קומה ה' למנוחתך
׳קומה ה' למנוחתך׳ - עליית המלך לבית משכנו
אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אֶשְׁתַּתֵּף עִמָּהֶם וְאֶשְׁמַע מָה הֵם אוֹמְרִים. הָלַךְ עִמָּהֶם. הָלַךְ עִמָּהֶם. קוּמָה יהו"ה וְיָפוּצוּ אוֹיְבֶיךָ. פָּתַח אוֹתוֹ הָאִישׁ וְאָמַר, קוּמָה יהו"ה לִמְנוּחָתֶךָ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ (תהלים קלב, ח). קוּמָה יהו"ה לִמְנוּחָתֶךָ - כְּמִי שֶׁאוֹמֵר יָקוּם הַמֶּלֶךְ לְבֵית מְנוּחַת מִשְׁכָּנוֹ.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אֶשְׁתַּתַּף בַּהֲדַיְיהוּ, וְאֶשְׁמַע מַאי קָאַמְרֵי. אֲזַל בַּהֲדַיְיהוּ. פָּתַח הַהוּא בַּר נַשׁ וְאָמַר, ׳קוּמָה יהו"ה לִמְנוּחָתֶךָ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ׳ (תהלים קלב, ח). ׳קוּמָה יהו"ה לִמְנוּחָתֶךָ׳, כְּמַאן דְּאָמַר, יְקוּם מַלְכָּא, לְבֵי נַיְיחָא דְּמַשְׁכְּנֵיהּ.
׳קומה ה'׳ במשה ובדוד - משה מצווה לקרב, דוד מזמין את המלך והמטרוניתא למנוחה
שְׁנַיִם הֵם הָיוּ שֶׁאָמְרוּ קוּמָה יהו"ה - מֹשֶׁה וְדָוִד. מֹשֶׁה אָמַר, קוּמָה יהו"ה וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ (במדבר י, לה). וְדָוִד אָמַר, קוּמָה יהו"ה לִמְנוּחָתֶךָ (תהלים קלב, ח). מָה הַהֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם? אֶלָּא מֹשֶׁה, כְּמוֹ מִי שֶׁמְּצַוֶּה אֶת בֵּיתוֹ הוּא אָמַר, מֹשֶׁה צִוָּה אוֹתָהּ לְהִלָּחֵם קְרָב כְּנֶגֶד שׂוֹנְאָיו. וְדָוִד הִזְמִין אוֹתוֹ לִמְנוּחָה, כְּמוֹ שֶׁמַּזְמִין (לוֹ) אֶת רַבּוֹ, הִזְמִין אֶת הַמֶּלֶךְ וְהַמַּטְרוֹנִיתָא עִמּוֹ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב קוּמָה יהו"ה לִמְנוּחָתֶךָ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ (תהלים קלב, ח) - כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַפְרִידָם.
בלשון הזוהר
תְּרֵין אִינוּן הֲווּ דְּאָמְרוּ ׳קוּמָה יהו"ה׳, מֹשֶׁה וְדָוִד. מֹשֶׁה אָמַר, ׳קוּמָה יהו"ה וְיָפוּצוּ אוֹיְבֶיךָ׳ (במדבר י, לה). וְדָוִד אָמַר, ׳קוּמָה יהו"ה לִמְנוּחָתֶךָ׳ (תהלים קלב, ח). מַאי אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. אֶלָּא מֹשֶׁה כְּמַאן דְּפַקִּיד לְבֵיתֵיהּ קָאֲמַר, מֹשֶׁה פַּקִּיד לָהּ, לַאֲגָחָא קְרָבָא לָקֳבֵיל שַׂנְאוֹי. דָּוִד זַמִּין לֵיהּ לְנַיְיחָא, כְּמָה דְּמַזְמִין (לֵיהּ) לְמָרִיהּ, זַמִּין לְמַלְכָּא וּלְמַטְרוֹנִיתָא עִמֵּיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳קוּמָה יהו"ה לִמְנוּחָתֶךָ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ׳ (תהלים קלב, ח), בְּגִין דְּלָא לְאַפְרָשָׁא לוֹן.
׳כהניך ילבשו צדק׳ - המזמין את המלך משנה מעשיו, שרים נכבדים תחת בדחנים פשוטים
כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ (תהלים קלב, ט). מִכָּאן לָמַדְנוּ, שֶׁמִּי שֶׁמַּזְמִין אֶת הַמֶּלֶךְ, יְשַׁנֶּה אֶת מַעֲשָׂיו כְּדֵי לָתֵת שִׂמְחָה לַמֶּלֶךְ. אִם דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ שֶׁמְּשַׂמְּחִים אוֹתוֹ בַּדְּחָנִים פְּשׁוּטִים - יְסַדֵּר לְפָנָיו בַּדְּחָנִים נִכְבָּדִים וְשָׂרִים גְּדוֹלִים, וְאִם לֹא - זוֹ לֹא (מִשּׁוּם) שִׂמְחַת הַמֶּלֶךְ.
בלשון הזוהר
׳כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ׳ (תהלים קלב, ט). מִכָּאן אוֹלִיפְנָא, דְּמַאן דִּמְזַמֵּן לְמַלְכָּא, יְשַׁנֵּי עוֹבָדוֹי בְּגִין לְמֵיהַב חֶדְוָה לְמַלְכָּא. אִי אָרְחֵיהּ דְּמַלְכָּא דְּחָדָאן לֵיהּ בְּדִיחֵי הֶדְיוֹטֵי, יְסַדַּר קַמֵּיהּ בְּדִיחֵי רוֹפִינוּס וּפַרְדַּשְׁכֵי, וְאִי לָאו, לָאו אִיהוּ (בְּגִין) בְּדִיחוּתָא דְמַלְכָּא.
׳וחסידיך ירננו׳ ולא לוייך - דוד עשה כהנים וחסידים בדחני המלך במנוחתו
בֹּא רְאֵה, דָּוִד הִזְמִין אֶת הַמֶּלֶךְ וְהַמַּטְרוֹנִיתָא לִמְנוּחָה, מֶה עָשָׂה? שִׁנָּה אֶת בַּדְּחָנֵי הַמֶּלֶךְ בִּשְׁבִיל שָׂרִים וְנִכְבָּדִים. וּמִי הֵם? שֶׁכָּתוּב כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ (תהלים קלב, ט). וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ? הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת לְוִיֶּיךָ יְרַנֵּנוּ, שֶׁהֲרֵי הַלְוִיִּים הֵם בַּדְּחָנֵי הַמֶּלֶךְ. וְכָעֵת דָּוִד שֶׁהִזְמִין אוֹתוֹ לִמְנוּחָה, עָשָׂה אֶת הַכֹּהֲנִים וְהַחֲסִידִים שֶׁיִּהְיוּ הֵם בַּדְּחָנֵי הַמֶּלֶךְ.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, דָּוִד זַמִּין לֵיהּ לְמַלְכָּא וּלְמַטְרוֹנִיתָא לְנַיְיחָא, מָה עֲבַד. שַׁנֵּי בְּדִיחֵי דְמַלְכָּא, בְּגִין רוֹפִינוּס. וּמַאן נִינְהוּ. דִּכְתִיב, ׳כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ׳ (תהלים קלב, ט). ׳וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ׳. לְוִיֶּיךָ יְרַנֵּנוּ מִבָּעֵי לֵיהּ, דְּהָא לֵיוָאֵי אִינוּן בְּדִיחֵי מַלְכָּא. וְהַשְׁתָּא דָּוִד דְּזַמִּין לֵיהּ לְנַיְיחָא, עֲבַד כֹּהֲנֵי וַחֲסִידֵי דְּלֶיהֱווּ אִינוּן בְּדִיחֵי מַלְכָּא.
׳איני רוצה להטריח עליך׳ - המזמין את רבו מקרב את החשובים אף שלא כדרכם
אָמַר לוֹ הקב"ה, דָּוִד, אֵינִי רוֹצֶה לְהַטְרִיחַ עָלֶיךְ (אֵלּוּ). (נ"א: אָמַר לוֹ הקב"ה, דָּוִד, לֹא כָּךְ) אָמַר לוֹ דָּוִד, רִבּוֹנִי (לֹא כָּךְ, אֶלָּא), כְּשֶׁאַתָּה בְּהֵיכָלְךְ, אַתָּה עוֹשֶׂה רְצוֹנְךְ. כָּעֵת שֶׁהִזְמַנְתִּי אוֹתְךְ, הַדָּבָר עוֹמֵד בִּרְצוֹנִי לְקָרֵב אֶת אֵלּוּ, שֶׁהֵם יוֹתֵר חֲשׁוּבִים, אַף עַל גַּב שֶׁאֵין דַּרְכָּם בָּזֶה.
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דָּוִד, לָא בָעֵינָא לְאַטְרָחָא עֲלָךְ (אִלֵּין). (נ"א: אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דָּוִד, לָאו הָכִי) אָמַר לֵיהּ דָּוִד, מָארִי (לָאו הָכִי אֶלָּא), כַּד אַנְתְּ בְּהֵיכָלָךְ, אַתְּ עָבִיד רְעוּתָךְ. הַשְׁתָּא דְּזַמִּינְנָא לָךְ, בִּרְעוּתִי קַיְימָא מִלָּה לְאַקְרָבָא אִלֵּין, דְּאִינוּן חֲשִׁיבֵי יַתִּיר, אַף עַל גַּב דְּלָאו אָרְחַיְיהוּ בְּהַאי.
מי שבביתו מסדר כרצונו - והמוזמן עושה רצון מארחו, והקב"ה קיים סידור דוד
מִכָּאן לָמַדְנוּ, שֶׁמִּי שֶׁהוּא בְּבֵיתוֹ, יְסַדֵּר דַּרְכּוֹ וּמַעֲשֵׂהוּ כִּרְצוֹנוֹ. אִם מַזְמִינִים אוֹתוֹ, יַעֲשֶׂה אֶת רְצוֹנוֹ שֶׁל מְאָרְחוֹ כְּמוֹ שֶׁמְּסַדֵּר עָלָיו. שֶׁהֲרֵי דָּוִד הֶחְלִיף לְוִיִּים וְסִדֵּר כֹּהֲנִים, וְהקב"ה הֵקִים אֶת הַדָּבָר כִּרְצוֹנוֹ.
בלשון הזוהר
מִכָּאן אוֹלִיפְנָא, דְּמַאן דְּאִיהוּ בְּבֵיתֵיהּ, יְסַדֵּר אוֹרְחֵיהּ וְעוֹבָדֵיהּ כִּרְעוּתֵיהּ. אִי מְזַמְּנִין לֵיהּ, יַעֲבִיד רְעוּתֵיהּ דְּאוּשְׁפִּיזֵיהּ, כְּמָה דִמְסַדַּר עֲלוֹי. דְּהָא דָוִד אַחְלַף לֵיוָאֵי וְסַדַּר כַּהֲנֵי, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אוֹקִים מִלָּה כִּרְעוּתֵיהּ.
׳אל תשב פני משיחך׳ - הסידור לא ישוב אחור, והקב"ה נתן לדוד פרסים ומתנות
אָמַר דָּוִד, בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ (תהלים קלב, י) - הַסִּדּוּר שֶׁסִּדַּרְתִּי לֹא יָשׁוּב אָחוֹר. אָמַר לוֹ הקב"ה, דָּוִד, חַיֶּיךְ, אֲפִלּוּ בַּכֵּלִים שֶׁלִּי לֹא אֶשְׁתַּמֵּשׁ, אֶלָּא בַּכֵּלִים שֶׁלְּךְ. וְלֹא זָז הקב"ה מִשָּׁם, עַד שֶׁנָּתַן לוֹ פְּרָסִים וּמַתָּנוֹת, שֶׁכָּתוּב נִשְׁבַּע יהו"ה לְדָוִד אֱמֶת לֹא יָשׁוּב מִמֶּנָּה מִפְּרִי בִטְנְךָ אָשִׁית לְכִסֵּא לָךְ (תהלים קלב, יא). בָּא רַבִּי יִצְחָק וְנָשַׁק לוֹ, אָמַר, אִם לֹא בָאתִי לַדֶּרֶךְ הַזּוֹ אֶלָּא לִשְׁמֹעַ אֶת זֶה - דַּי לִי.
בלשון הזוהר
אָמַר דָּוִד, ׳בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ׳ (תהלים קלב, י), סִדּוּרָא דְּקָא סַדַּרְנָא, לָא יְתוּב לַאֲחוֹרָא. אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דָּוִד, חַיֶּיךָ, אֲפִילּוּ בְּמָאנִין דִּילִי לָא אֶשְׁתַּמֵּשׁ, אֶלָּא בְּמָאנִין דִּילָךְ. וְלָא זָז קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִתַּמָּן, עַד דְּיָהִיב לֵיהּ נְבַזְבְּזָן וּמַתְּנָן, דִּכְתִיב, ׳נִשְׁבַּע יהו"ה לְדָוִד אֱמֶת לֹא יָשׁוּב מִמֶּנָּה מִפְּרִי בִטְנְךָ אָשִׁית לְכִסֵּא לָךְ׳ (תהלים קלב, יא). אֲתָא רַבִּי יִצְחָק וּנְשָׁקֵיהּ, אָמַר אִי לָא אֲתֵינָא לְהַאי אָרְחָא, אֶלָּא לְמִשְׁמַע דָּא, דַּיִּי.
ויפגע במקום וילן שם
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.