִיד חַד קְשִׁירוּ, בְּרָזָא חֲדָא דְּאִיהוּ קִשְׁרָא עִלָּאָה דְּכֹלָּא.
כשהכל נקשר בקשר הזה מתעטר השם הקדוש וכל העולמות בשמחה ומזונות וברכות בכל העולמות
מִכָּאן וָהָלְאָה, כֵּיוָן שֶׁהַכֹּלכל הפרצופים ספירות נִקְשָׁר בַּקֶּשֶׁר הַזֶּה, אָז הַכֹּל מִתְעַטֵּרע''י קבלת המוחין בְּסוֹד הָאֵין סוֹף, וְסוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ מן החכמה, נָאוֹר, וּמִתְעַטֵּרמן הבינה בְּכָל הַצְּדָדִים, בכל הו''ק שלו וְכָל הָעוֹלָמוֹת בְּשִׂמְחָה, וּמְאִירִיםונמתקים שהם הדינים הַמְּאוֹרוֹת, וּמְזוֹנוֹת וּבְרָכוֹת נִמְצָאוֹת בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, מצד החסד שמשם נמשך שפע מזון ופרנסה לכל הנמצאים וְהַכֹּל בְּסוֹד הַקְּטֹרֶת. שמעברת את הזוהמה וְאִם הַזֻּהֲמָה אֵינָהּ עוֹבֶרֶת, הַכֹּל לֹא נַעֲשֶׂה, בטהרת המשכן שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בָּזֶה.
בלשון הזוהר
מִכָּאן וּלְהָלְאָה, כֵּיוָן דְּכֹלָּא אִתְקַשְּׁרָא בְּהַאי קִשְׁרָא, אִתְעֲטָּר כֹּלָּא בְּרָזָא דְּאֵין סוֹף. וְרָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא אִתְנְהִיר, וְאִתְעַטָּר בְּכָל סִטְרִין, וְעָלְמִין כֻּלְּהוּ בְּחֶדְוָה. וְאִתְנְהִירוּ בּוּצִינִין וּמְזוֹנִין וּבִרְכָּאן אִשְׁתְּכָחוּ בְּכָל עָלְמִין, וְכֹלָּא בְּרָזָא דִּקְטֹרֶת. וְאִי זוּהֲמָא לָא אִתְעַבָּר, כֹּלָּא לָא אִתְעָבִיד. דְּכֹלָּא בְּהַאי תַּלְיָיא.
הקטרת ראשונה תמיד לפני הכל וצריך להקדימה לתפלה ולשירות שלא עולה עד שעוברת הזהמה
בֹּא וּרְאֵה, הַקְּטֹרֶת הִיא רִאשׁוֹנָהבסדר עבודתה במקדש תָּמִיד לִפְנֵי הַכֹּל. וּמִשּׁוּם כָּךְ מַעֲשֵׂה הַקְּטֹרֶת צָרִיךְ לְהַקְדִּים לַתְּפִלָּה,ואפי' לפסוקי דזמרה הם ה לַשִּׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת, מִשּׁוּם שֶׁכָּל זֶה לֹא עוֹלֶה וְלֹא נִתְקָן וְלֹא נִקְשָׁר עַד שֶׁעוֹבֶרֶת הַזֻּהֲמָה. מָה כָּתוּב?בעבודת כה"ג ביום הכיפורים ׳וְכִפֶּר עַל הַקֹּדֶשׁ וְגוֹ '׳ (ויקרא טז, טז) - בָּרִאשׁוֹנָה,רק וְאַחַר כָּךְ - וּמִפִּשְׁעֵיהֶם לְכָל חַ אתָם. וְעַל כֵּן צְרִיכִים לְכַפֵּר עַל הַקֹּדֶשׁ וּלְהַעֲבִיר הַזֻּהֲמָה וּלְטַהֵר הַקֹּדֶשׁ, ע'י הקטורת וְאַחַר כָּךְ שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת וּתְפִלּוֹת, הַכֹּל כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, קְטֹרֶת אִיהוּ קַדְמָאָה תָּדִיר, קֳדָם לְכֹלָּא. וּבְּגִין כָּךְ עוֹבָדָא דִּקְטֹרֶת אִצְטְרִיךְ לְאַקְדְּמָא לִצְלוֹתָא, לְשִׁירִין וְתוּשְׁבְּחָן. בְּגִין דְּכָל דָּא לָא סַלְּקָא, וְלָא אִתְתָּקַּן, וְלָא אִתְקָשָּׁר, עַד דְּאִתְעֲבָר זוּהֲמָא, מַה כְּתִיב ׳וְכִפֶּר עַל הַקֹּדֶשׁ וְגוֹ'׳ (ויקרא טז, טז) בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר ׳וּמִפִּשְׁעֵיהֶם לְכָל חַטֹּאתָם׳. וְעַל דָּא בָּעֵינָן לְכַפְּרָא עַל קוּדְשָׁא, וּלְאַעְבְּרָא זוּהֲמָא, וּלְאִתְדַכְּאָה קֻדְשָׁא. וּלְבָתַר שִׁירִין וְתוּשְׁבְּחָאן וּצְלוֹתִין, כֹּלָּא כִּדְקָאָמְרָן.
אשריהם ישראל היודעים לתקן תקון שלמעלה ומטה בסוד האותיות הרשומות שנקרא בהן הקב"ה
מהמלכות ועד הכתר של א''א תיקון ויחוד זו''ן של שם הוי''ה וע''י תיקון הפרצופים הרמוזים באותיות אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁהֲרֵי הֵם יוֹדְעִים לְתַקֵּן תִּקּוּן שֶׁלְּמַעְלָה וָמַטָּה, כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִים לְתַקֵּן תִּקּוּן מִמַּטָּה לְמַעְלָה עַד שֶׁהַכֹּל נִקְשָׁר כְּאֶחָד בְּקֶשֶׁר אֶחָד בְּאוֹתוֹ קֶשֶׁר (קָשׁוּר) עֶלְיוֹן כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִים לְתַקֵּן (תִּקּוּנִים שֶׁלְּמַטָּה צְרִיכִים לְתַקֵּן) בְּתִקּוּן שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת הָרְשׁוּמוֹת שֶׁנִּקְרָא בָּהֶן הקב"ה.
בלשון הזוהר
זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵּין, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי, דְּהָא אִינּוּן יַדְעִין לְתַקְּנָא תִּקּוּנָא דִּלְעֵילָּא וְתַתָּא, כִּדְבָעֵינָן לְתַקְּנָא תִּקּוּנָא מִתַּתָּא לְעֵילָּא עַד דְּאִתְקָשָּׁר כֹּלָּא כַּחֲדָא, בְּקִשּׁוּרָא חַד, בְּהַהוּא קִטוּרָא (ס"א קשורא) עִלָּאָה כַּד בָּעֵינָן לְתַקְּנָא (תקונין לתתא בעינן לתקנא) בְּתִקּוּנָא דְּאַתְוָון רְשִׁימִין, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְקְרֵי בְּהוֹן.
כאיל תערג על אפיקי מים
סוד הלבנה הכוססת בעצב ומעשה הנחש בלידת הנשמות
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.