עיניך בשדה אשר יקצרון
סוד עינה הטובה של רות והמלכים היוצאים מהשדה העליון
ויעש את ציץ נזר הקדש - רבי יהודה פתח עיניך בשדה אשר יקצרון ברות ומי שלא מתבונן בו
׳וַיַּעַשׂ אֶת צִיץ נֶזֶר הַקֹּדֶשׁ׳ (שמות לט, ל). רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח הַפָּסוּק בְּרוּת, ׳עֵינַיִךְ בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר יִקְצֹרוּן וְגוֹ'׳ (רות ב, ט). בַּפָּסוּק הַזֶּה יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן, לָמָּה צָרִיךְ כָּאן לִכְתֹּב? ׳אָמַר לוֹ׳ רַבִּי יִצְחָק, אִם כָּךְ, כַּמָּה פְסוּקִים הֵם בַּתּוֹרָה שֶׁנִּרְאֶה שֶׁלֹּא הִצְטָרְכוּ לְהִכָּתֵב, וְרָאִינוּ שֶׁכֻּלָּם סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, בְּפָסוּק זֶה מִי שֶׁרוֹאֶה וְלֹא מִתְבּוֹנֵן בּוֹ, כְּמִי שֶׁלֹּא טָעַם תַּבְשִׁיל הוּא דּוֹמֶה.
בלשון הזוהר
׳וַיַּעַשׂ אֶת צִיץ נֶזֶר הַקֹּדֶשׁ׳ (שמות מ, ל). רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח קְרָא בְּרוּת, ׳עֵינַיִךְ בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר יִקְצֹרוּן וְגוֹ'׳ (רות ב, ט). הַאי קְרָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ, אֲמַאי אִצְטְרִיךְ הָכָא לְמִכְתַּב. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי יִצְחָק, אִי הָכִי כַּמָּה קְרָאִין אִינּוּן בְּאוֹרַיְיתָא דְּאִתְחֲזִיאוּ דְּלָא אִצְטְרִיכוּ לְמִכְתַּב, וְחָמֵינָן דְּכֻלְּהוּ רָזִין עִלָּאִין. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, הַאי קְרָא מַאן דְּחָמֵי וְלָא אִסְתָּכַּל בֵּיהּ, כְּמָה דְּלָא טָעִים תַּבְשִׁילָא דָּמֵי.
בעז ראה ברוח הקדש ענותנותה של רות שלא הרימה עיניה אלא בעין טובה ושבח עיניה
אֶלָּא סוֹד כָּאן, וּבְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ נֶאֱמַר. מִשּׁוּם שֶׁרָאָה בֹּעַז, הַדַּיָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֶת עַנְוְתָנוּתָהּ שֶׁל אוֹתָהּ צַדֶּקֶת, שֶׁלֹּא מְרִימָה עֵינֶיהָ לִרְאוֹת בְּמָקוֹם אַחֵר אֶלָּא לְפָנֶיהָ, וְרָאֲתָה כָּל מַה שֶּׁרָאֲתָה בְּעַיִן טוֹבָה, וְעַזּוּת הַמֵּצַח לֹא הָיְתָה בָּהּ - שִׁבַּח אֶת עֵינֶיהָ.
בלשון הזוהר
אֶלָּא רָזָא הָכָא, וּבְרוּחַ קוּדְשָׁא אִתְּמַר, בְּגִין דְּחָמָא בֹּעַז דַּיָּינָא דְּיִשְׂרָאֵל, עַנְוָותָנוּתָא דְּהַהִיא צַדֶּקֶת, דְּלָא מְסַלְּקָא עֵינָא לְמֵחמֵי בַּאֲתָר אַחֲרָא, אֶלָּא לְקַמָּהּ. וְחָמָאת כָּל מַה דְּחָמָאת, בְּעֵינָא טָבָא, וְתּוּקְפָּא דְּמִצְחָא לָא הֲוָה בָּה, שִׁבַּח עֵינָהָא.
יש עינים שלא שולטת בהן ברכה ובעז ראה שהצליח בידה משום עינה הטובה ורוח הקדש
מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ עֵינַיִם שֶׁבִּשְׁבִילָן אֵין שׁוֹלֶטֶת בְּרָכָה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, וְהוּא רָאָה בָּהּ עַיִן טוֹבָה, שֶׁעַל כָּל מַה שֶּׁהִסְתַּכְּלָה הָיָה בְּעַיִן טוֹבָה. וְעוֹד, שֶׁרָאָה שֶׁהָיָה מַצְלִיחַ בְּיָדָהּ כָּל מַה שֶּׁהָיְתָה לוֹקַחַת נוֹסָף בַּשָּׂדֶה. וּבעַז הִתְבּוֹנֵן שֶׁרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שׁוֹרָה עָלֶיהָ, וְאָז פָּתַח וְאָמַר, ׳עֵינַיִךְ בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר יִקְצֹרוּן וְגוֹ'׳ (רות ב, ט). אִם תֹּאמַר, בִּשְׁבִיל אוֹתָם הַלּוֹקְטִים כָּל אוֹתָם הָאֲחֵרִים, אֵיךְ אָמַר שֶׁתֵּלֵךְ אַחֲרֵיהֶם? לֹא הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב אֶלָּא וְלָקַטְתְּ אַחֲרֵיהֶן. מַה זֶּה ׳וְהָלַכְתְּ אַחֲרֵיהֶן׳? אֶלָּא בִּשְׁבִיל עֵינֶיהָ הוּא אָמַר, עֵינֶיהָ שֶׁהָיוּ גוֹרְמוֹת (בְּרָכוֹת רַבּוֹת, וְעַל כֵּן) בְּרָכוֹת לְלוֹקְטִים רַבִּים, וְעַל כֵּן ׳וְהָלַכְתְּ אַחֲרֵיהֶן׳, אַחַר עֵינַיִךְ. כָּל שְׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם אֵין לָהֶם רְשׁוּת לָלֶכֶת אַחַר עֵינֵיהֶם, וְאַתְּ אַחַר עֵינַיִךְ, שֶׁעֵינַיִךְ גּוֹרְמוֹת לִבְרָכוֹת רַבּוֹת.
בלשון הזוהר
בְּגִין דְּאִית עַיְינִין דִּבְגִינֵיהוֹן לָא שַׁלְטָא בִּרְכָתָא בְּהַהוּא אֲתָר, וְאִיהוּ עֵינָא טָבָא חָמָא בָּה, דְּכָל מַה דְּאִסְתַּכְּלַת הֲוָה בְּעֵינָא טָבָא. וְתוּ, דְּחָמָא, דְּהֲוָה אַצְלַח בִּידָהָא, כָּל מַה דַּהֲוַות לַקְטָא, אִתּוֹסַף בְּחַקְלָא. וּבֹעַז אִסְתָּכַּל דְּרוּחָא קַדִּישָׁא שַׁרְיָיא עָלָהּ, כְּדֵין פָּתַח וְאָמַר, ׳עֵינַיִךְ בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר יִקְצֹרוּן וְגוֹ'׳. אִי תֵּימָא בְּגִין אִינּוּן לַקְטִין כָל אִינּוּן אַחֲרָנִין, הֵיךְ אָמַר דְּתֵּהַךְ אֲבַתְרַיְיהוּ, לָא אִצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב אֶלָּא וְלָקַטְתְּ אַחֲרֵיהֶן, מַאי ׳וְהָלַכְתְּ אַחֲרֵיהֶן׳, אֶלָּא בְּגִין עֵינָהָא קָאָמַר. עֵינָהָא דַּהֲווֹ גַּרְמִין (נ"א ברכאן סגיאין, ועל דא וכו'), בִּרְכָתָא לַקְטִין סַגִּיאִין וְעַל דָּא ׳וְהָלַכְתְּ אַחֲרֵיהֶן׳, בָּתַר עֵינַיִךְ. כָּל שְׁאַר בְּנִי עָלְמָא לֵית לְהוּ רְשׁוּ לְמֵיהַךְ בָּתַר עֵינוֹי. וְאַנְתְּ לְבָתַר עֵינַיִךְ, דְּעֵינַיִךְ גַּרְמִין בִּרְכָאן סַגִּיאִין.
עיניך בשדה אשר יקצרון - בעז ראה ברוח הקדש שעתידים לצאת ממנה מלכים הנקראים עינים
דָּבָר אַחֵר ׳בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר יִקְצֹרוּן׳ (רות ב, ט) - בּעַז רָאָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעֲתִידִים לָצֵאת מִמֶּנָּה מְלָכִים עֶלְיוֹנִים שַׁלִּיטִים, שֶׁהֵם הָעֵינַיִם שֶׁל הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה תָּמָר, שֶׁכָּתוּב בָּהּ ׳וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם׳ (בראשית לח, יד) - הִתְיַשְּׁבָה בַּפֶּתַח שֶׁיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ מְלָכִים שַׁלִּיטִים עֶלְיוֹנִים שֶׁנִּקְרָאִים עֵינַיִם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה׳ (במדבר טו, כד) - כְּמוֹ שֶׁכָּל אֶבְרֵי הַגּוּף לֹא הוֹלְכִים אֶלָּא אַחַר הָעֵינַיִם, וְהָעֵינַיִם מַנְהִיגוֹת אֶת כָּל הַגּוּף - אַף כָּךְ מְלָכִים וְסַנְהֶדְרִין וְכָל אוֹתָם שַׁלִּיטִים, הַכֹּל הוֹלְכִים אַחֲרֵיהֶם (שֶׁהוֹלְכִים הָאֵיבָרִים אחר הָעֵינַיִם), וּמִשּׁוּם כָּךְ אָמַר לָהּ עֵינַיִךְ. אֵלּוּ הַמְּלָכִים וְהַשַּׁלִּיטִים שֶׁעֲתִידִים לָצֵאת מִמֶּנָּה.
בלשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר ׳עֵינַיִךְ בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר יִקְצֹרוּן׳ (רות ב, ט). בֹּעַז חָמָא בְּרוּחַ קוּדְשָׁא, דִּזְמִינִין לְנָפְקָא מִינָּהּ מַלְכִין עִלָּאִין שַׁלִּיטִין דְּאִינּוּן עַיְינִין דְּכֹלָּא. כְּמָה דַּהֲוַות תָּמָר, דִּכְתִּיב בָּהּ, ׳וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם׳ (בראשית לח, יד). אִתְיַישְּׁבַת בְּפִתְחָא דְּנָפְקִין מִינָּהּ מַלְכִין שַׁלִּיטִין עִלָּאִין, דְּאִקְרוּן עַייְנִין, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה׳ (במדבר טו, כד). כְּמָה דְּכָל שַׁיְיפֵי גּוּפָא לָא אָזְלִין אֶלָּא בָּתַר עַיְינִין, וְעַיְינִין אִינּוּן מִנְהָגִין לְכָל גּוּפָא. אוּף הָכִי מַלְכִין וְסַנְהֶדְרִין, וְכָל אִינּוּן שַׁלִּיטִין, כֹּלָּא אַזְלִין אֲבַתְרַיְיהוּ (ס"א דאזלין שייפין בתר עיינין) וּבְגִין כַּךְ אָמַר לָהּ עֵינַיִךְ אִלֵּין מַלְכִין וְשַׁלִּיטִין, דִּזְמִינִין לְמֵיפַק מִינָּהּ.
בשדה זה ציון וירושלים שמשם לוקחים כל בני העולם תורה ואור כי מציון תצא תורה
בַּשָּׂדֶה, אֵיזֶה שָׂדֶה? זֶה צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם, שֶׁכָּתוּב ׳צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ׳ (מיכה ג, יב) - וְכָתוּב ׳כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ ה'׳ (בראשית כז, כז) - זוֹ יְרוּשָׁלַיִם. וְעַל כֵּן כָּתוּב ׳עֵינַיִךְ בַּשָּׂדֶה׳, שֶׁהֵם הָעֵינַיִם שֶׁלָּהּ, שֶׁעֲתִידִים לָצֵאת מִמֶּנָּה, לֹא יִהְיוּ שַׁלִּיטִים אֶלָּא בַּשָּׂדֶה. אֲשֶׁר יִקְצֹרוּן, שֶׁהֲרֵי מֵאוֹתוֹ שָׂדֶה הָיוּ לוֹקְחִים כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם תּוֹרָה וְאוֹר שֶׁמֵּאִיר, שֶׁכָּתוּב ׳כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה׳ (ישעיה ב, ג).
בלשון הזוהר
בַּשָּׂדֶה. מַאן שָׂדֶה. דָּא צִיּוֹן ׳וִיְרוּשָׁלַ ם׳, דִּכְתִּיב, ׳צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ׳ (מיכה ג, יב). וּכְתִיב ׳כְּרִיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרַכוֹ יהו"ה׳ (בראשית כז, כז), דָּא יְרוּשָׁלַ ם. וְעַל דָּא כְּתִיב ׳עֵינַיִךְ בַּשָּׂדֶה׳, דְּאִינּוּן עַיְינִין דִּילָהּ, דִּזְמִינִין לְמֵיפַק מִינָּהּ, לָא יְהוֹן שַׁלִּיטִין אֶלָּא בַּשָּׂדֶה. אֲשֶׁר יִקְצֹרוּן, דְּהָא מֵהַהוּא שָׂדֶה, הֲווֹ נַקְטִין כָּל בְּנֵי עָלְמָא תּוֹרָה, וּנְהוֹרָא דְּנָהִיר, דִּכְתִּיב, ׳כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תּוֹרָה׳ (ישעיהו ב, ג).
והלכת אחריהן - במעשים הכשרים ואל הכלים אלו הצדיקים שהם כלי ה' לדבק בהם ולקים זרע
׳וְהָלַכְתְּ אַחֲרֵיהֶן׳, בַּמַּעֲשִׂים הַכְּשֵׁרִים הַלָּלוּ שֶׁאֲנִי רָאִיתִי בָךְ. ׳הֲלוֹא צִוִּיתִי אֶת הַנְּעָרִים וְגוֹ'׳ (רות ב, ט) - כְּמַשְׁמָעוֹ שֶׁלּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁאִשָּׁה דַּעְתָּהּ קַלָּה. וְצָמִת, לְשׁוֹן נְקִיּוּת נָקַט. וְצָמִת, שֶׁאִם תְּשׁוּקָתֵךְ לִדְבּק בְּאָדָם לְקַיֵּם זֶרַע בָּעוֹלָם - ׳וְהָלַכְתְּ אֶל הַכֵּלִים׳ - אֵלֶּה הֵם הַצַּדִּיקִים שֶׁנִּקְרָאִים כְּלֵי ה', שֶׁכָּתוּב ׳הִבָּרוּ נֹשְׂאֵי כְּלֵי ה'׳ (שם נב, יא). שֶׁעֲתִידִים הַצַּדִּיקִים לְהָבִיא לָהֶם אֶת כָּל הָעוֹלָם דּוֹרוֹן לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. וְאוֹתָם כְּלֵי ה', כֵּלִים שהקב"ה נֶהֱנֶה בָהֶם, אֵלֶּה הֵם כֵּלִים שְׁבוּרִים, שְׁבוּרִים הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה. וְהַשִּׁמּוּשׁ שהקב"ה מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לֹא מִשְׁתַּמֵּשׁ אֶלָּא מִתּוֹךְ הַכֵּלִים הַלָּלוּ. וּכְשֶׁתִּתְדַּבֵּק בָּהֶם, וְשָׁתִית וְגוֹ'.
בלשון הזוהר
׳וְהָלַכְתְּ אַחֲרֵיהֶן׳, בְּאִלֵּין עוֹבָדִין דְּכַשְׁרָן, דַּאֲנָא חֲמֵינָא בְּךָ. ׳הֲלֹא צִוִּיתִי אֶת הַנְּעָרִים וְגוֹ'׳. כְּמַשְׁמָעוֹ דִּילֵיהּ, בְּגִין דְּאִתְּתָא דַּעְתָּא קַלָה. וְצָמִית, לִישָׁנָא דִּנְקִיוּת נָקַט, וְצָמִית, דְּאִי תִּיאוּבְתִּךְ לְאַדְבְּקָא בְּבַר נָשׁ לְקַיְּימָא זַרְעָא בְּעָלְמָא, ׳וְהָלַכְתְּ אֶל הַכֵּלִים׳, אִלֵּין אִינּוּן צַדִּיקַיָּיא, דְּאִקְרוּן כְּלֵי יהו"ה, דִּכְתִּיב, ׳הִבָּרוּ נֹשְׂאֵי כְּלֵי יהו"ה׳ (ישעיהו נב, יא). דִּזְמִינִין צַדִּיקַיָּיא לְאַיְיתָאָה לוֹן כָּל עָלְמָא, דּוֹרוֹנָא לְמַלְכָּא מְשִׁיחָא, וְאִינּוּן כְּלֵי יהו"ה, מָאנִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְהֲנֵי בְּהוּ, אִלֵּין אִינּוּן מָאנִין תְּבִירִין, תְּבִירִין אִינּוּן בְּהַאי עָלְמָא, בְּגִין לְקַיְּימָא אוֹרַיְיתָא. וְשִׁימוּשָׁא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִשְׁתְּמַּשׁ בְּהוּ, לָא אִשְׁתָּמַּשׁ אֶלָּא מִגּוֹ הָנֵי כֵּלִים. וְכַד תִּתְדְּבַק בְּהוּ וְשָׁתִיתָ וְגוֹ'.
ויאכל בעז וישת וייטב לבו
סוד ברכת המזון בשמחה ועין טובה וכפרת הציץ
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.